יום שני, 27 באוקטובר 2008

עלות יעילות ותועלת

יש שאומרים אנשים: "בעולם, מרוויחים הכי הרבה הטובים והמוכשרים".
בעשורים האחרונים התרכזו בענפי הפיננסים האנשים בעלי השכר הכי גבוה בעולם, והתאגידים עם הרווח הכי גדול בעולם.
האנשים הכי מוכשרים והתאגידים הכי עשירים, האם הם הצליחו, כלומר הרוויחו? האם היו "שווים את הכסף" שקיבלו?

בינואר 1973 התחילה המדיניות הכלכלית הנוכחית, אחד הטיעונים לטובתה היה: השוק הפרטי יודע לנהל, הממשלה יודעת רק לעשות בירוקרטיה.
ממשלות בכל העולם הפריטו נכסים והקטינו פיקוח, הממשל האמריקאי עשה את זה מהר.
ממשלות אחרות בחרו כל אחת את הקצב שלה, אבל כולן עשו את אותו הדבר – העבירו כוח ליידי השוק ה"חופשי".
בסוף 1973 היכה המשבר הראשון, התרופה הייתה עוד הפרטה ופחות פיקוח (קרי – פפפ), ב-1982 היכה המשבר השני (אשראי בנקאי בלי כיסוי) נתנו עוד פפפ. ב- 1986 המשבר השלישי (חסכונות הלוואות ואג"ח זבל), ב- 1989 עוד אחד (התמוטטות בנקאים וסוחרים בוול סטריט) התרופה - עוד פפפ.
ב- 1994 מוקמת קרן הגידור לונג טרם קפיטל, "עסק אויר" בליגה עליונה. בדירקטוריון של הקרן שני זוכי פרס נובל. הקרן מגלה משמעויות חדשות לכסף וירטואלי. ב- 1998 הקרן פושטת רגל. אחרי שמשלם המיסים האמריקאי מנסה להציל אותה עם 3.6 מיליארד דולר.
ב- 2000 התפוצצות בועת ההי-טק, כשכולם מנסים לקלוט מה קורה, נפילה בעולם האמיתי - מגדלי התאומים הופכים לתל אבק וזכרון.
הממשל האמריקאי מגיב בהיסטריה סוגר את נמלי התעופה ופותח את ברזי הכסף. ב-2004 נגיד הבנק הפדרלי עושה צעד נוסף לכיוון כלכלה וירטואלית, הוא תומך במשכנתאות שאי אפשר להחזיר.
ב- 2007 סנונית ראשונה בנק בר-סטרנס פושט רגל. וב-2008 אנחנו רואים את ההמשך.

המשבר הכלכלי הנוכחי מעלה סוגיות כמו: האם המדינה צריכה להציל את המהמרים מהשוק? האם שוק חופשי מתקיים/מועיל? קפיטליזם למי הוא טוב?, צריך רגולציה של משק המדינה? עיסקי אויר זה עסק לגיטימי? ועוד.
אני שואל שאלות יותר פשוטות*: האם אנשי המגזר הפיננסי שווים את הכסף שהם מרוויחים? האם הם יותר טובים מעובדי ממשלה עם שכר זעום?
מי שמן? מי רזה?
מי סוחב את מי?

*(תשובות יש לשלוח אל: בנימין נתניהו, ג'ורג' בוש, מרגרט תאצ'ר, רוג'ר דאגלס, תום פרידמן ונחמיה שטרסלר.)

יום שישי, 17 באוקטובר 2008

שוֹק ניירות ''ערך''





-->

"הלכו הלכו הלכו עד שהגיעו לשפת נהר. זה היה סוף הכיוון, שם נעצרו.
מה פתאום נהר? שאל חמורל'ה.
זה לא פתאום. אמר חמורון.
זה היה פה לפני פתאום. אמר חמוריקו.
מי היה? שאל חמורל'ה.
זה. הנהר. וחמוריקו טבל את רגלו במים והוציאה מהר.
רטוב? שאל חמורון.
קצת." (מתוך: חמורל'ה, חמוריקו, וחמורון. מאת: עודד בורלא).
קנו מניות, קנו אופציות, מעו"ף, נדל"ן, ביטוח, נגזרות פיננסיות, קצת אג"ח חברות. קנו אופציות עתידיות בלונג של ביטוח סיכון למניות מגובות אג"ח מוסדי של בנקים למשכנתאות במעל ומתחת לפריים.
עד שהגיעו לקריסת שערים.
מה פתאום קריסה?
זה לא פתאום.
זה היה פה לפני פתאום.
מי היה?
זה. זה ה-0 הגדול הזה שמייצג את שווי הניירות שבידנו, בררר.
אפס?
קצת.
מה לעשות היו ניירות והיו המון אנשים רצים למטה על המדרכה ועושים פוּ פוּ פוּ
והניירות עפו להם גבוה גבוה וכבר לא ראו אם הם לבנים או צהובים, אדומים או קרועים,
כחולים או מלוכלכים.
ופתאום באה רוח, שהייתה שם לפני פתאום, וזרקה אותם לאגם ונהייתה עיסת נייר גדולה גדולה.
כי הניירות האלו של הבורסות כאן ושם ובכל מקום זאת ערמת כלום שמייצגת שום דבר ושווה משהו רק כשאנחנו מאמינים בזה. כמו אוטו-סוגסטיה, כמו אלוהים.
והכלום הזה נמצא שם מאז ומעולם ומי שלא ידע לפני 1929 ידע אחרי, ומי שלא יודע אחרי יכתבו עליו ספר לילדים.
ומה שצריך לעשות אתמול והיום ומחר זה להוציא משם כספי פנסיה וחיסכון של אזרחים רגילים, ולשים אותם באיגרות חוב מיוחדות של המדינה.
ולתת לאחד העם כאן (גלו עפר מעיניו), ולנסדא"ק שם ובכל מקום, לנפח ולפוצץ בלונים כהרגלם, אבל במוסדות הסגורים שלהם.
ואפשר להעביר אליהם שטרות שיוצאים מהמחזור בשביל המַנְיָה, ולהשקיע בשירות פסיכאטרי בשביל הדֶפְּרֶסְיָה.
ושלום עלינו ועל כל העולם.


יום רביעי, 1 באוקטובר 2008



שנה טובה

קשוחה יותר מפלדה
גמישה יותר מגומי
גבוהה מהשמים
עמוקה מהמים
לכל כיווני הרוחות
כאן שם, בכל מקום
ומתחזקת לאורך הזמן
---------
התקווה
--------
עם התקווה הזאת
היסוד הכי חזק בעולם
אנחנו מאחלים לכם
שנה טובה

Happy New Year

Stronger then steel
Flexing better then rubber
Higher then sky
Dipper then ocean
Goes ever which way
It is here there and every where
And it toughens with time
-------
Its hope
-------
So with this the strongest element
We wish you a happy new
Jewish year