אדום זה יפה

חיים בזבל

משרדי ראש הממשלה והאוצר יוצאים בתוכנית להקטנת העוני בשתי דרכים:

1. שינוי מדדי העוני כלומר אם הנתונים קשים (רבע מהאוכלוסיה נמצא מתחת לקו העוני) ולא מחמיאים לממשלה, נשנה את דרך המדידה של העוני והנתונים ישתפרו. ד"ר עמי וטורי מציע לאמץ את השיטה השבדית - http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2141 בשיטה הזאת מחליטים מהו סל המצרכים ושרותים המינימלי הדרוש לאדם לחיות בכבוד ומשלימים את ההכנסה כך שאכן יוכל לחיות כך. מובן שהמינימום נמדד גם על פי השכר הממוצע במשק ופרמטרים נוספים כמו דיור חופש תנועה ועוד. שעור העוני בשבדיה עומד על כ- 8%.

2. מס הכנסה שלילי – כלומר מי שאינו מרוויח מספיק בעבודה יקבל תוספת מהמדינה במקום מהמעסיק שלו. צריך לזכור כי בעשר השנים האחרונות הורידה המדינה את המיסים על חברות ומעסיקים אחרים בעשרות אחוזים. עכשיו תסבסד עבורם את עלות הפועלים. עד ימי נתניהו העגומים, נהגה שיטה של השלמת הכנסה וקצבאות נוספות. השיטה הזאת הוכיחה את עצמה, מספר העניים היה נמוך בהרבה. פקידי האוצר ותומכי דת הכלכלה הנאו-ליברלית טענו כי השיטה הזאת "מייצרת" עניים, היא אינה דוחפת אותם לעבודה. הסתבר כי בשיטה הקיימת היום גם אלו שעובדים נמצאים מתחת לקו העוני. מעבר לכל התאוריות, אין עבודה גם אם מחפשים אותה, כי המדינה איננה משקיעה בפיתוח המשק. כאשר מישהו משמיע טענה ובעיקר אם המישהו קובע מדיניות של מדינה, ראוי שיבדוק את הנתונים. העניים בישראל אינם עצלנים. למעלה משליש מספר העניים הם פנסיונרים (אז בלחץ מפלגת הגמלאים זרקו להם עצם גרומה בדמות כמה עשרות שקלים). היתר הם עולים שמתקשים להתאקלם, דתיים בעלי משפחות גדולות ומשכורות נמוכות, ערבים שרוב מרכזי התעסוקה שלהם הוצאו בשנים האחרונות מזרחה לירדן או סין. לעומתנו בשבדיה עדיין מאמינים בשיטת הקצבאות והמעורבות הממשלתית (כפי שהיה אצלנו לפני הכיבוש הקפיטליסטי). להם יש תמורה, שעור העובדים בשבדיה גדול (יחסית לאוכלוסיה) ב-50% משעור העובדים בישראל.

המצב הקיים כאן הוא תוצאה של מדיניות כלכלית, לא כוח עליון. אם רוצים שמספר העניים ירד צריך לשנות כיוון כלכלי או להפסיק לקרוא דו"חות.