כוס התרעלה היוונית

ליוון ישנה ממשלה חדשה, זאת לא בדיוק הממשלה שהציבור רצה (30% תמכו במפלגה הגדולה). האומה שהמציאה את הדמוקרטיה נמצאת בצרות חמורות. אחרי ארבע שנים של משבר כלכלי וצעדי צנע מרחיקי לכת של כול הממשלות, הציבור כבר יודע שמשך המדיניות הכלכלית הזאת לא יביא תקווה. ממשלת מרקל בגרמניה דרשה שהיוונים יחסכו ויקטינו הוצאות על רווחה ושירותים והם עשו זאת, אך ללא הועיל.

ההוצאות של ממשלת יוון על שירותים ממלכתיים כמו רווחה בריאות וחינוך הן הכי נמוכות באירופה.

שיעור האבטלה הכללי מגיע לכ- 20% שיעור המובטלים בין צעירים 47%, רוב נכסי המדינה הופרטו.

המדיניות הזאת הביאה להתגברות הקולות הגזעניים והפשיסטיים שמסכנים את קיומה של החברה היוונית. קולות שמזכירים לנו ימים רעים של המשבר הכלכלי בשנות ה- 30 והשואה שפרצה בעקבותיו.

בעיתון כלכליסט סכמה את המצב דוקטורנטית להוראה באוניברסיטת אתונה, שמתפרנסת ממתן שיעורים פרטיים כי המדינה הפסיקה להעסיק מורים כבר לפני כמה שנים (בחינות רישיון ההוראה האחרונות התקיימו ב2008):

 "לפני כמה שנים אמרו לנו שאם לא נקצץ, נתייעל ונפריט הכלכלה תקרוס, המדינה תתפרק ולא יהיה לנו עתיד. הפרטנו, קיצצנו והתייעלנו, והכלכלה קרסה. המדינה מתפרקת ואין לנו עתיד. אולי הגיע הזמן לנסות משהו חדש?".

 רוב הפרשנים הכלכליים מדברים על המערכת היוונית המושחתת, על מדיניות שמעדיפה מקורבים, על שכר מופרז, ויעילות נמוכה. צריך להזכיר שאת הבעיות האלו בשיעור דומה אפשר למצוא בכל המדינות מארה"ב ועד הודו כולל גרמניה וישראל. זאת תוצאה של הצטברות כוח כלכלי גדול מאוד בידי טייקונים שמפעילים את כוחם במסדרונות השלטון ודואגים לחוקים שיחזקו אותם.

למרות זאת צריך לזכור כי במשך השנים שחלפו מאז מלחמת העולם הכלכלה היוונית הוכיחה את עצמה. במשך השנים האלו היא חוותה צמיחה מתמדת (להוציא שנתיים בשנות ה- 80), למעשה המשבר הנוכחי שנמשך מאז 2008 הוא הארוך ביותר מאז שנות ה- 40. לזאת יש להוסיף כי המשבר איננו משבר של הכלכלה היוונית בלבד, כי אם משבר פיננסי של העולם המפותח ונובע ממדיניות פושעת של הבנקים הלאומיים.

השאלה היא אילו אפשרויות עומדות היום לפני ממשלת יוון ומוסדות האיחוד האירופי.

במאמר שהתפרסם בגיליון "כלכלת העולם האמיתי" האחרון, מציעים שני כלכלנים יוונים קונדיאס וקאריגיאניס את האפשרויות הבאות:

1.       האיחוד האירופי צריך להפנים כי הקמת איחוד בין מדינות שונות בעלות כלכלות שונות ותרבות שונה מחייב הוצאה מתמדת על שיפור מצבן של המדינות החלשות. כפי שנהוג בתוך מדינה מתוקנת כאשר מערכת המס גובה יותר מהעשירים ומערכת השירותים והרווחה  מוציאות את הכספים כדי להקטין את הפערים בחברה. כך בעתיד מדינות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ואוסטריה יצטרכו להשקיע כסף במדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל.

2.       יוון תפרוש מהאיחוד ותחזור למטבע הדרכמה, תוך הודעה לכל הנושים כי לא תחזיר את חובותיה (כפי שעשתה ארגנטינה בשנת 2001). במשך כמה שנים היא תסבול מאינפלציה חזקה שתוריד את ערך הדרכמה ותהפוך את יוון למקום זול עבור תיירות תעשייה וחקלאות. מצב כזה יגרום לפיתוח כלכלי וצמיחה חיובית. הניסיון מראה שבמצבים כאלו יש לעבור לכלכלה מכוונת. לכן הממשלה תצטרך לנטוש את שיטת הכלכלה החופשית ולהשקיע במשק היווני בכדי להחזיר אותו לרמה אירופית.

במה יבחרו היוונים והאירופים נדע עם הזמן, אני מאחל להם מכאן התפכחות מהחלומות הקפיטליסטיים וחזרה לקרקע המציאות בנחיתה רכה ככל האפשר.

המשתמטים בע"מ

או: רווח משוחרר לא יוחזר

מאז קום המדינה נעשו מאמצים גדולים לפתח את הכלכלה הישראלית, במסגרת הזאת נחקק חוק שמיטיב עם משקיעים – "החוק לעידוד השקעות הון".

החוק נתן למשקיעים פתור מתשלום רוב המיסים בתנאי שאת הכסף ישקיעו בפיתוח החברה.

במקרים בהם יזם/חברה רוצה לחלק רווחים או להשקיע אותם במקום אחר, בחו"ל, יש לשלם את המסים.

לאחרונה קם אחד מפקידי האוצר הפעיל את מצפונו וסיפר לתקשורת על בעיית ה"רווחים הכלואים".

רווחים כלואים הם רווחים שחברות הנ"ל החליטו לא לחלק למשקיעים ולא להשקיע בחו"ל בכדי לא לשלם מיסים בארץ.

מתברר כי מדובר בלמעלה ממאה מיליארד ₪ - 100,000,000,000 ₪. מה גובה המיסים החלים על הסכום הזה? הדעות חלוקות והערכה היא שמדובר ב- 15 עד 40 מיליארד ₪  סכום שיכול לשקם את מערכת הבריאות והחינוך ועדיין יישאר קצת להשקיע בציוד כיבוי אש.

אבל בניגוד למדליף הצדיק, פקידי אוצר אחרים ובראשם שר האוצר חשבו לתת לחברות הנחה משמעותית בשיעור המס.

הם הסבירו כי החברות צריכות לשלם רק אם הוציאו את הכסף ואם "נפחיד" אותן הן פשוט לא יוציאו אותו ולא ישלמו.

עדיף אמרו הפקידים ברוב התחשבות להיות חכם ולא צודק, עדיף לקבל כמה מיליארדים עכשיו מאשר לחכות שנים עד שהחברות ישלמו. עכשיו כשפתאום גילינו שהמשק בעצם במשבר ואנחנו צריכים כל גרוש כדי לגלות גמישות ולקבל פחות.

ברור נוסף העלה שבחלק מהמקרים מדובר לא ברווחים כלואים כי אם בהעלמת מס פשוטה.

מתברר שאחת החברות שקיבלה פתור ממיסים ומיליארדי ₪ מענקים העדיפה לבנות מפעל בחו"ל,

לצורך בניית המפעל השקיעה את כספי המיסים של כולנו.

חברה גדולה אחרת ש קיבלה גם היא מענקים ואפילו חוקים שמגינים על מעמדה, העדיפה לקנות חברות בחו"ל בכסף המיסים.

מי שיש לו מיליונים זוכה לכבוד גדול יותר ממי שיש לו אלפים, כי ככה זה עוד מהגולה, כשהערצנו את גביר העיירה.

על השרפה

לא אני לא חושב שאלי ישי, יובל שטיניץ, ובנימין נתניהו צריכים להתפטר, אומנם הם אשמים במחדל שירותי הכיבוי כמו שאמר מבקר המדינה, אבל פיטורין שלהם לא יתקנו את המצב.

אצלנו בישראל ולא רק אצלנו יש רצון להעניש את האשמים בלי לתקן את המחדלים, אני מעדיף תיקון מחדלים על פני עריפת ראשים. כפי שראינו במלחמת לבנון ה- II את התיקונים במערך הביטחון עשו לפני ש"מיצו את הדין" עם הפאשלונרים.

כבר כמה עשורים שאנחנו מבקשים הסקת מסקנות אישיות אחרי כל מחדל. ביקשנו אותן אחרי מלחמת יום כיפור (1973), קיבלנו מסקנות אישיות לדרג המבצע ופטור לדרג המדיני. אחרי מחדלי מלחמת לבנון הראשונה (1983) ביקשנו מסקנות אישיות גם לדרג המדיני, וכך קיבלנו את כישלונות האינתיפאדה הראשונה (1988). מאז אנחנו הולכים מועדת חקירה לדו"ח מבקר, מסיקים מסקנות אישיות מחליפים מנהיגים ומפקדים ולא מפסיקים לטעות. כתוצאה משיטת החקירות האישיות התפשטה תרבות כיסוי התחת, לא עושים צעד בלי ייעוץ עורך דיני, במקום להחליט הולכים לבתי המשפט. בעלי שררה מעדיפים להפריט, להעביר אחריות לשוק הפרטי או פשוט לא לעשות. מדינה שהייתה ידועה בחדשנות יצירתיות ופתרון בעיות מורכבות, הפכה למדינה שנכשלה אפילו בתפעול צופרי חרום בזמן מלחמה (2006).

אני מציע לדחות את ביצוע המסקנות כלפי הדרג הפוליטי לבחירות הבאות ואם אתם רוצים שינוי עכשיו,  פשוט כיתבו לשרים הנ"ל שיתקנו. נכון חלק מהציבור יכעס איך האשמים הגדולים יוצאים בלי עונש, אבל מטרתנו היא חברה/מדינה מתוקנת ולא הגדלת הצפיפות בבתי הסוהר.

מענה לטרגדיה ידועה מראש

 פורסם בעבודה שחורה

הצירוף של משבר כלכלי מתמשך עם פערים כלכליים בתוספת מצוקה ועוני שהולכים ומחמירים יוצרים טרגדיה אנושית ידועה מראש, טרגדיה בה כל מגזר בחברה מאשים מגזר אחר במצבו העגום.

שלוש הקבוצות הכי מותקפות בישראל הן ערבים, חרדים ופליטים, הקבוצות הכי עניות והכי מוזנחות ממסדית.

בשנים האחרונות מגיעים אלינו פליטים ומהגרי עבודה רבים מאפריקה. זאת תוצאה של קולוניאליזם אירופי היסטורי ומדיניות כלכלית שמנצלת את היבשת ומעוררת בה מלחמות בכדי לגרוף רווחים. חברות בין לאומיות בתחום הנפט ואוצרות טבע אחרים, מממנות מלחמות פנימיות בלתי נגמרות. ראשית בכדי למכור נשק ושנית כי שלום תוך אפריקאי יקטין את השפעתן על  הממשלים ביבשת.

ממשלת ישראל הפנימה את המסר העיקרי של כלכלת השוק החופשי לעומק רב, לכן היא משתדלת להניח ליד הנעלמה (האלוהית) לפתור את בעיית הפליטים או במילים אחרות פשוט לא לעשות דבר.

אסטרטגיית הבטלה הזאת איננה האפשרות הכי גרועה, כמו שאנחנו מכירים את ממשלת ישראל היא בוחרת לא פעם אפשרויות גרועות יותר כמו הפרטה והסתה. עכשיו עם ירידת האיום ל"עניין עם אירן" וחשיפת עומק המשבר הכלכלי, אנחנו כבר רואים הסתה ממשלתית מאורגנת ויש להניח שצעדים יותר גרועים נמצאים בקנה.

ישנן דרכים אחרות וטובות לטפל בבעיית הפליטים, אלטרנטיבה שלא נשקלה עד כה היא הקמת מערך הכשרה והשכלה שייתן מענה לצרכים של הפליטים ופתרון לטווח רחוק לארצותיהם. זה יהיה טיפול אנושי בפליטים תוך שיפור מצבה הבין לאומי של ישראל.

בכדי לעשות זאת יש לעבוד באופן מסודר: ראשית יש לבדוק באופן יסודי ועל פי הנחיות האו"מ, מי זכאי לתואר פליט ומי פשוט מחפש פרנסה (ישראל נמנעת היום מהבדיקה הזאת מתוך חוסר רצון להכיר בפליטים האמיתיים) . שנית הפליטים ומהגרי העבודה שיימצא כי יש להשאיר כאן אחרי הבדיקה, צריכים לקבל  יחס טוב תוך הספקת צרכיהם המינימאליים כמו מעון מזון ומרפא.

שלישית יש לדאוג להם לתעסוקה שלא תבוא על חשבון העובדים הישראלים, הכשרה מקצועית ואזרחית היא תעסוקה וצורך. אומנם הפליטים לא יוכלו לחסוך כסף ולשלוח למשפחותיהם אבל הם גם לא יהיו מופקרים לגורלם באזורים הכי עניים והכי מוזנחים בישראל.

את מרכזי ההכשרה לפליטים/מחפשי עבודה ניתן להקים בכל הארץ.
אפשר להקים אותם כפי שהוקמו מרכזי קליטה לעולים, במקומות כמו:  בסיסים ריקים של צה"ל, בתי מלון/הארחה ריקים, אזורי תעשיה ריקים, ובאתרי קרווילות שפונו כבר ממפוני גוש קטיף.

יש לבנות מערכת לימודים שתכשיר את הפליטים לחיים במדינה מפותחת. כלים שבעזרתם יוכלו לקדם את הדמוקרטיה התעשייה והחקלאות בארצותיהם ביום בו יגמרו המלחמות והם יוכלו לשוב בבטחה. אם נאמץ את המענה הזה לבעיית הפליטים נזכה לעמוד בסטנדרטים אנושיים כפי שמצופה ממדינה שהוקמה ע"י פליטים. יתרה מכך הכשרת הפליטים תספק עבודה למאות מורים מובטלים ישראליים. הפליטים שישובו לביתם יהיו יותר משכילים וגם יכירו תודה למדינה שנהגה בהם בהוגנות.

ישראל איננה חביבת העולם השלישי, ברוב המקרים היא מזוהה עם קפיטליזם מערבי חזירי שמנצל את העולם הזה ותורם לבעיית הפליטים. מהלך כזה ייתן לישראל הצדקה לדרוש השתתפות פעילה מצד העולם המפותח ע"י תרומות או הקמת מרכזים כאלו במדינות נוספות. הפליטים שיחזרו לארצותיהם בעלי ידע בניהול מדינה דמוקרטית ואהדה לישראל יוכלו ליישם אותו לטובת מולדתם ולטובת התדמית שלנו.

שיפור מעמדה הבין לאומי של ישראל שווה מיליארדים, לזה יש להוסיף את החיסכון שנשיג בהפסקת ההשקעות שאנחנו משקיעים היום.

היום נבנית גדר לאורך גבול מצריים, אחת ממטרות הגדר היא חסימת זרם הפליטים, מי שזוכר את הגדרות שחצו את גרמניה המזרחית והמערבית יודע שעוד לא נבנתה הגדר שעוצרת אנשים לאורך זמן. בשנים הבאות ישראל תשקיע עוד מאות מיליוני שקלים בניסיון להכניס שיפורים בגדר בכל פעם שיתגלו תקלות. המיליונים האלו יהיו יעילים הרבה יותר אם יספקו הכשרה ועתיד לעשרות אלפי פליטים גם אם הם סתם מחפשי עבודה.

גם ההוצאה האדירה על הקמת מחנה לריכוז הפליטים בנגב תיחסך, ומדובר במחנה מחנה שיכול לקלוט רק 15 אלף איש.

בנוסף שיעור מחפשי העבודה בקרב הפליטים ירד משום שלא יוכלו לעבוד ולחסוך וזה יקטין את מספרם של הבאים.

אם נבצע מהלך כזה ייצא שמנו לטובה, הגיע הזמן להגשים את יעודנו להיות אור לגויים, הגיע הזמן לקיים את דברי ההגדה ולזכור כי גר היינו בארץ מצריים..

שורשי האלימות

פורסם בעבודה שחורה

גל האלימות ששטף את ישראל ממוצאי שבת 05/05/2012 והשאיר אחריו לא מעט קורבנות, הציף את נושא האלימות בחברה הישראלית וכל כלי התקשורת כולל עבודה שחורה עסקו בו.

רוב הדוברים הציעו יותר משטרה, חלקם הציעו שיפוט מהיר וענישה חמורה, היו גם כאלו שדיברו על הצלת נוער שנושר ממסגרות רגילות ונסחף לשולי החברה. אבל מי שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה היו אלו שהציעו את "המודל של ג'וליאני" בניו-יורק.

רודולף ג'וליאני שהיה ראש העיר ניו-יורק רוב שנות ה-90 הצליח למצב את עצמו כאיש ש"ניקה" את רחובות ניו-יורק וצמצם את הפשיעה באופן דרמתי. הצעדים שנקט היו: הגדלת כוחות המשטרה, החמרת התנאים למעצר עד כדי עצירת כל מי שנחשד בשוטטות (בעיקר אם היה בעל צבע עור "נכון"), החמרת הענישה, וגירוש דרי רחוב אל ערים סמוכות (למרבה הפליאה גם בהן ירד שיעור הפשיעה).

האמת במקרה ג'וליאני פשוטה כמו במקרה גנראל פקהם שקיבל עיטור גבורה רק משום שביקש אותו, ולא מפני שעשה מעשה גבורה כלשהו. כך גם  ג'וליאני פשוט ניכס לעצמו את העובדה ששיעורי הפשיעה בניו יורק ירדו.

ישנן לא מעט תיאוריות בנושא ירידת הפשע בכל ארה"ב משנת 1990 והלאה ובפוסט הזה לא נרד לעמקן, רק אומר כי לא רואים השפעה מובהקת בתקופת שלטונו של ג'וליאני (1994-2001) על שיעור ירידת הפשיעה בניו-יורק משנת 1990 ועד שנות ה- 2000 ומיקומה של העיר בסולם הפשיעה איננו טוב.

אם ג'וליאני לא מה כן? כשאנחנו בוחנים השוואה בין לאומית של  שיעורי רצח לא פשוט למצוא את הסיבות למצב הקיים בעולם, אבל אפשר לראות קשר בין המצב הכלכלי לשיעורי הפשיעה המשתנים לאורך עשרות שנים(PDF).

בבדיקה השוואתית שנעשתה בארה"ב ניסו לראות השפעה של גורמים שונים על פשיעה. כיוון שארה"ב וישראל נמצאות במקום גבוה בין המדינות שמשתמשות בפאניקה ככלי חשיבה, נמצא שגם שם ההצעה הכי פופולארית היא הגברת השיטור והאכיפה.

שלא במפתיע מתברר שכמות השוטרים והענישה לא משנים את שיעורי הפשיעה במדינות בתוך ארה"ב ומחוץ לה.

נבדקו גם השפעות של: שימוש בסמים, עוני, זמינות כלי נשק,  משפחות הרוסות, רמת חינוך נמוכה, נשירה ממערכות חינוך, שיעור השתתפות בבחירות לפרלמנט, צפייה בתכנים אלימים בסרטים/טלוויזיה/מחשב, וחוסר שוויון ברמת החיים.

הגורם הוודאי היחיד שתורם להגדלת שיעורי הפשיעה הוא חוסר שוויון (הלינק הכי חשוב בפוסט הזה).

ממצאים של מחקרים אינם פוסלים תרומה אפשרית של כל אחד מהגורמים האחרים שהזכרתי אבל גם לא מוכיחים תרומה כזאת.

דבר אחד ודאי, הפשיעה בארה"ב גדולה מהפשיעה בישראל פי שש, והפשיעה בשבדיה היא שישית מהפשיעה בישראל.

אז לא פשוט להסיק מסקנות חד ערכיות מהשוואה בין מדינות בעלות אקלים ותרבות שונים, אבל כפי שידוע לכל תלמיד אם כבר להעתיק כדאי להעתיק ממי שמצליח.

האשמים

פורסם בעבודה שחורה

בניגוד לרושם שנוצר מפרסומים שונים בעיתונות, העשור האחרון (2001-2010) היה העשור הכי גרוע כלכלית בהיסטוריה הישראלית. בעשור הזה הסתכמה כל הצמיחה הכלכלית הריאלית ב- 15%, בכדי להסתיר את הנתון הזה נוהגות צמרת משרד האוצר והממשלה לדבר על הצמיחה הכללית. צמיחה כללית איננה מתחשבת בגידול באוכלוסיה ובשיטה הזאת יוצא שיחסית למדינות המפותחות ישראל נמצאת במקום טוב. זאת רמייה משום שבמדינות המפותחות הריבוי האנושי קטן מאשר בישראל. דוגמא: אם הצמיחה עלתה באותה מידה בישראל ובשבדיה אבל בישראל היה הגידול באוכלוסיה גדול יותר, הצמיחה לנפש בשבדיה גבוהה יותר. רק כך ניתן להשוות צמיחה במקומות ובזמנים שונים.

בשנים אלו עלו התשלומים לבריאות ומספר הרופאים לנפש ירד, יותר אנשים התקשו לרכוש תרופות והצפיפות בבתי החולים עלתה לשיא עולמי.

גם הצפיפות בכיתות הלימוד עלתה, בכל שנה מצטרפים בערך 23 אלף תלמידים חדשים למערכת החינוך אבל המדינה לא בונה בהתאם. גם מספר המורים איננו גדל במהירות מספיקה, וההוצאה של הציבור על חינוך "חינם" עולה משנה לשנה. את התוצאות ראינו במבחנים בין לאומיים בהם אנחנו נמצאים בדיוק בין לטביה לטורקיה.

הדיור הציבורי שנבנה לפני שנים הוזנח והממשלה העדיפה לחכות למשיח במקום לבנות דירות, המחסור בדירות הזולות גרם לעליה במחירי הדיור להשכרה. השוק הפרטי הבין שיותר ריווחי להעלות מחיר מאשר לבנות, לכן העדיפו הקבלנים והבנקים שמממנים אותם לרכוש קרקעות לבניה ולא לבנות, הם יצרו מלאי של מאות אלפי דירות על הנייר. במקום שהממשלה תמלא את החסר ותבנה דירות החליטה לתת לספסרי הקרקעות פרס, להפריט את הקרקע ולהחליש את מערכת התכנון, מחירי הדירות עלו כמובן. את העליה במחיר לא יכולנו לראות במדד יוקר המחיה, משום שהממשלה הוציאה את הסעיף מהמדד.

בכדי להוריד מיסים על חברות ולהיטיב עם עשירי ישראל החליטה הממשלה להטיל יותר מיסים עקיפים על מוצרים וכך למשל עלו מחירי הדלק. ההצגה שאנחנו רואים כל חודש לפני ייקור נוסף של מחיר הדלק מגוחכת לאור העובדה שלפני ארבע שנים המחיר העולמי היה יותר יקר והמחיר בישראל היה זול בשקל וחצי.

תוצאת המדיניות הנ"ל היא המשבר בו אנחנו נמצאים, כאשר האנשים מרגישים את המצב הכלכלי ורואים אותו לא רק בטלוויזיה. כאן לא מדובר על שיעור נמוך של מובטלים, כאן מדובר על שיעור נמוך של שכר ושיעור נמוך של עובדים. נכון שבישראל ישנם רק מעטים שמחפשים עבודה אבל זה פשוט משום שהתייאשו.

תגובת האזרחים הייתה מחאת האוהלים בקיץ שעבר, רוב המוחים היו אנשים מהמעמד הבינוני השחוק המעמד הנמוך לא יצא לרחוב משום שאיבד תקווה לחיים ברווחה.

כתגובה החליטה הממשלה להקים את ועדת טרכטנברג ולחפש אשמים, הועדה ישבה דנה וגיבשה הצעות, את ההמלצות האלו הממשלה לא ביצעה.

אבל את האשמים היא דווקא מצאה, מסתננים מאפריקה.

ראש הממשלה התייצב מול המצלמות והודיע כי יש זרם פליטים שהולך להטביע את ישראל, הזרם הזה אמר הוא הבעיה החברתית והכלכלית החמורה ביותר. שר הפנים הגדיל עשות ודיבר על סכנה דמוגרפית, זה אותו שר פנים שחותם כל שנה על ייבוא אלפי עובדים זרים. מתברר שעובד זר משלם לכל מיני מאכרים עשרות אלפי שקלים לכן 200 אלף עובדים זרים אינם בעיה, אבל 55 אלף מסתננים ומבקשי מקלט ששילמו רק למבריחים מצריים הם סכנה.

התוצאה של ההסתה הממשלתית הגיעה לשיא עם תום יום העצמאות ה- 64 לישראל, בקבוקי תבערה הושלכו לתוך גן ילדים ודירות של מסתננים בדרום תל אביב.

יום העצמאות הזה הסתיים עם כתובת אש ברורה, כתובת שאומרת היזהרו בדבריכם אחרת יהיה כאן פוגרום.

הגלילה

המשבר הכלכלי בישראל פגע ב- 90% מהציבור, אבל בפריפריה הוא פגע יותר.

דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי אנחנו בצפון מרוויחים בממוצע 41% פחות מאשר במרכז הארץ. הסיכוי שלנו למצוא עבודה קטן בהרבה. רמת הבריאות והחינוך גם הן נמוכות מאשר במרכז.

הממשלה החליטה לפתור את הבעיה ע"י פיזור האוכלוסיה מהמרכז לפריפריה. בעשור האחרון גדלה האוכלוסיה בשיעור ניכר, אבל יחד עם הגידול באוכלוסיה גדל גם הפער בין הצפון למרכז, הבעיה מסתבר לא נפתרה, רק מחריפה.

תושב תל אביבי ממוצע משלם 1,547 ₪ ארנונה לשנה, בתמורה הוא מקבל שירותים בשווי 12,002 ₪. עיריית תל אביב מממנת את ההפרש (87%) בין הארנונה שהיא גובה ממגורים לבין השירות שהיא נותנת לתושבים ע"י גביית ארנונה ממשרדים, ממסחר, מתעשיה וממבנים ממשלתיים.

אצלנו בצפון לא רק שמקורות הארנונה האלו חסרים גם אין שום סיכוי ליצור אותם, משום שהלב הכלכלי של המדינה לא יעבור בהשתלה לצפון.

פעם הממשלה העבירה תקציבים לרשויות הפריפריה בכדי להשוות את התנאים, בעשור האחרון התקציבים האלו קוצצו בחוזקה. אבל לכבוד המחאה של הקיץ שבה הממשלה להזכיר כי בצפון יש דיור זול ומיד יצאה בהצהרות מרעישות על חיזוק הפריפריה. כשהתפזרו הכנסים והנואמים חזרו הביתה לתל-אביב, התברר שמאחורי ההבטחות לא עומד דבר. לא רק שלא הגדילו את תקציבי הרשויות כי אם הגדילו עשות ונתנו תמריצים להגירת אוכלוסיה. כשמספר התושבים יגדל ומקורות הארנונה יישארו כשהיו, אנשים יצטרכו להתחנן יותר לשירותים ומשאבים.

הרשויות המקומיות במאמץ לשרוד מוכנות להכניס לתחומן כל מקור ארנונה שהוא. כך הוחלט להעביר את אחד המפעלים הכי מזהמים ממפרץ חיפה לצפון, וכך מקודמת היום תכניות להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל – 'צחנה מלמטה ובואינג מעל מבית אלפא עד נהלל'.

הכישלון בפיתוח הצפון לא גרם לממשלת ישראל לשנות תכניות, עכשיו היא מקדמת כביש מהיר וממוחלף שיגיע עד קריית שמונה. הנימוק שעומד מאחורי התכנית הוא כי אם תהיה נגישות לצפון יוכלו אנשים לגור בצפון ולעבוד במרכז. מה הואילו חכמי חלם של ממשלת ישראל? אם העסקים נמצאים במרכז מי יממן את השירותים המקומיים? ומה בנוגע לאיכות הסביבה, עכשיו כאשר אנחנו כבר יודעים כי יש לחסוך בנסיעות ושריפת מוצרי נפט מה ההגיון ביוזמה כזאת? יתרה מכך הצפון בורך בהרים ועמקים נוף שמושך אליו מטיילים הכביש המתוכנן יפגע בנוף הזה.

החברה הלאומית לדרכים שהייתה פעם חלק ממשרד התחבורה היא היום רק גוף לניהול ופיקוח על כבישים. את התכניות מכינים משרדים פרטיים שעובדים לפי אחוזים מגודל הפרוייקט. לא פלא שמחלף גולני המוקם בימים אלו ישתרע על 400 דונם שפעם היו עצים אבנים ונוף גלילי. למתכננים כדאי כספית לתכנן בגדול. המחלפים לאורך הכביש תוכננו כאילו הם נמצאים בלב הערבה האוסטרלית. כל מצפה וישוב לאורך הדרך  ללא קשר למספר תושביו זוכה למחלף מפלצתי בגודל של מחלף פילון. מאות מיליוני שקלים שניתן היה להשקיע בפיתוח התיירות והחקלאות בגליל למען רווחת התושבים הופכים למפגע נופי.

לפי אתר משרד התיירות כ-20% מתושבי ישראל מטיילים בצפון. אחרי שיגמרו למלא כל ואדי ולגרוס כל הר, לאן יטיילו? תצפית מחצבות? טיול טעימות בין מפעלי הכימיה? בואו אלינו לגליל במטוס ותוכלו לשמוע המראות ונחיתות כאילו אתם גרים בחולון.