אדום זה יפה

דור חופשי

על עובדים שקופים*

חג החרות בא עלינו לטובה ואני חושב על הדור שגדל כאן עכשיו ונהנה מרמת חופש גבוהה. חינוך עם אמצעי עזר (חגורה מקל...) שהיה פעם מקובל כאן, מקבל היום כותרת ראשית בעיתון וההורים "המחנכים" נשלחים לבית הכלא. ההורים מישמים את עקרון הרצף, שולחים לגנים בשיטת מונטסורי, לבתי ספר דמוקרטיים. את מקום הדיסטנס ממורים והורים תופסת השקפה שיוויונית של ערך הילד/ נער / בוגר.

מורים שלא בורכו בכריזמה-מרתקת-תלמידים, צועקים במשך שעות על תלמידים שאינם מקשיבים והולכים הביתה צרודים ומתוסכלים. מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית שולח את ילדיו לחוגים. מי שיכול יותר, משקיע עשרות אלפי ש"ח בשנה, קורס קיץ בחו"ל, חדרי ילדים שהם לפעמים סוויטות, תחתוני מעצבים.

בצ.ה.ל כבר יודעים: ההצלחה עוברת דרך ימי הורים, לכל אם עבריה מס' טלפון סלולרי של המח"ט ואצלו גם הן מופיעות – אמא של....

ההגנה ההורית מגיעה לתאילנד, נפאל, ניקרגואה. קונים ביטוח עם פינוי בהיטס וכל מה שנשאר בלמטייל/ריקושט. שוברים חסכונות, לתת לילד לימודים/חתונה/דירה.

כל זה נכון עד שמגיעים לשוק העבודה- שם נעצרת ההגנה ההורית. שם הבן/בת, לבד, חוזה אישי, קנסות מעביד (לא חוקי), השפלות (ראיתם פעם את המטבח בערוץ 2? או שמעתם על משה קצב?) ומה בנוגע ליום של 8 שעות עבודה? הצחקתם אותי! 12-15 שעות זה הסטנדרט ברוב חברות ההיי-טק. ומה עם האופן בו מפטרים אדם שהקדיש את מיטב שעותיו (על חשבון הזמן עם הילדים והאשה) לטובת החברה?- שיחה לא צפויה עם המעביד שבמהלכה מנתקים אותו מכל הקודים של החברה וארגז קרטון עם חפציו האישים מחכים לו ביציאה- אפילו לעבור במשרד להיפרד מעמיתיו אסור לו.

כמה ועדי עובדים חדשים הוקמו - בעיתון הארץ, ברשת בתי קפה, מאבטחים, אבל זה מיעוט מבוטל. בריונים שמובאים לדכא שובתים על זכויות צודקות כמו מקלחת במקום העבודה במיפעל כימיקלים וקלגסים עם כלבים לדיכוי שביתה במערכת של עיתון, או מפעל הפכו להיות חזיון נפוץ.

הילדים האלו שגידלנו להיות חופשיים, בעלי ערך, כשהם מגיעים לשוק העבודה מגלים שזה ג'ונגל. יש חוקי עבודה אבל אין אוכף (והמדינה היא העבריין הכי גדול בתחום), הדמוקרטיה וערך האדם נמצאים מעבר לדלת מקום העבודה.

הילדים שידעו לעמוד על זכויותיהם מולנו ומול מערכות מדינה, מוּשְפָּטִים מול הבוס. זכויות העבודה וזכויות האדם הבסיסיות שלהם נרמסות.

אני שואל את עצמי מה יותר גרוע, שלא חינכנו אותם לעמוד על זכויותיהם? או שייצרנו מדינה שקידשה את הרכוש ולא את כבוד האדם העובד?

חג חרות שמח ומי ייתן בשנה הבאה נהיה עם חופשי בארצנו.

*דו"ח על עובדי קבלן בשרות המדינה - http://kablan.org.il/files/sherut.pdf

תקשורת וזכויות עובדים - http://www.tv.social.org.il/civic/stv-mivzak2-8-4-08.htm