תקציב ויוקר מחיה

ממשלת ישראל הודיעה מספר פעמים כי תאבק ביוקר המחיה, גם עכשיו לקראת התקציב החדש שמענו את שר האוצר וראש הממשלה מדברים על זה. אבל הם ומי שהיו לפניהם מדברים על זה מאז מה שמכונה מחאת הקוטג', אז למה הם לא עושים שום דבר?

הם מדברים בסיסמאות, על "ריכוזיות", "חוסר תחרות", הסרת "חסמים" ועוד, אבל לא עושים מהלכים פשוטים שעובדים כמו פיקוח על המחירים. הרבה לפני המחאה ההיא היה מחיר הקוטג' בפיקוח ממשלתי, מחירו היה אז 4.35 ₪, בשנת 2006 בוטל הפיקוח והמחיר הממוצע של הקוטג' עלה ב- 19% תוך חמש שנים, זה בגלל ריכוזיות או חוסר פיקוח?

קל מאוד למצוא ברשת את רשימת המוצרים שמחירם נמצא בפיקוח ממשלתי וקל מאוד לזכור אותה, כי היא כל כך קצרה: לחם – 5.11 ₪, חלה - 5.58 ₪, אחיד פרוס- 7.67 ₪, לבן פרוס – 6.82 ₪, ק"ג מלח – 2.09, חלב – 4.95-6.54 ₪ בהתאם לאריזה ולשומן, אשל – 1.66 ₪, גיל 1.52 ₪, שמנת חמוצה 15% 2.47 ₪, חמאה 4.08 ₪, גבינת עמק או גלבוע – 4.6 / 4.37 ₪ ל- 100 גרם, ביצה 1.16 – 1 ₪. קל גם למצוא את הדו"ח שעוסק ביוקר מוצרי המזון, את הדו"ח מסרה ועדה שחקרה את הנושא בעקבות המחאה של קיץ 2011, יש בדו"ח פירוט של עליות המחירים. לדוגמא עליית המחירים של החלב בשנים 2005-2010 חלב בפיקוח – 0% עליה, חלב לא בפיקוח – 8%, חלב שהוסר הפיקוח על מחירו בשנת 2008 – 13%, גבינות צהובות בפיקוח ירידה של 5%, גבינות צהובות שבוטל עליהן הפיקוח עליה 21%. אם בן אדם הגיוני רואה שמחירים בפיקוח יציבים ומחירים ללא פיקוח יוצאים מדעתם כלפי מעלה מה יעשה? יטיל פיקוח על המחירים של מוצרי יסוד. אבל אם הוא שר בממשלת ישראל הגיון זאת כנראה לא הדרך הנכונה להסתכל על העולם, עדיף במקום פיקוח להפריח סיסמאות על ריכוזיות ותחרות. חבל שבממשלת ישראל לא עיינו בכתביו של אלברט אינשטיין.  הוא אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותן." מה שגרם כאן לבעיית יוקר המוצרים היא הסרת הפיקוח על מחיריהם, כל מה שצריך לעשות זה להטיל פיקוח בכל מקרה של רווחים מופרזים.

יוקר המחייה הוא לא רק מוצרי מזון, גם לא רק מוצרים בכלל, יוקר מחיה זה לא רק מחירי דיור. יוקר מחיה הוא גם מחיר השירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה או רוכשים מספקי שירות פרטיים. אחד השירותים שהתייקר משמעותית בשנים האחרונות הוא רפואה, סך כל העלות גדל בממוצע בשני אחוזים לשנה. אבל כבר כמה שנים מאז שהתחילו להפריט את מערכת הבריאות ונטל התשלום על הרפואה עובר מהממשלה לאזרחים. לפני 10 שנים האזרחים שילמו 30% מעלות מערכת הבריאות, עכשיו הם משלמים 40% מהעלות. על פי אמונתם הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר כשמימון הבריאות עובר מהממשלה לאזרחים יש תחרות, כי האזרחים דורשים שירות ומחיר, לכן המחיר צריך לרדת והשירות צריך להשתפר. אמונות לחוד ומציאות לחוד, לא רק שהמחיר עלה אלא שהוא עלה כל כך, שהממשלה משלמת יותר (בממוצע 1% יותר כל שנה) למרות שהעבירה לאזרחים חלק מהנטל. כלומר הממשלה שניסתה לחסוך הוצאות משלמת יותר והאזרחים משלמים עוד יותר בכסף ובאחוזים. חלק ממחיר הבריאות אנחנו משלמים דרך ביטוחים, שיעור הוצאה ממוצע שעומד היום על כ- 1000 ₪ לנפש לשנה. חלק מההוצאה שלנו על ביטוח רפואי היא הוצאה על ביטוח רפואי פרטי, על פי בדיקה של משרד האוצר הביטוח הזה משאיר בידי החברות 62% מהפרמיה. 

בחדשות ראיתי מסיבת עיתונים מכובדת, היו שם ראש הממשלה נתניהו עם שר התחבורה ושר האוצר והם דיברו על הפרטת נמלי הים. היו שם הבטחות על תחרות בנמלים ועל הקמת נמלים חדשים ומפוארים, היו הבטחות על עתיד מדהים ומחירים נמוכים והפיכת ישראל למרכז סחר בינלאומי. הם הבטיחו אלפי מקומות עבודה חדשים בנמלים ובתעשייה. מסיבת העיתונאים הזאת הזכירה לי מסיבת עיתונאים שנערכה לפני יותר מ- 20 שנים בצד השני של כדור הארץ, בניו-זילנד. ערכו אותה באותם ימים שר האוצר וראש הממשלה של ניו-זילנד, גם הם הבטיחו עתיד מדהים, הם אמרו שהפרטת נמלי הים בניו-זילנד תגביר את התחרות תוריד את המחירים ותהפוך את ניו-זילנד למרכז סחר עולמי. בנתיים עברו 20 שנים, רוב נמלי הים של ניו-זילנד הופרטו, אבל ניו-זילנד לא הפכה מרכז סחר עולמי. לעומת זאת המחירים עלו וכשהם עלו ירדה רמת החיים היחסית של התושבים.S היעילות של הנמלים לא גדלה והם רחוקים מהיעילות של נמל חיפה שהוא הנמל הרביעי ביעילותו בעולם, הם בכלל לא  מופעים במחקר יעילות נמלים שעשה אירגון ה- OECD. הנמלים בישראל היום הם חברה בבעלות ממשלתית בניו-זילנד הם היו שייכים לרשויות המקומיות, חלק מהרשויות המקומיות לא הפריטו את הנמלים שלהם והם נשארו בידי הציבור. חצי מהמסחר הימי מתנהל בנמל הכי גדול נמל אוקלנד, והוא נמל ציבורי שלא הופרט, ומתחרה בהצלחה בנמלים פרטיים. כמו שאנחנו יודעים מההורים ו/או מהילדים שלנו, לא חייבים ללמוד מהניסיון. אבל אם במקרה תחליט ממשלת ישראל לבדוק לפני מעשה אפשר ללמוד מהניסיון הניו-זילנדי שלא כדאי להפריט, כי זה פשוט לא משתלם.

יוקר המחאה

ואפסות הממשלה

המחאה החברתית מקיפה היום חלק גדול מהעולם היא נובעת מרצון משותף של האזרחים בעולם לתקן את השיטה, לשפר את הרווחה ואת הדמוקרטיה.

ב-21 ביוני היום הארוך ביותר בשנה אצלנו, יצאו תושבי ברזיל לרחובות והם לא יצאו משום שאצלם בחצי הדרומי זה היום הקצר ביותר. הם גם לא יצאו לרחוב בגלל התייקרות מחירי התחבורה הציבורית בברזיל, כפי שנאמר בכמה כלי תקשורת. בטורקיה ההפגנות המשיכו והן לא נעשו בגלל תוכניות בניה בכיכר תאקסים, הספרדים שישנים ברחובות כבר יותר משנתיים לא עשו את זה בגלל מחירי דיור ואבטלה. גם אצלנו מול בית ראש הממשלה, מול ביתו של יאיר לפיד שר האוצר ובכיכרות לא   צועדים אנשים בגלל "יוקר המחיה". נכון שיקר כאן, נכון שזה מרגיז, נכון שגם בספרד וטורקיה המחייה מתייקרת והשכר יורד, אבל זאת לא הסיבה למחאה החברתית סביב כול העולם.

המחאה ביוון ובאיטליה, בארה"ב ובישראל, בברזיל וטורקיה באה לומר דבר פשוט: "לפני 20 שנים עברו מדינות העולם למדיניות קפיטליסטית מובהקת, מאז הן משאירות את ניהול הכלכלה לשוק. השיטה הזאת לא עובדת, מיום ליום המצב הכלכלי מחמיר. זה לא מתאים לנו, בחרנו ממשלות כדי שינהלו את המשק, לא בחרנו את השוק".

בעשרים השנים שחלפו מאז השתלטות הזרם הקפיטליסטי ניאו-ליברלי על רוב מדינות העולם ירדה הצמיחה הכלכלית הכללית. בעשרים השנים האלו גדלו הפערים בין עניים לעשירים, בעשרים  השנים האלו מליוני בני אדם איבדו תקווה למצוא פרנסה, אפילו עבודה בלי פרנסה קשה להם למצוא. בשנים האלו נשלטות מדינות דמוקרטיות בידי מיעוט בעלי הון שהופכים את המילה דמוקרטיה למצבה. ההבטחות לשיגשוג כלכלי וגידול כולל בעושר לא עומדות במבחן המציאות. הטענות כי רק שוק חופשי ממצא את מלוא היכולת האנושית, מתגמל את היזמים ומשיא את יכולת ההמצאה התבדו. אלו עשרים שנים אבודות כלכלית, עשרים שנים של לוביסטים בפרלמנטים, עשרים שנים של הפחתת המיסוי על חברות ענק עד לאפס. עשרים שנים של כישלון כלכלי וחברתי, העמים נקעה נפשם (ורגלם) ממשלות שחושבות כי תפקידן הוא פיקוח בלבד, הם רוצים שהנבחרים ייקחו אחריות.

לא משנה אם מפריטים פארק ציבורי בטורקיה או מצילים בנקים פטורים ממס - בעזרת המיסים של מעמד הביניים בארה"ב. לא משנה אם נותנים לכמה טייקונים את אוצרות הטבע של מדינת ישראל בעבור נזיד עדשים. אם מוכרים את כל יוון לכמה בנקאים חזיריים מהאיחוד האירופי, או מחסלים את התעשייה האיטלקית שהייתה מספר חמש בגודלה בעולם. מה שמשנה הוא שהממשלות צריכות להחזיר לידן את השלטון, בשביל זה בחרנו בהן.

סביב כול העולם אומרים המפגינים, בדמוקרטיה השילטון צריך להיות בידי העם, לא בידי השוק שספק אם הוא חופשי אבל בטוח שהוא עיוור. השוק לא מקדם את רווחת האזרח, זה לא תפקידו, את זה צריכה לעשות הממשלה. ברור שהמחירים עולים כשמסירים מהם את הפיקוח, שכשמפריטים סלילת כבישים היא מתייקרת, כי המתכננים והקבלנים רוצים להרוויח יותר. ברור שהטייקונים מנסים להוציא את הגז של כולנו לפני שנתעורר ונבין מה קורה פה. מה שלא מתקבל זה שהממשלה לא עושה את מה שנדרש ממנה, לייצג את האזרחים ולנהל את המדינה.

כנראה שההפגנות בישראל 2013 לא הגיעו לממדים הרצויים ואולי זאת הסיבה שממשלת ישראל הרשתה לעצמה לקבל שתי החלטות בעיתיות מאוד. ללא  אינפורמציה מבוססת בנוגע לכמות הגז הנמצאת בחופי ישראל וללא ידיעה כמה גז צריך המשק הישראלי, חליטה הממשלה לייצא גז. להחלטה הזאת יש תוצאה מידית והיא ייקור הגז, אם מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י יכול למכור גם בחו"ל, הביקוש העולמי יעלה את המחיר. כשמדובר  בהחלטה עם משמעות כל כך גדולה לעתיד המדינה עדיף היה לבדוק לפני שמחליטים. ההחלטה השניה של הממשלה החזירה את פרופ' יעקב פרנקל לכיסא נגיד בנק ישראל. בקבלת הפנים לנגיד שכבר היה כאן לפני שנים נאמר בצחוק כי הוא איננו צריך תקופת חפיפה, הוא כבר מכיר את הבעיות של המשק הישראלי. זה לא מצחיק, הוא ייצר כמה מהבעיות האלו בפעם הקודמת. פרופ' פרנקל מילא לא מעט תפקידים מאז שעזב אותנו, הוא עזר להוביל את חברת הביטוח AIG לפשיטת רגל, היה יו"ר בנק ג'.פ. מורגן שקיבל מיליארדי דולרים ממעמד הביניים בארה"ב בכדי להציל אותו מפשיטת רגל וחילק לעובדים הבכירים בונוסים בשווי מליונים, כי במורגן כמו בבנקים ישראלים מקבלים בונוס גם עבור הפסדים.  כשפרופ' פרנקל עזב את בנק ישראל בפעם שעברה הסתבר שלקח 238 אלפי ₪ מכספי הבנק, טוב שמבקר המדינה שם לזה לב ויש לקוות שבפעם הזאת הנגיד יקפיד למחוא כפיים כשהוא בבנק.