יום שני, 29 באפריל 2013

על גלים ועל דגל אדום





כמו השוק וכמו כל דבר אחר בטבע גם רוח האדם נעה בגלים, שיאים של יצירתיות ותהומות של אלימות, שיאים של טוב ותהומות של רשעות. שנים של יצירתיות מדהימה בתחומי המדע, הרוח, והתעשיה שהיו בשנות ה- 20 של המאה ה- 20, הסתיימו במרחץ דם ושואה בסוף שנות – שלושים תחילת שנות הארבעים.
אחד השיאים של החברה האנושית היה בשנת 1871, בשיאה של מחאה חברתית הוקמה אז ממשלת פריס ממשלה הידועה בשמה – הקומונה הפריסאית. הממשלה הזאת הייתה אחד הניסיונות הראשונים בעולם להקים משטר סוציאל דמוקרטי, דגלה של הקומונה הפריסאית היה אדום. את המאמר הזה אני כותב בערב חג הפועלים ה- 1 במאי, חג שדגלו האדום הוא זכר לאותה תקופה. באותן שנים צרפת כולה הייתה במלחמה מול גרמניה ובעיקר מול פרוסיה שהנהיגה את הפדרציה הגרמנית. כישלונו של נפוליאון ה- III במלחמה נגד גרמניה הביא למהלומת נגד מוחצת, בתוך הבלאגן שנוצר קמו קבוצות של פועלים, אנרכיסטים ורפובליקאים והחליטו לשתף פעולה בהקמת משטר דמוקרטי חברתי. שיתוף הפעולה הזה התגשם בדמות ממשלה שהעבירה חוקים ותקנות לטובת האזרחים. הממשלה הכריזה על הפרדה בין הדת למדינה, בוטלו חובות שנצברו בזמן המלחמה, נקבעו שעות עבודה סבירות, נקבעו פיצויים לבנות זוג וילדים של חיילים שנהרגו במלחמה, כלי עבודה של פועלים שמושכנו הוחזרו לבעליהם, נדחו חובות ובוטלו קנסות וריבית מתקופת המלחמה, כמו כן נקבע שהעובדים יכולים להפעיל מפעלים נטושים ובעלי המפעלים יזכו בפיצוי. הזכות להטיל קנסות על עובדים ע"י מעסיקים בוטלה, מעתה יוכלו רק בתי משפט להטיל עונשים כאלו. חינוך וחינוך מקצועי הוכרזו כזכות אנוש בסיסית וניתנו חינם. במסגרת השלטון החדש פעלו גם ארגונים לשוויון זכויות לנשים, הוכרז כי לנשים יש זכות ליזום גירושין, זכות להשכלה, זכות לשכר שווה, נסגרו בתי הזונות ונעשה ניסיון להאבק בתופעת הזנות. הנשים ראו במאבקן חלק אינטגרלי מהמאבק נגד הקפיטליזם העולמי ובעד זכויות האדם הפשוט. הוקם קואופרטיב של נשים שעסק בהכנה ומכירה של מזון, קואופרטיב שהשתתף גם בקרבות מול הגרמנים.
מגוון הדעות בתוך הכוחות ששיתפו פעולה בקומונה הפריסאית היה חסר תקדים עד אותו יום ולא חזר על עצמו מאותו יום. היו שם אנרכיסטים סוציאליסטים, ליברלים קיצוניים, ורפובליקנים, היה שם ייצוג לכל הקבוצות האתניות והדתיות של פאריס, וכולם עבדו למען שלטון דמוקרטי. סופה של הקומונה הפריסאית היה מהיר ושתוף דם כוחות של הצבא הצרפתי בשיתוף עם פרוסיה כבשו את פאריס בשבוע של הרג חסר רחמים. הקומונה התקיימה במלואה בחודשים אפריל ומאי 1871 סה"כ 61 ימים אבל היא רשומה בספר דברי הימים של האנושות לתמיד. היא לא העבירה אלינו רק את הדגל האדום היא העבירה אלינו שאיפה בלתי מתפשרת של חופש שוויון ואחוה. שאיפה שהציבור השקט בדרך כלל מרים על נס מדי פעם ויוצא לרחובות בכדי להגשים אותה במלואה.

חומרי הדברה, אטמוספרה ואדם בעמק החולה




במסגרת כנס מחקרי הגליל ה- 15 שהתקיים  בתל חי בתאריכים 29/30-04-2013 היה מושב אחד מעניין במיוחד עבורנו, מי שגר כאן בגליל ופעיל בתחום איכות הסביבה.
ראשונת הדוברים הייתה פרופ' יעל דובובסקי מהטכניון, המחקר שהובילה בדק את שיעור חומרי ההדברה אליהם נחשפים מי שגרים כאן. אמנם רק אחוזים מעטים מחומרים מחטיאים את מטרתם ומתפזרים בסביבה אבל העובדה שהם מתפזרים באויר לאורך חודשי הקיץ בכל שנה משפיעה עלינו  באופן מצטבר. הצוות של פרופ' דובובסקי מצא כי חומרי ההדברה מגיעים אלינו במספר דרכים, ראשית טיפות ריסוס שעפות באויר, שנית אדים שמתנדפים בימים שלאחר הריסוס, שלישית באבק שמקימה הרוח ולבסוף במים אליהם נשטפים החומרים. חלק מהמים נושא עמו את החומרים האלו גם אל הכנרת וממנה לכל המדינה.
אחריה דיברה דר' ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון ומכללת תל-חי. היא דיברה על מיזם חקלאות ידידותית לסביבה שמתקיים בעמק החולה מאז 2006. בשנה ההיא החליטו שאול גרף ממשרד החקלאות וליאורה כי יש למצוא דרך להקטין את השימוש בחומרי הדברה בעמק. הם החליטו לגייס את החקלאים כמשתמשים וכתושבי העמק למשימה. בשלב ראשון התחילו להעביר לחקלאים קורס מדעי בנושא לאורך חודשי החורף בהם יש מעט עבודה בחקלאות. בשלב שני ביקשו לחקור את כל המערכת: חקלאים-גידולים-מזיקים-ריסוסים-תושבים. ובשלב שלישי לגייס כוחות פוליטיים שיארגנו ויקדמו את הנושא. לצורך הפעלת המיזם פותח כלי אינטרנטי שמאפשר איסוף מידע מכל העמק ושיתוף החקלאים, כך כל מגדל קיבל אינפורמציה על נוכחות מזיקים מסוימים ועל הטיפול שקיבלו. אנשי הסביבה והפוליטיקאים התגייסו למשימה והתוצאות הגיעו מהר ובאופן משכנע, כמות חומרי הריסוס באוויר ובמים ירדה משמעותית.
שלישית דיברה רינה אשכנזי ממשרד החקלאות היא הסבירה את תהליך הרישוי והרישום של חומרי הדברה. נתנה רשימה של חומרים שייצאו משימוש בשנים הבאות והסבירה כיצד מפקחים על הכנסה והוצאה של ריסוסים מרשימת החומרים המותרים בישראל. היא הדגישה כי המשרד עובד על פי סטנדרטים שמקובלים בעולם המפותח כמו השוק האירופי וארה"ב.
סיים את המושב פרופ' יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק בירושלים. פרופ' פינקלשטיין מבצע מחקר המשך למחקר שנעשה בעמק החולה לפני 30 שנים. במחקר מנסים לראות איך משפיעים חומרי הריסוס על בני האדם. פרופ' פינקלשטיין סקר את כל הפרויקט אבל הסביר שבמסגרת הזמן הנתונה יתמקד בנזקים שנגרמים לבני נוער וילדים. בכדי לעמוד על ההבדלים בין מי שנחשפו לכמויות שונות של חומרי הדברה נבדקן שלושה קיבוצים, אחד שממוקם בתוך השדות, אחד בשולי העמק ואחד באזור בו לא משתמשים בחומרי הדברה. נתגלו הבדלים משמעותיים בתפקוד המוח של הילדים תוקשר ברור בין הקרבה לריסוסים לקשיי תפקוד.
לסיכום:                                                                                                                                                         עכשיו אנחנו יודעים בוודאות כי חלק מהריסוסים (קטן ככל שיהיה) מגיע אל התושבים. אנחנו יודעים גם כי רק בעוד כמה שנים נדע את מלוא הנזק, אבל יש מקום להאמין שעד אז בעמק החולה תהיה חקלאות ידידותית לסביבה ולאדם.