ליוון ישנה ממשלה חדשה, זאת לא
בדיוק הממשלה שהציבור רצה (30% תמכו במפלגה הגדולה). האומה שהמציאה את הדמוקרטיה
נמצאת בצרות חמורות. אחרי ארבע שנים של משבר כלכלי וצעדי צנע מרחיקי לכת של כול הממשלות,
הציבור כבר יודע שמשך המדיניות הכלכלית הזאת לא יביא תקווה. ממשלת מרקל בגרמניה
דרשה שהיוונים יחסכו ויקטינו הוצאות על רווחה ושירותים והם עשו זאת, אך ללא הועיל.
ההוצאות של ממשלת יוון על
שירותים ממלכתיים כמו רווחה בריאות וחינוך הן הכי נמוכות באירופה.
שיעור האבטלה הכללי מגיע לכ-
20% שיעור המובטלים בין צעירים 47%, רוב נכסי המדינה הופרטו.
המדיניות הזאת הביאה להתגברות
הקולות הגזעניים והפשיסטיים שמסכנים את קיומה של החברה היוונית. קולות שמזכירים
לנו ימים רעים של המשבר הכלכלי בשנות ה- 30 והשואה שפרצה בעקבותיו.
בעיתון כלכליסט
סכמה את המצב דוקטורנטית להוראה באוניב רסיטת
אתונה, שמתפרנסת ממתן שיעורים פרטיים כי המדינה הפסיקה להעסיק מורים כבר לפני כמה
שנים (בחינות רישיון ההוראה האחרונות התקיימו ב2008):
"לפני כמה שנים אמרו לנו שאם לא נקצץ,
נתייעל ונפריט הכלכלה תקרוס, המדינה תתפרק ולא יהיה לנו עתיד. הפרטנו, קיצצנו והתייעלנו,
והכלכלה קרסה. המדינה מתפרקת ואין לנו עתיד. אולי הגיע הזמן לנסות משהו חדש?".
רוב הפרשנים הכלכליים מדברים על המערכת היוונית
המושחתת, על מדיניות שמעדיפה מקורבים, על שכר מופרז, ויעילות נמוכה. צריך להזכיר
שאת הבעיות האלו בשיעור דומה אפשר למצוא בכל המדינות מארה"ב ועד הודו כולל
גרמניה וישראל. זאת תוצאה של הצטברות כוח כלכלי גדול מאוד בידי טייקונים שמפעילים
את כוחם במסדרונות השלטון ודואגים לחוקים שיחזקו אותם.
למרות זאת צריך לזכור כי במשך
השנים שחלפו מאז מלחמת העולם הכלכלה היוונית הוכיחה את עצמה. במשך השנים האלו היא
חוותה צמיחה מתמדת (להוציא שנתיים בשנות ה- 80), למעשה המשבר הנוכחי שנמשך מאז
2008 הוא הארוך ביותר מאז שנות ה- 40. לזאת יש להוסיף כי המשבר איננו משבר של
הכלכלה היוונית בלבד, כי אם משבר פיננסי של העולם המפותח ונובע ממדיניות פושעת של
הבנקים הלאומיים.
השאלה היא אילו אפשרויות
עומדות היום לפני ממשלת יוון ומוסדות האיחוד האירופי.
במאמר שהתפרסם בגיליון "כלכלת העולם האמיתי" האחרון,
מציעים שני כלכלנים יוונים קונדיאס וקאריגיאניס את האפשרויות הבאות:
1. האיחוד האירופי צריך להפנים
כי הקמת איחוד בין מדינות שונות בעלות כלכלות שונות ותרבות שונה מחייב הוצאה מתמדת
על שיפור מצבן של המדינות החלשות. כפי שנהוג בתוך מדינה מתוקנת כאשר מערכת המס
גובה יותר מהעשירים ומערכת השירותים והרווחה
מוציאות את הכספים כדי להקטין את הפערים בחברה. כך בעתיד מדינות כמו
גרמניה, הולנד, צרפת ואוסטריה יצטרכו להשקיע כסף במדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל.
2. יוון תפרוש מהאיחוד ותחזור
למטבע הדרכמה, תוך הודעה לכל הנושים כי לא תחזיר את חובותיה (כפי שעשתה ארגנטינה
בשנת 2001). במשך כמה שנים היא תסבול מאינפלציה חזקה שתוריד את ערך הדרכמה ותהפוך
את יוון למקום זול עבור תיירות תעשייה וחקלאות. מצב כזה יגרום לפיתוח כלכלי וצמיחה
חיובית. הניסיון מראה שבמצבים כאלו יש לעבור לכלכלה מכוונת. לכן הממשלה תצטרך
לנטוש את שיטת הכלכלה החופשית ולהשקיע במשק היווני בכדי להחזיר אותו לרמה אירופית.
במה יבחרו היוונים והאירופים
נדע עם הזמן, אני מאחל להם מכאן התפכחות מהחלומות הקפיטליסטיים וחזרה לקרקע
המציאות בנחיתה רכה ככל האפשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה