השופטת נילי ארד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה החליטה לאחרונה כי לעובדי
הרכבת אין זכות לבחור מי מייצג אותם.
זאת לא תופעה מיוחדת אצל כבוד השופטת, בעבר היא החליטה שאסור להסתדרות
לשבות למען עובדי הקבלן. בספטמבר 2011 החליטה שלרופאים המתמחים אין זכות להתפטר. גם
העובדים הסוציאליים גילו כי בית הדין בראשותה איננו מגן הצדק וזכויות העובדים.
מקרה עובדי הרכבת חמור לא פחות, ההסתדרות שכשלה פעמים רבות בייצוג
עובדים החליטה לפטר את הועד שנבחר באופן דמוקרטי. הועד בראשות גילה אדרעי מנסה כבר
3 שנים לעצור את הפרטת הרכבת. במשך הזמן הועד הותקף על ידי שר התחבורה וכל חבריו
הטייקונים בעלי אמצעי התקשורת. העיתונות הטלביזיה והרדיו יודעים מי משלם את
המשכורת והם הדביקו לוועד כל עוולה וטעות שנעשו ברכבת מאז ומעולם. הועד אשם שבמוסך
הרכבת אין פנסים, הועד אשם שהרכבת מאחרת, הועד אשם בתאונות, הועד אשם שאין הכשרת
עובדים, הועד מושחת וממנה קרובי משפחה (לא נכון זה הועד הקודם שהיה דווקא ביחסים
טובים עם השר כץ).
ההיסתדרות נוסדה לפני הדמוקרטיה הישראלית ועדיין לא הפנימה את השינויים
שחלו במאה האחרונה. לכן החליטו בהנהגת ההיסתדרות לפטר את ועד הרכבת ולמנות אחר
תחתיו, הועד בעצה אחת עם העובדים החליט להחליף אירגון עובדים. 60% מהעובדים ביקשו
לעבור לארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי", זה חוקי, זה צודק,
זה דמוקרטי אבל לא בבית המשפט של השופטת ארד.
לטובת השופטת ולטובת הקוראים אני מביא את הציטוט הרלבנטי מתוך מגילת
זכויות האדם של האו"מ שישראל אישרה בשנה השניה לקיומה.
סעיף כ.
1. כל אדם
זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום.
2. לא יכפו
על אדם השתייכות לאגודה.
סעיף כג.
1. כל אדם
זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני
אבטלה.
2. כל אדם,
ללא כל הפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
3. כל עובד
זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום הראוי לכבוד האדם שיושלם, אם
יהיה צורך בכך, על-ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית.
4. כל אדם
זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה