שנת הלימודים תשס"ה-ו התחילה כרגיל, בראשון בספטמבר (מין אנומליה שכזאת) - חשש שביתת מורים - קיצוץ בתקציב החינוך.
תקציב החינוך צריך לגדול כל שנה לפחות על פי מספר התלמידים. אם רוצים להגיע ליותר חינוך, הוא צריך אפילו לגדול מעבר לגידול במספר התלמידים. זה לא קורה.
להוציא הפסקה קצרה בקיצוצים בין השנים 1992 - 1995 תקציב החינוך קטן כל שנה כבר 20 שנה. כשהמדיניות הכלכלית בישראל עברה ממדינת רווחה מינוס, לקפיטליזם פלוס דרוויניזם חברתי אי אז בשנת 1985, ירדה חשיבות החינוך ואיתה ירד התקציב.
בשלוש השנים האחרונות התקציב קוצץ חמש-עשרה פעמים והיום יש לכל תלמיד ממוצע 7 שעות שבועיות פחות.
לעשירים זה לא ממש חשוב, בשני העשירונים העליונים הגדילו ההורים את תקציב החינוך הפרטי שלהם, יתר 80 האחוזים פשוט מקבלים פחות.
מצב ההשקעה במבנים אפילו עוד יותר גרוע, בשנות השבעים השקיעו בבניית כיתות יותר מאשר בשנות אלפיים.
בהשוואות בין לאומיות התדרדר מצב החינוך בישראל עד שהגיע למקום בו נמצאת בדרך כלל נבחרת ישראל בכדור-רגל. כאן נזעקה ממשלת ישראל. אנשים דורשי טוב וחסרי ידע מינימאלי בחינוך התנדבו להקים כוח משימה לאומי. משהו ברמה של כוח המשימה ש"חיסל" את חאלד משעל. היתרון הכי גדול של כוח המשימה היה זמינות בשילוב עם מחיר. הם באו לבד אפילו לא היה צריך להזמין אותם. עבדו בחינם, אין יותר זול מזה. בראש הכוח היה שלמה דברת.
מסקנות כוח המשימה זעזעו את אמות הסיפים: "צריך להקטין את הכיתות ולהגדיל את הראש של המורה". הכוח המליץ גם לעבור לשיטות ניהול עסקיות שהוכיחו את עצמן במקרים רבים כמו - קלאב מרקט - אנרון - מניות הבנקים ועוד.
בניגוד לדעתו של פרופ' יצחקי הסטטיסטיקאי הממשלתי, החליטו מחברי הדו"ח להסתמך על מבחני "יעילות הוראה" לצורך הערכת ביצועי מורים (פרופ' יצחקי ערך מחקר שהוכיח שאין אפשרות לבחון יעילות בתחומים כמו הוראה).
הדו"ח שנכתב עם סיכום פעילות הכוח מחזיק 302 עמ' ויש בו סלט שהיה מבייש אפילו את סבא שלי (אלוף הסלטים החתוכים דק), דברי חוכמה ושטויות, עובדות ומשאלות לב, אידיאולוגיה שוויונית וקפיטליזם חזירי, בקיצור הכול.
יש בדו"ח הזה אפילו אלכימיה, הוא "גילה" איך אפשר לקבל יותר חינוך בעבור אותו מחיר. איך אפשר להקטין את מספר התלמידים בכיתות, תוך כדי הקטנת מספר המורים שמלמדים בכיתות האלו. איך אפשר להקטין את תשלומי הממשלה ולהגדיל את השוויון בין התלמידים.
הדו"ח לא נכתב ע"י אווילים חו"ש, הוא נכתב ע"י דורשי טוב חסרי הבנה, ששרת החינוך ושר האוצר הודיעו להם מראש שלא תהיה תוספת תקציב לחינוך. אם צריך לעשות סקי שלג בלי מחליקיים, בעין גדי באוגוסט, מה עושים? עושים כאילו, כאילו דו"ח כאילו חינוך או כמו שקראו לזה בגשש ישראבלוף.
דו"ח דברת כבר לא מהווה בעיה הוא נפגש עם המציאות והתרסק. הבעיה היא מערכת החינוך בישראל. צריך לעשות כאן תיקון שמתחיל בראש, בראש המשרד יש לשים שר/ה לא צרה. לאורך שנות המדינה היו במשרה הזאת לא מעט פוליטיקאים רציניים. מדובר במשרד חשוב כמו ביטחון ויותר מחוץ. צריך להגדיל את התקציב להקטין את הכיתות ולשלם למורים הרבה, רק כך אפשר לקבל חינוך טוב יותר לכולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה