יום שני, 16 בדצמבר 2013

חופש אזרחי ושיעבוד חברתי



נלסון מנדלה היה ללא ספק אחד המנהיגים הגדולים בשנים האחרונות, הוא הצליח להצעיד את דרום אפריקה לכיוון דמוקרטי אחרי 42 שנות אפרטהיד ולמעלה ממאתים שנים של שלטון לבן. בעזרתו עברה דרום אפריקה לשליטה של ממשלה נבחרת ע"י כול התושבים.

מנדלה היה לוחם למען שוויון אזרחי וכלכלי, הוא רצה להשיג לא רק שוויון בין שחורים ללבנים בפני החוק הוא היה סוציאליסט ורצה לתת להם גם תנאי חיים שוויוניים. עם שחרורו מהכלא בשנת 1990 ובחירתו לנשיא הדמוקרטי הראשון בדרום אפריקה הגיע למסקנה כי לא יוכל להגשים את האידיאות שלו במלואן. הוא הבין את הסכנות הטמונות בהשגת צדק ומשפט למיליונים שנפגעו משלטון האפרטהייד. הוא ידע שאם יעמידו לדין את עשרות האלפים הלבנים והשחורים שפשעו זה כנגד זה בשם האידיאולוגיות השונות יידון את החברה הדרום אפריקאית לשנים ארוכות של משפטים ומאבקים. בהשראתו של מנדלה הוקמה ועדת הפיוס והאמת. בפני העדה באו אשמים שהודו במעשיהם ונפגעים ששטחו את סבלם, בראשה עמד איש הדת דזמונד טוטו זוכה פרס נובל לשלום 1984.
הועדה שמעה עשרות אלפי עדויות פסקה פיצויים, נתנה מחילה לפושעים ומעשים שנעשו מטעמי אידיאולוגיה וגם שפטה את חלקם. הועדה נתנה לכולם אפשרות ביטוי אבל לא ניסתה להשיג צדק ומשפט. היה ברור למנדלה ולמנהיגי דרום אפריקה שאפשר לעשות צדק בלי שלום או שלום בלי צדק והם העדיפו את השלום על פני הצדק.
בהשוואה למקומנו זה כמו שהפלסטינאים מוותרים על זכות השיבה והיהודים על השלטון בירושלים העתיקה וריבונות בהר הבית. 23 השנים שחלפו מאז היבחרו של מנדלה מוכיחות שצדק, השלום שורר במדינה.

מנדלה ויתר לא רק על צדק אזרחי בשביל השלום, מנדלה ויתר גם על צדק חברתי. הוא לא עמד על כך שהשליטה באוצרות הטבע תחזור לידי המדינה, הוא לא השווה את מצב החינוך הבריאות והרווחה של האוכלוסיות השונות. יותר מכך במשך השנים מאז היבחרו מכרה והפריטה ממשלת דרום אפריקה חברות ממשלתיות ושירותים ממלכתיים. בכדי לשמור על שלום עם הקהילה העסקית בתוך המדינה ועם המוסדות העסקיים בעולם ויתרו מנדלה וחבריו על החזון הסוציאל דמוקרטי. המדינה קיבלה תמורה, השקעות של בעלי הון מחוץ לדרום אפריקה ופיתוח עסקים מקומי. אבל יש גם מחיר לצעדים האלו, הפערים בין שחורים ללבנים גדלו, תוחלת החיים ירדה ב- 13 שנים, מערכת החינוך כושלת בהקניית ידע חיוני למאה ה- 21. כל זמן שהייתה צמיחה עולמית גם דרום אפריקה צמחה אבל עם המשבר של 2008 כשהתברר שהרעיון של הקפיטליזם המודרני לא כל כך מודרני וגם לא כל כך הגיוני הצמיחה ירדה והאבטלה עלתה. היום סובלת דרום אפריקה מאבטלה של כ- 24%, עוני רב, אלימות ופשיעה, כבר חודשים שעשרות אלפי עובדים מפגינים ושובתים.
על פניו נראה שניתן לוותר על צדק כשמדובר בחוק וסדר אפליה ואלימות, אבל  ויתור על צדק חברתי עלול למוטט את המדינה. אני מקווה שדרום אפריקה תשכיל לממש את האידאל הסוציאליסטי בשנים הקרובות ולא תקרוס לתוך מאבק מעמדי שבמקרה הזה הוא בהכרח גם גזעי.

Political freedom and social injustice

Nelson Mandela was definitely one of the greatest leaders of our time, he made South-Africa marching towards real democracy after 42 years of apartheid and more then two centuries of white power. With him and his leadership South-Africa became a country ruled by government that was elected by all the people of the land.

Mandela fought for social and civil equality, he didn't only seek equality according to the law, he was also a socialist and as such wanted equal life standards for all colors.
When he was released from Ruben island prison and elected president in the first democratic elections held in South-Africa 1994, he understood that it's impossible to realize all his ideals. He knew that getting justice for all who suffered during the apartheid means decades of public trials that will keep every body bleeding. Too many people of all colors where involved in atrocities for ideological reasons, too many guilty souls. Instead he helped devising the Truth and Reconciliation Commission that was headed by bishop Desmond Tutu. This commission secured truth instead of justice and reconciliation instead of punishment. It also got peace instead of civil fight. The commission heard thousands of all colors, some accused and some confessed. The commission decided upon compensations and punishments and pardons. It was clear that you have to choose between peace or justice you can't have them both, so they chose peace.

When you compare the South African conflict to another persistent conflict the Israeli Palestinian conflict, it's as if the Israelis are handing over the sovereignty of the old part of Jerusalem while the Palestinians give up on the right of return.

Mandela did not only give up on civil justice for peace and political rights, he gave up on social justice as well. His government did not deal with redistribution of wealth or nationalization of public services and natural resources like the prime minister of UK Clement Atlee did in his time. Mandela who had socialistic views on statehood, preferred good relations with the ruling elite of South Africa and the western world.  The only way he could get them to cooperate with his main goal, true democratic South-Africa. This was the price for bloodless revolution, in return robber barons like World Bank, International Money Found, and domestic tycoons cooperated with the new government to make South-Africa prosper. Prosperity lasted until 2008 when neo-liberal economy crushed upon meeting the rocks of reality. Democratic South-Africa did not invest enough in public education and public health. It did not supply the population with every human right that is written in the Universal Declaration of Human Rights. Quit the opposite, it went with the Washington consensus and privatized national services and basic rights like water.

When we look at today's South-Africa's social unrest, it seems like a big change is needed, a change towards social justice. It was right to achieve political and civil equality in 1990 but now is the time for another change this change is needed all around the globe but it is more so in South-Africa. If the nation will not go for social justice soon it may fall into a bloody class \ race revolution, this will be the total opposite of Mandela's wishes.         

יום שישי, 1 בנובמבר 2013

נשים

נשים הם היצורים הכי אינטילגנטים על פני כדור הארץ
מדוע קורה שלמרות האינטיליגנציה שלהן הן טועות לפעמים
זה נובע מצורת חשיבה עילאית שמתבצעת בדילוג לוגי - סוקראטי
הקפיצה הזאת שלעיתים נקראת אינטואיציה גורמת לפעמים טעויות
אלא שהטעויות מעטות ובסופו של דבר יש תוצאה משובחת

יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

תקציבים ופנסיה




לקראת סוף השנה משרדי הממשלה כבר יודעים כמה כסף נשאר להם בתקציב והם משתדלים להשתמש בו ליעודים השונים. משרד השיכון מנסה לבנות ולפתח, משרד החינוך ממהר לראות היכן ניתן להשקיע במערכת החינוך וכך הלאה. בכל המשרדים יודעים שאם יישאר להם תקציב השנה לא יוכלו להעביר אותו לשנה הבאה. שנים ארוכות של הפרטה, הקטנת סמכויות, חשש מתביעות משפטיות ואגדות על איש שמן שרוכב על האיש הרזה, הקטינו את יכולתם של המשרדים לתפקד והוציאו להם שם רע. לכן רוב המשרדים לא יצליחו להוציא את תקציבם עד סוף 2013, זה אומר שכל התחומים מסביבה עד בריאות יקבלו פחות, ואנחנו האזרחים נשלם יותר. יש חריג אחד בנוף הזה של משרדי ממשלה מסורסים, זה משרד הביטחון. משרד הביטחון תמיד מוציא יותר ממה שהקציבו לו בתחילת השנה, משרד הביטחון גם הוא נפגע במשך השנים ממדיניות הממשלה ומההפרטה אבל למזלנו שרד. האם משרד הביטחון הצליח לעבור את הקרבות עם משרד האוצר והממשלה יותר טוב ממשרד החינוך משום שישנם בו אנשים יותר מוכשרים? או אולי משום שהוא יכול לשמור על סודיות? או שאולי אנשיו מקצוענים במלחמות, ולכן הם מצליחים לנצח? הניחוש שלכם טוב כמו שלי, אבל את משרד האוצר ואת משרד ראש הממשלה זה מוציא מהכלים וגם מציל אותם. אילו היה משרד הביטחון מתנהל כמו כל משרדי הממשלה, כבר לא הייתה לנו מדינה ומשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה היו נסגרים.
מה היה קורה אם היה ההיפך, במקום שמשרד הביטחון ילמד ממשרדים אחרים, היה משרד הבריאות לומד ממשרד הביטחון? יש להניח שישראל לא הייתה נמצאת במקום כל כך גרוע בנושא מיטות אשפוז לנפש. אולי המשרד היה בונה בתי חולים, מגייס יותר רופאים, קונה יותר ציוד והיום לא היינו בתחתית הטבלה של מדינות ה- OECD. אולי במקום שיהיו כאן 1.9 מיטות לאלף נפש היו כאן פי שתיים, 3.8 מיטות כמו ממוצע ה- OECD. אילו משרד המשטרה (ביטחון פנים) היה נוהג כמו משרד הביטחון אולי היו היום יותר שוטרים ויותר חוקרי מקרי פשע, אולי היינו מגיעים למספר שוטרים לנפש שמקובלים בארצות עם פשיעה כמו אצלנו. אילו המשרד לאיכות הסביבה היה עובד כמו משרד הביטחון אולי היה תקציב לפיקוח על זיהום אויר קרקע ומים, על השלכת פסולת בשטחים ציבוריים. אילו היה למשרד האנרגיה יותר כסף אולי היו משקיעים בחשמל אלטרנטיבי במקום בניסיון למכור את נכסי הטבע שלנו בעשירית משווים. אבל כל המשרדים האלו עושים מה שאומרים להם באוצר ובמשרד ראש הממשלה, ואנחנו משלמים את החשבון.
בכדי להילחם במשרד הביטחון משרד האוצר מגייס את "חבריו" כתבי כלכלה שלא לומדים מהניסיון וגם עובדים של חברות ביטוח וקרנות פנסיה. גיוס של כתבים עצלים בעלי שכר נמוך וסגידה לקפיטליזם זה דבר שגרתי, למה נוספו הפעם גם דוברים מחברות הביטוח והפנסיה? התשובה נמצאת מתחת לפנס, גייסו אותם כדי להילחם בפנסיה שנהוגה במשרד הביטחון, פנסיה תקציבית. פנסיה תקציבית למי שלא מכיר היא דבר פשוט, המעסיק מבטיח לעובד שלאחר פרישתו יקבל כל חודש משכורת עד מותו. זאת שיטה פשוטה מאוד זולה מאוד וטובה לכל הצדדים. אבל חברות הפנסיה והביטוח לא מרוויחות כלום מפנסיה תקציבית, הן רוצות שהשיטה הזאת תופרט ובמקומה העובדים יפרישו כל חודש חלק משכרם ויפקידו אותו אצלן. קוראים לזה פנסיה צוברת כי הפרשות העובד נצברות בה לאורך השנים ולמען האמת היא צוברת רווחים לבעלי החברות בלבד. גם משרד האוצר רוצה להפריט את הפנסיה, במשרד האוצר רוצים להפריט כל דבר שטייקון כל שהו מוכן לקבל אפילו אם צריך לשלם כדי שיקח. השילוב הזה של חברות ביטוח ופנסיה שמחפשות רווח קל מדמי ניהול ושל פקידי האוצר בעלי סמכויות הוא שילוב רצחני. אני מקווה שגם הפעם ידו של משרד הביטחון תגבר למרות שמדובר ביריבים הרבה יותר מתוחכמים וחזקים מחסן רוחאני נשיא אירן.

יום שישי, 30 באוגוסט 2013

שני הצדדים



שני צידי השנה*


על המר - רגע לפני שאני סוקר את הצד החיובי של השנה שעברה רק עוד קצת שליליות וביקורת.
אחת התופעות המוזרות בעולמנו הכלכלי הם כלכלנים  רגילים, ראשית משום שכשהם מסבירים על משק המדינה הם משווים את זה למשק בית, ושנית משום שהם מוציאים לעצמם שם רע.

משק מדינה לא דומה למשק בית קודם כל משום שבמשק מדינה הוצאה (כאילו בזבוז) מגדילה את ההון, בדיוק הפוך ממשק בית. דוגמא כאשר משרד הבינוי מוציא כסף על בניית בתים: עובדים, קבלנים, וסוחרים מרוויחים, כשהם מרוויחים הם משלמים מיסים, במיסים בונים עוד בתים והנה מערכת צמיחה יציבה.
יתירה מזאת משק המדינה איננו מכוון רווח, לכן היעילות שלו בהספקת שירותים גדולה יותר. דוגמא: ככל שההוצאה הממשלתית על בריאות עולה, מספר הרופאים עולה, מספר המכשירים המודרניים עולה, בתי החולים גדלים, יעילות המערכת עולה ומחיר הרפואה יורד.
או דוגמא נוספת שירות התעסוקה, כאשר ניסו להפריט את השירות באמצעות תוכנית ויסקונסין שהופעלה בידי קבלנים, הקבלנים מצאו שהכי ריווחי לתת לעובדים עבודות גרועות וקצרות טווח כך שיחזרו. או שהעדיפו להעסיק אותם בעבודות חסרות תוחלת  ממשית במשרד בטענה שזאת הכשרה לעבודה. התוכנית בכללה עלתה יותר והניבה תוצאות פחות טובות מאשר שירות התעסוקה.

