בשפה רחוצה זה נקרא גם תוכן שיווקי.
כן גם הבנק שהיה פעם של העם היהודי דרך ההסתדרות הציוניתהתברברהתגלגל ומהמטרה הנשגבת של הקמת מערכת בנקאית ישראלית לטובת המדינה הפך לעוד נושך נשך.
לא הייתי מדבר על הבנק הזה וגם כך לא אזכיר את שמו אילו לא פרץ עכשיו במסע פירסום, כאילו היה הבנק הידידותי לחברה הישראלית.
גיא יוחנן מסביר את הדברים בצורה בהירה באתר עבודה שחורה אז קבלו את המלצתי - שווה קריאה בהחלט.
דו"ח העוני לשנת 2009 שהתפרסם לפני שבוע הפתיע את כל מי שלא קורא, רואה, מקשיב לחדשות. את כל אלו שנשארים בבית, את מי שלא יוצא לרחוב ולא פוגש אנשים או מדבר איתם. אני מתאר לעצמי שבממשלת ישראל התנפחו חזות בגאווה למשמע ההישגים הבין לאומיים המרשימים שלנו בחזית העוני – מקום חמישי מכובד (מלמטה). אחרי הכל הממשלה הזאת הצליחהבשנת 2009 לדחוף מתחת לקו העוני יותר מ-100,000 אנשים נוספים רק ההישג של נבחרת השח-מט טוב יותר (סליחה גם במבחני פיז"ה הצלחנו לתפוס מקום מעל תאילנד).
המצטרפים החדשים התקבלו בתשואות ע"י 1,674,800 האנשים ששוכנים קבוע מתחת לקו.
בתוכנית הכלכלית של קול ישראל שאלו את פרופ' ארנון בר-און איך זה קורה? הוא הסביר בפשטות שמדובר באידאולוגיה, זאת אידאולוגיה שמאמינה בחלוקת כסף לעשירים בכדי שהם ידאגו לעניים. אם בממשלה ובמשרד האוצר מאמינים בהזיות האלו אני לא מבין למה מתלוננים על תלמידי ישיבה. איך בדיוק עזרו לימודי הליבה לראש הממשלה נתניהו, לשרהאוצר- ד"ר יובל שטייניץ, למנכ"ל האוצר- חיים שני, לממונה על התקציבים – ד"ר אודי ניסן, לחשב הכללי - שוקי אורן, ולממונה על השכר - אילן לוין?
אם לימוד תורת ההגיון לא השאיר שום רישום על קליפת המוח של דר' שטייניץ ואם האנגלית של נתניהו לא הקטינה את מספר המובטלים. אם המתמטיקה של דר' ניסן ותורת המימון של שוקי אורן ממשיכים להוריד אותנו בדירוג המדינות המתפתחות אולי עדיף ללמוד את שולחן ערוך? או לפחות את תורת המידות.
ההישג האמיתי היחיד של הממשלה בשנה שעברה היה הקטנת העוני בקרב גמלאים (67+), אבל זה קרה משום שבממשלה הקודמת חה"כ אורית נוקד התעקשה לבטל חלק מהקיצוצים בקצבאות (שנתניהו עשה בשנת 2001). עכשיו מתחבא בחוק ההסדרים סעיף קטן שמנסה לקצץ עוד פעם בקצבאות הזקנה יש לשער שנתניהו מצא שהגמלאים סובלים ממשקל יתר וחיפש דרכים לעזור להם עם דיאטה, או שאולי הוא רוצה לשלוח גם אותם לעבוד בויסקונסין?
חשוב לדעת כי ישנן דרכים הגיוניות להקטין את העוני. אפשר למשל לקחת מהעשירים והמהמרים בבורסה מיסים סבירים (היום שכיר עם שכר ממוצע משלם יותר אחוזים מאשר חברת דלק בע"מ). אפשר לחזור ולתת קצבאות, אפשר להגדיל את שכר המינימום וכדאי גם לקבוע שכר מקסימום.
אפשר להגדיל את השירותים לאזרחים, כאשר נותנים לאזרחים יותר חינוך הם צריכים פחות חינוך פרטי. כשנותנים להם יותר רפואה ממלכתית הם צורכים פחות רפואה פרטית. הגדלת השירותים הציבוריים חוסכת הוצאה פרטית וכך מקטינה את העוני. שירות ממלכתי בישראל כמו בכל העולם, תמיד יעיל יותר משירות פרטי, כי שירות פרטי מעוניין רק לעשות כסף.
חבל שבמקום לתת עוד שירותים ולהקטין את העוני, המדינה מנסה דווקא להקטין את השירותים ולהגדיל את העוני.
למעשה מדינת ישראל לא נלחמת בעוני, היא נלחמת בעניים. כמו למשל בתחום הספקת המים, הפרטת ההספקה של המים הגדילה את מחירם במאות אחוזים.
מים הם לא סחורה כי אם זכות בסיסית, הם זכות שהמדינה חייבת לתת לאזרחיה. מצד שני אם כבר נלחמים בעניים הכי קל להקטין את המספר שלהם באמצעות צמא.
דרך נוספת לממן את הקטנת העוני היא קבלת חלק צודק באוצרות הטבע של הציבור.
ועדת שישינסקי הגישה סיכום ראשוני על פיו לציבור מגיע חלק משמעותי בתגליות הגז, צריך להחיל את התובנה הזאת על כל אוצרות הטבע שלנו.
צריך להחזיר לנו את המדינה היא לא של עשיריה ולא של שריה.
*סודה = מים + גז
יום שני, 25 באוקטובר 2010
"תפס את האוצר זרק אותו לים"*
פעם בשיעורי טבע וגיאוגרפיה למדנו שישראל ענייה באוצרות טבע, הסתכלנו בקנאה על רוסיה ואמריקה בעלות המחצבים.
קראנו על דרום אפריקה עם הרי זהב ונחושת ונהרות יהלומים, ובעיקר השתוקקנו לאוצרות הנפט הבלתי נדלים שיש בשכונה שלנו במזרח התיכון.
לא רצינו לגור באוהל של שייך סעודי אבל את המרצדס שחונה בחוץ... למה לא.
למדנו שכדי להיות מיליונר באיחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי, אדם צריך רק להיוולד.
אצלנו היה בזמן ההוא רק אוצר אחד "הון אנושי" וקצת אשלג מים המלח.
אוצר טבע זה ממש אוצר, צריך אותו, הוא נדיר, ומוכנים לקנות אותו במחיר גבוה בהרבה מעלות ההפקה שלו.
ההבדלים הגדולים בין תעשייה וחקלאות לבין הפקת אוצרות טבע היא הסיכון והרווח. אוצרות טבע צריך תמיד,
החיפוש וההפקה שלהם פשוטים וזולים בהרבה מהקמת מפעלי תעשייה והמצאת מוצרים.
על פי החוק אוצרות טבע שייכים לכל אזרחי המדינה והיא מחכירה את רק את זכות ההפקה.
אחר כך עזבתי את בית הספר והתחלתי ללמוד מהחיים, בבריטניה ונורבגיה גילו אז נפט בים הצפוני.
הבריטים למדו חלקית מהסעודים הם העלו את תמלוגי הנפט אבל רק עד 40%, הנורבגים היו יותר חכמים והחליטו על 85%.
הנורבגים גם החליטו שהכי כדאי לשמור את הכסף לעתיד, לפנסיה של כל הנורבגים, כך הבטיחו את עתידם.
השנים חלפו ומדינת ישראל החליטה להפריט את אוצרותיה, היא נתנה את מפעלי ים המלח ואוצרות הנגב לחברה לישראל.
אף אחד לא דיבר באותם ימים על תמלוגים היה יותר חשוב אז לקיים את מצוות דת ההפרטה מאשר לדאוג לציבור האזרחים.
שיעור התמלוגים מהרווח שמשלמת היום החברה לישראל עומד על 0.6%, כן פחות מאחוז אחד מהערך של אוצר טבע לאומי.
לפני כמה שנים עם גילוי הגז הצטרפנו סוף סוף למדינות בעלות אוצרות טבע משמעותיים.
אבל, שכחנו לבחור ממשלה בשבילנו, במקום זה בחרנו ממשלת משרתים לאוליגרכיה.
במקום שאוצרות הטבע של המדינה ישרתו את אזרחיה, במקום שיקטינו את מספר התלמידים בכיתות.
במקום שתוקם תשתית תחבורה ציבורית, במקום רכבות תחתיות, במקום מיטות לחולות במסדרונות.
במקום כל אלו יוכל יצחק תשובה ויוכלו שותפיו להחליף מטוס (שמעתי דאסו X7 מבוקש עכשיו) או להוסיף אגף לטירה.
במופע אימים בכנסת ראינו את אנסטסיה (הפטריוטית) מיכאלי ואופיר (טוכעס לייקר) אקוניס מייצגים את מי שמשתלם להם כלכלית לייצג.
הם ייצגו את יצחק תשובה שהחל לצבור את הונו כחבר מועצה (אתם חושבים שגם לי יש עתיד כזה?(-: ),
חה"כ יוסי פלד זכר שתשובה שילם לו פעם משכורת ותמך בו מהאגפים כמו שלמד לפני שנים בבה"ד 1 (באותם ימים היה עדיין ציוני).
על חברי הכנסת שייצגו אותנו כמו דב חנין, שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה צעקו הלוביסטים כאילו הם רוצים כאן רוסיה.
אם היו קוראים קצת עיתונים היו לומדים שכבר היום יש כאן רוסיה, בגלל שהפריטו הכל לכמה אוליגרכים ומשום שהאוליגרכים כאן וברוסיה לא משלמים תמלוגים.
למצלמה אמר תשובה ואמרו עובדיו שרק הודות להם זכינו בגז, כאילו לא אנחנו – משלמי המיסים שילמנו ומימנו את החיפושים.
הם איימו שאם ילכו לא יבוא אף אחד אחר וישראל לא תוכל להשתמש בגז,
כאילו בתי הקברות לא מלאים באנשים חסרי תחליף וכאילו דלק נדל"ן הקימו את המדינה.
"מי ישלם עבור צינור גז לאירופה?" שאל יצחק תשובה.
הבנתם? הוא רוצה למכור את הגז שלנו לאירופה ושאנחנו נשלם עבור הצינור (שהוא תוקע..).
אבל האינטרס שלנו של הישראלים זה בכלל לא למכור את הגז לאירופה.
האינטרס שלנו הוא שהגז יישאר אצלנו וישמש אותנו גם כשעתודות הגז בעולם יקטנו והמחיר יעמיר.
זה נכון גם בנוגע לפוספטים שהחברה לישראל כורה בנגב, על פי כל התחזיות בעוד 40 שנים יהיה מחסור עולמי בפוספטים.
למה אנחנו צריכים למכור את אוצרות הטבע שלנו היום בזול ולקנות אותם מחר ביוקר? בגלל שזה כדאי לתשובה ולאחים עפר?
הארץ הזאת היא שלנו ואם לא נזכיר את זה לאוליגרכים הם ימכרו את כולה בשביל קצת כסף מהיר.
גאווה
לאור הצלחתי בהבאת ילד לעולם נבחרתי פה אחד (של מנהלת בית הספר) ללוות טיול שנתי של כתה ו'.
במשרד החינוך גילו כבר לפני שנים שחלק מילדנו לא זכו לראות את ירושלים בירת הנצח שלנו ולכן שמנו לשם את פעמינו.
יצאנו מוקדם בבוקר יום ראשון ונסענו בפקק מס' 6 אל עירנו הקדושה.
ראשית צריך לומר שהילדים היו נפלאים מצחיקים ומעצבנים, רועשים ולפעמים מקשיבים.
הצוות מילא את כל תפקידיו על הצד הכי טוב ודליה המורה הנחושה הלכה לישון רק באשמורת שלישית.
אנחנו ההורים המלווים (זכרים בדרך כלל) הלכנו לישון בשקט נפש ולא הקדשנו דקת מחשבה לעתיד הריהוט של האכסנייה ולשלוות נפשם של אורחים אחרים, אורחים שבוודאי תכננו ללכת לישון לפני 02:00.
ישראליות
בירושלים ביקרנו בכל המקומות החשובים: הכנסת, הר הרצל, משכנות שאננים, בכותל ואפילו בנקבת השילוח בעיר דוד.
בכנסת גילינו מה זה עשבים שוטים, אלו רוב הצמחים ש"מגדלים" בגינות סביב לבנין.
בהר הרצל ראינו את קברות גדולי האומה מהרצל עד יצחק רבין וכל מנהיגנו ההיסטוריים. אבל החורשה מול הקבר הייתה מלאה אשפה, אולי לא חדשה אבל גם לא היסטורית.
גם כאן בהר הרצל היה הגינון מוזנח ומקסים הורה מלווה וגנן מוסמך לא התפעל בכלל.
בביקור בנקבת השילוח ראינו כיצד רשות ממלכתית, רשות הטבע והגנים, משתפת פעולה עם אירגון לאומני קיצוני שחי מתרומות מליונר קיצוני (עמותת אלע"ד ואירווין מושקוביץ'), ביצירת מיתוסים חדשים. להבדיל מגנים לאומיים אחרים כאן היו המדריכות לבושות בצניעות, אך לא בצניעות המקובלת בטהרן והמדריכים קיבלו פתור והיו לבושים רגיל. העמותה שמנהלת את החפירות עושה זאת תוך פגיעה בתושבים המקומיים והאבנים שהם זרקו באזור כפו עלינו חזרה בדרך עקיפה.
מובן ששיא הישראליות היה בכותל, השריד למתחם בית המקדש השני, כאן חילקו לחסרי כיסוי ראש, כיפה תוצרת סין.
האם ייצור לבוש מסורתי יהודי איננו יכול להתבצע בישראל? האם איננו יכולים לדאוג לגינון במקום הכי סמלי לריבונות שלנו? האם איננו יכולים לדאוג לניקיון סמל התקומה המתחדשת של העם היהודי? האם איננו יכולים לחפור ולנהל חפירות על חשבוננו מבלי לחזור לימי הקבצנות של הגולה? אני מקווה שאובמה צודק ואנחנו יכולים.
עדיין דבר טוב אחד אפשר לומר על יזמת משרד החינוך וטיולים לבירה, כך ילדנו לא יטפחו ציפיות חסרות ביסוס, על הארץ על אתריה ועל יושביה.
תשע"ב נגמרת, לא נספור לה את כל קללותיה כי לא נעים, היא דווקא ניסתה זה אנחנו שפישלנו. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז נזכר רק בדברים שקרו בחודשיים האחרונים.
היה לנו:
מחאת הקוטג', הוקמה ועדה שהמליצה לפתוח את השוק לייבוא, אבל הרי מחיר החלב ליצרנים/רפתנים לא עלה!? מה שעלה זה מחיר הסרסור מהרפת לצרכן. אבל הממשלה לא רצתה להפעיל פיקוח על המחירים, כי אצלנו תחרות זה הדבר הקדוש. אז המחאה הסתיימה בפשרה, מחיר הקוטג' ירד ומחירם של כל יתר מוצרי החלב עלה.
הייתה לנו שביתת רופאים ארוכה, היא הסתיימה בתוספת תקנים ותוספת שכר. הוסיפו 1000 תקנים לאורך תשע שנים, למרות שחסרים 7000. אבל זה בסדר כי גם את התקנים שהוסיפו אי אפשר למלא, כי השכר (33.5 ₪ ברוטו לשעה אחרי התוספת) לא מספיק לפרנסת משפחה. תוספת השכר מסתכמת ב 30% לאורך תשע שנים, כלומר גם בשנת תשפ"א יצטרכו לעשות משמרות ולעבוד ברפואה פרטית בכדי לתת לילדים שלהם אפשרות להגיע לאוניברסיטה. המתמחים שניסו לערער על ההסכם גילו שבמדינת ישראל לא רק זכות השביתה נמצאת בספק אפילו הזכות להתפטר לא מובטחת.
הכנסת קיבלה בהצבעה טרומית החלטה להפריט את שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אל יקל הדבר בעינכם זאת החלטה שאין לה תקדים עולמי, לא בארה"ב ולא בשום מדינה אחרת. מסתבר שהויכוח למי שייכים אוצרות הטבע כמו גז ומחצבי ים המלח עובר לתחום נוסף ורוב חברי הכנסת לא בצד של הציבור.
השביתה במפעל חיפה כימיקלים נמשכת, המפעל הופרט לפני 25 שנים עבור 50 מיליון דולר ומרוויח כ- 140 מיליון דולר כל שנה. לפני חצי שנה פנו העובדים להנהלה בבקשה לצדק חברתי. יש במפעל עובדים שבאו לפני ההפרטה, יש שבאו אחרי ההפרטה וישנם עובדי קבלן.למרות שמדובר במפעל רווחי מאוד שכר העובדים שבאו אחרי ההפרטה נמוך וחלקם לא מקבלים קביעות. העובדים הותיקים ביקשו לחתום על הסכם קיבוצי לפיו החדשים יתקבלו לקביעות ויקבע סולם שכר שיבטיח גם לחדשים עליה בשכר.
מערכת החדשות של ערוץ 10 הוכיחה לנו שיש משהו יותר מסוכן מצנזורה של המדינה ושל פוליטיקאים, מדובר בצנזורה של בעלי הון. אם לא תקיים צו צנזורה פוליטית ידונו אותך להשעיה או פיטורין, אבל אם לא תשמע בקולו של טייקון זה יעלה לך כסף, הרבה כסף, מליונים.
ישראל מתייבשת, ההפרטה של המים העלתה את המחיר שלהם פי 4 תוך 4 שנים מה שנקרה 4X4. גם בלי שערוריית קנס המים כולנו חושבים פעמים לפני שאנחנו משקים את הגינה. הגינות מתייבשות ועצים כמלים. מחקר שנערך באוסטרליה מצא שבאזורים בהם כרתו עצים יורד פחות גשם, הם ממליצים לטעת אצים וליער אזורים. אז מסתבר שאם נמשיך כך לא נציל את ישראל, רק נזרז את תהליך הייבוש.
מהפכת התודעה
קללות קללות, את שנת תשע"ב נזכור בעיקר בגלל התחלת המהפכה, מהפכה של תודעה.
