שני הצדדים

שני צידי השנה*

על המר - רגע לפני שאני סוקר את הצד החיובי של השנה שעברה רק עוד קצת שליליות וביקורת.

אחת התופעות המוזרות בעולמנו הכלכלי הם כלכלנים  רגילים, ראשית משום שכשהם מסבירים על משק המדינה הם משווים את זה למשק בית, ושנית משום שהם מוציאים לעצמם שם רע.

משק מדינה לא דומה למשק בית קודם כל משום שבמשק מדינה הוצאה (כאילו בזבוז) מגדילה את ההון, בדיוק הפוך ממשק בית. דוגמא כאשר משרד הבינוי מוציא כסף על בניית בתים: עובדים, קבלנים, וסוחרים מרוויחים, כשהם מרוויחים הם משלמים מיסים, במיסים בונים עוד בתים והנה מערכת צמיחה יציבה.

יתירה מזאת משק המדינה איננו מכוון רווח, לכן היעילות שלו בהספקת שירותים גדולה יותר. דוגמא: ככל שההוצאה הממשלתית על בריאות עולה, מספר הרופאים עולה, מספר המכשירים המודרניים עולה, בתי החולים גדלים, יעילות המערכת עולה ומחיר הרפואה יורד.

או דוגמא נוספת שירות התעסוקה, כאשר ניסו להפריט את השירות באמצעות תוכנית ויסקונסין שהופעלה בידי קבלנים, הקבלנים מצאו שהכי ריווחי לתת לעובדים עבודות גרועות וקצרות טווח כך שיחזרו. או שהעדיפו להעסיק אותם בעבודות חסרות תוחלת  ממשית במשרד בטענה שזאת הכשרה לעבודה. התוכנית בכללה עלתה יותר והניבה תוצאות פחות טובות מאשר שירות התעסוקה.

רוב הכלכלנים בישראל ממליצים על צימצום התקציב, על הקטנת עומס המלוות, על צימצום השירותים לאזרח. ההמלצות האלו מיושמות בארצות המערב מאז המשבר התורן בשנת 2008 והן לא מביאות שום ברכה, להיפך, רוב המדינות שמיישמות אותן מתדרדרות כלכלית. התדרדרות שמביאה להתחזקות הלאומנות, שינאת הזרים, ופשיעה גזענית. הכלכלנים האלו טועים פעמיים, פעם אחת כשהם ממליצים המלצות שגויות ופעם שניה כשהם מפסידים פרסום כבוד וכסף. כלכלנים שממליצים על הצעדים ההפוכים אולי לא יתרבלו בפרחים וגלידה במעון ראש הממשלה אבל הם מרצים מבוקשים בכל העולם, זוכים בפרסים, ומרוויחים הון. בניגוד לתאוריה הכלכלית בני אדם בדרך כלל לא רציונליים ולא עובדים לטובת עצמם. לכן אני ממליץ לכלכלנים האלו לעבוד בדיוק לפי המודלים שהם מאמינים בהם, ולהמליץ הפוך מהמודלים האלו, זה פשוט כדאי, אישית וגם חברתית.

ועכשיו זרקור על הצד החיובי

נהיגה - מאז שנות ה- 70 של המאה העשרים יש בארץ ירידה ברורה בתואנות דרכים ובנפגעים, משנה לשנה ההפרש לא גדול אבל אם מסתכלים על תקופות של עשר שנים ויותר אנחנו רואים ירידה עקבית ומשמחת. כך היום שיעור תאונות עם נפגעים בהשוואה לנסועה, כלומר סך כל התאונות חלקי כל המרחק שנסעו כל כלי הרכב בישראל אני מצרף גרף להמחשה מתוך אתר ויקיפדיה בעברית.

הירידה הזאת הושגה ע"י שיפור משמעותי בכלי הרכב ובבטיחות שלהם, ובגלל שיפור לא גדול בתשתית הכבישים, אבל ההשפעה הכי גדולה הגיעה בגלל שינוי תרבות הנהיגה הישראלית. מי שתרם הכי הרבה לבטיחות שלנו זה אנחנו חשוב לזכור את העובדה הזאת בפעם הבאה שנצטרך לעשות שינוי לאומי.

אני מבקש מכם לא לצחוק על הדברים הבאים, הם השינוי הכי חשוב שקרה כאן כלכלית בעשורים האחרונים. אתם זוכרים את מחאת הקוטג' (אני כבר לא זוכר אפילו איזה טעם יש לו הפסקתי לקנות לפני שנתיים וחצי)? אז זהו יש תמורה לכל המהומה, כולם דיברו על פתיחת השוק על הריכוזיות על עידוד התחרות ובאמת הייתה תחרות, תחרות מי מרוויח הכי הרבה. תדעו לכם שביום שני 26/08 נעשתה היסטוריה, ממשלת ישראל החליטה לפעול, היא הכניסה שני מוצרים לפיקוח, גבינה 5% ושמנת מתוקה. אתם חושבים שאני צוחק אבל אני ממש רציני, זאת פעם ראשונה בעשרות שנים שהממשלה מכניסה מוצר לפיקוח במקום להוציא ואתם יודעים מה? זה עובד!

באופן מסורתי בסוף כל חופש גדול אנחנו נוסעים כל המשפחה לקמפינג עם חברים, השנה עשיתי הפסקה בחופש הזה כדי להשתתף באירוע שאני גאה בו כמו כול ראש-פינאי. בבית העם אביבה צור המושבה, הציגה את הסרט מנתק המים ואחריו התקיים דיון פומבי בנושא הפרטת המים בישראל.

זה היה דיון מרתק ומשמח, מרתק בגלל מה שנאמר ומשמח כי ראש-פנה סירבה להפריט את הספקת המים וכך נחסך למושבה ולתושבים לא רק כסף, כי אם גם פגיעה בזכות הטבעית לשתות מים.

השתתפו בדיון: פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה מומחה לתהליכי ההפרטה בישראל. ארז ימיני מומחה לתאגידי מים, בעל חברת עלמא. עו"ד ורדה גילה היועצת המשפטית של המועצה שהסבירה את המצב בראש-פנה. וד"ר גילי גופר מהמכון למורשת בן גוריון שהנחתה את הדיון.

האירוע היה כולו היה בחסות המתנ"ס והמועצה והכניסה הייתה חופשית.

יוסי לוי צילם ערך והעלה לרשת, אז אם אתם רוצים אני ממליץ מאוד, http://www.youtube.com/watch?v=aGC2qNwZHJo

עוד קצת שמחה לכבוד השנה הטובה שתבוא אמן.

* Both Sides Now

by Joni Mitchell 

Rows and flows of angel hair
And ice cream castles in the air
And feather canyons everywhere
I've looked at clouds * that way

But now they only block the sun
They rain and snow on everyone
So many things I would have done
But clouds got in my way
I've looked at clouds from both sides now…

ההמשך נמצא ברשת או בספר

אורח במדור

אח שלי עדו חזר מחו"ל עם חוויות בנושא איכות הסביבה, אז ביקשתי ממנו שיכתוב לעיתון (הבלוג מתפרסם בעיתון ראש-פנה והסביבה) והנה דבריו לפניכם.

לאונרד כהן – ברלין 14.7.2013

בת זוגי שתחיה הזמינה אותי ואותה לחופשה זוגית בברלין לכבוד היומולדת שלה.

מה נאמר ומה נגיד עיר נעמה ביותר ברלין

3.5 מיליון תושבים על שטח שאני מעריך בגודל מרעננה כפר סבא ועד תל אביב.

ישנם שבילי אופניים לכווולם, שבילי הליכה פארקים ענקיים עם נהרות ואגמים , הכל נקי ומסודר , בכבישים לא צופרים ובערב כאשר מגיעים הביתה יש חניה!!!

יש רכבת תחתית ורכבת עילית ורכבת חשמלית שנוסעת על הכביש בנתיב מיוחד ואוטובוסים לכל מקום שיוצאים ומגיעים בזמן, מוניות וריקשות כמו בהודו עם אופניים ואופניים להשכרה וסאגויי ו ו ו ו כל כך הרבה אפשרויות לתנועה שזה לא ייאמן ולכולם יש מקום וכולם נוסעים.

הגענו אל ההופעה ב 07:30 ואין כמעט תור! חשבנו אולי ההופעה נדחתה ולא סיפרו לנו , עומדים בתור בשש ק ט !

התור מתקדם במהירות בודקים כרטיסים והופ אנחנו בפנים, אולם ענק לפחות 15 אלף איש מעריכים המומחים ואין צעקות ואין דחיפות.

יש עוד כמה דקות וגרוננו ניחר , מבקשים ללגום בירה צוננת, נעמדים בתור אני רואה כי מחיר חצי ליטר הוא 4 יורו מגיש שטר של 10 יורו לשתי בירות והמוכר מבקש ממני עוד שני יורו....

רגע רגע 4 כפול שתיים זה 8! מדוע צריך לשלם 12? המוכר אומר לי 2 יורו לכוס זהו הפיקדון בעבור הכוס!!!!

כלומר לא רק שלא מלכלכים לא מעוניינים שנזרוק את הכוס לפח או למחזור אלא רוצים אותה אצלם בחזרה לשימוש חוזר.

אתם מצליחים להבין? 15 אלף איש בתור ללאונרד כהן בברלין כווולם שותים לפחות שתי בירות וכווולם עומדים בתור להחזיר את הכוס בשביל לקבל 2 יורו חזרה!? נשמע הזוי? נשמע לא הגיוני?

אז זה קורה ממש כאן מעבר לפינה...

שתינו בירה, החזרנו את הכוס וקיבלנו את הפיקדון ובשעה 2015 בדיוק ההופעה התחילה....

איך היה?

עומד לו הכהן הזה בן 80 כמעט באולם שקט שבכיתה שאני מלמד עם 15 ילדים יש הרבה יותר רעש

קולו הבאסי מצמרר את השערות שעל הגב.

