יום ראשון, 28 באוקטובר 2007

רובים חיידקים ופלדה

הספר "רובים חיידקים ופלדה" מאת ג'ראד דיימונד, מנתח את התפתחות הציבילזציות ומנסה לראות מדוע יש שונות בין ציביליזציות שונות על פני הגלובוס.

בפרק 14 - משוויון לקלֶפטוקרטיה, סוקר המחבר את המעבר מחבורות ציידים לקטים שיוויוניות, לשבטים ← נגידויות (Chiefdoms) מדינות.

עמ' 215

עתה כבר צריך להיות ברור שהנגדיות העלו את דילמת היסוד של כל החברות הלא-שוויוניות הנשלטות שליטה ריכוזית. במקרה הטוב הן עושות טוב כשהן נותנות שירותים יקרים שהאדם היחיד אינו יכול להשיגם. במקרה הרע, הן פועלות ללא בושה כקלפטוקרטיות (שלטון גנבים), המעבירות עושר נטו מפשוטי העם אל המעמדות הגבוהים. הפונקציות הנאצלות והאנוכיות האלה קשורות זו לזו לבלי הפרד, אף שיש ממשלות שמדגישות פונקציה אחת הרבה יותר מהפונקציה השניה. ההבדל בין קלפטוקרט ובין מדינאי חכם, בין ברון גזלן ובין נדבן ציבורי, הוא רק הבדל של דרגה: איזה שיעור מן המנחה המוצאת מידי היצרנים מוחזקת בידי האליטה, ומידת שביעות הרצון של פשוטי העם מהשימושים הציבוריים שבהם מושקעת המנחה המחולקת מחדש. מובוטו נשיא זאיר לשעבר נחשב בעינינו קלפטוקרט מפני שהוא שמר לעצמו יותר מדי מנחה (שווה ערך למיליארדים), וחילק מעט מדי מנחה (אין מערכת טלפונים מתפקדת בזאיר). ג'ורג' וושינגטון נחשב בעינינו מדינאי מפני שהשקיע את כספי המס (המנחה) בתוכניות נרחבות שזכו להערצת הכול, ולא התעשר מהיותו נשיא. ואף על פי כן , ג'ורג' וושינגטון נולד למשפחה בעלת עושר, המחולק בארה"ב חלוקה הרבה פחות שוויונית מחלוקתו בכפרי ניו-גינאה (מקום בו חיים האנשים כפי שחיו אבותינו משך מאות אלפי שנים).

בכל חברה מדורגת (לא שוויונית), אם נגידות אם מדינה, צריך איפה לשאול: למה פשוטי העם מוכנים לסבול את העברת פרי עבודתם הקשה לקלפטוקרטים? שאלה זו, ששאלו הוגי דעות במדע המדינה מאפלטון עד מרקס, שואלים שוב הבוחרים בכל מערכת בחירות מודרנית. לקלפטוקרטיות בעלות תמיכה ציבורית דלה נשקפת סכנת הדחה בידי פשוטי העם נדכאים או קלפטוקרטים-מחליפים שאפתניים, המבקשים את תמיכת הציבור בהבטחה לשירות רב יותר תמורת הפירות הגנובים. למשל, ההיסטוריה של איי הוואי זרועה מרידות חוזרות ונשנות נגד מנהיגים עריצים, ובדרל כלל עמדו בראשן אחים צעירים שהבטיחו להקל את הדיכוי. בהקשר של הוואי המסורתית אולי נשמע הדבר מצחיק, עד שאנו נותנים את דעתנו על הסבל שגורמים מאבקים כאלה בעולם המודרני. מה צריכה אליטה לעשות כדי לזכות בתמיכת העם ובכל זאת לנהל אורח חיים נוח יותר מזה של פשוטי העם? הקלפטוקרטים של כל הדורות נקטו תערובת של ארבעה פתרונות:

  1. לקחת את הנשק מהאוכלוסייה ולחמש את האליטה. דבר זה קל הכבה יותר בימים אלה של נשק משוכלל, שרק מפעלי תעשייה מייצרים אותו ואין כל קושי לאליטה לקנות מונופול עליו, מבימים קדומים של אלות וחניתות שנקל לייצרן בבית.
  2. לשמח את ההמונים בחלוקה מחדש, בדרכים פופולריות, של הרבה מהמנחה (המיסים) שהתקבלה. עקרון זה כוחו היה יפה לפנים למנהיגים בהוואי לא פחות משכוחו יפה היום לפוליטיקאים אמריקאים.
  3. להשתמש במונופול על הכוח לצורך הגדלת האושר, באמצעות שמירה על הסדר הציבורי ומניעת אלימות. זה יתרון פוטנציאלי גדול ובלתי מוערך של החברות הריכוזיות על פני החברות הלא ריכוזיות (בחברות הלא ריכוזיות רבו מקרי האלימות). ....................................
  4. הדרך האחרונה הפתוחה לפני הקלפטוקרטים המבקשים את תמיכת הציבור היא לבנות אידאולוגיה או דת המצדיקות קלפטוקרטיה. החבורות והשבטים היו תמיד בעלי אמונות על טבעיות, כמו הדתות הממוסדות המודרניות. אבל האמונות העל-טבעיות של החבורה והשבט לא שימשו להצדקת סמכות מרכזית, להצדקת עושר או להשכנת שלום בין בני אדם שאינם קשורים בקשרי משפחה. ...................

יום שבת, 27 באוקטובר 2007

ישראל ואירגון המדינות המופתחות OECD

מדינה מפותחת?

לאחרונה רבו המשבחים והטוענים כי ישראל היא כבר מדינה מפותחת, הגדילו עשות אנשי ארגון המדינות המפותחות שפועלים לצירוף ישראל לארגון. הבעיה היא שהמעבר הזריז ממדינת עולם שלישי מתפתחת למדינת עולם ראשון מתבסס אצלם על נושא עיקרי אחד - תוצר לאומי.

האם תוצר לאומי באמת מייצג, האם אפשר להסמך עליו בכדי לקבוע רמת פיתוח של מדינה?

תוצר לאומי גולמי הוא ייצוג במונחי כסף של סך כל הסחורות השירותים והייצור, כלומר אם עולה מחיר הלחם עולה אתו גם ערך התוצר. דוגמא יותר טובה מלחם היא נפט, כשמחיר הנפט עלה מ-24$ לחבית ב-2002 ל-28$ ב-2003 צמח איתו התוצר הישראלי ב-0.6%, בכמה אחוזים עלה התוצר "הודות" לעליית המחיר עד 77$ היום? אני לא יודע לחשב, אבל יש להניח שהשפיע על הצמיחה יותר מאשר התוכנית הכלכלית של נתניהו.

אנחנו רואים אם כן שתוצר לאומי יכול לשמש מדד לתוצר לאומי בלבד, לעומתו ישנם מדדים אחרים שמלמדים על רמת הפיתוח של מדינה, והרי לכם סקירה של כמה מהם.

איכות סביבה – בתחום הזה נתחיל בגדול - 60% משטח המדינה הוא הנגב, הנגב מתחלק לשלושה חלקים 1 - שיטחי אימונים; 2 - מחצבה של מינרלים; 3 - פח אשפה של כל המדינה.

רמת המיחזור - אצלנו קטנה מאשר במדינה כמו ויטנאם. אשפה – אנחנו עדיין מטמינים ולא מפרידים. אוויר - את הבושם של מפרץ חיפה אפשר להריח מזכרון יעקב ועד עכו. קרקע מזוהמת - יש אצלנו ממעלה ואדי ראש פנה דרך רמת השרון ועד רמת חובב והמכתש הקטן.

תחבורה – רמת פיתוח תחבורה נמדדת ע"פ הזמן הנדרש להגיע ממקום למקום, בעולם המפותח פותרים את בעיית הצפיפות בכבישים ע"י תחבורה ציבורית, לנו יש קו רכבת אחד (נהריה באר-שבע) וקו תחתית אחד (הכרמלית).

חינוך – בימים הקרובים יפתח אירגון המורים בשביתה, אם היא תצליח ואם תצטרף אליהם הסתדרות המורים אולי נעלה כיתה סוף סוף. אם השביתה תיכשל ימשיך משרד האוצר לקבוע את מדיניות החינוך ואת התוצאה של המדיניות הזאת אנחנו חווים כבר כמה שנים טובות.

רווחה – כפי שראינו בדו"ח העוני האחרון, הטיפול היחיד שהממשלה נותנת לפערים הוא הרחבה שלהם. כאן כמו בנושא הפשיעה, משחקת לטובתנו העובדה שארה"ב לא מוכנה להכליל רווחה במדד הפיתוח.

מדד השחיתות – ע"פ מדד זה ישראל נמצאת במקום גבוה, יש לנו הרבה מהחומר הזה. שחיתות במגזר הממשלתי ושחיתות במגזר הפרטי (לכל משוחד יש משחד). אבל במדד הפיתוח שחיתות נרשמת לרעתנו, נכון שבארה"ב הקשר בין הון לשלטון חזק יותר אבל שם זאת שיטה חוקית, אצלנו לא.

יש תחומים בהם אנחנו שייכים לעולם המפותח.

בריאות – למרות מאמצי ממשלת ישראל ממשיכים אנשי הרפואה לשמור על רמת בריאות גבוהה של הציבור. בשנים האחרונות מחסלת הממשלה חלקים חשובים של הרפואה המונעת, סירסה את חוק הבריאות, פוגעת בשירותי בריאות הנפש ועדיין בתחום הזה אנחנו בעשירון העליון של המדינות.

היי טק – בתחומי התוכנה והחומרה אנחנו מצטיינים, גם אחוז העובדים בתחום גבוה מאוד.

מחקר ופיתוח – למרות שהתחום מוזנח ממלכתית יש לא מעט שממשיכים לחקור גם כאשר התקציבים שלהם הם ברמה של העולם השלישי. בתחום הפיתוח של מוצרים חדשים יש השקעה גדולה של המגזר הפרטי ומעט מאוד השקעה ממשלתית.

פשעים אלימים – אנחנו במקום לא רע כשלא מכלילים את השטחים, רק פי שתים מסקנדינביה ורק חמישית מארה"ב. הבעיה היא שבין קובעי מדד הפיתוח יש לא מעט אמריקאים וכך הם אינם מכלילים את הנתון הזה בחישובים.

אני לא יודע אם יקבלו אותנו למועדון המדינות המפותחות וגם לא בטוח שאני רוצה להתקבל, אבל את המצב כדאי לשפר ועכשיו.


יום חמישי, 11 באוקטובר 2007

מילון כלכלי

(המילון החדש לכלכלית מדוברת, הזכויות לא שמורות רצוי ואפשר להוסיף ערכים)

גלובליזציה [קולוניאליזם חדש] השתלטות של אנשי עסקים על "המדינות המתפתחות" תוך כדי מניפולציות פיננסיות שמאפשרות להם לרוקן את הקופה הציבורית.
קולוניאליזם חדש [גלובליזציה] בקולוניאליזם ההיסטורי אנשי עסקים ממדינות מפותחות השתמשו במדינה שלהם לצורך שליטה במדינות אחרות. בקולוניאליזם החדש אנשי העסקים שולטים במדינות ישירות תוך שימוש מסיבי ב"חוקי השוק".
הכפר הגלובלי ההתיחסות אל העולם כאילו היה כפר אחד גדול מלא פריירים ומטומטמים אחרים. כל קיומו למען כמה מאות בעלי הון שמסתובבים בו כמו שועלים בלול תרנגולות. רוב תושבי העולם מאמינים באגדת הכפר הגלובלי, כאילו שהם לא מנצלים את זמנם לחיסול השכנים הקרובים ותיכנון כלי נשק שיאפשרו להם להשמיד את כל היתר. "אף אחד לא אוהב אותנו / אני לא יודע למה / אנחנו לא מושלמים אבל אנחנו משתדלים / הם לא מכבדים אתנו / אז בואו נפתיע אותם / נזרוק את הגדולה [הפצצה] ונאדה אותם". (רנדי ניומן מדעי הפוליטיקה)
חוקי השוק חוקים שמאפשרים לאוליגרכיה העולמית לשלוט בכל האמצעים הפיננסיים והיצרניים בעולם. כמו במשחק מונופול של ילדים, אם קורה שהאוליגרכיה מפסידה, היא מיד משנה את "חוקי השוק". לדוגמא: בנקים יפניים פושטים את הרגל כתוצאה מתאוות בצע לא מרוסנת, מיד מחוקקים חוק שמאפשר למדינה להציל אותם בכספי הציבור ולאחר ההתאוששות להחזיר אותם לידי האוליגרכיה [בחינם].
אוליגרכיה עולמית כ- 350 משפחות מכל העולם שבבעלותן קרוב ל- 50% מכל ההון והרכוש העולמי. האוליגרכיה העולמית שולטת בקורפורציות [תאגידי ענק בין-לאומיים] ע"י החזקת מניות שליטה.
מניות שליטה [מכונה גם - גרעין שליטה] מאפשרות לבעליהן שליטה וניהול בחברה שרובה שייך לאחרים. לדוגמא: משפחות אריסון דנקנר שולטות בבנק הפועלים ועושות בו כרצונן, למרות שברשותן רק 25% מהמניות.
דה רגולציה [ביטול פיקוח/תקנות] ביטול הפיקוח של המדינות על שווקי הכספים, נועד לאפשר לקורפורציות להעביר כמויות כסף ואמצעי יצור בלתי מוגבלים מידי הכלל לידיהן, כל זאת תוך מניעת האפשרות של המדינות להגן על אזרחיהן. לדוגמא: ג'ורג' סורוס הצליח ע"י מניפולציות "ברשות" החוק, להפיל את ערך הליש"ט תוך גרימת הפסד לאזרחי בריטניה ורווח לעצמו.
קרן המטבע הבין לאומית הוקמה לצורך פיקוח ותאום שערי מטבע וריבית בעולם. לאחר ביצוע ה"דה-רגולציה", משמשת לצורך "התאמת" המדיניות הכלכלית במדינות מתפתחות לטובת האוליגרכיה העולמית. נותנת הלוואות בתנאי, שהמדינה המקבלת לא תנהיג מדיניות כלכלית לטובת אזרחיה ותאפשר לקורפורציות לנהל את המדינה. קרן המטבע דורשת בדרך כלל החלפת מונופולים ממשלתיים במונופולים פרטיים, "פתיחת השוק" כך שניתן יהיה לנצל את משאבי הטבע, כוח אדם זול וכספי מדינה.
הבנק העולמי לפיתוח בנק שנוסד לצורך מתן הלוואות פיתוח למדינות עניות. משמש היום לצורך העברת כספים לידי האוליגרכיה העולמית. לדוגמא: הבנק מתנה הלוואה לבנית סכר בסין, בפירסום מיכרז בינלאומי אשר בו זוכות חברות בינלאומיות בשליטת האוליגרכיה. מערכת הבקרה והפיקוח של הבנק, מתחשבת בכך שעובדי הבנק היום, יעבדו כמנהלים בכירים בקורפורציות מחר.
ועידת קרן המטבע הבין לאומית מפגש של מנהלים בכירים בצמרת הכלכלית העולמית, נערך במקומות נופש יוקרתיים ויקרים. מאפשר הכרות בלתי אמצעית בין הנותנים [את כספי משלם המיסים] והמקבלים. הזדמנות טובה, בתנאי אירוח נפלאים לאופטימיזציה של ה"קולוניאליזם החדש".
הפגנות נגד שאיפה פאטתית של אנשים תמימים לשנות את המציאות הכלכלית העולמית. ניסיון כושל להעלות על סדר היום של קרן המטבע נושאים שקשורים בצדק חברתי איכות חיים ואיכות הסביבה.
מנהלים בכירים [בכירי המשק] מאגר מצומצם של ח'ברה שמחלקים לעצמם משכורות עתק ורכוש ציבורי. מוסדות הפיקוח של המדינות מלאים כלכלנים, רואי חשבון, בוגרי מנהל עסקים וכו' וגומר, שבהגיעם לגיל 30 עוברים לעבוד "בשוק הפרטי" כמנהלים בכירים. עובדה זאת פוגמת במוטיבציה שלהם ליישם את חוקי הפיקוח, שעדיין לא בוטלו בסיבוב האחרון של ה"דה-רגולציה".
תחרות חופשית האפשרות שניתנת למנהלים בכירים ובעלי הון להתחרות אחד מול השני בגובה המשכורת/דיווידנדים, אין כידוע חוק משכורת מקסימום.
שוחד מודרני [בקשיש] - כיוון ששוחד קלאסי עדיין אסור על פי החוק, נוהגת האוליגרכיה לשלם שוחד בדרכים אחרות. משרתי ונבחרי ציבור מקבלים תעסוקה עתידית, או אינפורמציה כלכלית שוות כסף. לדוגמא: מיקי אלבין ז"ל "ניהל" את תיקי ההשקעה של מרים בן פורת [מבקרת המדינה], ניסים משעל [ערוץ 2] ועוד דמויות מפתח בישראל. או לחילופין מי שמפריט את בז"ן מקבל ג'וב חלומי בחברה לישראל הבעלים החדשים.
ועידת מדינות אמריקה מפגש של כל מדינות אמריקה, מטרת המפגש שיתוף פעולה כלכלי. שיתוף פעולה כלכלי בין מדינות אמריקה פרושו, יצירת אפשרות למיליארדרים הרבים מארה"ב, בשיתוף המיליארדרים של דרום אמריקה וכמה פוליטיקאים מושחתים, לחלוב את מעט הכסף של הציבור הדרום אמריקאי. לדוגמא במסגרת ההסכמות החדשות יעקרו חצי מהיערות באמזונס. על הקרקע יוקמו חוות בקר ענקיות של חברות בבעלות בעלי ההון. האדמה ביערות העד עניה מאוד ולאחר כמה שנים של ניצול אינטנסיבי כאשר תהפוך לשממה מוחלטת ילכו בעלי ההון למקום אחר וישאירו את הברזילאים העניים והאינדינים העוד יותר עניים עם אבק וצרות אחרות.
שוק חופשי1 החופש של האוליגרכיה העולמית, לעשות בכלכלת העולם מה בראש שלהם.
התאגידים הבין לאומיים מחליפים את המדינות בתפקידי הוויסות של השוק ומכוונים את צינור המזומנים לתוך הכיס שלהם.
שוק חופשי 2 - תאוריה ב"מדע" הכלכלה שאומרת כי השוק מנהל את עצמו טוב יותר מכל מוסד נבחר. בהשלכה אל תחום הבריאות נאמר כי ללא טיפול ובקרה רפואית, יזכה האדם לבריאות הטובה ביותר. בהשלכה אל תחום הרכב, אוטו מונע בהילוך וללא נהג, יודע לאן הכי כדאי ליסוע.
היצע וביקוש - רעיון אנכרוניסטי שאומר שהביקוש מגדיל את המחיר ואז היצרנים מגדילים את ההיצע עד שנוצר איזון בין ההיצע לביקוש תוך ירידת מחירים. במציאות המודרנית אם אתה חי בעולם השבע, לא חסר לך היצע של נעליים, אבל נייקי מצליחה למכור נעליים שעלות היצור שלהם דולר וחצי במאה דולר לצרכן.
משבר אנרגיה - מצב מבויים בו מחיר הנפט הגולמי עולה תוך תאום בין נציגי המפיקות (אופ"ק) לנציגי ההון העולמי למרות שהתפוקה לא משתנה. אם המחיר לא עולה אפשר תמיד להמציא מלחמה בעירק ולהבטיח רווח נאה לייצרנים המשניים (פלסתיק, שמנים וכו'). אם קורה שהמחיר יורד כמו ב - 09/04, מוציא מכון הנפט האמריקאי הודעה לעיתונות כי יש שפל ברזרבות ומיד עולה המחיר.
