לסמא בסיסמאות

פורסם: בעבודה שחורה

  14/07/11 

(Liberté, égalité, fraternité)

עמית הרפז

העולם הכלכלי כמו עולם הספורט מלא בסיסמאות קליטות, קלישאות שקריות, נבואות מופרכות,  וכוכבים לרגע.

לכבוד מלחמת הקוטג' הגיע השימוש בסיסמה 'המשק הישראלי מאוד ריכוזי' לשיאים חדשים.

הסיסמה 'תחרות מורידה מחירים' ניסתה להשיג אבל הגיעה רק למקום שני.

המשק הישראלי הוא משק קטן ובכל תחום ישנם מעט תאגידים ששולטים בו, אותו המצב היה גם לפני שנים אבל אז המחירים כאן היו מהנמוכים בעולם. המשק השבדי גם הוא משק קטן וריכוזי, גם שם ישנן מעט רשתות שיווק ומעט יצרנים. בגרמניה המשק ריכוזי למרות שהוא עצום ובשתיהן הריכוזיות לא גרמה למחירים גבוהים. אם בודקים את המחירים בלי לתת לסיסמאות לסמא את העיניים, מגלים שהסיבה למחירים הסבירים נובעת מפיקוח על המחירים וניהול של השוק.

הרי כולנו יודעים שבמציאות אין באמת שוק חופשי ואין תחרות, ישנם פשוט כמה תאגידי ענק שעושים הכל בכדי להרוויח. אם צריך אז כמו שקרה עכשיו עם הקוטג' ועוד מעט עם הטיטולים, כולם מעלים מחירים ביחד ומורידים מחירים ביחד. למה ששטראוס תוריד מחיר ותתחרה עם תנובה או טרה? הרבה יותר קל, רווחי  והגיוני למכור במחיר אחיד.

ראש הממשלה שלנו מקדם סיסמאות ידוע, מקדם גם את 'הורדת מיסים מגדילה צמיחה' ואת 'הורדת מיסים מביאה השקעות חוץ'. מהסיסמאות האלו קל לראות כיצד הורדת המיסים על חברות עד כדי חצי מהמס המוטל על שכירים, ופטור ממס לחברת אייפקס קידם את קניית תנובה והעלה את מחיר הקוטג'. מקרה הקוטג' הוא רק אחד בשורה של השקעות זרות, מה שמאפיין את ההשקעות האלו הוא שאת הכסף שהחברות מרוויחות בישראל הן לוקחות איתן לחו"ל.

מצד שני צמיחה כלכלית פירושה סך כל הכסף/שווה כסף שעובר במחזור. כלומר העליה במחירי תוצרת החלב שבאה כתוצאה ממכירת תנובה והגדילה את ההוצאות של הציבור הגדילה גם את הצמיחה. גם העלייה במחירי הדלק, התחבורה הציבורית ומחירי המים הגדילה את הצמיחה. אתם בטוחים שזה סוג הצמיחה שאנחנו צריכים?

הקפיטליסטים אוהבים מאוד את הסיסמה 'בעלי ההון יוצרים מקומות עבודה', הצחיקו אותי. שרי אריסון פיטרה 900 עובדים מבנק הפועלים איך היא מייצרת מקומות עבודה?

האחים "שקשוקה" עופר  קנו בנזיד עדשים את כימיקלים לישראל, האם הוסיפו מקומות עבודה?

בעבר היו האחים "שקשוקה" עופר בעלי חברת ספנות קטנה והתפרנסו בעיקר מאוניות קזינו, עד שממשלת ישראל התחילה לחלק בחצי חינם את רכושנו ואז הם קיבלו ונהיו מיליארדרים. גם שרי אריסון ואבא שלה היו בעלי חברה לאוניות קזינו, כשמדינת ישראל נתנה להם את בנק הפועלים, נדל"ן, ועוד מיני נכסי ציבור, העיקר לעזור להם להתעשר מיליארדרים.

בכלל בקזינו אנחנו באמת מהחזקים בעולם, שלדון אדלסון הבעלים של עיתון ישראל היום שמנסה לקדם את הלאומנות הישראלית עשה את הונו מהימורים. גם התומך של תנועות משיחיות הזויות כמו עטרת כוהנים ועיר דוד, אירווין מוסקוביץ'  התעשר מהימורים.

את רוב מקומות העבודה במשק הישראלי יצרה המדינה, בעלי ההון ברוב המקרים פשוט נהנים מהיצירה של כולנו. כדאי להזכיר את כל בעלי ההון שהוציאו מישראל את הטקסטיל לירדן, מצרים, וסין, לעומת שלי חימוביץ' שהעבירה חוק שמחייב את כוחות הביטחון לקנות טקסטיל תוצרת ישראל.

שותף לשעבר של אריסון בבנק הפועלים דנקנר, שיעבד את הקרקעות שלנו בכדי לקחת הלוואה מסובסדת מבנק ממשלתי (שלנו) ובכסף הצטרף לרכישת בנק הפועלים. ממוכר מלח הפך למיליארדר בעזרתה של ממשלת ההפרטה.

בבדיקה שנערכה לאחרונה נמצא כי רוב ההשקעות של קופות הפנסיה וההלוואות של הבנקים נמצאות בידיים של חבורת טייקונים, תשובה, דנקנר, אחים עופר, פישמן, לבייב ואריסון הם לא הכי עשירים, הם רק הכי מקושרים.

דו"ח של בנק ישראל מראה כי שיעור ההחזקות של קבוצה הזאת במשק כפול מאשר בארה"ב.

חברת טבע גדולה מכול הטייקונים שהזכרתי ביחד, אבל לוקחת פחות אשראי מהם ובכירי האוצר לא מנסים לעבוד בה אחרי הפרישה משרות המדינה. כפי שהראה לנו הממונה על הבנקים שפרש לאחרונה כדאי לעבוד אצל החבורה ולא חלילה  בטבע או צ'ק פויינט.

מסתבר שהסיסמה 'בסקטור הפרטי משלמים כמה שהאדם שווה' נכונה. אם האדם יכול להביא קשרים בממשלה. אם הוא היה שותף למערכת הבקרה ויודע איך להתחמק ממנה. אם השאיר מאחוריו חברים שיירצו יום אחד לקבל שכר מינימום חודשי בכל שעה. ברור שאדם כזה שווה כל לירה אפילו אם מדובר במאות אלפי ₪ כל חודש. ברור גם שמנהל מהסוג הזה יהיה נאמן לטייקון, הוא יאשר בנאמנות עסקה בה הטייקון מרוויח והחברה מפסידה.

כי הסקטור הפרטי ברובו בכלל לא פרטי, רוב החברות הגדולות שהטייקונים עושים בהן מה שמתחשק להם הן בכלל חברות שרוב המניות שלהן בידי הציבור.

בסקטור הפרטי הזה אפשר למנות חברים וקרובים בלי טיפת כישרון לתפקידים בכירים, כי מה שבסקטור הממשלתי נחשב שחיתות כאן הוא הנורמה.

סיסמה לסיום 'הסקטור הפרטי יותר יעיל מהסקטור הציבורי', אם זה היה נכון נגיד בנק ישראל פישר, לא היה צריך לעצור את שרי אריסון ממינוי חבר שלה דני דנקנר, למנכ"ל בנק הפועלים.