אדום זה יפה

שינוי תודעה באמצעות שינוי כלים

הבעיה

כלי הקודש של האוצר הם חבר'ה בני 25-35 בוגרי כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות בהצטיינות. עם גמר הקדנציה הציבורית שלהם הם מתקבלים בזרועות פתוחות אצל מוטביהם – האלפיון העליון.

בניגוד למה שסוציאליסטים חושבים לא מדובר כאן בבעיה ערכית בלבד, כאן מדובר על כישלון כלכלי. מדובר כאן בחבורה הומגנית שמובילה את ישראל מפח לפחת מאז ימי "נערי פטנקין".

בפרסום: "מחיר הכיבוש" של מרכז אדוה, מציין שלמה סבירסקי כי הצמיחה הישראלית 1997-2006 עמדה על 43%, באותו זמן עמד ממוצע הצמיחה העולמי על 67% וממוצע מערב אירופי של 68%.

אין ספק שגם הכיבוש עולה לנו אבל, השוואה עם תקופה לא פשוטה בשנות השישים והשבעים מראה שכאשר הכלכלה הייתה מנוהלת-מדינה, מחיר הכיבוש היה נמוך בהרבה. אשר על כן אפשר לומר בביטחון שהכלכלה הישראלית מנוהלת באופן גרוע ע"י בעלי המקצוע במשרד האוצר.

פתרון:

להחליף בזמן קצר את הפקידות המקצועית במשרד האוצר.

שיטה:

כל פקיד/ה שעוזב את המשרד יוחלף ע"י פקיד/ה בעל נסיון של 5 שנים לפחות שציוניו באניברסיטה נמוכים מ-80, יתקבלו עובדים שיסכימו אחרי תקופת הניסיון לחתום על חוזה לעשר שנים לפחות.

עדיפות תינתן למי שמוכנים לעבוד בתפקיד ממשלתי עד הפנסיה, תקופת צינון מינימלית בין עבודה במשרד האוצר למעבר לשוק הפרטי 7 שנים (7 זה מספר מאגי).

בצורה כזאת נוכל להבטיח פקידות שמכירה את החיים האמיתיים, יודעת מה זה משכנתא וחוגים לילדים, מכירה חולים/פגועים כרוניים, מבינה שבני אדם לא נמדדים במספרים, ויודעת שתפקידה לשרת את הציבור ולא לרהט קן חמים בחיקו של אוליגרך.

עובדי הציבור שישראל צריכה הם אנשים בינוניים שמכירים את גבול היכולת האנושית ורוצים לשרת את הציבור עד פרישה לפנסיה.

דרושים:

מומחים ליחסי ציבור שינסחו את הנוהל בצורה פופולרית והפצת הרעיון בכל הזדמנות עד שיתפוס תאוצה ויהפוך אופנתי.

נשמע לכם בלתי אפשרי? תזכרו מה חשבתם על הלאמת בנק בבריטניה עד לפני חודשיים, ומה חשבתם על הזרמת כספים פדרליים להצלת מוסדות פיננסיים בארה"ב עד בר-סטרנס וחברותיו.