תקציב מאוזן - קיבוע ואפילו הפחתה של צד ההוצאות בתקציב, כך שסך כל השירותים שהמדינה נותנת ירד כל שנה וישאיר את ניהול הכלכלה בידי התאגידים הגדולים.
הפרטה - מכירה של נכסים ממלכתיים ע"פ מחירם בבורסה/שמאות ממשלתית/משא ומתן בין נציגי הממשלה לגביר תורן. הממשלה מוכנה למכור בכל מחיר ואנשי ההון הגדול עושים תורות כדי לא להעלות את המחיר. במקרה אל על נמכרה השליטה בחברה במחיר כנף של ג'מבו. מקרים זהים אפשר לראות לאורך כל התהליך בארץ ובחו"ל, השיא נמצא כרגע בידי רוסיה.
סדר עולמי חדש - באמריקאית, פירושו שליטה של תאגידי הנשק והנפט על הממשל ודרכו על העולם. ביתר העולם מדברים על דומיננטיות של ארה"ב, תוך התעלמות מנושאים כמו עוני, איכות סביבה (ראה פרוטוקול קיוטו), זכויות אדם.
טרור עולמי - ניסיון חסר משמעות אסטרטגית, של פעילים מוסלמים להטיל אימה על המדינות הקולוניליסטיות של העידן החדש. נכון לרגע זה הם מצליחים בעזרתם האדיבה של דוברי ההון הגדול.
דוברי ההון הגדול - עיתונאים במדורי כלכלה ופרשנים כלכליים אחרים שלא מפסיקים לזמרר את עיקרי האמונה (הדתית) של השוק החופשי/קפיטליזם/גלובליזציה. כל הדוברים סמוכים לשולחן האוליגרכים ו/או מרויחים מהשיטה הקיימת. ברוב המקרים מדובר באנשים עם תאריך תפוגה שלאחריו יזרקו, כי מולך הכסף הגדול לעולם אינו שבע.
איסלם פאונדמנטליסטי - המחליף של הקומוניזם כרע עולמי אבסולוטי תורן. למעשה מדובר בחוק הפיסיקלי הישן "כל כוח שמופעל מפעיל כוח שווה בכיוון הנגדי". הכוח הטוטלי שמופעל היום ע"י הכלכלה הדרוויניסטית, דוחף אנשים וחברות לתגובות נגד מגוונות ולעיתים הרסניות.
המימשל האמריקאני- נציגי בעלי ההון בארה"ב שנבחרים באופן 'דמוקרטי' ע"י האזרחים הרגילים של ארה"ב. במקרים קיצוניים מדובר באנשים שהגיעו לשילטון מתוך חוגי התאגידים הגדולים ואליהם ישובו עם תום הקדנציה.
ממשל רפובליקני - בדרך כלל מדובר בנציגי תעשיות הנשק והנפט והברית הבלתי קדושה בינהם (ראה מקרה סודן).
ממשל דמוקרטי - בממשל זה יש נטיה ליצוג הוגן של כלל התאגידים הגדולים, האזרח הפשוט יוצא מורווח רק כאשר האינטרסים שלו חופפים לאינטרסים של הגדולים (נדיר מאוד).
מדינות העולם החופשי - מדינות שצרפו בהתנדבות את אזרחיהן הפשוטים, להיות וסלים של התאגידים הבין לאומיים.
שוק משוכלל - בשוק רגיל המחירים הם פיקציה תוצרת "עושי" השוק ושליחי הקזינו, בשוק משוכלל גם הסחורה היא פיקציה. ע"ע איגו"ח הלוואות, חוזי סחורות עתידיות ועוד.
התאוששות ענף הנדל"ן - עליית מחירי נדל"ן ללא קשר למצב הכלכלי ולשכר שהיא למעשה אינפלציה המוצגת באופן חיובי. התופעה נובעת מהעובדה שהכתבלבים הכלכליים מזדהים עם בעלי ההון שישליכו אותם מחר מובטלים וחסרי בית.
השוק מתאושש - עליה במחירי המניות באופן חסר קשר לביצועי הפירמות, גם כאן מדובר באינפלציה שנובעת מהימורים של גדולים (הקטנים מהמרים בווגאס או באוניות של אריסון / עופר), היא מוצגת בעיתונות הכלכלית כתופעה חיובית בכדי שהחבר'ה הטובים יוכלו לצאת מהשוק ברווח והציבור יפסיד עוד פעם כי "הציבור מטומטם" כשהוא מאמין לפרשנים.
כשל שוק - ביטוי בעל סתירה פנימית לשוק אין מטרות על פי הדוֹגְמָה השלטת הוא פשוט מערכת סטיכית יעילה מאוד, מה שהוא משיג זה הכי טוב על פי ההגדרה. כלכלני הדוֹגְמָה משתמשים בביטוי בכדי שלא יצטרכו להודות שכמו כל אמונה, גם זאת חסרת רציונליות.