ראש פנה 02/08/2011
לכבוד
ראש ממשלת ישראל
מר בנימין נתניהו.
זה עתה, בשעת לילה מאוחרת, חזרתי מאוהל המחאה בראש-פנה ואני עדיין תחת הרושם של הביקור. בשבועיים האחרונים אני משתדל לבקר במאהלי מחאה כמיטב יכולתי: אני מרגיש שותף ונהנה מזה. אני נהנה לשבת סביב מדורת השבט שאין לה שלט רחוק והיא לא ערוץ, מדורה אמיתית עם עצים בוערים, אנשים שרים וכלי נגינה.
אני נהנה מהשבט הזה שצמח פה מתוך תרבות עם הרבה אינסטנט ופלסטיק. שבט שגדל להיות אמיתי ואופטימי ובעל ערכים מופלאים. אני נהנה לשבת בצוותא ולשמוע אנשים שלא מדברים על קניות וצריכה, אנשים שמדברים על אידיאולוגיה, על החברה, על ההשתלבות שלהם בה. שיחות לא דרך מראיינים מתווכים ומנחים, שיחות אמיתיות לא בריאליטי. שיחות באוויר החופשי, חם אבל נטול ריח מזגנים.
אני לא מקנא בך ראש הממשלה, אתה לא יכול לחוות את זה, אתה לא אנונימי כמוני והביטחון האישי שלך לא מאפשר ביקור טבעי במאהל. בשבילי זאת ממש התעלות, בפרפראזה על דברי אברהם שפירא השומר האגדי, אני אומר לך "זה נוער זה? זה זהב!". נוער שגר באוהלים כמו סבא וסבתא שלי (ושלך), החלוצים שהגיעו הנה לפני מאה שנים ויותר. אנשים שבקיץ הישראלי החם והדביק לא הולכים לים ולא יושבים בחדר ממוזג. נכון שבסוף היום הם לא רוקדים הורה (חבל), אבל הם מבטאים סולידריות עם כל החברה הישראלית, והם לא באים ממגזר אחד, הם באים מהשלם.
אנשים שצועדים עם שלטים בפעם הראשונה בחייהם כי הם צעירים, יחד עם אנשים שצועדים בפעם הראשונה עם שלטים כי הפעם הם בטוחים שהם צודקים. צעדתי עם כמה בני מחזור שלך, כאלו שלא הפגינו מעולם, שאלתי מה קרה שבאו, מה הוציא אותם החוצה? זה הילדים, אתה מבין אדוני ראש הממשלה הילדים הצודקים האלו שיושבים באוהלים. הילדים שבני המחזור שלך לא יכולים לעזור להם להסתדר בחיים, כי אין ממה.
וכולם צועדים ואומרים "אנחנו דורשים צדק חברתי", כבר קרו דברים כאלו בהיסטוריה, אבל לא בימינו שלך ושלי. הם מדברים על מהפך תודעתי, על שינוי דפוסי חשיבה, על החשיבות של קהילה. אני לא יודע איזה ציון הם קיבלו במבחני פיז"ה במבחן החיים מגיע להם מצוין. אולי הגזמנו בביקורת על מערכת החינוך: לפחות היא לא פגעה ברצון לתקן את העולם. בתקשורת שמעתי אומרים שאין ייצוג שווה לכל הדעות בעם, אולי הם צודקים, אבל בראש פנה פגשתי את כל הדעות הגילים והצבעים ונוער נוהג בם.
הזמן הזה הוא זמן של שינויים, זמן מהפכני, בכל העולם הערבי אנשים יוצאים לרחובות כדי לשנות את העולם. היסטוריונים אולי יגידו שהכול התחיל ממערכת בחירות שבה התמודדו אישה ושחור על נשיאות של אומה גזענית וסקסיסטית. אולי הם יסמנו את הנקודה הזאת שבה, דור אחד אחרי סגרגציה קיצונית, נבחר איש שחור לעמוד בראש האומה כשהוא נושא מסר אופטימי של שינוי ותיקון. היסטוריונים אחרים יצביעו על טוניסיה ומצרים, תימן וסוריה ועוד שהתעוררו לאביב עמים משלהם.
הגל הזה של אנרגיה אנושית מדהימה יכול להכניס אותך להיסטוריה העולמית, אם תשכיל לשלבו בעבודתך; רק אתה תקבע אם תיזכר כמתקן או מעכב.
עמית הרפז
ראש-פנה
העתק ממכתבי זה יפורסם בשבוע הבא בעיתון ראש-פנה והסביבה ובאתר עבודה שחורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה