תקן סביבתי

פורסם בעבודה שחורה

חלקכם ראה את הסרט הדוקומנטרי על הנורה החשמלית שדולקת כבר 110 שנים. מסתבר שהחוויה המעצבנת שכולנו מכירים כמו מטריה שרק קנינו וכבר אי אפשר לסגור, סדין חשמלי שלא מחזיק חורף אחד, או מדפסת שנגמרת עם מחסנית הדיו השניה איננה מקרית. זאת אפילו לא קונספירציה סודית, יש אנשים שמדברים על זה באופן חופשי. ישנם גם כאלו שמלמדים כיצד לייצר מכשירים שחייהם קצרים יותר מממשלה ישראלית למרות שהם מאכזבים בדיוק כמוה. על כל פנים מי שלא ראה מוזמן לאתר של וואלה יס תחת הכותרת: "קונספירציית הנורה החשמלית: השתמש וזרוק".

בנתיים נורות הלהט שמככבות בסרט, יוצאות משימוש ונורות פלורסנטיות מחליפות אותן. במקום לשרוד 1000 שעות כמו נורת להט הן שורדות שלושת אלפים או חמשת אלפים שעות, אבל אף אחת מהן לא תהיה איתנו אפילו עוד שנתיים. משום שהסוחרים רוצים למכור כמה שיותר, ונורה שלא מתקלקלת לא מחליפים. בעברית תקנית זה נקראה "השבתה מתוכננת", כאשר מכשיר מתוכנן לעבוד זמן קצר בכדי שיוחלף.

להשבתה מתוכננת יש מחיר משולש: המחיר שאנחנו משלמים בקניה, שרובו פער תיווך. מחיר הטיפול בפסולת, כלומר איסוף והסעה לאתר הטמנה, או מחזור שמחירו גבוה ולא פעם גורם לזיהום נוסף.  ולבסוף המחיר שאנחנו משלמים כאשר אנחנו מבזבזים את משאבי כדור הארץ. כי משאבי כדור הארץ אינם מתחדשים וחלקם נדירים, כמו מתכת הטונגסטן ממנה עושים את החוט של הנורה.

אני חושב שזאת בעיה שניתן לפתור בעזרת תקן סביבתי, תקן שיקבע מחיר כספי למוצרים בעלי אורך חיים קצר. תקן כזה יכול להעלות את מחיר המוצר ולתקן את האיזון בין מוצר זול כספית ויקר סביבתית לבין מוצר יקר שישרת אותנו שנים רבות. אנחנו נתקלים היום במוצרים זולים כספית החל מגיל הינקות כשאנחנו מוקפים אין סוף צעצועים באיכות נמוכה, ועד הבגדים ומוצרי החשמל שצריך להחליף יותר מהר מחילופי האופנות. תקן סביבתי יהפוך מוצר כזה לבלתי כדאי כלכלית. כך נוכל להוריש לדור הבא גם את הצעצועים שלנו וגם את חומרי הגלם שלא יזרקו לאשפה אחרי זמן קצר.

אם למשל התקן יקבע היטל על מכונות כביסה: מכונה שמגיעה עם אחריות ל- 20 שנים היטל 0%, מכונה עם אחריות 15 שנים היטל 20%, אחריות 10 שנים היטל 50%, אחריות 3 שנים היטל 100%. אפשר להניח שייצרו מכונות בעלות אורך חיים גדול יותר ואולי אפילו יחזרו לתקן מכשירים דבר שיכול לספק פרנסה לעובדים במשק. יש לי מגפי עבודה שהחזיקו עשרות שנים ויש לי עדיין חולצות עבודה כחולות תוצרת אתא (נסגר ב-1985). נכון יהיו פחות מקומות עבודה בתעשייה אבל בכסף שיחסך ניתן לתת שירותים יותר טובים לחולים. כוח האדם יעבור לעבוד בתחומים בהם האיכות היא העיקר. בני אדם שיוצרים ומייצרים קל להם יותר להיות גאים במוצר טוב מאשר במוצר זול, כך נקבל גם ערך מוסף חברתי.

אז ברכת חג אורים שמח ותקווה שכבר בשנה הבאה נדליק נורות שיהיו כאן עוד 100 שנים ונרות שידלקו 8 ימים (כמו בתקן של החשמונאים).