אדום זה יפה

איך מורחים אותנו
ומה אפשר לעשות בנדון

לא מזמן התפרסם מחקר מדעי שמראה כי קרמים למינהם אינם משפיעים על הזדקנות העור. אפשר לקנות קרם ב- 5 ש"ח או ב- 500 ולהמשיך לפתח קמטים מרשימים.
אם יערכו מחקר על אבקות כביסה ויכולת הניקוי שלהן, יגלו בודאי שההבדלים בינהן מתמצים בריח וצבע, לא יותר מזה.
שוק התמרוקים ושוק חומרי הניקיון מגלגל מיליארדים, רובנו קונים את החומרים האלו לא על פי הביצועים שלהם אלא על פי התדמית.

מפלגת העבודה סובלת מאותה תופעה, קנו אותה (הצביעו עבורה) בגלל התדמית החברתית. כשמסתכלים על תפקוד המפלגה מאז הבחירות קשה להבדיל בינה לאחרים. קיצוצי תקציב 2006 ו-2007, התקציב עצמו, חוק ההסדרים, בכל המקרים הצביעה המפלגה בעד מדיניות קפיטליסטית - מפרקת - חברה. לא מעט מצביעים נוטשים היום את המפלגה באכזבה. בבחירות הבאות יצביעו בודאי עבור מפלגה אחרת בעלת תדמית שמתאימה להם, בדיוק כמו להחליף קרם אחד בקרם אחר בתקווה לעצור את מעשי הזמן.

אני לא התאכזבתי וזה לא שלא היו לי תקוות, להיפך היו לי הרבה תקוות.
בבחירות האחרונות קיוויתי שסדר היום הציבורי חברתי ישפיע על הכנסת והממשלה.
קיוויתי שמפלגת העבודה תציב אולטימטום לאוֹלמַרט: או משרד האוצר או שאנחנו בחוץ. או תקציב רחב לנושאים חברתיים או אנחנו בחוץ. או מכה קצרה לחיזבאללה והסדר מדיני או ...
הדברים האלו לא קרו, מסתבר שטעיתי, מפלגת העבודה היא לא חברתית.
אולי עדיף לנסח את זה אחרת, מפלגת העבודה עדיין לא חברתית.

אני חושב שלפעול במפלגת העבודה זה כמו טיפוס על הר - אתה מסתכל למעלה ורואה פיסגה, עד שאתה מטפס אליה אתה מגלה פיסגה שלא ראית וכך עוד פעם ועוד פעם עד שסוף סוף אתה מגיע. ואז? אתה חסר נשימה, עם חיוך של הגשמה. כך גם מפלגת העבודה, אתה דוחף אותה לכיוון החברה וחושב שהגעת ועוד פעם דוחף ו ... אין לי מושג, לא יודע, אבל נגיע.
לכן אני בפנים, מנסה לגייס חברים חדשים למיפקד המפלגה (יש זמן עד ה –31/01/2007).
כותב מכתבים הולך לכנסים מנסה לשנות.
כשהחוג החברתי במפלגה יהיה מספיק גדול, ההשפעה שלו תורגש ולמדינת ישראל תהיה סוף סוף מפלגה סוציאל-דמוקרטית.
כי זה ההבדל בין מפלגת העבודה לקרם פנים, במפלגת העבודה יש לבוחרים יכולת לשנות את הפורמולה.