אדמה אדמתי

-->

(או של מי המדינה הזאת לעזאזל)

ארידור

אפשר להתחיל בכל נקודת זמן בהיסטוריה של מדינת ישראל, אבל אני מבקש להתחיל דווקא בשנות השמונים (1983).

יורם ארידור שר האוצר באותם ימים היה בביקור בניו יורק, בראיון עיתונאי הוא הסביר כי מניות הבנקים בישראל נסחרות בערכים גבוהים בהרבה מהשווי האמיתי שלהן. (למה פחד שר האוצר לומר את זה בישראל?)

לדבריו היו כמה השפעות, החשובה שבהן הייתה קריסת הבנקים והבורסה יחד אתם, יורם ארידור שקע (או שמא הושקע?) בתהום הנשייה.

מדינת ישראל החליטה (מתוך חוסר ברירה) להציל את הבנקים ולמעשה רכשה אותם מהציבור שהחזיק ברוב המניות.

יש רוטציה אין אינפלציה

כאשר ממשלת הרוטציה (1984-1988) עצרה את האינפלציה והערפל הפיננסי התפזר גילו כל הגורמים היצרניים במשק שהם שקועים בחובות עתק.

מפעלים רבים קרסו, אחרים התחילו מההתחלה, הסקטור החקלאי ( בעיקר הקיבוצים והמושבים) אשר עד שנות השמונים היווה כ 10% מהאוכלוסייה וייצר כ 40% מהתוצרת, מצא את עצמו שקוע בחובות בלתי ניתנים להחזרה.

היה להם הרבה כוח פוליטי והם ניסו לפתור את הבעיה בכמה דרכים, אחד הפתרונות היותר יצירתיים שהועלו היה לנצל את עליית ערך הקרקע שנוצרה בעקבות העליה מארצות ברית המועצות.

הישובים באזורי ביקוש גבוה יאפשרו למנהל מקרקעי ישראל למכור את השטחים החקלאיים לצורכי בניה ותמורת הסכמתם יקבלו החקלאים חלק מערך הקרקע.

על פניו זה נשמע הוגן, מנהל מקרקעי ישראל אינו יכול לפנות חקלאים ללא הסכמתם, החקלאים היו צריכים את הכסף, אחד נהנה והשני אינו חסר.

אבל עלו כאן כמה בעיות עקרוניות, האם מוצדק לתת בידי מעטים זכויות כל כך מפליגות בנכס ציבורי? איזה מנגנון יווסת את הבניה, האם אנחנו צפויים לרצף אין סופי של בתים צמודי קרקע שיסתמו את השטחים הפתוחים במדינה? האם תישאר כאן חקלאות?

ט.ל.ח.

בינתיים הועלו עוד אפשרויות לפתרון בעיית החובות, בדיקות של חשבונות הבנקים הראו כי יש טעות בחישובי הבנקאים.

בתנועה הקיבוצית החליטו להיעזר בוועדה מקצועית בראשות פרופ' פרוקצ'יה לצורך בדיקת החובות, בדיקות מדגמיות העלו אפשרות כי לא זו בלבד שהחובות בטעות יסודן יתכן אפילו שהבנקים חייבים לחקלאים.

לעזרת "העם"

בשלב הזה התערבה ממשלת ישראל (עכשיו כבר בראשות המערך), הממשלה חששה כי בדיקת חובות כללית תגרום להתמוטטות נוספת של הבנקים.

תתארו לכם מה היה קורה, אם כולם היו בודקים ומגלים, איך הבנקים נהיו כאלה עשירים? בהנחה שממצאי ועדת פרוקצ'יה נכונים, הבנקים שווים מעט מאוד כסף (אולי אפילו כלום).

הממשלה הסכימה לתת גיבוי ליזמה הקודמת של הלובי החקלאי (בשיתוף עם אריק שרון) ולמצוא דרך להעביר את רוב הזכויות בקרקע לידי החקלאים. בפגישה שנערכה בקיבוץ שפיים החליטו החקלאים "יותר טוב להיות עשיר מאשר צודק", אם נקבל את הזכויות נוכל לקבל עבור הקרקע יותר מאשר אנחנו חייבים לבנקים.

SILLY CAW

בתחילת שנות התשעים היה ברור לכל ישראלי קורא עיתונים, שעידן האידיאולוגיה מת, בא תור הכסף. החקלאים דור ראשון לגאולה, הוכיחו כי בני ישראל המה ובחרו בעגל הזהב. לא מפני שהעגל יגדל להיות פרה, כי אם משום שהוא עשוי זהב.

בתמימותם (טיפשותם) הם אפילו לא ביקשו שלהסדר הזה יקראו "הסדר הבנקים" (שבו המדינה מעבירה לבנקים כסף דרך החקלאים).

אריק

בעת שאריק שרון כיהן כשר חקלאות, הוא חיסל את השיווק המאורגן והקטין למינימום את ניהול המשק החקלאי. לדעתי הוא לא היה מודע אז לנזק שצעדים אלו יגרמו, החקלאות בישראל הייתה מהמפותחות בעולם. בשנים שחלפו מאז ימיו במשרד החקלאות, ירד מספר המתפרנסים מחקלאות בכ- 85% ועומד היום על בערך 2% מהאוכלוסייה.

ישראל מייבאת היום ידע חקלאי בכל התחומים להוציא השקיה, היא מייבאת את הידע הזה מארצות אשר רק לפני 20 שנה פיגרו אחרינו במרחק רב.

היוזמה שאריק עמד בראשה, לאפשר לחקלאים למכור אדמה, באה מתוך מצפון מיוסר. אריק שרון שנולד לתוך ומתוך ההתיישבות העובדת ראה איך היא אובדת, הוא ניסה להציל אותה.

הוא וההולכים אתו טועים, החקלאות הישראלית נמצאת במצב כלכלי קשה מאוד, אם יאפשרו לחקלאים למכור את אדמתם לא תישאר כאן חקלאות. כדי לקיים חקלאות בארץ צריך לעשות מה שעושים בארה"ב ואירופה. צריך להחזיר את הניהול, המחקר והסובסידיה למשק החקלאי.

בשנים האחרונות הועברה הבעלות על רוב הבנקים מידי המדינה לידיים פרטיות (על פי מיטב המסורת הישראלית זה נעשה תוך הפסד ניכר לכלל הציבור). עכשיו הזמן לעשות בדיקה יסודית של חובות המשק היצרני לבנקים. בדיקה כזאת צודקת כלכלית ומוסרית. במקרה הכי גרוע יצטרכו המיליארדרים ששולטים היום בבנקים, להחזיר לציבור חלק מהכסף שקיבלו במתנה. מספר הנפגעים מהסדר כזה קטן בהרבה ממספר המרוויחים.

עץ ביד וירוק בלב

לסיפור הקרקעות/החקלאים/הבנקים יש צד נוסף, הוא נקרא איכות חיים/שטחים פתוחים/ירוק בעיניים ובראש.

ישראל שמצפון לבאר שבע היא הארץ הכי צפופה בעולם, נשארו כאן מעט מידי שטחים ללא שלמת בטון ואספלט, חשוב שנשמור עליהם כך.

בתוכנית המתאר הארצית החדשה (תמ"א ) מס' 35 צריך לנעול שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים עם מנעול שאף אחד לא יוכל לפתוח לא חוטר ישי, לא החקלאים ולא אף אחד אחר.

שלנו

התשובה לכותרת המשנה צריכה להיות המדינה הזאת היא של כל אזרחיה לא של הבנקים, לא של חבורת המיליונרים שיונקים ממנה את פרי עמלנו ואפילו לא של נציגנו הפוליטיקאים, שאינם מתביישים לספר לנו על הפרטה ותחרות חופשית, בזמן שהם מעבירים את נכסי המדינה לחברים שלהם.

סוף דבר ע"ע בראשית

בעולם המערבי יודעים כבר מזמן שללא חקלאות אין מדינה. קיין הרג את הבל משום שידע כי עובד האדמה הוא שיירש אותה וזו הבכורה, בינתיים טסנו לירח ויש לנו פנטיוםIIIш אבל עדיין מי שעובד את האדמה הוא שאדמה והמדינה יהיו שלו. השפעת מחירי התוצרת החקלאית על המדד גדולה מכל סעיף אחר לכן האמריקאים נותנים לחקלאות 40% סובסידיה, האירופאים 45-50% והיפנים 60%. הם מאפשרים לחקלאים להתקיים בכבוד מבלי למכור את בכורתם.