אם ישאל
ואם ישאל ראש הממשלה – מה לא עשינו בשביל הדיור?
זה מה שנענה לו:
לא בניתם דיור ציבורי בכסף שקיבלתם עבור הדירות שמכרתם על פי חוק שקיבלה הכנסת, וממשלת ישראל דוחה כל שנה בחוק ההסדרים. לא בניתם דירות ע"י המדינה בכדי לספק את מה שהשוק לא רוצה לספק, כי השוק עושה רק מה שמשתלם לטייקון.
לא עשיתם דבר נגד יזמים שקנו קרקעות ואינם בונים עליהן למרות שיש חוזים חתומים לבניית 160 אלף דירות שעברו את כל האישורים. דירות שעברו כבר את כל הבירוקרטיה אבל ליזמים ולבנקים שהלוו להם כסף, יותר כדאי שהמחיר יעלה אז הם לא בונים. לא הודעתם לכל מי שקנה שעליו לבנות או שהשטח יילקח ממנו והמדינה תבנה עליו.
לא פיתחתם מנגנון פיקוח על מחירי השכירות כמו בכל העולם החופשי, מניו-יורק עד סידני. הייתם בטוחים שהשוק יותר חכם ולא הבנתם שרק טיפשים חושבים שהשוק חכם.
לא ניהלתם את מינהל מקרקעי ישראל, ולכן המינהל מתנהל כמו ספסר קרקעות כי אתם (הממשלה) החלטתם. לא החלפתם את ההנהלה לא החלפתם את הגישה, לא הבנתם שתפקיד המינהל לעבוד למען אזרחי המדינה. לא הורדתם מחירים, לא שיפרתם שירות למרות שרוב הקרקע שייכת למדינה. לא הוספתם תקנים במינהל לא עיצבתם מדיניות למען האזרח, זו לא אשמת המינהל, זאת אשמתכם, אתם הממשלה.
לא העברתם את תיקון 90 לחוק התיכנון, תיקון שעבדו עליו שנים רבות, תיקון שהיה מקל על האזרחים ומזרז תהליכים. לא שיפרתם את תהליכי אישור התוכניות, לא הוספתם תקציבים ועובדים לועדות התיכנון. העדפתם שהועדות יתוקצבו מקנסות משפטים ובירוקרטיה מתמשכת, זאת לא אשמת מנגנון התכנון זאת אשמתכם, אתם הממשלה.
לא החלטתם לתת משכנתאות ומענקים מתקציב המדינה למרות שכך בנינו אותה ולא מכספי הבנקים.
לא זכרתם מה תפקיד משרד השיכון, לא זכרתם איך בנו כאן דיור למיליוני עולים משנות החמישים עד שנות התשעים. לא לקחתם על עצמכם אחריות וגם לא אתגרים, השארתם הכל ל"חסדי" השוק החופשי.
***
ואם ישאל ראש הממשלה מה אתם, הממשלה, עשיתם בשביל הדיור?
תשיבו לו כך:
החלטנו להפריט את קרקעות המדינה כי ידוע שיזמים מוכרים יותר זול מממשלה כמו שקרה עם עמלות הבנקים אחרי ההפרטה.
החלטנו להחליש ולהפריט את מינהל מקרקעי ישראל בכדי שהיזמים ישלמו פחות (והאזרחים יותר), בדיוק כמו שעשינו לפני 15 שנים (ואת התוצאות אנחנו רואים היום).
החלטנו להחזיר את חוק "ועדות הדיור הלאומיות" (חוק הודל"ים) בכדי שהיזמים לא יצטרכו לבנות מוסדות ציבור כמו שקרה כבר בשנות ה-90. בכדי שיוכלו להעביר תוכניות בלי לתת לציבור ללמוד אותן, בכדי שיוכלו לבנות דירות בשטחים ציבוריים במקום גינות.
העברנו את "החוק לסגירת מרפסת" בדי שהתהליכים יהיו פחות שקופים ונגישים. בכדי שהיזמים יוכלו להתחשב פחות בטובת הציבור ויותר בטובת הכיס שלהם. ובעיקר עשינו ספינים תקשורתיים כי כבר ידוע: ספינינג זה טוב, ספיניניג מחטב, ספינינג מרזה.
***
ובכל זאת אם תשאלו מה ההבדל בין מדינת ישראל למדינות רווחה?
במדינות דווחה זכותו של בעל בית לנהוג ברכושו כרצונו, שווה לזכותו של כל אזרח למקום מגורים טוב ובמחיר סביר. כי זכות הדיור כמו הזכות לנשום אויר, לשתות מים, ולהצביע בבחירות. זו היא זכות ולא סחורה, וחובת המדינה לספק אותה.
במשך לא מעט שנים העדיפו ממשלות בישראל לנהוג אחרת, בלי לשאול את הציבור הקטינו את הרווחה והפריטו אחריות. בלי לקיים דיון ציבורי משמעותי ישראל הפכה ממדינת רווחה למדינת שוק. שוק שעולה ויורד, מזנק ומתרסק, בלי יד מכוונת. הזינוק האחרון של שוק הדיור הביא לאינפלציה משוגעת במחירים והפך בית לחלום ואוהל למציאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה