יום ראשון, 21 ביולי 2013

אורח במדור



אח שלי עדו חזר מחו"ל עם חוויות בנושא איכות הסביבה, אז ביקשתי ממנו שיכתוב לעיתון (הבלוג מתפרסם בעיתון ראש-פנה והסביבה) והנה דבריו לפניכם.

לאונרד כהן – ברלין 14.7.2013

בת זוגי שתחיה הזמינה אותי ואותה לחופשה זוגית בברלין לכבוד היומולדת שלה.
מה נאמר ומה נגיד עיר נעמה ביותר ברלין
3.5 מיליון תושבים על שטח שאני מעריך בגודל מרעננה כפר סבא ועד תל אביב.
ישנם שבילי אופניים לכווולם, שבילי הליכה פארקים ענקיים עם נהרות ואגמים , הכל נקי ומסודר , בכבישים לא צופרים ובערב כאשר מגיעים הביתה יש חניה!!!
יש רכבת תחתית ורכבת עילית ורכבת חשמלית שנוסעת על הכביש בנתיב מיוחד ואוטובוסים לכל מקום שיוצאים ומגיעים בזמן, מוניות וריקשות כמו בהודו עם אופניים ואופניים להשכרה וסאגויי ו ו ו ו כל כך הרבה אפשרויות לתנועה שזה לא ייאמן ולכולם יש מקום וכולם נוסעים.
הגענו אל ההופעה ב 07:30 ואין כמעט תור! חשבנו אולי ההופעה נדחתה ולא סיפרו לנו , עומדים בתור בשש ק ט !
התור מתקדם במהירות בודקים כרטיסים והופ אנחנו בפנים, אולם ענק לפחות 15 אלף איש מעריכים המומחים ואין צעקות ואין דחיפות.
יש עוד כמה דקות וגרוננו ניחר , מבקשים ללגום בירה צוננת, נעמדים בתור אני רואה כי מחיר חצי ליטר הוא 4 יורו מגיש שטר של 10 יורו לשתי בירות והמוכר מבקש ממני עוד שני יורו....
רגע רגע 4 כפול שתיים זה 8! מדוע צריך לשלם 12? המוכר אומר לי 2 יורו לכוס זהו הפיקדון בעבור הכוס!!!!
כלומר לא רק שלא מלכלכים לא מעוניינים שנזרוק את הכוס לפח או למחזור אלא רוצים אותה אצלם בחזרה לשימוש חוזר.
אתם מצליחים להבין? 15 אלף איש בתור ללאונרד כהן בברלין כווולם שותים לפחות שתי בירות וכווולם עומדים בתור להחזיר את הכוס בשביל לקבל 2 יורו חזרה!? נשמע הזוי? נשמע לא הגיוני?
אז זה קורה ממש כאן מעבר לפינה...
שתינו בירה, החזרנו את הכוס וקיבלנו את הפיקדון ובשעה 2015 בדיוק ההופעה התחילה....
איך היה?
עומד לו הכהן הזה בן 80 כמעט באולם שקט שבכיתה שאני מלמד עם 15 ילדים יש הרבה יותר רעש
קולו הבאסי מצמרר את השערות שעל הגב.
הסאונד מופלא
היה תענוג
3 שעות של תפילה כמו שאחותי היקרה תיארה את ההופעה שלו כאשר ראתה אותו  בארץ

רק טוב לכולנו
עדו הרפז

תקציב ויוקר מחיה



ממשלת ישראל הודיעה מספר פעמים כי תאבק ביוקר המחיה, גם עכשיו לקראת התקציב החדש שמענו את שר האוצר וראש הממשלה מדברים על זה. אבל הם ומי שהיו לפניהם מדברים על זה מאז מה שמכונה מחאת הקוטג', אז למה הם לא עושים שום דבר?
הם מדברים בסיסמאות, על "ריכוזיות", "חוסר תחרות", הסרת "חסמים" ועוד, אבל לא עושים מהלכים פשוטים שעובדים כמו פיקוח על המחירים. הרבה לפני המחאה ההיא היה מחיר הקוטג' בפיקוח ממשלתי, מחירו היה אז 4.35 ₪, בשנת 2006 בוטל הפיקוח והמחיר הממוצע של הקוטג' עלה ב- 19% תוך חמש שנים, זה בגלל ריכוזיות או חוסר פיקוח?

