אוי במה

כמו תמיד אנחנו מסתכלים על מה שקרוב אלינו, אירן, עירק, טורקיה.

כמו תמיד אנחנו גם חושבים שהקרב הגדול של אובמה נשיאה החדש של ארה"ב קשור לפרנויות שלנו. אנחנו בטוחים שדו"ח גולדסטון, מלחמה באפגניסטאן,ואימון משותף עם טורקיה, הם בראש סדר העדיפויות האמריקאי. לפי הנושאים האלו אנחנו מודדים גם את ההצלחות של אובמה, ומניחים שבגללם ירדה קרנו בארה"ב.

האמת רחוקה מזה מאוד, המלחמה הגדולה של אובמה נמצאת בתוך ארה"ב, והיא נקראת מערכת הבריאות האמריקאית.

האפגנים הם חבורה נעימה ומנומסת לעומת חברות התרופות האמריקאיות, חברות שמרוויחות הון עתק מהשיטה הקיימת. בארה"ב יש תחרות חופשית על מחיר תרופות מרשם, שלא כמו אצלנו בישראל בה התרופות נקנות ע"י אירגון שלא למטרות רווח.

השיטה האמריקאית שונה גם מהשיטה האירופית בה קניית תרופות נמצאת באחריות המדינה. בשיטה האמריקאית יש תחרות ולכן מחיר תרופה בארה"ב כפול ויותר ממחירה בקנדה, או אירופה.

חברות התרופות יפסידו לא מעט אם הרפורמה בביטוח הבריאות האמריקאי תכנס לתוקף.

אבל הן יפסידו מעט יחסית להפסד של חברות הביטוח הפרטיות, כי אלו הולכות להפסיד בענק. הדוגמה הישראלית הכי קרובה להשתוללות מחירי הביטוח הרפואי בארה"ב, היא מחיר טיפולי שיניים או משקפיים.

חברות הביטוח שם מרוויחות אפילו יותר מהבנקים שלנו.

העלות הכוללת של מערכת הבריאות לכל אזרח אמריקאי ממוצע היא כמעט 6000 דולר בשנה. ישראלי ממוצע מקבל יותר בריאות ומשלם שליש, הקנדי משלם חצי.

חברות הביטוח שם מעבר לאוקיינוס מכירות את מקרה ביטוח הבריאות הממלכתי הקנדי. הן יודעות שאם אובמה ינצח ויהיה ביטוח בריאות ממלכתי בארה"ב פרמיית הביטוח צפויה לרדת ב- 900 מיליארד דולר. בהשוואה, את מושל קליפורניה גרי דיוויס, גירשו בעלי ההון בעבור חופן דולרים שמהווה בקושי אחוז אחד מהסכום הזה.

הר הכסף של חברות הביטוח עומד ביחס ישר לבור המוסר שלהן, במשרדים שלהם אוסמה בין-לאדן יכול מקסימום להתקבל כנערת מים.

ברק אובמה עומד בינם לבין טרפם, זה מקום מסוכן הרבה יותר מבושהר.

אובמה כבר נרשם בהיסטוריה, הוא הנשיא השחור הראשון בארה"ב, הוא יכול לנוח על זרי הדפנה. אבל לאובמה יש סדר יום, אם יצליח להוציא את תוכנית ביטוח בריאות ממלכתית לפועל, זאת תהיה הרפורמה הכלכלית הכי גדולה שנעשתה בארה"ב מאז הניו-דיל ב-1933

בהצלחה.

תאגיד ואגדה

אפילו אם אתם לא שותים קפה תודו שכייף להריח קפה טחון טרי, ועוד יותר אם יש בתערובת פולים מזן ערביקה.

אני אוהב קפה מאוד, אבל לא מספיק כדי לטרוח לערבב פולים מזנים שונים, לקלות אותם ולטחון אותם, זאת יותר מידי עבודה בשבילי. כמו רוב צרכני הקפה מספיק לי לקנות אותו בסופר. לקנות קפה טורקי עלית, הייתה לדעתי פשרה סבירה במשך כמה שנים.

אבל לפני כמה שבועות תמה האידיליה ששרתה ביננו (אני קונה והם מייצרים) שקית טריה שנפתחה הניבה ריח של קפה מיושן. כשהתופעה חזרה על עצמה הרמתי טלפון לשירות לקוחות.

התקליט שענה לי סיפר שנציג שירות יתפנה אלי מייד ועידכן אותי ששיחתנו עלולה להיות מוקלטת. את אורוול קראתי וגם סיפרו לי על איזה תוכנית טלויזיה פופולרית בשם האח הגדול אז לא הופתעתי. א' נציגת השירות קידמה אותי באדיבות, אמרתי לה שאני מוחה על אפשרות ההקלטה. למה אתה מוחה שאלה? הסברתי לה שמדובר בפגיעה בזכות אדם בסיסית. חשבתי שהבינה כי היה לה מבטא של מי שבא משם, מארצו של האח הגדול.

אבל היא לא הבינה אז אמרתי: עזבי לא בגלל זה התקשרתי.

הסברתי לה שמשהו קרה לארומה של הקפה ושאני אוהב מאוד קפה אז שתעזור אם אפשר.

היא בקשה שאשלח שקית קפה עם אותו קוד ותאריך ייצור ואני ביקשתי שלא תשלח לי חבילת שי. אמרתי שאני רק רוצה קפה טעים, אבל היא או הממונה עליה לא התאפקו ושלחו לי קפה בקופסת פח.

גם הקפה בקופסה היה נטול ארומה וזה גרם לי לחשוש שאולי אין כאן מקרה. בנתיים המשכתי לקנות קפה ולהתאכזב ממחסור בארומה. כדי לוודא שזה לא מקרה קניתי בחנויות שונות. בחנות אחת אפילו מצאתי שקית בת כמה חודשים, זאת הייתה שמחה, שקית מימי הארומה. אחרי שבוע התקשרו משירות לקוחות עידכנו והיו נחמדים, אולי כדאי שעלית יעבדו בשירות לקוחות במקום ביצור קפה?

בחנות הפיצוחים (בחצור) קולים גם קפה, אז בדקתי את כל הסוגים וביקשתי שיטחנו פעמיים כי ככה זה בקפה טורקי, והפסקתי לחפש קפה עלית עם ארומה.

החגים עברו וג' משירות לקוחות על הקו:

שלום וסליחה שעבר זמן כה רב, בדקנו ומצאנו שצדקת באמת הקפה ששלחת נטול ארומה.

אנחנו מתנצלים ורוצים לפצות אותך.

אני: תודה באמת לא צריך, אני כבר מצאתי פתרון, אני קונה קפה אחר.

ג: אני מבינה ואני לא רוצה להכביד אבל אולי במקרה הגיעו אליך שקיות שלא אוכסנו כראוי?

אני : בדקתי וגם טעמתי את הקפה ששלחתם לי בקופסת פח, גם בו אין ארומה, אני חושב ששינתם את התערובת.

ג: אני מבטיחה לך שלא שינינו כלום, זאת אותה התערובת.

אני: אולי זה בגלל שהעברתם את הייצור לפולין? אולי לא יודעים לייצר שם קפה?

ג: לא זה קפה שמיוצר בארץ.

אני: תראי אל תעלבי אין לי שום בעיה אישית איתך להיפך את סבלנית אדיבה ונחמדה, אבל את עובדת בתאגיד שמשקר את ציבור. את זוכרת לפני כמה שנים ייצרתם גלידה טעימה? שנה אחרי זה הגדלתם את הקופסה, כתבתם 33% יותר. יותר מה? יותר אויר! כי הקופסא גדלה ב-33% אבל הגלידה מ-500 ל600 גרם וזה רק 20%.

ג: תראה אני באמת לא מכירה את נושא הגלידה.

אני: עזבי זה לא חשוב, יש אצלכם אנשים שתפקידם למכור לציבור כל מיני סיפורים ואגדות הם מקבלים עבור זה משכורת. אין לי כל חשק,זמן, ואנרגיה לעקוב אחרי השקרים של התאגיד הזה. אתם גם לא יחידים בסטיה מהאמת. מתאגיד אחר, טמבור אני קונה כבר שנים תרסיס מסוים, השם והמספר שלו לא השתנה כל השנים, אבל את תערובת החומרים בפנים כבר החליפו שלוש פעמים. לצערי מקובל כאן בארץ לשקר, פקידים נבחרי ציבור, דוברים, אנשי עסקים, בנקאים, משקרים.

ג: כן אני מבינה שיש כאן בעיית אמון, אני מצטערת.

אני: לא נורא אל תקחי את זה אישית, אילו הייתי ראש-ממשלה הייתי מפרק את כל התאגידים הגדולים כמו עלית, ואוסם, ואפריקה ישראל, תאגיד גדול צריך לפרק כדי שלא יצבר כוח לא דמוקרטי.

ג: אני בכל זאת רוצה לפצות אותך מה דעתך על תלושים? תוכל לקנות במגה או שופרסל (שתי הרשתות הגדולות).

אני: לא תודה אני מעדיף חנויות קטנות וגם אין לי חשק לבזבז זמן על צרכנות. אם יהיה לך זמן תקחי בספריה את "האדם החד ממדי" הרברט מרכוזה כתב את זה לפני כמה שנים אבל זה רלבנטי למציאות שבה אנחנו נהיים רק צרכנים, לא אזרחים.

ג: טוב תודה לך, אולי איזה יום במצב רוח פילוסופי אני אקרא, בזמן חופשה ביוון או משהו כזה.

החזרתי את הטלפון למקום וחשבתי שאני לא צרכן, אבל את זכות הצריחה קיבלתי, והיא לפניכם.

הערת שוליים:

מסתבר שאין לי גם זכות צריחה או לפחות לא בעיתון המקומי בו אני בדרך כלל מפרסם, הם פוחדים מתביעת לשון הרע ומסרבים לפרסם את הפוסט הזה.

New Sustainability STD Suggestion

I think people of the world should develop a new sustainable standard or excise – Products prices will have to contain the cost of recycling\after use treatment.

The cost will be calculated according to the recycling expense divided by the life span \ expectancy of the product.

For example the kind of umbrellas I get every time I fill the car's feul tank.

This kind that lasts 3 weeks maximum. it will cost so much as to make it unprofitable to produce\import.

Or the computer I'm writing on, if there will be a new one (say Intel 'Octacore' Pentium 92700 or what ever),

It will cost twice to replace, and I will think twice before I scrap the perfectly good one I'm using now.

This can change the market because it may be economical to go back to fixing things instead of replacing.

Climate change is happening because we are extracting too much and waste too much, back tracking it needs change of behavior.

Join http://www.blogactionday.org/ and lets do it.

Blog Action Day

הד החינוך

פורסם לראשונה בעבודה שחורה

בטיימינג מופלא פרסם ארגון OECD דו"ח השוואתי על חינוך בעולם עם תחילת שנת הלימודים.

מעניין לראות שלמרות שישראל היא בעלת שיעור בעלי השכלה על תיכונית גבוה מאוד (44%), אזרחי ישראל לא מצליחים לבחור לעצמם הנהגה שתביא את העובדה לביטוי באורח ובאיכות החיים במדינה.

המשכילים הישראלים לא מצליחים גם לדאוג לדורות הבאים, ההשקעה בתשתיות החינוך (מורים ומבנים) בין הנמוכות בעולם. שכר המורים אצלנו נמוך בהרבה מהמקובל בעולם המפותח. הוא דומה לשכר בהונגריה, צ'ילה, צ'כיה, סלובניה, ונמוך משכר המורים במקסיקו.

לשם השוואה בהולנד רק 31% בעלי השכלה על תיכונית אבל מוריה מרוויחים 14% יותר מהשכר הממוצע, לעומת מורים ישראלים שמרוויחים 15% פחות מהממוצע.

בניגוד לגישה שאומרת כי ההשכלה משתלמת ובעלי השכלה זוכים לרווחה כלכלית, בישראל גם המשכילים לא גומרים את החודש.

הם אכן מרוויחים יותר, אבל השכר של העובד הישראלי כל כך נמוך שגם משכילים עניים. בעלי השכלה על תיכונית מרוויחים 20% יותר מבעלי השכלה תיכונית אבל בסך הכול רק מעטים מתפרנסים בכבוד.

כאשר משווים שכר יחסי (לפי כוח קניה יחסי של דולר), מגלים שהעוסקים בפיננסים בישראל ובגרמניה מרוויחים שכר דומה. לעומת זאת מורה בישראל מרוויח שכר דומה למורה בתאילנד, ורק 46% משכר של מורה בגרמניה (פחות מחצי).

האם אתם עדיין מתפלאים מדוע חסרים לנו רופאים, מהנדסים, ומורים ויש לנו עודף בבוגרי מינהל עסקים?

צא וראה, אם ההשכלה לא עוזרת לנו ולרוסים (בעלי ההשכלה הכי גבוהה בעולם) לבחור מנהיגים ראויים.

אם היא לא מתבטאת במדיניות הכלכלית – כלכלת ישראל צומחת 40% יותר לאט מכלכלות אירופה.

אם היא לא מאפשרת פרנסה מכובדת ללומדיה ומלמדיה, אולי חבל על הזמן?

אם בעלי השכר הגבוה ביותר בישראל הם מהמרי בורסה האם לא עדיף לשלוח את הנוער למגרשי המשחקים או אפילו ללאס-ווגאס?

נ.ב.

בחיפוש אחרי התמונה לבורסה קיבלתי תוצאות מעניינות, התמונות נמצאות בסוג נפוץ של אתרים.

שורת מקהלת הרווח.

פורסם לראשונה בעבודה שחורה

מה שקרוי רפורמת הקרקעות/הפרטת הקרקעות/ או "תנו לסגור מרפסת בשקט", נתמך בידי כמה סוגים של אנשים.

הסוג הראשון מיוצג בכבוד ע"י אייל גבאי וראש הממשלה נתניהו מדובר באנשים דתיים, יהודים בני דת השוק-החופשי. אנשים מאמינים או בכינוי גנאי "חסידים שוטים", אמונתם מתחזקת ככל שמביאים הוכחות למופרכותה.

הדוגמא הראשונה שקופצת לראש אלו הטויטע חסידים (חסידים מתים - חסידים של רב מת), של ברסלב בעבר והיום גם של חב"ד. אנחנו רואים כאן שדווקא מותו של הרב חיזק את האמונה, והמאמינים ממשיכים להאמין בו למרות שאיננו.

חסידי השוק החופשי כמו גבאי ונתניהו, לא נותנים לנפילתו של הרעיון בעולם, להשפיע על דעותיהם החלטותיהם ומדיניותם.

מחקר בניו-סיינטיסט מראה עד כמה הדת היא תופעה נפוצה (85% מהאנושות) וכיצד היא מתחזקת בזמן משבר. אך טבעי הוא שהמצב ההיסטרי של אנשי כת השוק החופשי דוחף אותם עמוק יותר ויותר לאמונת השווא שלהם. מצד שני ברור שהזיגזג בין השרות הממשלתי כמפריטים, לשוק הפרטי כמנהלי חברות שהפריטו, הוא משפר מוטיבציה מצוין. גמול כספי הוא השפה המדוברת בכנסיית השוק-החופשי.

הסוג השני הוא הנספחים, ח"כים ושרים שהלחץ המופעל עליהם בתוספת לאתנן בתחומים שקרובים לליבם, מעבירים אותם מישיבה על הגדר לתמיכה בהפרטה.

קשה לבוא אליהם בתלונות אחרי הכול מבחינתם זאת לא שאלה אידיאולוגית, התמורה שהם רוצים הרבה יותר חשובה להם ולא פעם גם לשולחיהם.

הסוג השלישי הוא הסוג שמעורר בנו שאט-נפש, לא בגלל דעותיו ומעשיו כמו בגלל הציניות.

מובן שהעובדה שחלקנו הצביע עבור האנשים כאלו בבחירות האחרונות לא עוזרת, להיפך היא יוצרת תחושת אשמה וזלזול ביכולתנו לבחור נכון.

אם אתם לא מתמלאים שמחה וגאווה למראה השורה הראשונה במפלגת העבודה, מה תאמרו על השורה השנייה? כנראה שכמאמר השיר מה שיותר עמוק יותר כחול (במובן שניתאי מתכוון) ובכדי להגיע לאיכות יש ללכת לשורות עצמן.

המכתב ששלח מזכיר התנועה הקיבוצית, לאהוד ברק נובע מתוך חשיבה פסימיסטית גורפת. זאת קבוצת אנשים שמוכרת כל מה שהיא יכולה מתוך הבנה שייתנו לה טרמפ, "יד אחת על הכלי, יד שנייה על הגג ופנינו אל זריחה חדשה". בניגוד לדעה הרווחת בציבור, בתנועה הקיבוצית יש ייצוג מלא לכל הגישות הקיימות בחברה הישראלית. במפעל קיבוצי ששייך לחברי קיבוץ מופרט, לא נדיר למצוא חברי קיבוץ בעלי שכר גבוה פי 15 משכרו של חבר אחר.

רעיונות שהיו נפוצים פעם, בדבר פערים גבוהים שפוגעים במרקם האנושי ובחברה נפוצים היום יותר בסקנדינביה ופחות במה שהיה פעם החברה הקיבוצית.

סיפור מעניין ושונה מהתזה שמובילים המפריטים קרה בעת הפרטת רוב מבני התעשייה והקרקע לתעשייה לפני 16 שנים. מטרות ההפרטה היו זהות למטרות המוצגות לפנינו היום, לייעל את פעילות חברת מבני תעשייה ולהקטין את המערכת הממשלתית. תוצאות ההפרטה הם: מחיר השכירות עלה, ירדה הגמישות התפעולית, פורקו מבנים קיימים כדי לחסוך ארנונה, נשמר יחס היצע נמוך מביקוש כדי להעלות מחיר, שונה תמהיל שטחי מסחר מול שטחי תעשייה כדי לייקר את השכירות.

כל זאת במקום החברה הממשלתית שרצתה רק להקים עוד ועוד מבנים ולהשכיר אותם במחיר נמוך לטובת פיתוח התעשייה. יעילות החברה הפרטית נמדדת בשיעור הרווח, יעילות החברה הממשלתית נמדדה בבניית המבנים ובהגשמת יעדי המדינה כפי שגובשו ע"י הממשלה.

מבחינה סביבתית – ייקור המבנים הביא לבניית מבני תעשייה חדשים ע"י פרטיים ותעשיינים, שטחים חדשים נחצבו בהרים, גאיות מולאו בבטון וכל זאת כאשר יש היצע נכבד של מבנים ריקים.

עמית הרפז

אריה גור = גור אריה

אריה גור היה יו"ר ועד העובדים בחברה לאוטומציה, חברה שנמצאת בבעלות משותפת של המדינה והשילטון המקומי.
כמו הרבה חברות לא גדולות, מסרק ההפרטה עדיין לא תלש את החברה וזרק אותה לחיכו של איזה אוליגרך.
אבל הרוח הרעה לא פסחה על החברה, בעקבות דברים שאמר ועשה בנסיון לתקן את החברה פתחה נגדו ההנהלה במשפט דיבה.
כמו שמקובל במקומותינו המשפט נמשך 3 שנים ארוכות, אריה זוכה בסופו ונפסקו לו הוצאות משפט.

אלו העובדות היבשות, אבל הסיפור נשמע כמו תסריט של אחד מהיוצרים הבריטיים העכשויים.
במרכז הסיפור עומד גיבור ושמו אריה גור, כמו כל סיפור גבורה גם כאן הגבורה באה לתקן מחדל.
מדובר במחדל כרונולוגי, הרבה מעסיקים ישראליים לא שמעו על ביטול העבדות.
הם חושבים שזכויות עובדים זה מה שהם רשמו על מפית בארוחת בוקר וניתן לקמצ'ץ' את המפית ולזרוק אותה ואת זכויות האדם לפח.

לזכר צל עצים

אין כמו שמש קיץ להעיר בך את אהבתך והערכתך לצל עצים.

חוק ההסדרים מכיל השנה יותר עוולות רשעוית וטפשויות מממוצע חוקי ההסדרים שאנחנו מקבלים כל שנה.

אולי כתם שמש, אולי תקציב לשנה וחצי. קשה לדעת מה עורר את פרץ היצירה ההרסנית הזאת בתווך שבין אוזניהם של פקידי האוצר.

אבל תודו שבין חוקי טיהור אתני של אנשי הצווארון הכחול (=רדיפת פועלים זרים), הטלת מיסים מיוחדים על עניים (מס בריאות לעניים), גזלת כספי ביטוח לאומי ועוד ועוד יש משום פאוזה קומית במס הבצורת.

כן יש מס כזה, מס שעבר בועדת הכספים בתוך שלל הנבזויות האחרות.

מדובר נכון לרגע זה בהיטל של 20 ש"ח לכל מ"ק (³מטר), מעבר להקצבה של כ-4.2 מ"ק לנפש לחודש (אני לא יכול לנקוב במספרים מדוייקים כי אין כאלו).

אם אתה צורך מים לבישול, רחצה, שתיה והדחת אסלות תוכל במאמץ סביר לעמוד בהקצבה.

מה שאין בחוק זאת הקצבה לגינון פרטי, וגינון צורך הרבה מים.

אם נניח שיש לכם בחצר ארבעה עצים, צריכת המים הממוצעת שלהם בחדשי הקיץ היא כ- 14 מ"ק לחדשיים (החשבון הוא דו-חודשי). שני עצים צורכים מים כמו אדם אחד, אבל אם תצטרכו לשלם 280 ש"ח כל חודשיים האם תמשיכו להשקות אותם?

אני מניח שהתשובה תלויה בעשירוני הכנסה ובכמות העצים שיש להשקות.

אם נניח בית משותף לארבע משפחות בגבעתיים, שבחצרו 3 עצים, שני שיחי ורדים, ובחזית גדר חיה באורך 20 מ' ורוחב 1מ' סה"כ תעלה ההשקיה כ- 560 ש"ח בחשבון הדו-חודשי.

דמיינו לעצמכם את י"ור ועד הבית שבדרך כלל מתווכח על חשבון החשמל של המנורה בחדר המדרגות.

אני חושב שסביר מאוד להניח שהוא יוותר ויחליט לבדוק כמה זמן מחזיק עץ ללא השקיה (כמו סוס בלי אוכל).

האם פקידי האוצר רוצים שנגיע למצב הצמחיה באי הפסחא?

אני חושב שלא, אני חושב שהם קראו את דוקטורינת ההלם ומנצלים את הבצורת בכדי להשיג מטרה אחרת.

לפני כמה שנים הם התחילו להפריט את הספקת המים לצרכנים, ההפרטה מזדחלת משום שישנה בעיה כלכלית – מחיר המים בתאגיד למטרות רווח, הוא 12 ש"ח למ"ק במקום מחיר ממוצע של 3.5 ש"ח למ"ק בהספקה עירונית.

מסתבר שתאגידים עירוניים/פרטיים הרבה פחות יעילים מרשות מקומית (פוליטית). איך אפשר לפתור את הבעיה? פשוט, מעלים את מחיר המים באמצעות קנס מיוחד לרגל אסון (כך עשו גם עם אגרות הרכב בזמן מלחמת לבנון ה-I), והוא נשאר עד שהציבור שוכח ומתרגל.

בעוד שנתיים אפשר יהיה לומר כדאי לכם להפריט את הספקת המים כי תאגידים פרטיים יכולים להוריד את המחיר ל-12 ש"ח, ממש קוסמות.

אולי התרגיל נשמע לכם מוכר אז אל תתפלאו, האוצר מנסה לעשות את זה גם עם מחירי החשמל. גם כאן מחיר החשמל זול, וייצרנים פרטיים לא יכולים להתחרות עם המונופול אז מעלים עבורם את המחיר.

אם במקרה ירד מחיר האשלג יוכלו האחים עפר ואחרים למכור לנו חשמל במחיר שנוּשדד (ההיפך של סובסד) במיוחד עבורם.

עצומה1 עצומה2 עצומה3 עצומה4