כל חצי שנה בערך נמאס לי מהתקלות של המכשיר הסלולארי, אז אני
הולך לסניף החברה הסלולארית הקרוב לביתי (30 ק"מ ), ככה זה בפריפריה.
אני מגיע, נותן דו"ח מקיף של התקלות, בכתב בשני העתקים.
הנוהג היה להגיע בסוף היום ולקבל את המכשיר עם תקלות חדשות
ומרעננות במקום הישנות והמשעממות. אבל אל תגידו שלא היה שינוי בתחום הסלולארי, היה
בטח שהיה, כל הכבוד לשר התקשורת.
עכשיו הגעתי השארתי את הטלפון וקיבלתי טלפון חליפי כי עכשיו
שולחים את המכשיר לתיקון במרכז וזה לוקח "3 ימי עסקים".
קיבלתי טלפון חליפי ומשוכלל כבר לא צריך את הרב איפרגן מספיק
להניח אותו על אוזן ימין ולשים ניר צילום על אוזן שמאל ואתה מקבל שיקוף מוח.
במשך שבוע הוא ליווה אותי בעבודה ובחופש, כמו תינוק היה צריך
אוכל (טעינת חשמל) כל 3 שעות וסיקרן אותי עם שלל חסרונות שלא הכרתי.
אבל לכל דבר גם אם הוא טוב יש סוף, החזרתי אותו וקיבלתי את
שלי, איזה כייף. המעבדה במרכז לא נופלת במאום מהמקובל בפריפריה, קיבלתי אחל'ה
תקלות למשל אם שמים אוזניות שומעים מוסיקה למשך 3 שניות אבל כשהיא נפסקת ומוצאים
את האזניות מהשקע המכשיר לא יודע את זה אז צריך לכבות אותו שיתאפס.
חוץ מזה הוא מדווח שהוא מחובר לאיזה אביזר אבל לא מפרט ואני
נשבע שכלום לא מחובר אליו. טוב, נתרגל לבעיות ונחכה לחדשות שיגיעו בעזרת השם (או
בלעדיה) ועוד חצי שנה נחזור למעבדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה