יום חמישי, 26 במרץ 2009

צמיחה בת קיימא







למשבר הנוכחי ישנם שני פנים, אחד הוא הפן עליו כולם מדברים ומנסים לתקן והוא הפן הדימיוני.
כמה אלפי סוחרים הימרו ומכרו הימורים על יצירות דימיון כמו נגזרות פיננסיות, סחורות עתידיות, שערי מניות, ועוד ועוד. הפן השני הוא הפן האמיתי, הפן בו חברות ייצרניות פושטות רגל (אני לא מכליל בנקים וחברות פיננסיות בקטגוריה הזאת). הפן בו אנשים שיצרו דברים שאפשר לגעת בהם הופכים מובטלים. הפן בו אנשים שחסכו כדי לשלם משכנתא רואים איך הונם נעלם והבנק לוקח להם את הבית.
רוב התוכניות עם מאות מיליארדי הדולרים לא מצליחות להציל את המגזר הפיננסי.
יש בזה צדק פואטי משום שהמגזר הזה מקבל את מה שמגיע לו, ויש בזה ביזבוז כסף כי המגזר הזה לא יצליח לעבור את המשבר בלי להשתנות מהיסוד.
לגבי הפן האמיתי של כלכלה ואנשים צריך ראשית להסביר משהו על כסף, כמות הכסף, ומהירות המחזור.
עולם הכסף תלוי בכמות הכסף במחזור, כלומר כמה כסף עבר מיד ליד בפרק זמן (נהוג להשתמש בשנה) . אם אני מוכר ב-110 שקלים וקונה במאה שקלים, או מוכר ב210 שקלים וקונה ב 200 שקלים בשני המקרים הרווח שלי זהה, אבל במקרה השני היו במחזור פי שנים שקלים.
כאשר 100 שקלים עוברים ממני לבעל המכולת משם לבעלי תחנת הדלק משם לבעלי מסעדה מבעלי המסעדה למלצר ומהמלצר לכרטיס טיסה להודו, הכסף הסתובב 5 פעמים במחזור ולכן הוא נספר כ-500 שקלים. בזמן משבר אנחנו נוטים לחסוך, הכסף עובר פחות ידיים בשנה וכך יש במחזור פחות כסף.
אנחנו רוצים להגדיל את המחזור לכן אנחנו רוצים שהכסף יעבור יותר ידיים.
כאשר ממשלה מעבירה כסף למוסדות פיננסיים בכדי לנסות להציל אותם, המוסדות האלו חוששים להלוות את הכסף. הם חוששים מפני שהשוק לא יציב ומפני שהיחס בין שווי הנכסים שלהם לשווי ההלוואות לא מספיק (זה נקרה הלימות הון). במצב כזה במקום שמאה השקלים מהדוגמא הקודמת יסתובבו במחזור כמה עשרות פעמים בשנה, הם שוכבים בכספת הבנק וכמות הכסף במחזור (מהירות המחזור) יורדת.
במקום לנסות לתקן את המערכת הפיננסית אפשר להאיץ את מהירות המחזור ע"י מתן כסף לאזרחים/צרכנים בכדי שהם יקנו ויניעו את הכלכלה.
אפשר לעשות את זה בכמה דרכים עיקריות: הפחתת מיסים, הגדלת קצבאות, שיפור שירותי הממשלה (בריאות חינוך תחבורה וכו'). כאשר אנחנו מפחיתים מיסים יש לציבור יותר כסף אבל, א. זה הציבור המבוסס והוא יפנה יותר לחיסכון ופחות לצריכה. ב. הכסף עובר כך פחות ידיים כי הוא לא עובר את יידי הממשלה. כאשר מגדילים את הקצבאות מקבלים יותר צריכה אבל רק שתי ידים. כאשר הממשלה גובה מיסים ומחזירה אותם לאזרח בשיפור שירותיה, הכסף עובר הכי הרבה ידיים, ומהירות המחזור גדלה.
אבל המשבר הכלכלי הוא לא המשבר היחיד שפוקד אותנו, יחד עם העליה העולמית בצריכה יש פגיעה גדלה והולכת במשאבי הסביבה. פחות ברזל באדמה ויותר זיהום בנחלים, פחות נפט במאגרים ויותר זיהום אויר, פחות מים ראויים לשתיה ויותר רעש ומכוניות.
המשבר הכלכלי הזה הוא הזדמנות לשנות כיוון, הוא הזדמנות ליצור כלכלה בת קיימא.
בכדי להגדיל את הצריכה והצמיחה אין צורך לקנות ולהחליף יותר מכוניות או טלוויזיות. אפשר לבנות את מוצרי הצריכה כך שיעלו יותר ושיחזיקו יותר זמן. תיקונים של מוצרים מגדילים את מהירות מחזור הכסף אבל דורשים פחות משאבי סביבה. אפשר לחייב את היצרנים לתת אחריות של 10 שנים לכל מוצר, היצרנים יבנו מוצרים יותר אמינים ויתקנו את אלו שיתקלקלו. המוצרים יהיו יותר טובים ויותר יקרים ומחירם הגבוה יגדיל את מהירות המחזור.
הגדלת מחזור הכסף והקטנת מחזור הסחורות טוב לסביבה אבל לא מספיק, בכדי להציל אותה צריך גם להגביר למקסימום את המיחזור.
מיחזור הוא בעייתי משום שלא פעם יותר זול לזרוק מאשר למחזר, ומשום שחלק מהמוצרים קשים מאוד ויקרים מאוד למיחזור. בכדי לפתור את הבעיות האלו צריך להקים רשות ממשלתית למיחזור, הרשות הזאת תמצא ותמציא דרכים למחזר. כדי לממן את פעולת המחזור יוטל מס מיחזור על כל המוצרים הניתנים למחזור. רשות המיחזור בעזרת מכון התקנים תבדוק מוצרים ותקבע תקנים לייצור שניתן למיחזור ולפיהם את שיעור המס.
מס המיחזור יחליף בהדרגה את המע"מ, מע"מ הוא מס קל לגביה אך בלתי צודק, מס מיחזור גם קל לגביה וגם צודק.
כלכלה בת קיימא היא הנושא הכי חשוב שעומד לפנינו.
אם לא נדע לטפל בכלכלה יגדל מספר האנשים שחיים מתחת קו העוני.
אם לא נדע לשמור על הסביבה יגדל מספר האנשים מתחת פני האדמה.

אין תגובות: