את המאבק על מדינת הרווחה החליף בחודשים האחרונים שיח המאבק בין מגזרים, ובו בולט במיוחד השיח האנטי-חרדי. השיח סביב ביטול חוק טל גם הוא תורם להחרפת המאבק הבין מגזרי בחברה. עיון בנתונים מגלה כי הרבה סיסמאות ביחס לחרדים ש"לא נושאים בנטל" הן לא יותר מאגדות אורבניות
השביתה הכללית שהכריזה ההסתדרות לטובת עובדי הקבלן במשק החזירה לסדר היום את הנושא החברתי. אחרי חודשים בהם הגשם הקור וקלגסי חולדאי פינו אוהלים של מחאה ושל חוסר ברירה. בחודשים האלו וחזרנו למאבקים הרגילים של מגזרי החברה אלו באלו, וסדר היום החברתי ששלט כאן בקיץ הצטמצם.
אלו חודשים בהם ח"כים אנטי דמוקרטיים העבירו חוקי השתקה בתקווה לסתום לכל מי שחושב אחרת את הפה. בשם הביטחון האזרחי התחילו להעביר את חוק המישוש (שוטרים יוכלו לבצע חיפושים גופניים במקומות בילוי ובסביבתם הקרובה, גם ללא חשד קונקרטי נגד האנשים שבגופם או בכליהם יתבצעו החיפושים. הצעת החוק פותחת פתח עצום לחיפושים גופניים שרירותיים ומשפילים, ולאפליה על רקע מוצא, לאום ועוד). קבוצות לאומניות קטנות הפעילו טרור נגד ערבים בישראל ובשטחים. העיתונות התמלאה כתבות על הדרת נשים ואלימות חרדית. היה מדהים לראות שאפילו טייקונים שעשו תספורת עד קרחת לחסכונות שלנו, לא הפריעו לגל של כעס ושנאה אנטי חרדית. נכון שישנם בתוך קהל מאות אלפי חרדים, אנשים שמקללים ומרביצים בשם הדת. אבל, האם זה בגלל שהם דתיים, או שאולי היו עושים דברים דומים במסגרת אחרת? האם מדובר באלימות אישית או מגזרית?
במסגרת כנס כלכלת העוני שנערך בחודש שעבר במכללת תל-חי הציג דר' דניאל גוטליב מהביטוח הלאומי, כמה מחקרים מעניינים בנושא האוכלוסייה החרדית ובאותה הרצאה הפריך כמה אגדות אורבניות. ראשית לגבי הניסיון להשתלב בשוק העבודה, שנית בנושא ילודה. מתברר שיש מאמץ מתמשך למצוא עבודה, בעשור (2001-2010) בו שיעור התעסוקה הלא חרדי בישראל נמצא בירידה של 2.6%, עלה שיעור התעסוקה במגזר החרדי בשיעור של 2.3%. בנושא הילודה במגזר החרדי נמצא כי היא בירידה מתמשכת מאז שנת 1994 (לא נבדקו נתונים קודמים). אחד המחקרים בדק את השפעת קצבת הילדים על הילודה בכלל החברה, התברר כי יש השפעה קצרת טווח בשיעור של 2%-6% ולטווח ארוך היא נעלמת. לעומת הירידה בילודה והגידול בשיעורי התעסוקה של שני המגזרים הכי עניים בחברה הישראלית החרדי והערבי, בולטת העובדה כילא חל שינוי לטובה בשיעור העוני. העשור האחרון ניתק באופן מובהק את הקשר בין עבודה לרווחה כאשר שיעור העניים העובדים עלה בשנת 2010 והגיע ל- 50.6% (יותר ממחצית העניים).
גם בנושא שירות צבאי/לאומי נזרקו לחלל האויר לא מעט מספרים שגויים, בן גוריון התיר בשעתו 400 לומדים מחובת שירות, היום אחרי 60 שנה מתקבלים כל שנה 4000 פטורים חדשים כאלו. סך כל מקבלי הפטור "תורתו אומנותו" בגיל שירות 18-41 עומד היום על כ- 63 אלף איש, זה לא מעט, אבל הרעש סביב הנושא לא פרופורציונאלי.
אחת הטענות הנפוצות נגד ערבים, חרדים, ועניים בחברה היא כי הם אינם שותפים בנטל המיסים, זאת טענה מופרכת מעיקרה. ראשית יש לזכור כי אמנם העובדים בעשירונים הנמוכים ( 1-4) אינם מגיעים לסף תשלום מס הכנסה אבל בישראל רוב נטל המס אינו מס הכנסה (48%). לעומת זאת העניים העובדים (אני לא מדבר על החצי השני של העניים בישראל שהם בעיקר פנסיונרים) משלמים בין 21% ל- 44% מההכנסה שלהם כמיסים עקיפים.
כשממשלת ישראל מציעה לנו מס הכנסה שלילי ועוד מיני פלסטרים למחלת הלב של החברה, כדאי לזכור את העובדה שהקלה במיסוי העקיף (למשל הקטנה של המע"מ) פשוטה יותר למימוש. הקלה כזאת תיתן תוצאה טובה לא פחות וזה יעזור גם לכל יתר האזרחים לגמור את החודש.