רוב הכלכלנים בישראל ממליצים על צימצום התקציב, על הקטנת עומס המלוות, על צימצום השירותים לאזרח. ההמלצות האלו מיושמות בארצות המערב מאז המשבר התורן בשנת 2008 והן לא מביאות שום ברכה, להיפך, רוב המדינות שמיישמות אותן מתדרדרות כלכלית. התדרדרות שמביאה להתחזקות הלאומנות, שינאת הזרים, ופשיעה גזענית. הכלכלנים האלו טועים פעמיים, פעם אחת כשהם ממליצים המלצות שגויות ופעם שניה כשהם מפסידים פרסום כבוד וכסף. כלכלנים שממליצים על הצעדים ההפוכים אולי לא יתרבלו בפרחים וגלידה במעון ראש הממשלה אבל הם מרצים מבוקשים בכל העולם, זוכים בפרסים, ומרוויחים הון. בניגוד לתאוריה הכלכלית בני אדם בדרך כלל לא רציונליים ולא עובדים לטובת עצמם. לכן אני ממליץ לכלכלנים האלו לעבוד בדיוק לפי המודלים שהם מאמינים בהם, ולהמליץ הפוך מהמודלים האלו, זה פשוט כדאי, אישית וגם חברתית.

ועכשיו זרקור על הצד החיובי

נהיגה - מאז שנות ה- 70 של המאה העשרים יש בארץ ירידה ברורה בתואנות דרכים ובנפגעים, משנה לשנה ההפרש לא גדול אבל אם מסתכלים על תקופות של עשר שנים ויותר אנחנו רואים ירידה עקבית ומשמחת. כך היום שיעור תאונות עם נפגעים בהשוואה לנסועה, כלומר סך כל התאונות חלקי כל המרחק שנסעו כל כלי הרכב בישראל אני מצרף גרף להמחשה מתוך אתר ויקיפדיה בעברית.

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/a/a5/Carfatalitieskm.png
הירידה הזאת הושגה ע"י שיפור משמעותי בכלי הרכב ובבטיחות שלהם, ובגלל שיפור לא גדול בתשתית הכבישים, אבל ההשפעה הכי גדולה הגיעה בגלל שינוי תרבות הנהיגה הישראלית. מי שתרם הכי הרבה לבטיחות שלנו זה אנחנו חשוב לזכור את העובדה הזאת בפעם הבאה שנצטרך לעשות שינוי לאומי.
אני מבקש מכם לא לצחוק על הדברים הבאים, הם השינוי הכי חשוב שקרה כאן כלכלית בעשורים האחרונים. אתם זוכרים את מחאת הקוטג' (אני כבר לא זוכר אפילו איזה טעם יש לו הפסקתי לקנות לפני שנתיים וחצי)? אז זהו יש תמורה לכל המהומה, כולם דיברו על פתיחת השוק על הריכוזיות על עידוד התחרות ובאמת הייתה תחרות, תחרות מי מרוויח הכי הרבה. תדעו לכם שביום שני 26/08 נעשתה היסטוריה, ממשלת ישראל החליטה לפעול, היא הכניסה שני מוצרים לפיקוח, גבינה 5% ושמנת מתוקה. אתם חושבים שאני צוחק אבל אני ממש רציני, זאת פעם ראשונה בעשרות שנים שהממשלה מכניסה מוצר לפיקוח במקום להוציא ואתם יודעים מה? זה עובד!

