המשבר הכלכלי בישראל פגע ב- 90% מהציבור, אבל בפריפריה
הוא פגע יותר.
דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אנחנו
בצפון מרוויחים בממוצע 41% פחות מאשר במרכז הארץ. הסיכוי שלנו למצוא עבודה קטן
בהרבה. רמת הבריאות והחינוך גם הן נמוכות מאשר במרכז.
הממשלה
החליטה לפתור את הבעיה ע"י פיזור האוכלוסיה מהמרכז לפריפריה. בעשור האחרון
גדלה האוכלוסיה בשיעור ניכר, אבל יחד עם הגידול באוכלוסיה גדל גם הפער בין הצפון
למרכז, הבעיה מסתבר לא נפתרה, רק מחריפה.
תושב תל אביבי ממוצע משלם 1,547 ₪ ארנונה לשנה, בתמורה
הוא מקבל שירותים בשווי 12,002 ₪. עיריית תל אביב מממנת את ההפרש (87%) בין
הארנונה שהיא גובה ממגורים לבין השירות שהיא נותנת לתושבים ע"י גביית ארנונה
ממשרדים, ממסחר, מתעשיה וממבנים ממשלתיים.
אצלנו בצפון לא רק שמקורות הארנונה האלו חסרים גם אין
שום סיכוי ליצור אותם, משום שהלב הכלכלי של המדינה לא יעבור בהשתלה לצפון.
פעם הממשלה העבירה תקציבים לרשויות הפריפריה בכדי
להשוות את התנאים, בעשור האחרון התקציבים האלו קוצצו בחוזקה. אבל לכבוד המחאה של
הקיץ שבה הממשלה להזכיר כי בצפון יש דיור זול ומיד יצאה בהצהרות מרעישות על חיזוק
הפריפריה. כשהתפזרו הכנסים והנואמים חזרו הביתה לתל-אביב, התברר שמאחורי ההבטחות
לא עומד דבר. לא רק שלא הגדילו את תקציבי הרשויות כי אם הגדילו עשות ונתנו תמריצים
להגירת אוכלוסיה. כשמספר התושבים יגדל ומקורות הארנונה יישארו כשהיו, אנשים יצטרכו
להתחנן יותר לשירותים ומשאבים.
הרשויות המקומיות במאמץ לשרוד מוכנות להכניס לתחומן כל
מקור ארנונה שהוא. כך הוחלט להעביר את אחד המפעלים הכי מזהמים ממפרץ חיפה לצפון,
וכך מקודמת היום תכניות להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל – 'צחנה מלמטה ובואינג מעל מבית אלפא עד נהלל'.
הכישלון בפיתוח הצפון לא גרם לממשלת ישראל לשנות
תכניות, עכשיו היא מקדמת כביש מהיר וממוחלף שיגיע עד קריית שמונה. הנימוק שעומד
מאחורי התכנית הוא כי אם תהיה נגישות לצפון יוכלו אנשים לגור בצפון ולעבוד במרכז.
מה הואילו חכמי חלם של ממשלת ישראל? אם העסקים נמצאים במרכז מי יממן את השירותים
המקומיים? ומה בנוגע לאיכות הסביבה, עכשיו כאשר אנחנו כבר יודעים כי יש לחסוך
בנסיעות ושריפת מוצרי נפט מה ההגיון ביוזמה כזאת? יתרה מכך הצפון בורך בהרים
ועמקים נוף שמושך אליו מטיילים הכביש המתוכנן יפגע בנוף הזה.
החברה הלאומית לדרכים שהייתה פעם חלק ממשרד התחבורה
היא היום רק גוף לניהול ופיקוח על כבישים. את התכניות מכינים משרדים פרטיים
שעובדים לפי אחוזים מגודל הפרוייקט. לא פלא שמחלף גולני המוקם בימים אלו ישתרע על 400 דונם
שפעם היו עצים אבנים ונוף גלילי. למתכננים כדאי כספית לתכנן בגדול. המחלפים לאורך
הכביש תוכננו כאילו הם נמצאים בלב הערבה האוסטרלית. כל מצפה וישוב לאורך הדרך ללא קשר למספר תושביו זוכה למחלף מפלצתי בגודל
של מחלף פילון. מאות מיליוני שקלים שניתן היה להשקיע בפיתוח התיירות והחקלאות
בגליל למען רווחת התושבים הופכים למפגע נופי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה