יום שלישי, 28 במאי 2013

גזרות תקציב ודיור



בשבועות האחרונים אנחנו שומעים אין סוף על גזרות, על התקציב על גרעון ועל המשבר הכלכלי הישראלי. אבל אפילו מחוגי האופוזיציה אנחנו לא שומעים משהו פשוט, הגיוני וכלכלי, בזמן מיתון כלכלי הממשלה צריכה להגדיל את התקציב. את ההגיון הכלכלי הפשוט הזה גיבש ג'. מ. קיינס הכלכלן שבזכותו יצאו ארה"ב והעולם המפותח מהמשבר הגדול של שנות ה- 30. קיינס ראה שהכלכלה נעה במחזורים של שיגשוג ומיתון, לכן אמר שהדרך הנכונה לנהל כלכלה היא לעזור למשק לתקן את המחזור. בזמן שיגשוג אפשר לצמצם את התקציב ולחסוך ובזמן מיתון יש להגדיל את התקציב ולהזרים כסף למשק. זה דומה לגינה בישראל, בחורף כשיורד גשם סוגרים את מערכת ההשקיה ומכינים אותה לקיץ, ובקיץ כשהחום גדול והצמחים עלולים לנבול פותחים השקיה. ההגיון הזה מאפשר כלכלה סבירה אפילו אם הציבור תומך במדיניות של שוק חופשי כמו בארה"ב. בישראל אין מצב כזה רוב הציבור לא מאמין בשוק חופשי, הישראלים חושבים שאחריות הממשלה לנהל את המשק. נתניהו ליברמן לפיד ובנט בניגוד לציבור חושבים שהם לא אחראים, הם אפילו לא מוכנים לנהוג כמו הממשל האמריקאי ולתמוך במשק בזמן מיתון.
שר האוצר לפיד הבטיח בעת הצגת התקציב כי מדובר בתקופה קשה אבל קצרה וכבר בשנת 2015 ישראל תשגשג ויהיה לנו טוב. האמת היא שהוא יודע לכתוב טורים ולהופיע בטלוויזיה אבל הידע הכלכלי שלו מצומצם. אם נבחן את תקופות הפריחה הכלכלית בישראל בעשורים האחרונים, נראה את הדברים הבאים – 1981-1979; פריחה והסכם שלום עם מצרים (ואז מיתון עם תחילת מלחמת לבנון), 1985-1987; שגשוג (ממשלת ליכוד מערך שיחות להסדר מדיני רוה"מ פרס), 1992-1995; תקופת צמיחה שגשוג עולמי שיחות שלום והסכמים מדיניים, 2000-2001; שגשוג בישראל כמו גם בעולם בנוסף מתחילות שיחות עם הפלשתינאים, 2004-2008; שגשוג בישראל ובעולם בנוסף ההתנתקות יוצאת לדרך. כפי שאנחנו רואים המשק הישראלי בשנים האלו משגשג כאשר מתקיים לפחות אחד משני התנאים: פשרה מדינית עם העולם הערבי, ו/או שגשוג כלכלי עולמי. על פי מה יכול לפיד להבטיח יציאה מהמיתון? האם הוא יכול להכריח את ניצי הליכוד והבית היהודי לצאת מהשטחים הכבושים ולכרות הסכם עם הפלשתינאים? האם נראה בשנה הזאת הסכם שלום עם לבנון, או/ו עם סוריה? אם נבטיח לשלם לאירנים את כל החובות שלנו מאז ימי השאח, האם נצליח לתקן את היחסים איתם כפי שהצלחנו כשביקשנו סליחה מהטורקים וזה יביא הסכם? האם לפיד יודע שישראל מתכוונת לוותר על נשק גרעיני ולהגיע להסכם הדדיות עם אירן? לחילופין בתחום העולמי, אולי שר האוצר לפיד סומך על ארה"ב ואירופה שיעברו למדיניות סוציאל דמוקרטית, מדיניות שתוציא אותם מהמיתון ותביא את העולם לשגשוג דומה לשגשוג של שנות ה- 60. או שאולי לפיד בעזרת המעמד החדש שלו כשר אוצר ישראלי, יכול לשכנע אותם לנקוט צעדים כלכליים שיביאו אותם לצמיחה שתגרור גם אותנו כלפי מעלה? אני חושב שהתשובה לכל השאלות האלו היא לא ולכן אני חושב שאף אחד לא יודע מה יקרה בעוד שנה וחצי ואפילו לפיד לא יכול להבטיח דבר כזה. הסיכוי שהעולם יצא מהמשבר הנוכחי קיים, העולם נכנס למשברים ויוצא מהם מהיום שהמציאו את הקפיטליזם, על שאלת התזמון אין תשובה, מתי העולם המפותח יחזור לשגשוג ומתי זה יקרה בישראל? אז למה לפיד אומר לנו שזה מה שיקרה, קודם כל כי הוא יכול להגיד, ושנית משום שזה משתלם להבטיח, הרי אף אחד לא יזכור בעוד שנה וחצי מה היה ומי הבטיח. עד אז אפשר לדבר על השוויון ב"נטל" ולהמשיך להטיל את הנטל האמיתי נטל הכלכלה על כולם מלבד העשירים באמת.