קל מאוד למצוא ברשת את רשימת המוצרים שמחירם נמצא בפיקוח ממשלתי וקל מאוד לזכור אותה, כי היא כל כך קצרה: לחם – 5.11 ₪, חלה - 5.58 ₪, אחיד פרוס- 7.67 ₪, לבן פרוס – 6.82 ₪, ק"ג מלח – 2.09, חלב – 4.95-6.54 ₪ בהתאם לאריזה ולשומן, אשל – 1.66 ₪, גיל 1.52 ₪, שמנת חמוצה 15% 2.47 ₪, חמאה 4.08 ₪, גבינת עמק או גלבוע – 4.6 / 4.37 ₪ ל- 100 גרם, ביצה 1.16 – 1 ₪. קל גם למצוא את הדו"ח שעוסק ביוקר מוצרי המזון, את הדו"ח מסרה ועדה שחקרה את הנושא בעקבות המחאה של קיץ 2011, יש בדו"ח פירוט של עליות המחירים. לדוגמא עליית המחירים של החלב בשנים 2005-2010 חלב בפיקוח – 0% עליה, חלב לא בפיקוח – 8%, חלב שהוסר הפיקוח על מחירו בשנת 2008 – 13%, גבינות צהובות בפיקוח ירידה של 5%, גבינות צהובות שבוטל עליהן הפיקוח עליה 21%. אם בן אדם הגיוני רואה שמחירים בפיקוח יציבים ומחירים ללא פיקוח יוצאים מדעתם כלפי מעלה מה יעשה? יטיל פיקוח על המחירים של מוצרי יסוד. אבל אם הוא שר בממשלת ישראל הגיון זאת כנראה לא הדרך הנכונה להסתכל על העולם, עדיף במקום פיקוח להפריח סיסמאות על ריכוזיות ותחרות. חבל שבממשלת ישראל לא עיינו בכתביו של אלברט אינשטיין.  הוא אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותן." מה שגרם כאן לבעיית יוקר המוצרים היא הסרת הפיקוח על מחיריהם, כל מה שצריך לעשות זה להטיל פיקוח בכל מקרה של רווחים מופרזים.

יוקר המחייה הוא לא רק מוצרי מזון, גם לא רק מוצרים בכלל, יוקר מחיה זה לא רק מחירי דיור. יוקר מחיה הוא גם מחיר השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה או רוכשים מספקי שירות פרטיים. אחד השירותים שהתייקר משמעותית בשנים האחרונות הוא רפואה, סך כל העלות גדל בממוצע בשני אחוזים לשנה. אבל כבר כמה שנים מאז שהתחילו להפריט את מערכת הבריאות ונטל התשלום על הרפואה עובר מהממשלה לאזרחים. לפני 10 שנים האזרחים שילמו 30% מעלות מערכת הבריאות, עכשיו הם משלמים 40% מהעלות. על פי אמונתם הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר כשמימון הבריאות עובר מהממשלה לאזרחים יש תחרות, כי האזרחים דורשים שירות ומחיר, לכן המחיר צריך לרדת והשירות צריך להשתפר. אמונות לחוד ומציאות לחוד, לא רק שהמחיר עלה אלא שהוא עלה כל כך, שהממשלה משלמת יותר (בממוצע 1% יותר כל שנה) למרות שהעבירה לאזרחים חלק מהנטל. כלומר הממשלה שניסתה לחסוך הוצאות משלמת יותר והאזרחים משלמים עוד יותר בכסף ובאחוזים. חלק ממחיר הבריאות אנחנו משלמים דרך ביטוחים, שיעור הוצאה ממוצע שעומד היום על כ- 1000 ₪ לנפש לשנה. חלק מההוצאה שלנו על ביטוח רפואי היא הוצאה על ביטוח רפואי פרטי, על פי בדיקה של משרד האוצר הביטוח הזה משאיר בידי החברות 62% מהפרמיה. 

בחדשות ראיתי מסיבת עיתונים מכובדת, היו שם ראש הממשלה נתניהו עם שר התחבורה ושר האוצר והם דיברו על הפרטת נמלי הים. היו שם הבטחות על תחרות בנמלים ועל הקמת נמלים חדשים ומפוארים, היו הבטחות על עתיד מדהים ומחירים נמוכים והפיכת ישראל למרכז סחר בינלאומי. הם הבטיחו אלפי מקומות עבודה חדשים בנמלים ובתעשייה. מסיבת העיתונאים הזאת הזכירה לי מסיבת עיתונאים שנערכה לפני יותר מ- 20 שנים בצד השני של כדור הארץ, בניו-זילנד. ערכו אותה באותם ימים שר האוצר וראש הממשלה של ניו-זילנד, גם הם הבטיחו עתיד מדהים, הם אמרו שהפרטת נמלי הים בניו-זילנד תגביר את התחרות תוריד את המחירים ותהפוך את ניו-זילנד למרכז סחר עולמי. בנתיים עברו 20 שנים, רוב נמלי הים של ניו-זילנד הופרטו, אבל ניו-זילנד לא הפכה מרכז סחר עולמי. לעומת זאת המחירים עלו וכשהם עלו ירדה רמת החיים היחסית של התושבים.S היעילות של הנמלים לא גדלה והם רחוקים מהיעילות של נמל חיפה שהוא הנמל הרביעי ביעילותו בעולם, הם בכלל לא  מופעים במחקר יעילות נמלים שעשה אירגון ה- OECD. הנמלים בישראל היום הם חברה בבעלות ממשלתית בניו-זילנד הם היו שייכים לרשויות המקומיות, חלק מהרשויות המקומיות לא הפריטו את הנמלים שלהם והם נשארו בידי הציבור. חצי מהמסחר הימי מתנהל בנמל הכי גדול נמל אוקלנד, והוא נמל ציבורי שלא הופרט, ומתחרה בהצלחה בנמלים פרטיים. כמו שאנחנו יודעים מההורים ו/או מהילדים שלנו, לא חייבים ללמוד מהניסיון. אבל אם במקרה תחליט ממשלת ישראל לבדוק לפני מעשה אפשר ללמוד מהניסיון הניו-זילנדי שלא כדאי להפריט, כי זה פשוט לא משתלם.