אדום זה יפה

משל או ממשלה

בכנסת החל את דרכו חוק חדש לשינוי שיטת הממשל בישראל. כבר שנים רבות מתלוננים חברי הממשלה והכנסת כי: 1. בשיטה הנוכחית אי אפשר למשול, לממשלה אין מספיק סמכויות. 2. העובדה שאין מפלגה בעלת רוב בכנסת מחייבת בניית קואליציה עם מפלגות קטנות וסחטניות.

נדמה שיש כאן שתי טעויות בסיסיות:

1. בשנה שעברה החליטה ממשלת ישראל בישיבה שנמשכה מס' שעות קטן לצאת למלחמה גדולה. הרי זאת דווקא הוכחה שהממשלה יכולה לשלוט כשהיא רוצה. האם שינוי המשטר למשטר נשיאותי כפי שמבקש ליברמן ישפר את המצב (הנשיא בארה"ב צריך אישור של בתי הקונגרס לצאת למלחמה)? ואם השינוי יאפשר לממשלה, לצאת למלחמה אפילו יותר מהר, מה נרוויח? האם הבעיה היא חוסר יכולת לשלוט בגלל השיטה או שאולי מדובר בקיטורים של אנשים חסרי יכולת כל שהיא?

2. נכון שהמפלגות הקטנות שנספחות לקואליציה מציגות תנאים ברורים ודואגות לבוחרים שלהן. נכון שמדובר בצעדים פופולריים, אבל מה רע בזה? האם לא התכנסו הממשלה והכנסת בכדי לדאוג לטובת העם היושב בציון? האם לא בחרו בהם בדיוק בשביל זה? המפלגות הקטנות הן בעלות סדר יום קצר וממוקד יש מקרים שהן מצליחות לכפות אותו על ממשלות וטוב שכך. אילו הייתה הממשלה זוכה לרוב מוצק בכנסת ייתכן שלא הייתה טורחת להקשיב לדעות אחרות.

כשאני חושב מה היה קורה אילו הממשלות בעשר השנים האחרונות היו יותר חזקות אני מתחיל לבכות מצער. בכלל תתארו לעצמכם איזה אסון זה היה אילו הממשלות האלו היו יציבות ושולטות קדנציה שלמה – ביבי כראש ממשלה הצליח תוך פחות משנתיים להביא אותנו לכמעט מלחמה עם סוריה, עימותים סביב פתיחת מנהרת הכותל, חיסל את הצמיחה שיצרה ממשלת רבין והוריד את מעמד ראש-ממשלת ישראל לדרגת לקחן מתנות. ברק אחריו היה אפילו יותר זריז, הוא חיסל את התקוה לשלום וזרע ע"י נסיגה חד צדדית את המלחמה השניה בלבנון. האזרחים הערבים של המדינה שתמכו בבחירתו גילו כי הוא נוהג בהם כפי שנהג בשריו וחברי מפלגתו, בשני המקרים היה בטוח שהם כאן בשבילו ולא הוא בשבילם.

אריק שרון שתק, בשתיקה הוא פינה את רצועת עזה (הדבר הטוב היחיד שעשה), בשתיקה נתן למפונים להתנוון באתרי קרוונים. בשתיקה הניח ללימור ליבנת לחסל את מערכת החינוך, בשתיקה ראה כיצד חבריו הפנסיונרים מגיעים לרעב, בשתיקה נתן לסילבן שלום, ביבי והפקידים של משרד האוצר ליצור כאן מדינה עם עוני של העולם השלישי. הוא לא דיבר יותר מידי גם בחקירות ונתן לעומרי בנו ללכת לכלא במקומו. במקרה של שרון ייתכן שהשתיקה הייתה פשוט תחילת הסימפטומים שהתפתחו מאוחר יותר למצבו היום.

בעשר השנים האלו ראינו 4 ראשי ממשלות מושחתים ברמות מדהימות, החל בתרומות ועמותות לא חוקיות והמשך דרך שחיתות אישית, איזה מזל, היו להם קדנציות קצרות.

במערכת הפוליטית יש געגועים לימים בהם מפלגות גדולות יצאו מבחירות עם יותר מארבעים מנדטים. אפשר לחזור לימים ההם אם יעלו את אחוז החסימה ל-20%.

אובדן האמון בממשלה לא התגשם יום אחד באופן ספונטני, זה תהליך שהחל לפני הרבה שנים כאשר מספר האכזבות של הבוחרים עלה ועבר את מספר חברי הכנסת.

הדרך לשינוי לא עוברת בשינוי השיטה היא עוברת בשינוי המהות, כאשר יהיו מנהיגים ומפלגות פופולריים שמגשימים את רצון הבוחר.