אפילו אם אתם לא שותים קפה תודו שכייף להריח קפה טחון טרי, ועוד יותר אם יש בתערובת פולים מזן ערביקה.
אני אוהב קפה מאוד, אבל לא מספיק כדי לטרוח לערבב פולים מזנים שונים, לקלות אותם ולטחון אותם, זאת יותר מידי עבודה בשבילי. כמו רוב צרכני הקפה מספיק לי לקנות אותו בסופר. לקנות קפה טורקי עלית, הייתה לדעתי פשרה סבירה במשך כמה שנים.
אבל לפני כמה שבועות תמה האידיליה ששרתה ביננו (אני קונה והם מייצרים) שקית טריה שנפתחה הניבה ריח של קפה מיושן. כשהתופעה חזרה על עצמה הרמתי טלפון לשירות לקוחות.
התקליט שענה לי סיפר שנציג שירות יתפנה אלי מייד ועידכן אותי ששיחתנו עלולה להיות מוקלטת. את אורוול קראתי וגם סיפרו לי על איזה תוכנית טלויזיה פופולרית בשם האח הגדול אז לא הופתעתי. א' נציגת השירות קידמה אותי באדיבות, אמרתי לה שאני מוחה על אפשרות ההקלטה. למה אתה מוחה שאלה? הסברתי לה שמדובר בפגיעה בזכות אדם בסיסית. חשבתי שהבינה כי היה לה מבטא של מי שבא משם, מארצו של האח הגדול.
אבל היא לא הבינה אז אמרתי: עזבי לא בגלל זה התקשרתי.
הסברתי לה שמשהו קרה לארומה של הקפה ושאני אוהב מאוד קפה אז שתעזור אם אפשר.
היא בקשה שאשלח שקית קפה עם אותו קוד ותאריך ייצור ואני ביקשתי שלא תשלח לי חבילת שי. אמרתי שאני רק רוצה קפה טעים, אבל היא או הממונה עליה לא התאפקו ושלחו לי קפה בקופסת פח.
גם הקפה בקופסה היה נטול ארומה וזה גרם לי לחשוש שאולי אין כאן מקרה. בנתיים המשכתי לקנות קפה ולהתאכזב ממחסור בארומה. כדי לוודא שזה לא מקרה קניתי בחנויות שונות. בחנות אחת אפילו מצאתי שקית בת כמה חודשים, זאת הייתה שמחה, שקית מימי הארומה. אחרי שבוע התקשרו משירות לקוחות עידכנו והיו נחמדים, אולי כדאי שעלית יעבדו בשירות לקוחות במקום ביצור קפה?
בחנות הפיצוחים (בחצור) קולים גם קפה, אז בדקתי את כל הסוגים וביקשתי שיטחנו פעמיים כי ככה זה בקפה טורקי, והפסקתי לחפש קפה עלית עם ארומה.
החגים עברו וג' משירות לקוחות על הקו:
שלום וסליחה שעבר זמן כה רב, בדקנו ומצאנו שצדקת באמת הקפה ששלחת נטול ארומה.
אנחנו מתנצלים ורוצים לפצות אותך.
אני: תודה באמת לא צריך, אני כבר מצאתי פתרון, אני קונה קפה אחר.
ג: אני מבינה ואני לא רוצה להכביד אבל אולי במקרה הגיעו אליך שקיות שלא אוכסנו כראוי?
אני : בדקתי וגם טעמתי את הקפה ששלחתם לי בקופסת פח, גם בו אין ארומה, אני חושב ששינתם את התערובת.
ג: אני מבטיחה לך שלא שינינו כלום, זאת אותה התערובת.
אני: אולי זה בגלל שהעברתם את הייצור לפולין? אולי לא יודעים לייצר שם קפה?
ג: לא זה קפה שמיוצר בארץ.
אני: תראי אל תעלבי אין לי שום בעיה אישית איתך להיפך את סבלנית אדיבה ונחמדה, אבל את עובדת בתאגיד שמשקר את ציבור. את זוכרת לפני כמה שנים ייצרתם גלידה טעימה? שנה אחרי זה הגדלתם את הקופסה, כתבתם 33% יותר. יותר מה? יותר אויר! כי הקופסא גדלה ב-33% אבל הגלידה מ-500 ל600 גרם וזה רק 20%.
ג: תראה אני באמת לא מכירה את נושא הגלידה.
אני: עזבי זה לא חשוב, יש אצלכם אנשים שתפקידם למכור לציבור כל מיני סיפורים ואגדות הם מקבלים עבור זה משכורת. אין לי כל חשק,זמן, ואנרגיה לעקוב אחרי השקרים של התאגיד הזה. אתם גם לא יחידים בסטיה מהאמת. מתאגיד אחר, טמבור אני קונה כבר שנים תרסיס מסוים, השם והמספר שלו לא השתנה כל השנים, אבל את תערובת החומרים בפנים כבר החליפו שלוש פעמים. לצערי מקובל כאן בארץ לשקר, פקידים נבחרי ציבור, דוברים, אנשי עסקים, בנקאים, משקרים.
ג: כן אני מבינה שיש כאן בעיית אמון, אני מצטערת.
אני: לא נורא אל תקחי את זה אישית, אילו הייתי ראש-ממשלה הייתי מפרק את כל התאגידים הגדולים כמו עלית, ואוסם, ואפריקה ישראל, תאגיד גדול צריך לפרק כדי שלא יצבר כוח לא דמוקרטי.
ג: אני בכל זאת רוצה לפצות אותך מה דעתך על תלושים? תוכל לקנות במגה או שופרסל (שתי הרשתות הגדולות).
אני: לא תודה אני מעדיף חנויות קטנות וגם אין לי חשק לבזבז זמן על צרכנות. אם יהיה לך זמן תקחי בספריה את "האדם החד ממדי" הרברט מרכוזה כתב את זה לפני כמה שנים אבל זה רלבנטי למציאות שבה אנחנו נהיים רק צרכנים, לא אזרחים.
ג: טוב תודה לך, אולי איזה יום במצב רוח פילוסופי אני אקרא, בזמן חופשה ביוון או משהו כזה.
החזרתי את הטלפון למקום וחשבתי שאני לא צרכן, אבל את זכות הצריחה קיבלתי, והיא לפניכם.
הערת שוליים:
מסתבר שאין לי גם זכות צריחה או לפחות לא בעיתון המקומי בו אני בדרך כלל מפרסם, הם פוחדים מתביעת לשון הרע ומסרבים לפרסם את הפוסט הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה