יום שבת, 26 במרץ 2011


מי יבנה יבנה בית *

אין הסכמה כללית שישראל היא מדינה מפותחת, אבל בטוח שהיא אחת מקבוצת מדינות  ה-  OECD ובקבוצה הזאת ישראל נחשבת בעלת שיעור ריבוי טבעי גבוה.
כמו שניתן לראות בתרשים 1, ההורים של הילדים שנולדים כאן מתקשים בשלוש השנים האחרונות למצוא בית. האינפלציה במחירי הבתים (אינפלציה = יכולת קניה יורדת של הכסף) מגיעה לשיאים והזכות הבסיסית למגורים נפגעת.

  תרשים 1: מתוך פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2010

המצב הזה מדאיג מאוד ואף מחמיר עם הודעתו של ראש הממשלה כי הוא יטפל בנושא בעזרת הקמת ועדות מיוחדות "סופר טנקר לבירוקרטיה" , לצערנו יש לנו ניסיון עם הפתרונות של נתניהו.

כשבאים לפתור בעיה צריך  לבדוק מה גרם להיווצרותה. כפי שאנחנו רואים בתרשים 2. היצע הדירות משתנה לאורך השנים והקשר למחיר בתרשים 1 קלוש. אם המחיר איננו בעיה של מחסור בדירות יש להניח שמחירן עולה ויורד מסיבות אחרות.



תרשים 2. היצע דירות שנסתיימה בנייתן והגידול במספר משקי הבית מתוך פרסום של הלמ"ס ינואר 2010

סביר להניח שיוצרי האינפלציה בדיור מרוויחים ממנה, לכן נתחיל בבדיקה מי הם.

ראשית חברות הבניה, הרווח שלהן הוא אחוז ממחיר המכירה ולכן כשהמחירים עולים הן מרוויחות יותר, מצד שני ישנו סיכון שהדירות לא ימכרו והחברות יצטרכו לשלם על המימון הבנקאי אחוז גדול יותר ממה שתכננו.

שנית הבנקים, הם מרוויחים כי חברות הבניה משלמות להם ריבית עבור המימון ומשום שערך הנכסים של הבנק עולה. כאשר בנק מלווה כסף לחברת בניה הוא משעבד את הנכס/בית לטובתו, אם ערך הנכס עלה הבנק יכול להראות יותר רווח במאזן השנתי. כאשר ערך הנכסים של הבנק עולה הוא יכול גם להלוות יותר כסף ולקבל עליו ריבית (הון הוא אמצעי הייצור של הבנק), אם הכסף/אשראי משמש לקניית בתים הבנק מרוויח גם מצד הקונה וגם מצד המוכר.

שלישית מהמרי הבורסה/מטבעות/קומודיטיס, מדובר בקבוצה הכי עשירה בשוק שמעבירה את ההימורים שלה מנושא לנושא. עם נפילת הבורסות בעולם היא מעבירה את ההימורים לתחומים אחרים כנראה שבשלושת השנים האחרונות לנדל"ן.

רביעית בעלי הקרקע המיועדת לבניה, במקרה שלנו מרבית הקרקע נמצאת בידי מדינת ישראל שהחליטה לפני כ- 15 שנים למכור אותה בשיטה שתבטיח מחיר מקסימאלי (בניגוד להבטחות הממשלה).

חמישית בישראל יש אנשים שתומכים בפיתוח ההתיישבות היהודית בשטחים הכבושים, כאשר מחירי הדיור בישראל הופכים בלתי אפשריים והם נתונים כאילו לגחמת השוק החופשי, קל וזול ללכת לגור בשטחים. בשטחים הבניה נמצאת בשליטה מוחלטת של המדינה והיא קובעת את המחיר, ברור שכאשר האינטרס הוא מלחמה דמוגרפית מול הערבים המחירים יורדים.

איך ניתן לפתור את בעיית הדיור בישראל? לא סתם הצמדתי לטור הזה את שירו של לוין קיפניס, שיר מהימים בהם הישראלים לא חיכו למשיח שיפתור להם בעיות.
מדינת ישראל צריכה לבנות דיור לכל, דיור בר השגה לבעלי יכולת ודיור ציבורי להשכרה למי שאין לו. כפי שקבע ז'בוטינסקי: על מדינה לספק חמישה מ"מ "מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא."
בכל העולם שאנחנו שואפים להידמות אליו מניו-יורק ועד קופנהגן, בכל מדינות ה- OECD עושים בדיוק כך אז יאללה לעבודה.


*מי יבנה בית
מילים: לוין קיפניס
לחן: נחום נרדי


מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
מי יבנה יבנה בית בתל אביב?
אנחנו החלוצים
נבנה את תל אביב
הבו חומר ולבנים
ובנה את תל אביב

מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
מי יזרע יזרע שדה בתל חי?
אנחנו החלוצים
נזרע את תל חי
הבו לנו זרעונים
ונזרע את תל חי.

מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?
אנחנו החלוצים
נשתול ברחובות
הבו לנו שתילים
ונשתול את רחובות.

יום רביעי, 16 במרץ 2011

מסימני הזמן - מסתכלים על הבנות של החברות

ההבדל בין רופאי אליל לכלכלנים ניאו ליברלים רופאי אליל לא מזיקים ולא מקצרים חיים

Teapot combines two wonderful things tea and פוֹט

חופשי גם לטבוע  
פורסם לראשונה באתר "במחשבה שניה"


ניאו-ליברליזם היא מצד אחד תיאוריה פוליטית חברתית שחותרת חזרה אל הנוסטלגיה הבראשיתית של המודרניזם. געגועים למאבק של תושבי הקולוניה הבריטית בצפון אמריקה והמהפכנים הצרפתים שבאו בעקבותיהם, לשחרור משלטון רודני.
ומצד שני זאת מעין חזרה אל הטבע הפרה מודרני, אל האנטי רציונאליות, אל הזמנים בהם הסברים מיתיים על אלים סיפקו תשובה לכל שאלה, הימים שהאדם לא שלט בגורלו.
הניאו-ליברליזם בגרסה הישראלית, מכיל גם כמות לא מבוטלת של התחמקות מאחריות וכיסוי עכוז טקסי.


הליברליזם הקדום שאף לשוויון מעמדי יחסי, ההמונים רצו חלק חומרי מהעולם הזה, רובם האמין גם בהבטחות העולם הבא אבל לא הסכים לדחות סיפוקים.
תהליך זה במאה ה- 18של חלוקת הון/רכוש הוליד את הכלכלה ההמונית היא הכלכלה המודרנית.
ההמונים משקיבלו חלק הצטרפו לגוף הצרכני, הם יצרו תנועה של מוצרים והון שהם תמצית הכלכלה. אם בתקופה הקודמת אדם מכר מעט יבול בסוף העונה וקנה את כל הדרוש לו בכסף שקיבל, בכלכלה המודרנית התהליך הזה חזר על עצמו מספר פעמים בשנה וכך הגדיל את שווי השוק עשרות מונים.
התנועה אל עבר הליברליזם יצרה תנועה נגדית וכפי שקורה בפיסיקה בסיסית, נוצר שיווי משקל דינאמי כאשר פעם הליברליזם למעלה ופעם הפיאודליזם למעלה.
הוגי הדעות של הזמן ההוא ראו את היווצרות הכלכלה ובניסיון למצוא הסבר לתופעה פותחה התיאוריה הכלכלית הליברלית – קלאסית.

פאוזה מתודית: מין האדם לא נולד בוול סטריט, הוא נולד בשקע האפריקני סורי ובסוואנה שמשתרעת לאורכו. כאן חי האדם ומוחו התעצב, כאן למד הזכר לצוד והנקבה לספק את כל הצרכים הגשמיים של הבית. כאן שרדה מי שרגליה על קרקע המציאות, כאן שרד מי שידע לספר סיפורים מעניינים על יד המדורה.
במציאות ההיא שרד גם מי שהסיק מסקנות גורפות על סמך עדויות קלושות, רק הוא שראה בכל חתיכת מקל נחש, רק מי שדמיין בכל פונפון, זנב אריה, נשאר בחיים.

כשאנחנו מנתחים את התפתחות החשיבה האנושית ובתוכה את המודלים הכלכליים עלינו לזכור כי אנשי מדעי החברה שחיפשו מודל מייצג לכלכלה הזאת שצמחה לפני עיניהם היו זכרים-ציידים לשעבר. הפילוסוף כלכלן אדם סמית בחר במודל מסורתי וכשנתקל במקרים המסובכים בחר בכוח עליון כסיבה. מובן שלא יכול היה לקרוא לזה אלוהים כאבותיו לכן בחר ב - laissez-faire ("יד נעלמה") או בתרגום טוב יותר "הניחו (לטבע) לעשות".
בן תקופתו תומס מלטוס הסתכל על חברת האדם בהקשר אקולוגי, הוא אמר שמספר בני האדם גדל עם הספקת המזון, כאשר כמות המזון אינה מספיקה בני האדם מתים, עם מותם עולה כמות המזון וכך הלאה...

שניהם טעו, האדם החופשי - המודרני מצא פתרונות טכניים לכל הבעיות שחזו, הוא פיתח טכנולוגיות שהגדילו את יעילות עבודתו בטור גיאומטרי. בארה"ב חלוצת המהפכה הטכנולוגית מספר העובדים בחקלאות/ייצור מזון ירד מכמעט 100% עם הקמתה, ל- 70% עם חגיגות 100 שנות עצמאות, ועד 2% בלבד עם חלוף מאה נוספת.
אבל לא הייתה כאן התפתחות ליניארית, המאבק בין ההשקפות הפיאודלית/אוליגרכית  והליברלית ידע עליות ומורדות, וארה"ב המשיכה להיות נותנת הטון בשינויים האלו.
שיאים כלכליים פיאודליים הסתיימו בדרך כלל במשברים שנמשכו תקופות קצרות, עד המשבר הגדול בשנת 1929 משבר שהסתיים במלחמה הכי קשה בהיסטוריה WWII.
עם תום המלחמה הובילה ארה"ב הסכמים בין לאומיים שהבטיחו חתירה לשוויון פנימי (בתוך מדינות) ובין לאומי במטרה למנוע משברים ומלחמות עתידיות. ההסכמים האלו עמדו מול התקפות פיאודליות במשך 27 שנים. הם בוטלו לבסוף בידי ארה"ב בינואר 1973, הפעם המשבר הגיע מהר, עם תום השנה ההיא היה העולם שקוע עד צוואר באינפלציה ואבטלה.

המשבר הזה של שנות ה- 70 בישר את הסרת הלוט מעל התקופה הניאו-ליברלית. מולידיו היו יהודי משכיל ובעל חוש הומור בשם מילטון פרידמן וקבוצת כלכלנים מהפקולטה לכלכלה בשיקגו פקולטה שהוקמה ע"י המיליארדר רוקפלר. מתוך הכרות עם דרכי החשיבה האנושית ידע פרידמן כי עליו לבסס את התיאוריה הזאת על רגשות ואמונה לכן השכיל לקרוא לה בניו-ספיק חופשית/ליברלית/קלאסית (יעני זאב בעור טלה).
הוא צדק, המשברים שבאו עם יישום התיאוריה חיזקו אותה כפי שמוות של רבנים מחזק לפעמים את המאמינים.  מה שקוראין היום ניאו-ליברליזם הוא בעצם גלגול עכשווי של פיאודליזם ואת מעמדו האיתן הוא חייב לתדמית הליברלית שלו ולביסוס של תיאוריות מעגליות (תיאוריות שנשענות זו על זאת ללא ביסוס מחקרי או מעשי).  ההשפעה של החשיבה הניאו-ליברלית מקיפה את כל תחומי החיים. הוא מקיף קריאה בקלפים (תחום שמשגשג בתקופות כאלו) ועד פיתוח מודלים מתמטיים מורכבים מאוד שלא מצליחים לחזות את מזג האוויר.
כישלונם המעשי של כלכלנים ניאו ליברליים חיזק אצלם גם את האמונה בכוח עליון וגם את הפטליזם. בהשלכה ניתן להשוות את המדיניות הכלכלית עליה הם ממליצים לשיטה הישנה של לימוד שחיה "זורקים את התינוק לבריכה והולכים בלי להביט אחור".