"ישנה אמנות, או נכון יותר מיומנות, מיומנות התעופה. הסוד טמון ביכולת ללמוד להשליך את עצמך אל הקרקע ואז בדיוק כשאתה עומד לפגוע, להחטיא". - דאגלס אדאמס
היסטוריה זה לא הצד החזק במאהל ראש פנה, אילו היו לומדים היסטוריה היו יודעים שבגליל אפשר לגייס מקסימום כמה מאות אנשים להפגנה.
אילו היו יודעים היסטוריה היו יודעים שדוסים מברסלב עד חב"ד לא יכולים לשבת לדבר ולהסכים עם חילוניים חובבי קניונים. הם לא היו חושבים שקומוניסטים יכולים לשבת עם מתנגדי ההתנתקות לדבר לשיר ולצחוק בכייף. אילו היו יודעים היסטוריה לא היו חושבים שיבואו להפגנות אנשים מצפת וטובה וחצור.
כן ככה זה שהתודעה משתנה, אנשים מתנהגים אחרת מהצפוי.
תהליך שינוי התודעה התחיל עם תחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, היו כלכלנים ואנשי מדעי החברה ששמו לב ששיטת הכלכלה המקובלת, הניאו-ליברלית, לא מצליחה לשחזר את הישגי הכלכלה המתוכננת (כלכלה סוציאל-דמוקרטית). ההבנה הזאת לא קיבלה ביטוי, כולם היו עסוקים בקריסת הגוש הסובייטי. החסידים השוטים של השיטה ראו בקריסת בריה"מ הוכחה ליתרון השוק החופשי. המשברים לא אחרו לבוא כי משברים הם דבר רגיל בשוק חופשי. ב- 2008 התחיל המשבר הגדול, המשבר שנמשך עד עכשיו, משבר שהוא מספיק גדול כדי לשכנע את בעלי המקצוע, אבל לא את עדת המאמינים. המהפכה בישראל פרושה שהציבור השיג את הממשלה, בחלונות הגבוהים עוד לא הבינו שצריך להחליף דיסקט אבל ברחוב זה כבר ברור. הציבור כבר יודע שצריך כאן צדק לא צדקה, רווחה לא רווח, שיתוף פעולה לא תחרות.
עכשיו כשאנחנו בשלב התודעה ההמוני, צריך לדעת שלא תם המאבק. אנחנו נצטרך עדיין להתמודד זאנגה זאנגה, על כל דלת, על כל משרד, על כל פינה. כי אנשי ההון שמנו והם חזקים ובועטים. יש היום בעולם אנשי עסקים יותר חזקים ממדינות הם והחברים המקומיים שלהם לא מוותרים בקלות.
תחל שנה וברכותיה
"להם ההון ולנו ההמון" לכן בשנה הבאה עלינו לטובה נמשיך בדרך אל צדק חברתי ובעזרת האנשים הנפלאים שישנם כאן, נהפוך את ישראל לאור לגויים וחברת מופת. גם אם לא נגמור בשנה אחת לא נורא, אנחנו צעירים חזקים ובעלי המון סבלנות, שנה טובה.
יום רביעי, 8 בספטמבר 2010
מה היה לנו
9 מעשר?
כשתש"ע רק התחילה היה באוויר, ריח של תחנת כוח ביער ביריה, עכשיו כבר ברור שהתוכנית בוטלה.
בכלל תחום הטיפול באשפה התקדם מאוד השנה, אביהוד הבין עד כמה זה חשוב ופועל לכיוון הנכון.
בחרנו מתכננת שמכינה תוכנית אב לנושא, יערה גיבורי הפרויקטורית מצליחה להוציא את המקסימום עם שכר מינימום. בית הספר התגייס ובמתנ"ס יסמין והצעירים מוכיחים כי זה נוער זה זהב.
יש היום יותר מודעות יותר מחזור ופחות לכלוך, גם לאורך הדרכים בגליל רואים שיפור את האשפה שאוספים לשקיות מפנים באותו יום.
באופן כללי הממשלה החדשה לא ממש מצטיינת אבל לאיכות הסביבה נבחר שר שהתחום חשוב לו ולא חושב שכל תפקידו זה מנוחה כמו השר הקודם. השר ארדן הצליח לעשות היסטוריה, הוא הצליח בהחלטת ממשלה לבטל תוכנית חוקית לבניה בחוף פלמ"חים.
מדובר כאן בשני תקדימים, אחד ביטול תוכנית בהחלטת ממשלה והשני החלטת ממשלה נבונה. רוב חופי ישראל סגורים לציבור, חלק בגלל מתקני תשתית, חלק מסיבות היסטוריות, חלק בשימוש המדינה והצבא, המיעוט שנשאר זקוק להגנה כפולה.
לפני הרבה שנים כשהיו פחות ישראלים ויותר חופים פתוחים חשבו שיהיה נכון לבנות בחוף פלמ"חים היום יודעים שלא וטוב שתיקנו.
כמו כל הממשלה והמדינה גם תחום איכות הסביבה סובל מהחובבנות והשתלטנות של משרד האוצר, אולי בשנה הבאה זה ישתפר.
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה השנה לבטל את תוכנית ויסקונסין תוכנית שהכניסה למפעיליה מאות מיליוני ₪ על חשבון האנשים הכי עניים והכי חלשים.
ראש הממשלה והסדיסטים במשרד האוצר ראו כיצד הממון חומק מידי חבריהם כמו נסיכה מידי דרקון. שירות התעסוקה שקיבל טפיחה על השכם (הרבה יותר יעיל מהמפעילים הפרטיים של ויסקונסין) התנער מעפרו ויצא בכמה תוכניות הכשרה חדשות.
אני מאחל לנו שבשנה הקרובה נראה כיצד מחזירים את הקורסים להכשרה מקצועית ומראים שהמדינה באמת רוצה לעזור למובטלים ולא סתם להתעלל.
בת"א למרות החום הסוציומטיות והלחות (שהגיעה גם לכאן כמה חבל) הוכח שנית כי שולט ההיגיון. הוחלט לבטל את הרכבת הקלה, יש בזה שני פנים טובים.
א.במקומות צפופים בערים כמו ת"א צריך רכבת תחתית, רכבת קלה תופסת מקום שקשה למצוא ומוסיפה רעש וסכנה.
ב.החברה הפרטית שזכתה במכרז לבניית הרכבת גילתה שמרוויחים יותר מלא לבנות רכבת – פשוט אומרים למדינה תני כסף תני הקלות תני תני תני ...עד שבסוף המדינה משלמת את כל העלויות והזכיין מרוויח את כל הכסף (מה שיקרה עוד מעט עם בית החולים באשדוד). אז הפעם בניגוד למקרים קודמים מסתבר שלא כולם כל הזמן פריירים.
רכבת ישראל למרות הניהול הפוליטי והבלתי מוכשר מצליחה בינתיים בגדול, כל יום נוספים קילומטרים של מסילה מודרנית, כל יום נוסף ציוד, כל יום גדל מספר הנוסעים.
אפילו שר התחבורה שלנו הצליח לעשות משהו נכון השנה. הוא הודיע כי מעכשיו יתוכננו מחלפים שמתאימים בגודלם למדינת ישראל, כלומר קטנים בהרבה מהקובל היום.
אם הוא יחליט בשנה הבאה כי מעכשיו רק אנשי מ.ע.צ יתכננו יקרה הדבר הכי טוב.
עליכם לדעת כי השיטה המקובלת היום בישראל היא להעביר תכנון למשרדים פרטיים תמורת אחוזים מגודל הפרויקט. ברור שהמשרדים רוצים להרוויח לכן הם מתכננים ב"גדול" והאחוזים גדלים בהתאם. אם התכנון והניהול יחזרו למ.ע.צ השיקולים יהיו שיקולים של יעילות תחבורתית מקצועית לא שיקולים של רווחיות.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו אני מתרשם שבנות נבחרת הכדורסל הישראלית מוכיחות את עצמן. אני מניח שגם בשנה הקרובה ניווכח שזה ביטוי רגיל לעליונות הטבעית של נשים.
אני מאחל לכולם:
לצעירים ולמבוגרים
לנשים ולגברים
לכהים ולבהירים
לנכים בגופם ולנכאים ברוחם
למאמינים באלוהים ולמאמינים באדם
ואפילו לאלו שמאמינים רק בעגל ההוא מהזהב
שתהייה שנה לבנה של שלום
שתהייה שנה אדומה של חברה
שתהייה שנה ירוקה של סביבה
וכן גם לאיטלקים שזהו דגלם אני מאחל את כל זאת
הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.
אבל כשהטמפרטורה מגיעה ל-37 מעלות.
המזגן הוא מפלטו של העובד.
נשים יכולות לקיים חיי זוגיות עם גברים
רק בגלל יכולתן להתרכז בדברים קטנים.
יום רביעי, 28 ביולי 2010
על דמוקרטיה ודיור
דמוקרטיה
כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.
כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.
מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.
כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.
מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.
רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.
אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.
דיור
בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.
בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.
בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).
מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.
לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.
את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".
המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.
המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.
מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.
אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.
ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א' כשכונה חקלאית.
לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11 משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.
אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.
לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.
המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.
בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.
במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.
אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.
עמית הרפז
מקורות:
The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)
אולי שמתם לב אם יש תחרות בין הבנקים? האם השתפר השירות ללקוח? ירדו העמלות?
אתם זוכרים איך פעם כשהתקשרתם לסניף הכרתם את מי שענה? מה דעתכם על מענה ממוחשב, מוסיקת רקע רגועה, מענה אנושי של טלפן/נית שעובד בחברת תיקשוב ובחיים לא פגשתם? אדם שיושב בחברת עשרות עובדים כמוהו ע"י שולחן + מסך, במבנה סגור עם חלל מאוחד, אורות ניאון מעליו. עונה על כול שאלה בכול נושא, בנק, משרד הרישוי, ביטוח לאומי, בתי המשפט, יודע כול...כול מה שכתוב על המסך.
שמתם לב לתחרות בין חברות הסלולר? אתם מצליחים להבין את החשבונית שלהם? אולי תספרו לי למה אני משלם "אחריות ותיקונים שנה שנייה" על אותו מכשיר, כבר ארבע שנים?
קרה לכם כשחיכיתם בתור באחת הסוכנויות שלהם, כי מכשיר התקשורת שלכם הפסיק לתקשר? נכון שהתגעגעתם לתור בקופת חולים? כמה פעמים הייתה לכם תקלה חוזרת?
ראיתם כמה ירד (עלה!) מחיר הסולר מאז שמחירו נקבע בשוק החופשי ולא בממשלה?
איך הוא יחסית למחיר הבנזין שנשאר בפיקוח ממשלתי (שכולם אומרים שהוא לא יעיל)?
אתם זוכרים את הרפורמה במשק הדלק? מה יותר נוח לכם, מתדלק ותיק שממלא את המיכל ומכיר את הלקוחות וכלי הרכב, או אינטרקום שבצידו השני צעיר/ה לפני טיול בחו"ל? כאלו שעומדים בתחנת דלק שמתחזה לקיוסק?
אולי ראיתם בכמה ירד מחיר הבגדים מאז שהפסיקו לייצר אותם בישראל?
קרה לכם שחולצת אתא שיוצרה לפני 25 שנים נראית יותר חדשה מחולצה בת שנה?
כן אני יודע גם אני קונה בשוק או יד 2, אבל שמתם לב למחיר בגדים שמייצרים בסין עבור 15 ₪? כשמוכרים אותם בחנות מותג עבור-300 ₪, איך מחשבים את הרווח 2000% או 1900%?
יש לכם קופת פנסיה? דמי הניהול, מה קרה להם מאז הרפורמה המפורסמת? אתם זוכרים איך איימו שהקופות הותיקות תקרוסנה, והממשלה תבוא להציל אותן? הקופות החדשות, אלו שמשלמים בהן הרבה יותר דמי ניהול והן מהמרות בבורסה. האם יוכלו לשלם פנסיה סבירה? או שהמדינה תשלם לפנסיונרים השלמה? מה יותר יקר, לפרנס פנסיונרים, או לפרנס מנהלי קופות (בשכר מנהלים) ופנסיונרים?
קראתם בעיתון או שמעתם ברדיו כמה מרוויחים בכירי המשק? כן, אלו שנוסעים לוועידות עסקים בקיסריה או שווצריה. אלו שמסבירים לנו איך ישפיע גידול של 100 ₪ לחודש בשכר המינימום.
אלו שמנתחים בידענות את עליית/ירידת המחירים בבורסה כאילו זה מדע מדויק ולא סתם רולטה.
אז אני שמח לבשר לכם שכול התופעות האלו מכונות "כשל שוק", זה מסביר הכול לא?
לפני 234 שנים נהגתה תיאוריה שאומרת: "אם ניתן לשוק לנהל את עצמו הוא יביא את היעילות לשיא, את המחירים למינימום ואת השירות למקסימום". כשהתיאוריה הזאת לא עובדת (רוב הזמן והמקרים), תתעלמו. אם נמאס לכם להתעלם או שאיזה נודניק כל הזמן שואל שאלות, קוראים לזה "כשל שוק".
בממשלת ישראל החליטו כבר לפני כמה שנים (1993) שגם מחיר המים שאנחנו שותים, צריך להיקבע בשוק. הם הסבירו שהממשלה לא יעילה בניהול משאבים, שיש הזנחה של תשתית. שהרשויות משתמשות בכסף לדברים אחרים, והשחיתות! מה איתה?
את המים מספקת ברוב המקרים חברה ממשלתית (מקורות) ורשויות מקומיות מזרימות אותם לצרכנים. אם רוצים שתהיה תחרות חופשית (החליטה הממשלה) צריך להפריט. למכור את מקורות, ולהוציא את הספקת המים מהרשויות. נכון שממשלת ישראל בדרך כלל לא מקיימת את החלטותיה אבל בסיפור הזה ישנם עקשני משרד האוצר והם לא מוותרים.
עשר שנים עברו עד שהוציאו את הספקת המים מידי הרשויות לתאגידים (בינתיים רק הרשות של ראש-פנה לא הפריטה את ההספקה). על חברת מקורות מפעילים את שיטת השחיקה, מוציאים יותר עבודה לקבלים חיצוניים, לא מאפשרים לה להשתתף בפרויקטים, שולחים אותה ללוות כסף מהבנקים. אבל, עדיין לא גמרו להפריט את המערכת וכבר הגיע ה"כשל שוק", שוב הוא דופק בדלת, עכשיו מסתבר: התאגידים לא כלכליים הם בהפסדים.
ביוב לא מטוהר, מים טובים נשפכים לחינם, עיכובים בהתפלה, מחסור מים ארצי, במקום תשובה לבעיה, יוצאים למסע הסברה. "ישראל מתייבשת!!!" מענישים בקנס מים, יוצרים פאניקה ציבורית. נכון אפשר היה להקים חברה ממשלתית לביוב, אפשר היה לתת למקורות ללכוד יותר מים, להקים מתקני התפלה במימון המדינה. רשות שלא מטפלת נכון במערכת המים אפשר למנות לה ועדה קרואה. אפשר היה לפתור את הבעיה כבר לפני שנים, אבל אילו פתרו את הבעיה לא היו יכולים לייצר פאניקה. ובלי פאניקה אין "שינויים מבניים" בחוק ההסדרים. ובלי שינויים מבניים אין הפרטה ואיפה יעבדו בעתיד המפריטים.
טוב כבר החליטו להפריט, כבר ביצעו חלק מההפרטה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות.
אוליגרכים לא נוצרים ולא נולדים בעסקים מפסידים. בכדי שירצו לקנות את מערכות המים צריך מערכות רווחיות, מה עושים? מעלים מחירים.
החליטו חכמי האוצר לייקר את המים, ולהגיע תוך כמה שנים מ – 4 ₪ למ"ק, ל – 12 ₪ למ"ק.
תשאלו, איך קורה שחברות ממשלתיות ורשויות מקומיות מרוויחות במחיר 4 ₪ למ"ק, וחברות פרטיות "יעילות" לא? זה פשוט, החברה הפרטית רוצה להחזיר תוך 5 שנים, את ההלוואה שלקחה בשביל לקנות את החברה הממשלתית.
בשביל זה: צריך להרוויח כל שנה 25% מההשקעה? צריך. צריך לחלק שכר עתק למנהלים? צריך. צריך למכור לציבור מניות בבורסה? צריך. אז צריך חברה מרוויחה מאוד, נגיד, כמו בזק? בטח שצריך.
קמו נציגנו בכנסת ובראשם משה גפני מיהדות התורה ואמרו: "מים הם לא סחורה, זאת זכות אדם בסיסית לקבל מים. אם לרשות המים יש הפסדים. אם ישראל מתייבשת. אם צריך סוף סוף לתקן את המערכות, הכסף יבוא מתקציב המדינה. בשביל זה משלמים מיסים. כמו שבקריית שמונה לא משלמים ישירות לחיילים שעל הגבול כך גם מחיר ההשקעה בהפקת והספקת מים".
עכשיו נשאר לנו רק לראות אם הממשלה תצליח לייצר עוד "כשל שוק", בכדי להעשיר את העשירים, או שהח"כים ואנחנו ננצח.
יום חמישי, 27 במאי 2010
"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי
ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.
הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.
המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.
מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.
בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.
למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.
ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.
ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.
את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).
מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.
אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.
לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?
במדינה דמוקרטית זה חוקי שאנשים כמו ברק ונתניהו יחיו בסרט.
השאלה היא למה דווקא סרט אימה?
יום חמישי, 29 באפריל 2010
פרשה ארץ ישראלית
בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.
דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.
הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.
הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?
ממחלף עין תות על שם נחל תות שעוצר בכוחותיו האחרונים את טפיש מס' 6, עד שכונת האורנים על שם האורנים שכרתו בתוך המחצבה הדרומית בראש-פינה.
ישראל בשנות ה-2000 היא ארץ ללא מתום, נופי קדם פצועים ושבורים מהצפון עד הדרום.
לפעמים בגלל קווי חשמל על עמודי ענק שחותכים הרים מהגליל ועד הר הנגב, מעמק יזרעאל עד מכתש רמון. לפעמים אלו מחצבות שנקראות בטעות שכונות, בכפר ורדים, כפר חנניה, ראש-פנה ועוד ועוד. וכדי לתת לה טעם לארצנו כמו תיבול של תבשיל, אנחנו מפזרים לה זבל בכל שביל.
הרבה פעמים גורמי הנזק הם כבישים ומחלפים אדירי ממדים כאילו נועדו לשרת אוכלוסיה במרחביהן האין סופיים של סיביר או נברסקה - המתכננים שכחו כנראה להתעדכן עד כמה ישראל קטנה וצפופה. ובנו מחלפים בגודל מאות דונמים. אבל הם לא שכחו ל"שקם" את הנוף, יעני איפור על פני הגויה, הגויה שהייתה פעם ארץ נושמת. האם הכבישים האלו באים לפתור בעיית תחבורה? להגיע היום מראש-פינה לתל-אביב או קריית שמונה לוקח בדיוק אותו זמן כמו לפני שלושים שנים (עכשיו זה רק יותר מכוער). אז מה יכולה להיות הסיבה?
והחציבה? למה צריך לגור במחצבות? בעולם ישנן המון שכונות וערים שבנויות עם הטבע לא נגדו. אפילו אצלנו בארץ אפשר לראות תכנון הגיוני כמו בקריית טבעון.
יותר זול, יותר יפה, יותר נוח לתושבים. יותר פשוט וזול לטפל בתשתית, אלפי שנים בנו כך על מדרונות. אצלנו בשכונה הדרומית היה ואדי קטן שקוראים לו 'שרביק' למה מילאו אותו עפר? מה היה קורה אם היו עושים לאורכו טיילת ומעליו גשרון? או שאולי עדיף לסתום אותו ובמקום זה לטייל בקַניון ? אגב, איפה אנחנו הישראלים אוהבים יותר לטייל בטבע או ב-H&M?
צריך חשמל וקווי ביוב, צריך צינורות מים ותעלות ניקוז. אבל האם צריך שהם ייחצבו ויפגעו בכל סלע וגיא? נכון שהקנקן ניכר בתוכנו, אבל זה נפלא אם הוא גם יפה.
ישראל היא ארץ מאוד מיוחדת, היא נמצאת במפגש של ארבעה לאזורים גיאוגרפיים. יש בה הכול שלג ומדבר, ים והרים. בקע הכי עמוק וכמעט הכי חם בעולם ויש בה גם אזורים קרירים וגבוהים. ארץ עם מגוון קרקעות אדיר: בזלת גיר וחול, ואין סוף סוגים של צומח וחי, היא חלק מערש הציביליזציה האנושית, אז למה להרוס?
ילד רואים לו על הפנים מה אכל, בארצנו רואים מי הלך ולאן טייל. זה לא סימני דרך זה סתם לכלוך. לא, הנזל וגרטל או עמי ותמי לא סימנו כאן את דרכם חזרה. הם הלכו רק בכיוון אחד – בשביל קליפות החיתולים. לא צריך סבון הוא בילט-אין בנחל, ופלסטיק הוא צמח לארצות שחונות, הוא גדל בלי השקיה.
איך מאיפה ולמה באה ההתנהגות הזאת?
החיות שסביבנו נוהגות לסמן בעלות, הן לא עושות את זה עם אבני גבול גדרות וחומות.
הן מסמנות את זה בהשתנה או ערמת גללים.
כך זה כנראה גם אצלנו, זאת לא אהבת הארץ זאת הוכחת בעלות!
מותר הישראלי מחיית השדה:
שהחיות מחרבנות בהיקף הטריטוריה שלהן אצלן זאת הוכחת בעלות, ואנחנו? אנחנו מחרבנים את הטריטוריה שלנו.
אולי התקשרו אליכם הערב? או באחד מערבי השבוע? אולי שאלו אותכם המתקשרים אם אתם רוצים לשפר את ביטוח הבריאות שלכם?
אם יש לכם מושלם כדאי לכם פֶרְפֶטוֹ, אם יש זהב כדאי פלטינה, אם יש לכם ביטוח סיעודי לשלוש שנים למה לא תרחיבו ל..עד סוף החיים?
יש עכשיו מבצע מדהים 13 ש"ח ואתה מבוטח מפגיעת מטאור, וירוס, חי-עבה. נשלם לך טיפול בחו"ל, החלפת פרוסטטה, השתלת גרון, כדאי לך, זה משתלם.
"אתה יודע שמחקר חדש שפורסם בארה"ב מראה שמבוטחים חיים יותר שנים?" שאל אותי קול מהקצה השני של הקו. אתה יודע שבארה"ב חיים בממוצע שנתיים פחות מאשר בישראל? עניתי (בשאלה כמובן, אצלי זה גנטי). טוב הוא ענה זה בטח זיהום אויר, אבל בישראל ובקנדה אורך החיים שווה, ובשתיהן יש ביטוח ממלכתי, עניתי.
אתה יודע שחתי, מערכת הבריאות האמריקאית עולה היום פי ארבע ממערכת הבריאות הישראלית. זה לא אומר שהמדינה לא משלמת, הממשל האמריקאי משלם השתתפות במערכת הזאת, הוא משלם לנפש יותר ממה שעולה הבריאות לנפש בישראל.
אתה מבין אמרתי לו, אם אני אשלם יותר ביטוח בכדי שמצבי ישתפר יחסית למצבם של יתר האזרחים בישראל, בטווח של כמה שנים נשלם יותר עבור פחות בריאות.
נניח שאתה צודק הוא אמר, אבל האחריות שלך היא בריאותך ובריאות המשפחה שלך, מרוב דאגה לאחרים אתה שוכח את הילדים שלך ואת עצמך.
שאלתי, אתה לא חושב שחלק מהבריאות שלי זה גם החברה בה אני חי? תתאר לעצמך שאני אחיה רק בכדי לבקר את החברים החולים חסרי הביטוח שלי...נראה לך שאלו חיים שכדאי לחיות?
אני חושב שגם הם יעשו ביטוח, ענה לי ואם אתה לא תעשה הם עוד ילכו אחרי הארון שלך ויגידו איזה פראייר למה הוא לא עשה ביטוח כשהיה יכול!?
אתה מכיר את פרדוקס האסירים שאלתי? השאלה הניצבת כאן מתאימה. אם אעשה הרחבת ביטוח וכמוני יעשו כולם מחשש להשאר במיעוט, יעלה מחיר הבריאות ואיכותה תרד.
אם אני וכול האחרים נבחר לא לעשות ביטוחים כאלו, יהיה מצבנו הכי טוב, אבל בכדי להחליט כך, אנחנו צריכים להאמין בבני האדם.
הוא ענה: "ת'יודע מה, שכנעת אותי. תכתוב על זה פוסט שישכנע עוד אנשים."
שבוע אחרי שנולד לנו הילד הראשון, התקלקלה מכונת הכביסה. המומחים באו , בדקו הנידו ראש ואמרו יאללה לזבל. זאת הייתה האחרונה בשורה ארוכה ומכובדת של מכונות כביסה יד שניה. בדרך כלל מכונה כזאת הייתה מגיעה אלינו עם הורים של חברים ומשפט מפתח: "מכונה מצויינת עובדת כמו סוסה כבר 20 שנים, אנחנו מחליפים כי: הצבע/הדגם/העיצוב .. או: סתם נמאס ורוצים חדשה". אלה היו מכונות, פאר תוצרת הארץ, זהר, אמקור, קריסטל .... עבדו מצויין לעיתים רחוקות דרשו תיקונים וגם הם היו זולים להפליא. רק אם הלך האוטומט הרמנו ידיים, כי האוטומט תוצרת חוץ.....לא שווה לתקן.
אבל ילד חדש זה הרבה כביסות ומכונה יד 2 אחרת, לא נראתה באופק. אז החלטנו קונים מכונה, מכונה חדשה מהניילון. הלכנו לסלון (מוצרי חשמל) עם הרבה טקס בישבן, והצטרפנו לעם הקניות באופן רשמי. המכונה הגיעה עם הטכנאי אחרי כמה ימים. ריח של חדש, פירמה טובה, תוצרת חוץ, תוף נירוסטה, אחריות... איזה שמחה.
כיבסנו ככה כמה שנים עד שהילד נהיה בן 7 והמכונה התקלקלה, הלכתי לסלון (חשמל) אמר לי המוכר נוּ, 7 שנים זה טוב, בוא תקנה חדשה. אמרתי לו מה בעניין תיקונים?
ענה, עזוב כבר אין חלקים, בוא יש כאן מכונה משהו משהו, תוצרת חוץ.
אמרתי, אבל פעם מכונות אתה יודע 20 אפילו 30 שנים,ומה קרה לתוצרת הארץ.
כן ענה, יש לי בבית אחת כזאת, אבל חדשה כבר אין להשיג. הנה המכונה החדשה שתקנה אצלי לא תחזיק אפילו שבע שנים, אולי רק ארבע. ותוצרת הארץ כבר אין, רק המקרר ההוא נשאר אחרון.
הוא צדק, אחרי ארבע שנים תיקנתי אותה וחודשיים אחר-כך בקילקול הבא, התייאשנו וקנינו אחת, חדשה.
שבוע חיכינו לטכנאי שיבוא וייתקין וילמד, כי מכונת כביסה אתם יודעים לא כל אחד/ת יכול/ה להפעיל.
אז תגידו, מה זה מכונת כביסה? מה יש בה? כמה ק"ג בטון (משקולת), ברזל, נחושת, פלסתיק, גומי, קצת זכוכית. כמה עולה להפטר מהגרוטאה? אם מטמינים אותה במזבלה באדמה זה עולה בערך 20 ש"ח. אבל זה, לא סוף הסיפור.
אם נמשיך לכרות מתכות ולשאוב נפט וליצור מהם מכונות כביסה, כפי שאנחנו עושים היום, הם יתכלו. ניצול המשאבים גם לו יש מחיר.
ישנם בעולם אלפי מכרות מתכת בלתי פעילים, הפועלים עזבו המכונות מושבתות, עורקי המתכת נוצלו. אבל המכרות האלו ממשיכים לפלוט זיהום לנחלים ולמי התהום.
בעלי זכיון הכריה החזירו את המקום לציבור, ועכשיו הציבור צריך להתמודד עם הנזקים הסביבתיים. כמה באמת עולה לכרות ק"ג נחושת בארה"ב, בסין, במקסיקו, באפריקה, בתמנע? ישנו מחיר האנרגיה והעובדים וישנם המחיר הסביבתי, ומחיר ההתכלות של החומר, מחירים שנשלם יום אחד, אולי עוד 30 שנים אולי עוד יותר, אולי רק הנכדים ישלמו.
פעם צרכנו את החומרים האלו כדי ליצר מכונה ל-20 שנים ועכשיו, לחמש. פעם המוצרים יוצרו ע"י הרבה חברות בהרבה ארצות. עכשיו כמעט הכל מיוצר בסין, שנעביר לשם גם את ייצור הילדים? מה המחיר החברתי שאנחנו משלמים על ייצוא העבודה?
כמה עולה לנו כשמזגן תוצרת עפולה שמחזיק 20 שנים מוחלף ע"י מזגן סיני שיחזיק 8 שנים? אפשר להוסיף את מחיר ההבטלה/ הכשרה מקצועית/ כאב, לחשבון?
כמה עולה לנו תיק גב שמתקלקל ונזרק לאשפה עוד לפני שהמדבקה (מיובא ע"י: ZZZ תוצרת סין, סוג א') נופלת? או תיק בית ספר שצריך להחליף בסוף השליש?
המרוויחים הגדולים הם המתווכים, קונים הכי בזול - מוכרים הכי ביוקר.
פעם הייתה תוצרת, פירמה, היום זה מותג. הכי חשוב למתג משהו ואז כבר לא חשוב אם הוא טוב, אמין, משוכלל, יפה. אז כמה זה באמת עולה לנו לקנות מוצרים שמתחלפים לפני שלמדנו את כל האפשרויות שלהם. כמה עולה לנו כשאנחנו קונים אותם מסין ושולחים לסין פלסתיק נייר ומתכת למחזור? כמה דלק שורפות הספינות, כמה מובטלים, כמה אשפה, כמה עולים לנו כל הדברים הזולים האלו?
