על גלים ועל דגל אדום

כמו השוק וכמו כל דבר אחר בטבע גם רוח האדם נעה בגלים, שיאים של יצירתיות ותהומות של אלימות, שיאים של טוב ותהומות של רשעות. שנים של יצירתיות מדהימה בתחומי המדע, הרוח, והתעשיה שהיו בשנות ה- 20 של המאה ה- 20, הסתיימו במרחץ דם ושואה בסוף שנות – שלושים תחילת שנות הארבעים.

אחד השיאים של החברה האנושית היה בשנת 1871, בשיאה של מחאה חברתית הוקמה אז ממשלת פריס ממשלה הידועה בשמה – הקומונה הפריסאית. הממשלה הזאת הייתה אחד הניסיונות הראשונים בעולם להקים משטר סוציאל דמוקרטי, דגלה של הקומונה הפריסאית היה אדום. את המאמר הזה אני כותב בערב חג הפועלים ה- 1 במאי, חג שדגלו האדום הוא זכר לאותה תקופה. באותן שנים צרפת כולה הייתה במלחמה מול גרמניה ובעיקר מול פרוסיה שהנהיגה את הפדרציה הגרמנית. כישלונו של נפוליאון ה- III במלחמה נגד גרמניה הביא למהלומת נגד מוחצת, בתוך הבלאגן שנוצר קמו קבוצות של פועלים, אנרכיסטים ורפובליקאים והחליטו לשתף פעולה בהקמת משטר דמוקרטי חברתי. שיתוף הפעולה הזה התגשם בדמות ממשלה שהעבירה חוקים ותקנות לטובת האזרחים. הממשלה הכריזה על הפרדה בין הדת למדינה, בוטלו חובות שנצברו בזמן המלחמה, נקבעו שעות עבודה סבירות, נקבעו פיצויים לבנות זוג וילדים של חיילים שנהרגו במלחמה, כלי עבודה של פועלים שמושכנו הוחזרו לבעליהם, נדחו חובות ובוטלו קנסות וריבית מתקופת המלחמה, כמו כן נקבע שהעובדים יכולים להפעיל מפעלים נטושים ובעלי המפעלים יזכו בפיצוי. הזכות להטיל קנסות על עובדים ע"י מעסיקים בוטלה, מעתה יוכלו רק בתי משפט להטיל עונשים כאלו. חינוך וחינוך מקצועי הוכרזו כזכות אנוש בסיסית וניתנו חינם. במסגרת השלטון החדש פעלו גם ארגונים לשוויון זכויות לנשים, הוכרז כי לנשים יש זכות ליזום גירושין, זכות להשכלה, זכות לשכר שווה, נסגרו בתי הזונות ונעשה ניסיון להאבק בתופעת הזנות. הנשים ראו במאבקן חלק אינטגרלי מהמאבק נגד הקפיטליזם העולמי ובעד זכויות האדם הפשוט. הוקם קואופרטיב של נשים שעסק בהכנה ומכירה של מזון, קואופרטיב שהשתתף גם בקרבות מול הגרמנים.

מגוון הדעות בתוך הכוחות ששיתפו פעולה בקומונה הפריסאית היה חסר תקדים עד אותו יום ולא חזר על עצמו מאותו יום. היו שם אנרכיסטים סוציאליסטים, ליברלים קיצוניים, ורפובליקנים, היה שם ייצוג לכל הקבוצות האתניות והדתיות של פאריס, וכולם עבדו למען שלטון דמוקרטי. סופה של הקומונה הפריסאית היה מהיר ושתוף דם כוחות של הצבא הצרפתי בשיתוף עם פרוסיה כבשו את פאריס בשבוע של הרג חסר רחמים. הקומונה התקיימה במלואה בחודשים אפריל ומאי 1871 סה"כ 61 ימים אבל היא רשומה בספר דברי הימים של האנושות לתמיד. היא לא העבירה אלינו רק את הדגל האדום היא העבירה אלינו שאיפה בלתי מתפשרת של חופש שוויון ואחוה. שאיפה שהציבור השקט בדרך כלל מרים על נס מדי פעם ויוצא לרחובות בכדי להגשים אותה במלואה.