באופן מסורתי בסוף כל חופש גדול אנחנו נוסעים כל המשפחה לקמפינג עם חברים, השנה עשיתי הפסקה בחופש הזה כדי להשתתף באירוע שאני גאה בו כמו כול ראש-פינאי. בבית העם אביבה צור המושבה, הציגה את הסרט מנתק המים ואחריו התקיים דיון פומבי בנושא הפרטת המים בישראל.
זה היה דיון מרתק ומשמח, מרתק בגלל מה שנאמר ומשמח כי ראש-פנה סירבה להפריט את הספקת המים וכך נחסך למושבה ולתושבים לא רק כסף, כי אם גם פגיעה בזכות הטבעית לשתות מים.
השתתפו בדיון: פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה מומחה לתהליכי ההפרטה בישראל. ארז ימיני מומחה לתאגידי מים, בעל חברת עלמא. עו"ד ורדה גילה היועצת המשפטית של המועצה שהסבירה את המצב בראש-פנה. וד"ר גילי גופר מהמכון למורשת בן גוריון שהנחתה את הדיון.
האירוע היה כולו היה בחסות המתנ"ס והמועצה והכניסה הייתה חופשית.
יוסי לוי צילם ערך והעלה לרשת, אז אם אתם רוצים אני ממליץ מאוד, http://www.youtube.com/watch?v=aGC2qNwZHJo
עוד קצת שמחה לכבוד השנה הטובה שתבוא אמן.

* Both Sides Now

by Joni Mitchell 

Rows and flows of angel hair
And ice cream castles in the air
And feather canyons everywhere
I've looked at clouds * that way

But now they only block the sun
They rain and snow on everyone
So many things I would have done
But clouds got in my way
I've looked at clouds from both sides now…

ההמשך נמצא ברשת או בספר

יום ראשון, 21 ביולי 2013

אורח במדור



אח שלי עדו חזר מחו"ל עם חוויות בנושא איכות הסביבה, אז ביקשתי ממנו שיכתוב לעיתון (הבלוג מתפרסם בעיתון ראש-פנה והסביבה) והנה דבריו לפניכם.

לאונרד כהן – ברלין 14.7.2013

בת זוגי שתחיה הזמינה אותי ואותה לחופשה זוגית בברלין לכבוד היומולדת שלה.
מה נאמר ומה נגיד עיר נעמה ביותר ברלין
3.5 מיליון תושבים על שטח שאני מעריך בגודל מרעננה כפר סבא ועד תל אביב.
ישנם שבילי אופניים לכווולם, שבילי הליכה פארקים ענקיים עם נהרות ואגמים , הכל נקי ומסודר , בכבישים לא צופרים ובערב כאשר מגיעים הביתה יש חניה!!!
יש רכבת תחתית ורכבת עילית ורכבת חשמלית שנוסעת על הכביש בנתיב מיוחד ואוטובוסים לכל מקום שיוצאים ומגיעים בזמן, מוניות וריקשות כמו בהודו עם אופניים ואופניים להשכרה וסאגויי ו ו ו ו כל כך הרבה אפשרויות לתנועה שזה לא ייאמן ולכולם יש מקום וכולם נוסעים.
הגענו אל ההופעה ב 07:30 ואין כמעט תור! חשבנו אולי ההופעה נדחתה ולא סיפרו לנו , עומדים בתור בשש ק ט !
התור מתקדם במהירות בודקים כרטיסים והופ אנחנו בפנים, אולם ענק לפחות 15 אלף איש מעריכים המומחים ואין צעקות ואין דחיפות.
יש עוד כמה דקות וגרוננו ניחר , מבקשים ללגום בירה צוננת, נעמדים בתור אני רואה כי מחיר חצי ליטר הוא 4 יורו מגיש שטר של 10 יורו לשתי בירות והמוכר מבקש ממני עוד שני יורו....
רגע רגע 4 כפול שתיים זה 8! מדוע צריך לשלם 12? המוכר אומר לי 2 יורו לכוס זהו הפיקדון בעבור הכוס!!!!
כלומר לא רק שלא מלכלכים לא מעוניינים שנזרוק את הכוס לפח או למחזור אלא רוצים אותה אצלם בחזרה לשימוש חוזר.
אתם מצליחים להבין? 15 אלף איש בתור ללאונרד כהן בברלין כווולם שותים לפחות שתי בירות וכווולם עומדים בתור להחזיר את הכוס בשביל לקבל 2 יורו חזרה!? נשמע הזוי? נשמע לא הגיוני?
אז זה קורה ממש כאן מעבר לפינה...
שתינו בירה, החזרנו את הכוס וקיבלנו את הפיקדון ובשעה 2015 בדיוק ההופעה התחילה....
איך היה?
עומד לו הכהן הזה בן 80 כמעט באולם שקט שבכיתה שאני מלמד עם 15 ילדים יש הרבה יותר רעש
קולו הבאסי מצמרר את השערות שעל הגב.
הסאונד מופלא
היה תענוג
3 שעות של תפילה כמו שאחותי היקרה תיארה את ההופעה שלו כאשר ראתה אותו  בארץ

רק טוב לכולנו
עדו הרפז