*
פורסם לראשונה בעיתון חברה
הולנד
אחד ממכרי נשכר פעם ע"י
חקלאי הולנדי להקים חממה. אחרי גמר העבודה כשישבו בנחת על כוס בירה הוא נזכר שמשהו
חסר בחממה - גנרטור גיבוי למקרה של הפסקת חשמל. הוא מיהר לשתף את ההולנדי בבעיה,
וזה ענה: "אתה באמת צודק, כדאי שנוסיף גנרטור, לפני עשר שנים הייתה לנו הפסקת
חשמל שנמשכה כמעט רבע שעה".
אמריקה
כמה שנים מאוחר יותר, ביום ה-
14 לחודש אוגוסט שנת 2003, שקע כבל חשמל, נגע בעץ וגרם להפסקת חשמל.
זה היה במרחק 5877 ק"מ מאמסטרדם, ובעיר שנקראה פעם ניו-אמסטרדם ונקראת היום
ניו-יורק, פסק החשמל.
זאת הייתה הפסקת חשמל מיוחדת,
בניגוד להפסקות החשמל התדירות שמכות בארה"ב כל כמה חודשים. ההפסקה הזאת הייתה
מלכת ההפסקות: היא נמשכה ימים. ממישיגן עד בוסטון מניו-יורק עד אונטריו שבקנדה,
אזור ששיטחו גדול פי עשרים ממדינת ישראל. אוכלוסייה של 50 מליון איש, פי שבעה
ממספר האזרחים בישראל, גילתה כמה קשה לחיות ללא חשמל במאה ה-21.
בית הנבחרים האמריקאי הקים ועדת
חקירה, ואלו הן מסקנותיה: 1. מערכת החשמל האמריקאית מיושנת ומפגרת בשנים רבות
מבחינת טכנולוגיה ואמינות. כל תייר בעל הבנה בסיסית בתשתית המבקר בארה"ב,
יגיע למסקנה הזאת אחרי נסיעה קצרה ברחובות אמריקה – עמודים מטים לנפול, קווי חשמל
נמוכים מידי, כבלים קשורים לעמודים כמו בעולם השלישי, ברדק מוחלט של שיטות הולכת
חשמל ובקרה מזערית של השלטונות.
2. יש לעשות תיכנון מקיף לכל
מערכת ייצור והספקת החשמל בארצות הברית.
אבל המסקנה הכי חשובה הייתה המסקנה
שהועדה לא הגיעה אליה: יש לעבור לשיטה ההולנדית, שבבסיסה ההנחה, כי בעת המודרנית
אחד מתפקידיה של המדינה הוא לדאוג לייצור ולהספקת חשמל. על פי שיטה זו, ניתן לחלק לספקים
פרטיים זכיונות לייצור חלק מהחשמל, ובלבד שיעשו זאת על-פי הוראות המדינה ותחת פיקוחה.
בארצות הברית, מצוי כל משק
החשמל בידיים פרטיות, תוך פיקוח מינימאלי
של המדינות השונות.
מושל קליפורניה גרי דיוויס,
ניתקל בבעית אמינות אספקת החשמל ומחירו, מספר שנים קודם לכן. בשנים שקדמו לכניסתו
לתפקיד, הופרטו נכסי ציבור בתחום אספקת החשמל, והבקרה על הייצור ועל ההולכה עברה
"הסרת חסמים בירוקרטיים" (באמריקאית – דה-רגולציה, כלומר, ביטול תקנות
והנמכת סטנדרטים). מחיר כלל החשמל במדינת קליפורניה עלה
מ-7 מליארד בשנת 1999 ל-23 מיליארד בשנת 2000. המחירים המשיכו ועלו עוד בשנים
הבאות.
בכך למדו חברות החשמל
בקליפורניה מחברות החשמל הבריטיות שהופרטו בתקופת שלטונה של מרגרט תאצ'ר, הם הקטינו
את כמות החשמל המיוצר (ע"י ביום קלקולים במערכת) וטענו, כי הירידה בהיצע מצדיקה את העלאת המחירים.
חלק מ"הסרת החסמים
הבירוקרטים" בקליפורניה היה ביטול תקנות זיהום סביבה ובינוי, או הקלה בתקנות
אלו. הקליפורנים שילמו הרבה יותר בכסף ובאיכות חיים, ועוד נדרשו לחסוך בצריכת
החשמל, "כי אין מספיק".
גרי דיוויס החליט לנקוט צעדים
שיבטיחו אספקת חשמל אמינה ובמחיר סביר. הוא זירז פרוייקטים חדשים לייצור חשמל
וניסה לקבוע תקנות לפיקוח על מחירי החשמל.
בעלי התעשייה השיבו מלחמה. הם
נלחמו לכל רוחב החזית: מהממשל הפדרלי, הקונגרס והסנאט ועד לרחובות קליפורניה.
במימשל הפעילו כוח שימנע צעדים "סוציאליסטיים" של פיקוח על המחירים,
וברחובות ארגנו צעדי מחאה נגד המושל. כמו בסרט "שביתה" (ובמציאות
הישראלית בכלל) הכסף ניצח, המושל הודח ובמקומו נבחרה בובת שרירים - ארנולד
שוורצנגר. ומחירי החשמל? גבוהים, תודה.
ובינתיים בארץ הקודש...
"חברת החשמל לישראל" היא
אירגון שהציבור אוהב לשנוא.
קודם כל, יש שם חשמל חינם! איך
קורה שאירגון עובדי חברת חשמל עדיין לא ביטל את החשמל חינם, למרות שהוא מביא לו
נזק בלתי ישוער?
שנית, על פי אמצעי התקשורת הם "שיאני
שכר". האמת
היא, שהעובדים משתכרים בממוצע 17 אלף ₪ ברוטו לעומת השיאנים האמיתיים: בכירי המשק
שמשכורתם הממוצעת 80 אלף ₪ והם מגיעים עד מיליונים. אבל עובדי חברת חשמל הם 'סתם
פועלים', יעני, גרים ב'סתם ערים', אז למה שיקבלו משכורת נורמלית? למה שלא יסתפקו
ב-4000 ש"ח כמו כל פועל?
שלישית, לעובדי חברת חשמל יש
ועד חזק! לא מתקבל על הדעת הישראלית הממוצעת שלעובדים יש כוח, כי לרובנו אין.
רובנו שרויים כל הזמן בפחד מהבוס ומהפיטורים, מצעדי "ייעול" ופגיעת משרד
האוצר בפנסיה שלנו, מהחוב בבנק ומהרחוב אליו ניזרק אם לא נשלם משכנתא בזמן. תסמונת
האשה השניה במשפט שלמה ("יאללה, תחתוך ת'ילד. תחתוך כבר...") עובדת כאן
שעות נוספות ובחינם.
רביעית, בקיץ שנאו אותה יותר. אפשר
לקבל בקלות הפסקות חשמל שכוחות הטבע גורמים בחורף, אבל הפסקות שנובעות מסיבות
אנושיות כמו ממשלת ישראל שלא דאגה לעודף החשמל שמקובל באירופה (15% - 25% מעל
הצריכה המקסימאלית), זה כבר ממש מעצבן (איפה אשמת חברת חשמל? אני ממש לא יודע).
חמישית, התגובה הבלתי משכנעת של
דובר החברה בקיץ האחרון, כאשר עמד מול חולי כליות מחוברים לדיאליזה ביתית (אם
מישהו זוכר...).
תגובה ציונית הולמת
ממשלות ישראל האחרונות החליטו
כבר מזמן שאת חברת חשמל יש לפרק.
בשלב ראשון, הוחלט לאפשר
ליצרנים פרטיים לייצר חשמל ולחייב את חברת חשמל לקנות מהם. אבל "אף אחד לא קם":
מחירי החשמל היו נמוכים מספיק, כך שלאף גורם פרטי לא היה אינטרס כלכלי להכנס לשוק.
אז החליטה המדינה להקשות על חברת חשמל כדי להביא לעליית המחירים, דבר שיהפוך את
הכניסה לשוק ליצרנים פרטיים לכדאית:
1. המדינה הודיעה כי על חברת
החשמל להתחיל ולגייס הון בשוק החופשי 2. המדינה קשרה את ידי החברה בפיתוח תחנות
חדשות עם טכנולוגיה זולה. 3. המדינה מנעה מהחברה כניסה לתחום הולכת הגז אל התחנות
(אחרי שהחברות הפרטיות כולן כשלו בבניית תשתית זו, הוקמה חברה ממשלתית חדשה
שתפקידה הולכת גז). מה ההיגיון בכל הצעדים האלו? הרי ברור, שהשיטה שלנו טובה יותר
לאזרחים מהשיטה הפרטית. התשובה פשוטה: מדובר כאן בשאלה של אמונה ואידאולוגיה, כפי
שאדם דתי לא יאכל לובסטר אפילו שהוא מאוד טעים, כך ממשלות ישראל ממשיכות להפריט את
נכסינו למרות שזה מאוד טיפשי.
מי תיתן ויהיה
לנו חורף נעים וחמים עם אספקת חשמל בסטנדרט הולנדי בשקעינו ואלדה בליח'ה (גבינה
הולנדית בשלה) על שולחנינו.
עמית הרפז
*הכותב
מקבל מחברת חשמל רק חשבונות, ומשלם אותם כפי שמקובל באנחה וללא הנחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה