כוס התרעלה היוונית

ליוון ישנה ממשלה חדשה, זאת לא בדיוק הממשלה שהציבור רצה (30% תמכו במפלגה הגדולה). האומה שהמציאה את הדמוקרטיה נמצאת בצרות חמורות. אחרי ארבע שנים של משבר כלכלי וצעדי צנע מרחיקי לכת של כול הממשלות, הציבור כבר יודע שמשך המדיניות הכלכלית הזאת לא יביא תקווה. ממשלת מרקל בגרמניה דרשה שהיוונים יחסכו ויקטינו הוצאות על רווחה ושירותים והם עשו זאת, אך ללא הועיל.

ההוצאות של ממשלת יוון על שירותים ממלכתיים כמו רווחה בריאות וחינוך הן הכי נמוכות באירופה.

שיעור האבטלה הכללי מגיע לכ- 20% שיעור המובטלים בין צעירים 47%, רוב נכסי המדינה הופרטו.

המדיניות הזאת הביאה להתגברות הקולות הגזעניים והפשיסטיים שמסכנים את קיומה של החברה היוונית. קולות שמזכירים לנו ימים רעים של המשבר הכלכלי בשנות ה- 30 והשואה שפרצה בעקבותיו.

בעיתון כלכליסט סכמה את המצב דוקטורנטית להוראה באוניברסיטת אתונה, שמתפרנסת ממתן שיעורים פרטיים כי המדינה הפסיקה להעסיק מורים כבר לפני כמה שנים (בחינות רישיון ההוראה האחרונות התקיימו ב2008):

 "לפני כמה שנים אמרו לנו שאם לא נקצץ, נתייעל ונפריט הכלכלה תקרוס, המדינה תתפרק ולא יהיה לנו עתיד. הפרטנו, קיצצנו והתייעלנו, והכלכלה קרסה. המדינה מתפרקת ואין לנו עתיד. אולי הגיע הזמן לנסות משהו חדש?".

 רוב הפרשנים הכלכליים מדברים על המערכת היוונית המושחתת, על מדיניות שמעדיפה מקורבים, על שכר מופרז, ויעילות נמוכה. צריך להזכיר שאת הבעיות האלו בשיעור דומה אפשר למצוא בכל המדינות מארה"ב ועד הודו כולל גרמניה וישראל. זאת תוצאה של הצטברות כוח כלכלי גדול מאוד בידי טייקונים שמפעילים את כוחם במסדרונות השלטון ודואגים לחוקים שיחזקו אותם.

למרות זאת צריך לזכור כי במשך השנים שחלפו מאז מלחמת העולם הכלכלה היוונית הוכיחה את עצמה. במשך השנים האלו היא חוותה צמיחה מתמדת (להוציא שנתיים בשנות ה- 80), למעשה המשבר הנוכחי שנמשך מאז 2008 הוא הארוך ביותר מאז שנות ה- 40. לזאת יש להוסיף כי המשבר איננו משבר של הכלכלה היוונית בלבד, כי אם משבר פיננסי של העולם המפותח ונובע ממדיניות פושעת של הבנקים הלאומיים.

השאלה היא אילו אפשרויות עומדות היום לפני ממשלת יוון ומוסדות האיחוד האירופי.

במאמר שהתפרסם בגיליון "כלכלת העולם האמיתי" האחרון, מציעים שני כלכלנים יוונים קונדיאס וקאריגיאניס את האפשרויות הבאות:

1.       האיחוד האירופי צריך להפנים כי הקמת איחוד בין מדינות שונות בעלות כלכלות שונות ותרבות שונה מחייב הוצאה מתמדת על שיפור מצבן של המדינות החלשות. כפי שנהוג בתוך מדינה מתוקנת כאשר מערכת המס גובה יותר מהעשירים ומערכת השירותים והרווחה  מוציאות את הכספים כדי להקטין את הפערים בחברה. כך בעתיד מדינות כמו גרמניה, הולנד, צרפת ואוסטריה יצטרכו להשקיע כסף במדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל.

2.       יוון תפרוש מהאיחוד ותחזור למטבע הדרכמה, תוך הודעה לכל הנושים כי לא תחזיר את חובותיה (כפי שעשתה ארגנטינה בשנת 2001). במשך כמה שנים היא תסבול מאינפלציה חזקה שתוריד את ערך הדרכמה ותהפוך את יוון למקום זול עבור תיירות תעשייה וחקלאות. מצב כזה יגרום לפיתוח כלכלי וצמיחה חיובית. הניסיון מראה שבמצבים כאלו יש לעבור לכלכלה מכוונת. לכן הממשלה תצטרך לנטוש את שיטת הכלכלה החופשית ולהשקיע במשק היווני בכדי להחזיר אותו לרמה אירופית.

במה יבחרו היוונים והאירופים נדע עם הזמן, אני מאחל להם מכאן התפכחות מהחלומות הקפיטליסטיים וחזרה לקרקע המציאות בנחיתה רכה ככל האפשר.

"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי

פורסם בעבודה שחורה

האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים ואת המשברים המחזוריים של הקפיטליזם?

האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.

הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.

הם אוהבים להלחם עם אש בעשן - לשפוך את כלכלת  השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.

ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.

ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.

הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.

המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.

מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.

בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.

למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.

ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.

ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.

את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).

מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.

אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.

לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?

עמית הרפז