המשתמטים בע"מ

או: רווח משוחרר לא יוחזר

מאז קום המדינה נעשו מאמצים גדולים לפתח את הכלכלה הישראלית, במסגרת הזאת נחקק חוק שמיטיב עם משקיעים – "החוק לעידוד השקעות הון".

החוק נתן למשקיעים פתור מתשלום רוב המיסים בתנאי שאת הכסף ישקיעו בפיתוח החברה.

במקרים בהם יזם/חברה רוצה לחלק רווחים או להשקיע אותם במקום אחר, בחו"ל, יש לשלם את המסים.

לאחרונה קם אחד מפקידי האוצר הפעיל את מצפונו וסיפר לתקשורת על בעיית ה"רווחים הכלואים".

רווחים כלואים הם רווחים שחברות הנ"ל החליטו לא לחלק למשקיעים ולא להשקיע בחו"ל בכדי לא לשלם מיסים בארץ.

מתברר כי מדובר בלמעלה ממאה מיליארד ₪ - 100,000,000,000 ₪. מה גובה המיסים החלים על הסכום הזה? הדעות חלוקות והערכה היא שמדובר ב- 15 עד 40 מיליארד ₪  סכום שיכול לשקם את מערכת הבריאות והחינוך ועדיין יישאר קצת להשקיע בציוד כיבוי אש.

אבל בניגוד למדליף הצדיק, פקידי אוצר אחרים ובראשם שר האוצר חשבו לתת לחברות הנחה משמעותית בשיעור המס.

הם הסבירו כי החברות צריכות לשלם רק אם הוציאו את הכסף ואם "נפחיד" אותן הן פשוט לא יוציאו אותו ולא ישלמו.

עדיף אמרו הפקידים ברוב התחשבות להיות חכם ולא צודק, עדיף לקבל כמה מיליארדים עכשיו מאשר לחכות שנים עד שהחברות ישלמו. עכשיו כשפתאום גילינו שהמשק בעצם במשבר ואנחנו צריכים כל גרוש כדי לגלות גמישות ולקבל פחות.

ברור נוסף העלה שבחלק מהמקרים מדובר לא ברווחים כלואים כי אם בהעלמת מס פשוטה.

מתברר שאחת החברות שקיבלה פתור ממיסים ומיליארדי ₪ מענקים העדיפה לבנות מפעל בחו"ל,

לצורך בניית המפעל השקיעה את כספי המיסים של כולנו.

חברה גדולה אחרת ש קיבלה גם היא מענקים ואפילו חוקים שמגינים על מעמדה, העדיפה לקנות חברות בחו"ל בכסף המיסים.

מי שיש לו מיליונים זוכה לכבוד גדול יותר ממי שיש לו אלפים, כי ככה זה עוד מהגולה, כשהערצנו את גביר העיירה.

תקציץ 2009

*פורסם לראשונה בעבודה שחורה

הקבוצות עדיין לא עלו לכר הדשא, עדיין לא הסתדרו זו מול זו.

הקהל (זה אנחנו) עדיין לא גילה מי? באיזה צד? והמשחק כבר הוכרע.

אני מדבר כמובן על הקרב על תקציב 2009.

משמעות הדחייה של התחלת תקציב 2009 ליולי, היא קיצוץ רוחבי עומקי ותלת שלבי.

אין לי כל דרך להעריך מה גודל הקיצוץ אבל אני אעלה כאן חלק מהנקודות.

נניח שהתקציב היה צריך לגדול ב- 4%, אזי דחיה בחצי שנה והמשך התנהלות ע"פ תקציב 2008 היא קיצוץ של 2%.

בתקציב ישנם סעיפים מתמשכים אלו נפגעים מעט מהעובדה שהם נשארים ברמת 2008 אבל מה קורה עם פרוייקטים שהסתיימו?

נניח כביש, כתת בית ספר, מחלקה בבית חולים, תחנת רכבת במקום הסעיף הזה היה צריך לבוא סעיף חדש באותו תחום,מה יקרה לסעיפים כאלו? נניח הרחבת/שיפוץ בית ספר, אם הסעיף התקבל בינואר יש זמן לתכנן/לפרסם מכרז לביצוע, כך בחופשת יולי אוגוסט אפשר לעשות. אבל אם רק ביולי אולי יאושר התקציב? או נאמר תיקצוב ניסוי לחיסכון בהשקיית גידולים בחקלאות, התקציב יאושר בסוף עונת הגידול כלומר הפסדנו שנה שלמה. ואם כבר מדברים על חופשת יולי אוגוסט, זאת גם הפגרה של הכנסת וחלק גדול ממשרדי הממשלה. אתם מתארים לעצמכם איך יתנהלו דיוני התקציב כאשר השרים הח"כים והפקידים בחופש?

ואם כבר אישרו את התקציב הרי צריך גם לתכנן (כמה חודשים או יותר) ולהוציא מכרז (חודש לפחות) ולהחליט מי זכה בו (שבועיים כולל חוו"ד משפטית) ואופס הלכה כל השנה.

אז מה עומק הקיצוץ של תקציב 2009? אתם מוזמנים לזרוק מספרים, את התשובה תצליח אולי לגלות איזה עבודה סמינריונית שתתבצע בעוד הרבה שנים.

העולם כולו עוסק בשאלה איך להתמודד עם המשבר, השוק חופשיסטים אומרים: תנו לאוליגרכים ליפול, אבל תעזרו למשק.

הסוציאליסטים אומרים: תחזירו לציבור את נכסיו- תלאימו. הדרך שלישיסטים אומרים: נציל גם את שוק הפיננסים וגם את התעסוקה.

וכולם אומרים נגדיל את התקציב כולם כולם בכל העולם חוץ מאשר בישראל, כאן הסכין ממשיכה לקצץ.

אין דיון על כמה או למה

אין דיון על מה נכון או מה טוב

אין דיון על יעיל או עתיד קרוב

רק לקצץ כי זה האינסטינקט

זה ההרגל כך לימדונו

רק לחתוך כי כך אנחנו רגילים.

וכך אמר פבלוב.