אדום זה יפה

הלו שוטר למה עוצר ..

במשך מאות שנים זכו רק מעטים בהגנת המדינה על חייהם ורכושם, זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. אחרי המהפכה הצרפתית והאמריקאית התפתחה השיטה הקפיטליסטית, בה לכולם יש זכות לחפש את אושרם. עברו מאתים שנה מאז ונשכחו הסיבות שבגללם נבנו מערכות להבטחת שלומו ואושרו של האזרח הפשוט. זאת הסיבה שרעיונות הפרטה של בתי סוהר, משטרה, בתי חולים וכו'., מתקבלים באדישות ציבורית.

הפרטת המשטרה – תרחיש בארבע מערכות

מערכה ראשונה – נכון לעכשיו

בשלב זה תיבדק המערכת המשטרתית ברמה הכלכלית ע"י מומחים.

תיעשה הערכה של עלויות תיפעול - בלאי ציוד, עלות כוח אדם, תחזוקת מבנים וכו'.

תתבצע סקירת נכסים קיימים והערכת שווי של מבנים, כלי נשק, כלי רכב וכו'.

תבחן ההכנסה הכוללת מדו"חות תנועה ועברות אחרות , שירותי הוצאה לפועל, אבטחה וכו'. יבדקו אפשרויות הכנסה נוספות.

תוקם וועדה לבדיקת יחסי העבודה וההסכמים הקיבוציים של העובדים. תובטח הרציפות במעבר מהסקטור הציבורי לפרטי. העובדים ישותפו בתהליך ההפרטה.

ההנהלה המקצועית תושאר להמשך פעילות. המפכ"ל יהפוך למנכ"ל המשטרה המופרטת.

ייקבע סל שירותים שעל המשטרה לספק לאזרח, והממשלה תתחייב בחוזה ארוך טווח לממן את עלות הסל הזה.

המשטרה תהפוך לחברה ציבורית והציבור הרחב יוזמן לרכוש מניות. לא יימכר גרעין שליטה והממשלה תדאג שלא יווצר ריכוז מניות גדול בידיי אדם יחיד או חברה [לקח חשוב מהפרטת חברות ציבוריות בעבר].

ייבחר דירקטוריון ובו נציגים של צבור המשקיעים, אנשי אקדמיה ושופטים בדימוס.

מערכה שניה - 1 2 3 ניסיון

במשך כהונת הדירקטוריון הראשון יבחנו אספקטים שונים של השירות המשטרתי .

תיבדק אפשרות הורדת עלויות שכר ופעילות מבצעית, ע"י העברה לקבלנות משנה של גורמי חוץ – out sourcing. כמו כן תבוצע "התייעלות" ע"י הוצאה לפנסיה מוקדמת או פרישה בפיצויים מוגדלים לעובדים בעלי משכורות גבוהות.

יוכנסו כוחות זולים תוך חתימה על הסכמי עבודה אישיים וסודיים. מספר העובדים הכלולים בהסכם הקיבוצי יצומצם [כדי להחליש את כוח העובדים] .

דירקטוריון המשטרה יחליט על מימוש [מכירת] חלק מנכסיה כגון: תחנות שיושבות על שטחי קרקע יקרים ומכירת אינפורמציה [מתוך תיקי המשטרה].

מנכ"ל המשטרה יסביר לציבור הרחב, כי אלו צעדים הכרחיים וכי על המשטרה להיות כלכלית. במסיבת עיתונאים, סביב שולחנות עמוסי אוכל ושתיה יסביר המנכ"ל כי היום [ שנת 2012] אין זכות קיום למערכת שאינה מראה רווח כספי. הוא יאמר: "יש לי הרבה סימפאטיה לאידיאולוגיות

הישנות - חשוב לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומו של האזרח. אבל יותר חשובה שורת הסיכום של המאזן בסוף השנה".

מערכה שלישית - השנה השניה עד השנה החמישית

בהיסטוריה של הפרטת חברה/שירות ממשלתי, זהו הוא שלב עליית שכר הבכירים. [מטבע הדברים יושווה שכר הבכירים, לשכר המקובל בסקטור הפרטי שגובהו נקבע, לפי גובה הירח].

הממשלה תחליט על צמצום תקציב המשטרה. בשלב הראשון יוקטנו תשלומי המדינה לחברת המשטרה. הממשלה תדרוש ייעול נוסף לפני שהיא עומדת בהתחיבויות הכספיות שלה [כמו במקרה קופות החולים].

בשלב שני יתחילו עיצומי עובדים שתנאי עבודתם יורעו, אז תודיע הממשלה על ביטול המונופול המשטרתי ותנסה למכור זיכיונות לחברות משטרתיות נוספות.

דרקטוריון המשטרה יטען בישיבות עם אנשי משרד האוצר ואנשי משרד ראש הממשלה כי "פעילותה החיונית של המשטרה נפגעת". ו"לא יעלה על הדעת, להעביר סמכויות משטרתיות לידים פרטיות". אחרי מהומה תקשורתית קצרה, יוסכם בין הצדדים שחילוקי הדעות גדולים ולכן יש לקיים מפגש ארוך וממצה במקום ניטראלי. ברוב דעות יוחלט על סמפוזיון של שנים עשר יום, במלון 'הולידיי אין' באיי פיג'י [מקום בהחלט ניטראלי].

בפיג'י תיווסד ועדה לפתרון מעמד המשטרה, ברשות כבוד השופט אולנשפיגל [שלגמרי במקרה שתה קפה אצל רוה"מ באותו שבוע].

הועדה תתכנס מידי כמה שבועות בבתי מלון שונים [הכי טוב דן קיסריה], אבל עקב ויכוחים פנימיים חריפים [אולי הפלפל או החרדל?] תשחרר רק מסקנות ביניים: א. "יש לפתוח את השוק לתחרות חופשית. ב. "המשטרה תוכל לפצות את עצמה ע"י מכירת שירותים חדשים בשוק החופשי".

בניסיון לשמור על מעמדה בשוק תחרותי עתידי, תמכור המשטרה שירותים שאינם כלולים בסל הכללי.

השירותים יכללו למשל: "בטחון אישי משלים", סל בטחון משפחתי, חקירות, אבטחת בר מצוות וכד'.

הסל המשטרתי הכללי יצומצם ושירותים שניתנו בחינם יועברו לקטגוריה של שירותים בתשלום.

בעלי האמצעים יוכלו לקנות "סל שירותים מושלם" [כולל שרותי ליווי, הגנה בפני האזנות סתר וכו'.]

שותפות 'מוזלס – פישרמן' תתחרה מול שותפות 'אריסלון – עופלר' על הקמת רשות המשטרה השניה. ועדה שבראשה יעמוד נציב מס הכנסה לשעבר מר דורון כריש [סמנכ"ל בנק לאומי], תמליץ על פתיחת השוק ומתן רשיון לשתי חברות המשטרה החדשות. בראש משטרה אחת יעמוד מר ליברקלאון [לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ] ובראש השניה יעמוד מר אריה אדר [לשעבר רפרנט לענייני הון שחור במשרד האוצר].

המצב בו האזרח משלם ישירות לחברת משטרה יגרור דרישה מצד הלקוחות [בעלי האמצעים] לשירות טוב יותר. התוצאה תהיה העברת הכוחות היותר טובים לאזורים בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה.

באזורים כאלה תינתן לתושבים אפשרות בחירה בסל קהילתי לפי סדר העדיפויות שלהם. יוחלט על תקנות מקומיות שעליהן תשמור המשטרה. כגון: פינוי חסרי בית, הטלת קנסות על מי שאינו נושא אישור שהיה, או שאינו בעל כרטיס מקבל שירות. מקרים שהקהילה המקומית תגדיר כהתנהגות "בלתי הולמת", יטופלו במלא חומרת הדין. חברות המשטרה השונות יטפלו בעברות על פי מפתח פיננסי, עברות רווחיות יקבלו עדיפות.

באזורים חלשים כלכלית הממומנים ע"י הממשלה, ידולל סדר הכוחות ותרד איכות כוח האדם [שוטרים באזורים כאלו לא יזכו לתוספות שיונהגו באזורים עשירים].

מערכה רביעית - החיים הטובים

עקב כניסה של חברות משטרתיות נוספות ועליית שיעור ההשתתפות הישירה של האזרחים במימון, יקטן בהדרגה הסל הממשלתי עד לביטולו הסופי.

אזורים עם מצוקה כלכלית יקבלו הגנה משטרתית מינימלית שתסופק במימון משרד הסעד .

מאחר ורמת הפשיעה והאלימות באזורי מצוקה תגבר ותהווה סכנה לשכונות מבוססות, יחוקק חוק יסוד להגבלת התנועה האזרחית החופשית.

לצורך טיפול משלים בפשיעה הגוברת, תוחמר הענישה ועלות השהות של הנדונים בבתי הסוהר (שהופרטו במקביל) תוטל על משפחות המורשעים. (כמו בתאילנד)

הנטל הכלכלי הנוסף יקטין את היכולת לרכוש מזון ותרופות באזורים בעיתיים ויקטין בהכרח את הריבוי הטבעי וההישרדות בהם [עניים יחיו פחות שנים דבר שיקטין את מספרם]. בשיטת הברירה הטבעית נצליח סוף סוף לצמצם את היקף העוני.