הסאונד מופלא

היה תענוג

3 שעות של תפילה כמו שאחותי היקרה תיארה את ההופעה שלו כאשר ראתה אותו  בארץ

רק טוב לכולנו

עדו הרפז

תקציב ויוקר מחיה

ממשלת ישראל הודיעה מספר פעמים כי תאבק ביוקר המחיה, גם עכשיו לקראת התקציב החדש שמענו את שר האוצר וראש הממשלה מדברים על זה. אבל הם ומי שהיו לפניהם מדברים על זה מאז מה שמכונה מחאת הקוטג', אז למה הם לא עושים שום דבר?

הם מדברים בסיסמאות, על "ריכוזיות", "חוסר תחרות", הסרת "חסמים" ועוד, אבל לא עושים מהלכים פשוטים שעובדים כמו פיקוח על המחירים. הרבה לפני המחאה ההיא היה מחיר הקוטג' בפיקוח ממשלתי, מחירו היה אז 4.35 ₪, בשנת 2006 בוטל הפיקוח והמחיר הממוצע של הקוטג' עלה ב- 19% תוך חמש שנים, זה בגלל ריכוזיות או חוסר פיקוח?

קל מאוד למצוא ברשת את רשימת המוצרים שמחירם נמצא בפיקוח ממשלתי וקל מאוד לזכור אותה, כי היא כל כך קצרה: לחם – 5.11 ₪, חלה - 5.58 ₪, אחיד פרוס- 7.67 ₪, לבן פרוס – 6.82 ₪, ק"ג מלח – 2.09, חלב – 4.95-6.54 ₪ בהתאם לאריזה ולשומן, אשל – 1.66 ₪, גיל 1.52 ₪, שמנת חמוצה 15% 2.47 ₪, חמאה 4.08 ₪, גבינת עמק או גלבוע – 4.6 / 4.37 ₪ ל- 100 גרם, ביצה 1.16 – 1 ₪. קל גם למצוא את הדו"ח שעוסק ביוקר מוצרי המזון, את הדו"ח מסרה ועדה שחקרה את הנושא בעקבות המחאה של קיץ 2011, יש בדו"ח פירוט של עליות המחירים. לדוגמא עליית המחירים של החלב בשנים 2005-2010 חלב בפיקוח – 0% עליה, חלב לא בפיקוח – 8%, חלב שהוסר הפיקוח על מחירו בשנת 2008 – 13%, גבינות צהובות בפיקוח ירידה של 5%, גבינות צהובות שבוטל עליהן הפיקוח עליה 21%. אם בן אדם הגיוני רואה שמחירים בפיקוח יציבים ומחירים ללא פיקוח יוצאים מדעתם כלפי מעלה מה יעשה? יטיל פיקוח על המחירים של מוצרי יסוד. אבל אם הוא שר בממשלת ישראל הגיון זאת כנראה לא הדרך הנכונה להסתכל על העולם, עדיף במקום פיקוח להפריח סיסמאות על ריכוזיות ותחרות. חבל שבממשלת ישראל לא עיינו בכתביו של אלברט אינשטיין.  הוא אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותן." מה שגרם כאן לבעיית יוקר המוצרים היא הסרת הפיקוח על מחיריהם, כל מה שצריך לעשות זה להטיל פיקוח בכל מקרה של רווחים מופרזים.

יוקר המחייה הוא לא רק מוצרי מזון, גם לא רק מוצרים בכלל, יוקר מחיה זה לא רק מחירי דיור. יוקר מחיה הוא גם מחיר השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה או רוכשים מספקי שירות פרטיים. אחד השירותים שהתייקר משמעותית בשנים האחרונות הוא רפואה, סך כל העלות גדל בממוצע בשני אחוזים לשנה. אבל כבר כמה שנים מאז שהתחילו להפריט את מערכת הבריאות ונטל התשלום על הרפואה עובר מהממשלה לאזרחים. לפני 10 שנים האזרחים שילמו 30% מעלות מערכת הבריאות, עכשיו הם משלמים 40% מהעלות. על פי אמונתם הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר כשמימון הבריאות עובר מהממשלה לאזרחים יש תחרות, כי האזרחים דורשים שירות ומחיר, לכן המחיר צריך לרדת והשירות צריך להשתפר. אמונות לחוד ומציאות לחוד, לא רק שהמחיר עלה אלא שהוא עלה כל כך, שהממשלה משלמת יותר (בממוצע 1% יותר כל שנה) למרות שהעבירה לאזרחים חלק מהנטל. כלומר הממשלה שניסתה לחסוך הוצאות משלמת יותר והאזרחים משלמים עוד יותר בכסף ובאחוזים. חלק ממחיר הבריאות אנחנו משלמים דרך ביטוחים, שיעור הוצאה ממוצע שעומד היום על כ- 1000 ₪ לנפש לשנה. חלק מההוצאה שלנו על ביטוח רפואי היא הוצאה על ביטוח רפואי פרטי, על פי בדיקה של משרד האוצר הביטוח הזה משאיר בידי החברות 62% מהפרמיה. 

בחדשות ראיתי מסיבת עיתונים מכובדת, היו שם ראש הממשלה נתניהו עם שר התחבורה ושר האוצר והם דיברו על הפרטת נמלי הים. היו שם הבטחות על תחרות בנמלים ועל הקמת נמלים חדשים ומפוארים, היו הבטחות על עתיד מדהים ומחירים נמוכים והפיכת ישראל למרכז סחר בינלאומי. הם הבטיחו אלפי מקומות עבודה חדשים בנמלים ובתעשייה. מסיבת העיתונאים הזאת הזכירה לי מסיבת עיתונאים שנערכה לפני יותר מ- 20 שנים בצד השני של כדור הארץ, בניו-זילנד. ערכו אותה באותם ימים שר האוצר וראש הממשלה של ניו-זילנד, גם הם הבטיחו עתיד מדהים, הם אמרו שהפרטת נמלי הים בניו-זילנד תגביר את התחרות תוריד את המחירים ותהפוך את ניו-זילנד למרכז סחר עולמי. בנתיים עברו 20 שנים, רוב נמלי הים של ניו-זילנד הופרטו, אבל ניו-זילנד לא הפכה מרכז סחר עולמי. לעומת זאת המחירים עלו וכשהם עלו ירדה רמת החיים היחסית של התושבים.S היעילות של הנמלים לא גדלה והם רחוקים מהיעילות של נמל חיפה שהוא הנמל הרביעי ביעילותו בעולם, הם בכלל לא  מופעים במחקר יעילות נמלים שעשה אירגון ה- OECD. הנמלים בישראל היום הם חברה בבעלות ממשלתית בניו-זילנד הם היו שייכים לרשויות המקומיות, חלק מהרשויות המקומיות לא הפריטו את הנמלים שלהם והם נשארו בידי הציבור. חצי מהמסחר הימי מתנהל בנמל הכי גדול נמל אוקלנד, והוא נמל ציבורי שלא הופרט, ומתחרה בהצלחה בנמלים פרטיים. כמו שאנחנו יודעים מההורים ו/או מהילדים שלנו, לא חייבים ללמוד מהניסיון. אבל אם במקרה תחליט ממשלת ישראל לבדוק לפני מעשה אפשר ללמוד מהניסיון הניו-זילנדי שלא כדאי להפריט, כי זה פשוט לא משתלם.

יוקר המחאה

ואפסות הממשלה

המחאה החברתית מקיפה היום חלק גדול מהעולם היא נובעת מרצון משותף של האזרחים בעולם לתקן את השיטה, לשפר את הרווחה ואת הדמוקרטיה.

ב-21 ביוני היום הארוך ביותר בשנה אצלנו, יצאו תושבי ברזיל לרחובות והם לא יצאו משום שאצלם בחצי הדרומי זה היום הקצר ביותר. הם גם לא יצאו לרחוב בגלל התייקרות מחירי התחבורה הציבורית בברזיל, כפי שנאמר בכמה כלי תקשורת. בטורקיה ההפגנות המשיכו והן לא נעשו בגלל תוכניות בניה בכיכר תאקסים, הספרדים שישנים ברחובות כבר יותר משנתיים לא עשו את זה בגלל מחירי דיור ואבטלה. גם אצלנו מול בית ראש הממשלה, מול ביתו של יאיר לפיד שר האוצר ובכיכרות לא   צועדים אנשים בגלל "יוקר המחיה". נכון שיקר כאן, נכון שזה מרגיז, נכון שגם בספרד וטורקיה המחייה מתייקרת והשכר יורד, אבל זאת לא הסיבה למחאה החברתית סביב כול העולם.

המחאה ביוון ובאיטליה, בארה"ב ובישראל, בברזיל וטורקיה באה לומר דבר פשוט: "לפני 20 שנים עברו מדינות העולם למדיניות קפיטליסטית מובהקת, מאז הן משאירות את ניהול הכלכלה לשוק. השיטה הזאת לא עובדת, מיום ליום המצב הכלכלי מחמיר. זה לא מתאים לנו, בחרנו ממשלות כדי שינהלו את המשק, לא בחרנו את השוק".

בעשרים השנים שחלפו מאז השתלטות הזרם הקפיטליסטי ניאו-ליברלי על רוב מדינות העולם ירדה הצמיחה הכלכלית הכללית. בעשרים השנים האלו גדלו הפערים בין עניים לעשירים, בעשרים  השנים האלו מליוני בני אדם איבדו תקווה למצוא פרנסה, אפילו עבודה בלי פרנסה קשה להם למצוא. בשנים האלו נשלטות מדינות דמוקרטיות בידי מיעוט בעלי הון שהופכים את המילה דמוקרטיה למצבה. ההבטחות לשיגשוג כלכלי וגידול כולל בעושר לא עומדות במבחן המציאות. הטענות כי רק שוק חופשי ממצא את מלוא היכולת האנושית, מתגמל את היזמים ומשיא את יכולת ההמצאה התבדו. אלו עשרים שנים אבודות כלכלית, עשרים שנים של לוביסטים בפרלמנטים, עשרים שנים של הפחתת המיסוי על חברות ענק עד לאפס. עשרים שנים של כישלון כלכלי וחברתי, העמים נקעה נפשם (ורגלם) ממשלות שחושבות כי תפקידן הוא פיקוח בלבד, הם רוצים שהנבחרים ייקחו אחריות.

לא משנה אם מפריטים פארק ציבורי בטורקיה או מצילים בנקים פטורים ממס - בעזרת המיסים של מעמד הביניים בארה"ב. לא משנה אם נותנים לכמה טייקונים את אוצרות הטבע של מדינת ישראל בעבור נזיד עדשים. אם מוכרים את כל יוון לכמה בנקאים חזיריים מהאיחוד האירופי, או מחסלים את התעשייה האיטלקית שהייתה מספר חמש בגודלה בעולם. מה שמשנה הוא שהממשלות צריכות להחזיר לידן את השלטון, בשביל זה בחרנו בהן.

סביב כול העולם אומרים המפגינים, בדמוקרטיה השילטון צריך להיות בידי העם, לא בידי השוק שספק אם הוא חופשי אבל בטוח שהוא עיוור. השוק לא מקדם את רווחת האזרח, זה לא תפקידו, את זה צריכה לעשות הממשלה. ברור שהמחירים עולים כשמסירים מהם את הפיקוח, שכשמפריטים סלילת כבישים היא מתייקרת, כי המתכננים והקבלנים רוצים להרוויח יותר. ברור שהטייקונים מנסים להוציא את הגז של כולנו לפני שנתעורר ונבין מה קורה פה. מה שלא מתקבל זה שהממשלה לא עושה את מה שנדרש ממנה, לייצג את האזרחים ולנהל את המדינה.

כנראה שההפגנות בישראל 2013 לא הגיעו לממדים הרצויים ואולי זאת הסיבה שממשלת ישראל הרשתה לעצמה לקבל שתי החלטות בעיתיות מאוד. ללא  אינפורמציה מבוססת בנוגע לכמות הגז הנמצאת בחופי ישראל וללא ידיעה כמה גז צריך המשק הישראלי, חליטה הממשלה לייצא גז. להחלטה הזאת יש תוצאה מידית והיא ייקור הגז, אם מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י יכול למכור גם בחו"ל, הביקוש העולמי יעלה את המחיר. כשמדובר  בהחלטה עם משמעות כל כך גדולה לעתיד המדינה עדיף היה לבדוק לפני שמחליטים. ההחלטה השניה של הממשלה החזירה את פרופ' יעקב פרנקל לכיסא נגיד בנק ישראל. בקבלת הפנים לנגיד שכבר היה כאן לפני שנים נאמר בצחוק כי הוא איננו צריך תקופת חפיפה, הוא כבר מכיר את הבעיות של המשק הישראלי. זה לא מצחיק, הוא ייצר כמה מהבעיות האלו בפעם הקודמת. פרופ' פרנקל מילא לא מעט תפקידים מאז שעזב אותנו, הוא עזר להוביל את חברת הביטוח AIG לפשיטת רגל, היה יו"ר בנק ג'.פ. מורגן שקיבל מיליארדי דולרים ממעמד הביניים בארה"ב בכדי להציל אותו מפשיטת רגל וחילק לעובדים הבכירים בונוסים בשווי מליונים, כי במורגן כמו בבנקים ישראלים מקבלים בונוס גם עבור הפסדים.  כשפרופ' פרנקל עזב את בנק ישראל בפעם שעברה הסתבר שלקח 238 אלפי ₪ מכספי הבנק, טוב שמבקר המדינה שם לזה לב ויש לקוות שבפעם הזאת הנגיד יקפיד למחוא כפיים כשהוא בבנק.

גזרות תקציב ודיור

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים אין סוף על גזרות, על התקציב על גרעון ועל המשבר הכלכלי הישראלי. אבל אפילו מחוגי האופוזיציה אנחנו לא שומעים משהו פשוט, הגיוני וכלכלי, בזמן מיתון כלכלי הממשלה צריכה להגדיל את התקציב. את ההגיון הכלכלי הפשוט הזה גיבש ג'. מ. קיינס הכלכלן שבזכותו יצאו ארה"ב והעולם המפותח מהמשבר הגדול של שנות ה- 30. קיינס ראה שהכלכלה נעה במחזורים של שיגשוג ומיתון, לכן אמר שהדרך הנכונה לנהל כלכלה היא לעזור למשק לתקן את המחזור. בזמן שיגשוג אפשר לצמצם את התקציב ולחסוך ובזמן מיתון יש להגדיל את התקציב ולהזרים כסף למשק. זה דומה לגינה בישראל, בחורף כשיורד גשם סוגרים את מערכת ההשקיה ומכינים אותה לקיץ, ובקיץ כשהחום גדול והצמחים עלולים לנבול פותחים השקיה. ההגיון הזה מאפשר כלכלה סבירה אפילו אם הציבור תומך במדיניות של שוק חופשי כמו בארה"ב. בישראל אין מצב כזה רוב הציבור לא מאמין בשוק חופשי, הישראלים חושבים שאחריות הממשלה לנהל את המשק. נתניהו ליברמן לפיד ובנט בניגוד לציבור חושבים שהם לא אחראים, הם אפילו לא מוכנים לנהוג כמו הממשל האמריקאי ולתמוך במשק בזמן מיתון.

שר האוצר לפיד הבטיח בעת הצגת התקציב כי מדובר בתקופה קשה אבל קצרה וכבר בשנת 2015 ישראל תשגשג ויהיה לנו טוב. האמת היא שהוא יודע לכתוב טורים ולהופיע בטלוויזיה אבל הידע הכלכלי שלו מצומצם. אם נבחן את תקופות הפריחה הכלכלית בישראל בעשורים האחרונים, נראה את הדברים הבאים – 1981-1979; פריחה והסכם שלום עם מצרים (ואז מיתון עם תחילת מלחמת לבנון), 1985-1987; שגשוג (ממשלת ליכוד מערך שיחות להסדר מדיני רוה"מ פרס), 1992-1995; תקופת צמיחה שגשוג עולמי שיחות שלום והסכמים מדיניים, 2000-2001; שגשוג בישראל כמו גם בעולם בנוסף מתחילות שיחות עם הפלשתינאים, 2004-2008; שגשוג בישראל ובעולם בנוסף ההתנתקות יוצאת לדרך. כפי שאנחנו רואים המשק הישראלי בשנים האלו משגשג כאשר מתקיים לפחות אחד משני התנאים: פשרה מדינית עם העולם הערבי, ו/או שגשוג כלכלי עולמי. על פי מה יכול לפיד להבטיח יציאה מהמיתון? האם הוא יכול להכריח את ניצי הליכוד והבית היהודי לצאת מהשטחים הכבושים ולכרות הסכם עם הפלשתינאים? האם נראה בשנה הזאת הסכם שלום עם לבנון, או/ו עם סוריה? אם נבטיח לשלם לאירנים את כל החובות שלנו מאז ימי השאח, האם נצליח לתקן את היחסים איתם כפי שהצלחנו כשביקשנו סליחה מהטורקים וזה יביא הסכם? האם לפיד יודע שישראל מתכוונת לוותר על נשק גרעיני ולהגיע להסכם הדדיות עם אירן? לחילופין בתחום העולמי, אולי שר האוצר לפיד סומך על ארה"ב ואירופה שיעברו למדיניות סוציאל דמוקרטית, מדיניות שתוציא אותם מהמיתון ותביא את העולם לשגשוג דומה לשגשוג של שנות ה- 60. או שאולי לפיד בעזרת המעמד החדש שלו כשר אוצר ישראלי, יכול לשכנע אותם לנקוט צעדים כלכליים שיביאו אותם לצמיחה שתגרור גם אותנו כלפי מעלה? אני חושב שהתשובה לכל השאלות האלו היא לא ולכן אני חושב שאף אחד לא יודע מה יקרה בעוד שנה וחצי ואפילו לפיד לא יכול להבטיח דבר כזה. הסיכוי שהעולם יצא מהמשבר הנוכחי קיים, העולם נכנס למשברים ויוצא מהם מהיום שהמציאו את הקפיטליזם, על שאלת התזמון אין תשובה, מתי העולם המפותח יחזור לשגשוג ומתי זה יקרה בישראל? אז למה לפיד אומר לנו שזה מה שיקרה, קודם כל כי הוא יכול להגיד, ושנית משום שזה משתלם להבטיח, הרי אף אחד לא יזכור בעוד שנה וחצי מה היה ומי הבטיח. עד אז אפשר לדבר על השוויון ב"נטל" ולהמשיך להטיל את הנטל האמיתי נטל הכלכלה על כולם מלבד העשירים באמת.

 על משבר הדיור מדברים כבר כמה שנים, לכבוד התקציב החדש הבטיחו פתרונות, נבדוק מה נתנו. ראשית בהצעת חוק ההסדרים מבקשת הממשלה לבטל את חוק הדיור הציבורי, חוק שאיפשר רכישה של הדירות ע"י הדיירים בהנחה משמעותית. קיום החוק היה יכול להוריד משמעותית את מחירי הדירות כיוון שהוחלט למכור אותן בזול, בכסף שהיה מתקבל היה ניתן לבנות דירות ציבוריות חדשות וגם צעד כזה מוריד את המחיר. סגן שר השיכון משנשאל על ביטול החוק הסביר כי חסרות דירות ציבוריות, תשובה טובה על שאלה לא רלבנטית. ביטול החוק הוא צעד לא דמוקרטי, לא צודק כלפי הדיירים, ומעלה את מחירי הדיור. הצעד הזה בא בהמשך למדיניות ממשלתית של ייקור הדיור שנמשכת כבר עשר שנים כפי שמראה עבודה שנעשתה במרכז טאוב (מכון מחקר קפיטליסטי). לעומת זאת הממשלה הודיעה כי תגביר את היצע הקרקעות וזה יוריד את מחירי הדיור, יש בעיה בהודעה הזאת משום שלא חסרות קרקעות לבניה לא במרכז ולא בפריפריה וזאת איננה הסיבה למחירים הגבוהים. על פי הודעת משרד השיכון שפורסמה לפני מספר חודשים, ישנן מאות אלפי יחידות דיור מאושרות לבניה במרכז הארץ. הדירות האלו אינן נבנות משום שהקבלנים והבנקים שמממנים אותם רוצים להעלות את המחירים. ההודעה היא המשך למדיניות הקודמת, לםני כמעט שנתיים הקימו את הועדות המיוחדות לדיור, הוד"לים, אז הסביר לנו ראש הממשלה נתניהו כי ועדות אלו יגרמו להגדלת התחרות ויורידו את המחירים בדיוק כפי שקרה בתחום הסלולר. התחרות היחידה שגדלה, היא התחרות מי ימכור יותר ביוקר, הועדות לא עזרו בהורדת המחירים אבל כן פגעו באיכות התכנון.

טוב תעשה הממשלה אם תלמד מניסיונה, לפני כמה שנים החליטה ממשלת ישראל להקים תשתית להולכת גז, אלו היו הימים הראשונים של תגליות גז בים התיכון, במצריים. הממשלה פרסמה מכרזים והבטיחה לחברות בניה סובסידיה אם יבנו, עברו שנים ותשתית גז אין. בעיתונים קמה צעקה גדולה המשק הישראלי מוציא מיליארדים על מזוט יקר ומלוכלך במקום להשלים את תשתית הגז הזול והנקי. החליטה ממשלת ישראל שאין ברירה במקום לחכות שחברות פרטיות מסובסדות יבנו תשתית גז, ביקשה מחברה ממשלתית שתקים את המערכת. החברה (חברת חשמל) הקימה את התשתית והממשלה הקימה חברה ממשלתית חדשה שתנהל את הולכת הגז "נתיבי הגז הטבעי לישראל". ממשלת ישראל הנוכחית מקדמת את ההפרטה של חברת חשמל, אני מציע לפני שגומרים להפריט אותה להטיל עליה לפתור את בעיית יוקר הדיור. הממשלה תטיל על חברת חשמל להקים את כל מאות אלפי יחידות הדיור שהקבלנים הפרטיים לא מצליחים להקים ואחרי זה תקים את חברת "הדיור הציבורי הטבעי לישראל" שתנהל את הדיור. רק אחרי שנבדוק ונראה שבאמת כל הבעיות התשתיתיות נפתרו תוכל הממשלה להפריט את חברת חשמל כי "הכושי עשה את שלו והכושי עכשיו יכול ללכת".

על גלים ועל דגל אדום

כמו השוק וכמו כל דבר אחר בטבע גם רוח האדם נעה בגלים, שיאים של יצירתיות ותהומות של אלימות, שיאים של טוב ותהומות של רשעות. שנים של יצירתיות מדהימה בתחומי המדע, הרוח, והתעשיה שהיו בשנות ה- 20 של המאה ה- 20, הסתיימו במרחץ דם ושואה בסוף שנות – שלושים תחילת שנות הארבעים.

אחד השיאים של החברה האנושית היה בשנת 1871, בשיאה של מחאה חברתית הוקמה אז ממשלת פריס ממשלה הידועה בשמה – הקומונה הפריסאית. הממשלה הזאת הייתה אחד הניסיונות הראשונים בעולם להקים משטר סוציאל דמוקרטי, דגלה של הקומונה הפריסאית היה אדום. את המאמר הזה אני כותב בערב חג הפועלים ה- 1 במאי, חג שדגלו האדום הוא זכר לאותה תקופה. באותן שנים צרפת כולה הייתה במלחמה מול גרמניה ובעיקר מול פרוסיה שהנהיגה את הפדרציה הגרמנית. כישלונו של נפוליאון ה- III במלחמה נגד גרמניה הביא למהלומת נגד מוחצת, בתוך הבלאגן שנוצר קמו קבוצות של פועלים, אנרכיסטים ורפובליקאים והחליטו לשתף פעולה בהקמת משטר דמוקרטי חברתי. שיתוף הפעולה הזה התגשם בדמות ממשלה שהעבירה חוקים ותקנות לטובת האזרחים. הממשלה הכריזה על הפרדה בין הדת למדינה, בוטלו חובות שנצברו בזמן המלחמה, נקבעו שעות עבודה סבירות, נקבעו פיצויים לבנות זוג וילדים של חיילים שנהרגו במלחמה, כלי עבודה של פועלים שמושכנו הוחזרו לבעליהם, נדחו חובות ובוטלו קנסות וריבית מתקופת המלחמה, כמו כן נקבע שהעובדים יכולים להפעיל מפעלים נטושים ובעלי המפעלים יזכו בפיצוי. הזכות להטיל קנסות על עובדים ע"י מעסיקים בוטלה, מעתה יוכלו רק בתי משפט להטיל עונשים כאלו. חינוך וחינוך מקצועי הוכרזו כזכות אנוש בסיסית וניתנו חינם. במסגרת השלטון החדש פעלו גם ארגונים לשוויון זכויות לנשים, הוכרז כי לנשים יש זכות ליזום גירושין, זכות להשכלה, זכות לשכר שווה, נסגרו בתי הזונות ונעשה ניסיון להאבק בתופעת הזנות. הנשים ראו במאבקן חלק אינטגרלי מהמאבק נגד הקפיטליזם העולמי ובעד זכויות האדם הפשוט. הוקם קואופרטיב של נשים שעסק בהכנה ומכירה של מזון, קואופרטיב שהשתתף גם בקרבות מול הגרמנים.

מגוון הדעות בתוך הכוחות ששיתפו פעולה בקומונה הפריסאית היה חסר תקדים עד אותו יום ולא חזר על עצמו מאותו יום. היו שם אנרכיסטים סוציאליסטים, ליברלים קיצוניים, ורפובליקנים, היה שם ייצוג לכל הקבוצות האתניות והדתיות של פאריס, וכולם עבדו למען שלטון דמוקרטי. סופה של הקומונה הפריסאית היה מהיר ושתוף דם כוחות של הצבא הצרפתי בשיתוף עם פרוסיה כבשו את פאריס בשבוע של הרג חסר רחמים. הקומונה התקיימה במלואה בחודשים אפריל ומאי 1871 סה"כ 61 ימים אבל היא רשומה בספר דברי הימים של האנושות לתמיד. היא לא העבירה אלינו רק את הדגל האדום היא העבירה אלינו שאיפה בלתי מתפשרת של חופש שוויון ואחוה. שאיפה שהציבור השקט בדרך כלל מרים על נס מדי פעם ויוצא לרחובות בכדי להגשים אותה במלואה.

חומרי הדברה, אטמוספרה ואדם בעמק החולה

במסגרת כנס מחקרי הגליל ה- 15 שהתקיים  בתל חי בתאריכים 29/30-04-2013 היה מושב אחד מעניין במיוחד עבורנו, מי שגר כאן בגליל ופעיל בתחום איכות הסביבה.

ראשונת הדוברים הייתה פרופ' יעל דובובסקי מהטכניון, המחקר שהובילה בדק את שיעור חומרי ההדברה אליהם נחשפים מי שגרים כאן. אמנם רק אחוזים מעטים מחומרים מחטיאים את מטרתם ומתפזרים בסביבה אבל העובדה שהם מתפזרים באויר לאורך חודשי הקיץ בכל שנה משפיעה עלינו  באופן מצטבר. הצוות של פרופ' דובובסקי מצא כי חומרי ההדברה מגיעים אלינו במספר דרכים, ראשית טיפות ריסוס שעפות באויר, שנית אדים שמתנדפים בימים שלאחר הריסוס, שלישית באבק שמקימה הרוח ולבסוף במים אליהם נשטפים החומרים. חלק מהמים נושא עמו את החומרים האלו גם אל הכנרת וממנה לכל המדינה.

אחריה דיברה דר' ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון ומכללת תל-חי. היא דיברה על מיזם חקלאות ידידותית לסביבה שמתקיים בעמק החולה מאז 2006. בשנה ההיא החליטו שאול גרף ממשרד החקלאות וליאורה כי יש למצוא דרך להקטין את השימוש בחומרי הדברה בעמק. הם החליטו לגייס את החקלאים כמשתמשים וכתושבי העמק למשימה. בשלב ראשון התחילו להעביר לחקלאים קורס מדעי בנושא לאורך חודשי החורף בהם יש מעט עבודה בחקלאות. בשלב שני ביקשו לחקור את כל המערכת: חקלאים-גידולים-מזיקים-ריסוסים-תושבים. ובשלב שלישי לגייס כוחות פוליטיים שיארגנו ויקדמו את הנושא. לצורך הפעלת המיזם פותח כלי אינטרנטי שמאפשר איסוף מידע מכל העמק ושיתוף החקלאים, כך כל מגדל קיבל אינפורמציה על נוכחות מזיקים מסוימים ועל הטיפול שקיבלו. אנשי הסביבה והפוליטיקאים התגייסו למשימה והתוצאות הגיעו מהר ובאופן משכנע, כמות חומרי הריסוס באוויר ובמים ירדה משמעותית.

שלישית דיברה רינה אשכנזי ממשרד החקלאות היא הסבירה את תהליך הרישוי והרישום של חומרי הדברה. נתנה רשימה של חומרים שייצאו משימוש בשנים הבאות והסבירה כיצד מפקחים על הכנסה והוצאה של ריסוסים מרשימת החומרים המותרים בישראל. היא הדגישה כי המשרד עובד על פי סטנדרטים שמקובלים בעולם המפותח כמו השוק האירופי וארה"ב.

סיים את המושב פרופ' יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק בירושלים. פרופ' פינקלשטיין מבצע מחקר המשך למחקר שנעשה בעמק החולה לפני 30 שנים. במחקר מנסים לראות איך משפיעים חומרי הריסוס על בני האדם. פרופ' פינקלשטיין סקר את כל הפרויקט אבל הסביר שבמסגרת הזמן הנתונה יתמקד בנזקים שנגרמים לבני נוער וילדים. בכדי לעמוד על ההבדלים בין מי שנחשפו לכמויות שונות של חומרי הדברה נבדקן שלושה קיבוצים, אחד שממוקם בתוך השדות, אחד בשולי העמק ואחד באזור בו לא משתמשים בחומרי הדברה. נתגלו הבדלים משמעותיים בתפקוד המוח של הילדים תוקשר ברור בין הקרבה לריסוסים לקשיי תפקוד.

לסיכום:                                                                                                                                                         עכשיו אנחנו יודעים בוודאות כי חלק מהריסוסים (קטן ככל שיהיה) מגיע אל התושבים. אנחנו יודעים גם כי רק בעוד כמה שנים נדע את מלוא הנזק, אבל יש מקום להאמין שעד אז בעמק החולה תהיה חקלאות ידידותית לסביבה ולאדם.