פרשה ארץ ישראלית
בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.
דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.
הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.
הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?
מקורות:
http://www.aepi.org.il/index2.php?id=108〈=HEB
http://www.blacklabor.org/?p=18484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531803&fid=829
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=520196&objNo=58004&returnParam=Y
http://he.wikipedia.org
מ
בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.
דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.
הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.
הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?
מקורות:
http://www.aepi.org.il/index2.php?id=108〈=HEB
http://www.blacklabor.org/?p=18484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531803&fid=829
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=520196&objNo=58004&returnParam=Y
http://he.wikipedia.org
מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה