חקלאות לראש התורן

-->

לא לראש עמוד התלייה

אריק שרון הוא כנראה החקלאי האחרון שכהן כראש ממשלה בישראל.

בשנות השיבעים התפרנסו מחקלאות כ - 17% מכוח העבודה הישראלי, הם היוו כ - 40% מהמגזר הייצרני, היום מתפרנסים מחקלאות כ- 2% מהעובדים. שטחים שהיו מעובדים במשך שנים ניטשו, או יותר גרוע מזה עברו ליזמי נדל"ן, שכספם מאפשר להם לעבור רשויות תיכנון נלעגות ולפגוע באיכות הסביבה ואיכות החיים. חלק מהחקלאות עובר לידי חברות גדולות שכל מטרתן רווח והן משלמות שכר מינימום, ברוב המיקרים לעובדים זרים.

אם המצב הזה לא יתוקן מהיסוד, לא תהיה כאן חקלאות בעוד שנים מעטות. אין עם בעולם שויתר על החקלאות שלו, כי הקשר עם האדמה ועבודת האדמה הוא שיצר את העמים.

אם ירידת התפוקה של החקלאות המקומית, עולים מחירי התוצרת החקלאית מייצור מקומי ויבוא. החקלאות מייצרת אוכל, לא מדובר במצרך שאפשר לוותר עליו. לכן אם נהיה תלויים ביבוא תוצרת מחו"ל, מחירה יעלה ויגיע לרמות המקובלות בצפון אירופה.

החקלאות המתקדמת יכולה לייצר תוצרת יותר טובה, בתנאי שנוותר על חלק מהחומרים אליהם התרגלנו ונשקיע יותר עבודת כפיים.

פרי נקי מריסוסים, פרי שגדל תוך שימוש בקומפוסט. פרי שגדל תוך שימוש במחזור זרעים ובשיטות שפותחו במשך אלפי שנות חקלאות. פרי כזה הוא טעים יותר איכותי יותר ועלול להיות יקר יותר. את המחיר שלו אפשר לווסת על ידי סובסידיה, פער התיווך בין החקלאי לצרכן הוא 1:4. אם משלם המיסים (יעני הצרכן) ישלם ישירות לחקלאי 1 ש"ח הוא יחסוך לעצמו 4 ש"ח במחיר הקמעונאי.

תוצרת חקלאית טובה יותר ובריאה יותר, תעסוקה, איכות סביבה, קיימות, כל אלו ירוויחו משינוי המדיניות.

אריק שרון היה יכול להעביר החלטת ממשלה, שתבטיח שקל ממשלתי על כל שקל משכורת לאנשים, שהשתחררו משרות צבאי למשך תקופה של שלוש שנים. גדודי גולני, גבעתי, תותחנים ושלישות, היו קוטפים שזיפים פה אצלנו בראש-פנה, תמורת שכר של 6000 ש"ח לחודש. עשרים שנה מהיום הם היו ניזכרים בזה בגעגועים, חלקם היה בוחר בחקלאות כדרך חיים, אם היו מגיעים לעמדות השפעה, הם היו דואגים שהחקלאות לא תעלם. אבל במקום כל זאת, אריק שרון ניצל הזדמנות שש"ס יצאה לרגע מהממשלה והעביר החלטה להביא עוד שבעת אלפים עובדים זרים. שנים של רכיבה, בשדות, בשמש, גורמים כנראה לאדם, לחשוב כמו סוס.