 על משבר הדיור מדברים כבר כמה שנים, לכבוד התקציב החדש הבטיחו פתרונות, נבדוק מה נתנו. ראשית בהצעת חוק ההסדרים מבקשת הממשלה לבטל את חוק הדיור הציבורי, חוק שאיפשר רכישה של הדירות ע"י הדיירים בהנחה משמעותית. קיום החוק היה יכול להוריד משמעותית את מחירי הדירות כיוון שהוחלט למכור אותן בזול, בכסף שהיה מתקבל היה ניתן לבנות דירות ציבוריות חדשות וגם צעד כזה מוריד את המחיר. סגן שר השיכון משנשאל על ביטול החוק הסביר כי חסרות דירות ציבוריות, תשובה טובה על שאלה לא רלבנטית. ביטול החוק הוא צעד לא דמוקרטי, לא צודק כלפי הדיירים, ומעלה את מחירי הדיור. הצעד הזה בא בהמשך למדיניות ממשלתית של ייקור הדיור שנמשכת כבר עשר שנים כפי שמראה עבודה שנעשתה במרכז טאוב (מכון מחקר קפיטליסטי). לעומת זאת הממשלה הודיעה כי תגביר את היצע הקרקעות וזה יוריד את מחירי הדיור, יש בעיה בהודעה הזאת משום שלא חסרות קרקעות לבניה לא במרכז ולא בפריפריה וזאת איננה הסיבה למחירים הגבוהים. על פי הודעת משרד השיכון שפורסמה לפני מספר חודשים, ישנן מאות אלפי יחידות דיור מאושרות לבניה במרכז הארץ. הדירות האלו אינן נבנות משום שהקבלנים והבנקים שמממנים אותם רוצים להעלות את המחירים. ההודעה היא המשך למדיניות הקודמת, לםני כמעט שנתיים הקימו את הועדות המיוחדות לדיור, הוד"לים, אז הסביר לנו ראש הממשלה נתניהו כי ועדות אלו יגרמו להגדלת התחרות ויורידו את המחירים בדיוק כפי שקרה בתחום הסלולר. התחרות היחידה שגדלה, היא התחרות מי ימכור יותר ביוקר, הועדות לא עזרו בהורדת המחירים אבל כן פגעו באיכות התכנון.

טוב תעשה הממשלה אם תלמד מניסיונה, לפני כמה שנים החליטה ממשלת ישראל להקים תשתית להולכת גז, אלו היו הימים הראשונים של תגליות גז בים התיכון, במצריים. הממשלה פרסמה מכרזים והבטיחה לחברות בניה סובסידיה אם יבנו, עברו שנים ותשתית גז אין. בעיתונים קמה צעקה גדולה המשק הישראלי מוציא מיליארדים על מזוט יקר ומלוכלך במקום להשלים את תשתית הגז הזול והנקי. החליטה ממשלת ישראל שאין ברירה במקום לחכות שחברות פרטיות מסובסדות יבנו תשתית גז, ביקשה מחברה ממשלתית שתקים את המערכת. החברה (חברת חשמל) הקימה את התשתית והממשלה הקימה חברה ממשלתית חדשה שתנהל את הולכת הגז "נתיבי הגז הטבעי לישראל". ממשלת ישראל הנוכחית מקדמת את ההפרטה של חברת חשמל, אני מציע לפני שגומרים להפריט אותה להטיל עליה לפתור את בעיית יוקר הדיור. הממשלה תטיל על חברת חשמל להקים את כל מאות אלפי יחידות הדיור שהקבלנים הפרטיים לא מצליחים להקים ואחרי זה תקים את חברת "הדיור הציבורי הטבעי לישראל" שתנהל את הדיור. רק אחרי שנבדוק ונראה שבאמת כל הבעיות התשתיתיות נפתרו תוכל הממשלה להפריט את חברת חשמל כי "הכושי עשה את שלו והכושי עכשיו יכול ללכת".