בערב פסח הלכה לעולמה אסתר אלכסנדר, כלכלנית מהשורה הראשונה של הכלכלנים בישראל.
בפארפרזה על דבריו של גראוצ'ו מרקס, צריך לומר כי חשה בושה על השתייכותה למועדון "שלה" - מועדון הכלכלנים הישראלי.
אסתר אלכסנדר הראתה בעבודותיה כיצד האינפלציה ותוכנית הייצוב של 1985 העבירו את מרכז הכובד של הכלכלה הישראלית מהיצרנים אל סוחרי הכסף. היא הוכיחה כי על מנת להשיג צמיחה מתמשכת יש להגדיל את השכר ולהקטין את הפערים בין עשירים לעניים. במכתבה אל ראש הממשלה דאז (שמעון פרס) הסבירה כי, ללא נקיטת צעדים מתאימים תביא התוכנית לקריסה של מפעלים ומשקים רבים, כפי שאכן קרה. בספרה ומאמריה חזתה את המיתון המתמשך בו אנחנו נמצאים.
"כולנו יודעים מניסיוננו שתמיד, ואך ורק, את השכר מורידים על מנת להקטין את העלויות וההכנסות במשק.... כדי שהאינפלציה תרד. את הורדת הרווח אפילו לא מזכירים. לעומת זאת, כאשר כלכלנינו, לשם שינוי, באופן מוצהר עמלים למען צמיחה מישקית, עליה בתעסוקה, עלייה בייצור, למען משיכת משקיעים (זרים. ע.ה.) רבים ועוד, הם מוציאים את הרווח מן המגרה ומטיפים להגדלתו ללא דיחוי, "לטובת המשק כולו". לעולם השכר הוא זה שאת גודלו "המשק לא יכול לשאת" והגידול ברווחים - אליבא דכלכלנינו - מביא תמיד ברכה. כדי להבטיח רווחים לבנקים עמל כל המשק, תחת האיום שללא ריווחי-בנקים "נאותים" אין קיום למדינה. (מתוך ספרה: כוח השוויון בכלכלה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1990).
היא הזהירה כי יש ליטוש את כלכלת השוק החופשי, כי, "השיוויוניות החברתית והצמיחה הכלכלית הם תאומים סיאמיים, משגשגים יחד ומתדרדרים יחד - ולא זה על חשבון זה".
אסתר למדה באוניברסיטה העיברית ובCBU בקנדה, לימדה באוניברסיטת קליפורניה ובאפעל שימשה יועצת כלכלית לשר מודעי ולשרה נמיר
אסתר עלתה לישראל מהונגריה, היא השתמשה בכישוריה לטובת הכלל, לא רק למטרות אנוכיות והשגת כותרות (בניגוד לטומי לפיד עולה אחר מאותה ארץ).
יהי זכרה ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה