פחד

פורסם בעבודה שחורה

כאילו המצב הכללי שלנו לא מרגש אותנו מספיק, אוזנינו ועיננו מותקפות כל הזמן במסעות הפחדה. מסע ההפחדה האחרון נוגע לשלבקת חוגרת, מדובר במחלה וירלית שתוקפת בערך 0.3% מהאוכלוסיה מעל גיל 60 וניתנת לטיפול פשוט. ברור שאם חברת התרופות שמצאה חיסון למחלה, תמכור את החיסון למספר זעום של אנשים (29 אלף איש חולים בישראל) היא לא תרוויח הרבה ולכן פתחה במסע הפחדה. השאלה היא אם כך תצליח למכור את החיסון גם למי שלא צריך?

חברת תרופות אחרת פיתחה חיסון נגד וירוס הפפילומה, ומיד יצאה במסע הפחדה כי וירוס הפפילומה עלול לגרום לסרטן צוואר הרחם לכן כל אמא אחראית צריכה לחסן את בתה. במסע הפירסום הזה לא טרחו לספר לנו את העובדה שהסיכוי שהוירוס יגרום לסרטן אפסי (35 נשים יחלו בכל ישראל).

חיים הכט הוא איש מפחיד באופן טבעי וגם סיבה טובה מדוע תרמתי את הטלוויזיה שלנו למועדון הנוער. לחיים הכט יש פרסומת מפחידה, זה הולך בערך כך: 'אילו הרדאר של צנציפר לא היה מתריע!!!!! היה צריך לקלף אותי! מאחוריה של המשאית שנסעה לפני'. למרות שמספר תאונות הדרכים ירד בשנים האחרונות באופן דרמטי, גם כאן בלי קשר למציאות מתנהל עוד מסע הפחדה.

בתחום תאונות הדרכים דווקא ישנם גם מעשים הגיוניים, עמותת אור ירוק הזמינה מחקר שבדק את יעילותם של מסעות הפחדה בארץ ובעולם, התברר שהם לא יעילים. מסתבר שכאשר עושים מסעות הפחדה הציבור מגיב בכל מיני צורות ולא בדרך המתוכננת. ישנם למשל אנשים שההפחדה גורמת להם לרצות להסתכן. באחד המחקרים מצאו כי ההפחדה יצרה רגשות חרדה וגועל מצד אחד ומצד שני הפכה נהיגה מסוכנת ליותר פופולרית. כך נמצא גם במחקרים שנערכו בישראל, מסעות ההפחדה בנושא נהיגה בשכרות הפכו את ההתנהגות הזאת ליותר מקובלת.

לאחרונה ירדה ההפחדה בנושא מבקשי מקלט אבל אני זוכר איך אפילו ראש הממשלה לא התאפק והודיע כי כמה אלפי סודנים מהווים סכנה קיומית על מדינת ישראל, סכנה קיומית? לא פחות, אחרי הכל הם באו עם טנקים ומטוסים, או שהם כאלו חתיכים ובעלי תכונות בולטות אחרות, שכל בנות ישראל יעזבו את היהודים בעלי הבוטן ירחם השם. האיום הקיומי הזה נשכח מאז ופינה מקום לאיומים קיומיים אחרים. מסעות ההפחדה האלו היו חסרי תועלת מלבד בכמה מקרים, בהם טיפוסים מהקצוות הסהרוריים של החברה כמו מירי רגב זכו בכותרות בעיתון. לדעתי אילו מירי הייתה מאמצת ילד יתום ממשפחה אתיופית שמתה בדרך הייסורים לארץ המולדת, הייתה מקבלת את אותם כותרות בלי איומים והפחדות.

במשך שנים נהגה רשות השידור לערוך מסעות הפחדה בנושא אגרת הרדיו והטלוויזיה, האיום האולטימטיבי היה: "ייקחו לך את הטלוויזיה!!!!". אני לא יודע אם האיומים היו אז אפקטיביים, אבל העובדה שהיום הרשות מתחננת לקצת סימפטיה ציבורית כאשר הממשלה מנסה לחסל אותה, מעידה שהיא לא יצרה בציבור הבנה לחשיבותו של שידור ציבורי. בכל העולם המפותח יש שידור ציבורי, רק בניו-זילנד ובחצי בלגיה בוטלה האגרה. בארה"ב במקום אגרה השידור ממומן ע"י מסים ותרומות ולכן יש הטוענים כי הוא מוטה פוליטית. אם נבחן את הנושא באופן הגיוני כדאי לנו לשמור על שידור ציבורי ממומן אגרה. אם נבחן את זה באופן הגיוני גם לרשות השידור לא היה כדאי להפחיד אותנו, כי עכשיו כועסים עליה.

משהו יותר אקטואלי אם כי בוודאי לא מסע ההפחדה האחרון, "אנחנו פה באשקלון, נחת פה טיל, במקרה, רק במקרה, קרה פה נס והילדים שהראו לי הרסיסים ...... ". מי אמר? רב שעוסק בתורת הנסתר ומכירת קמעות? ראש עיריית זרנוגה תחתית? מירי רגב המפחידה הלאומית? לא, את זה אמר ראש ממשלת ישראל, המדינה הכי יציבה והכי חזקה באזור. הוא לא אמר את זה כחלק מקמפיין בחירות, גם לא משום שהוא בתחרות על תואר ההזוי התורן עם פייגלין, אולי הוא אמר את זה כי זה מה שלימדו אותו בקורס שיווק.

פעם בתחילת האינתיפאדה הראשונה ייסדה ישראל ביחד עם אחמד יאסין את החמאס, בכדי שהארגון ירסן את אש"פ בשטחים. התברר שהארגון באמת נאבק באש"פ אבל זה לא מועיל לישראל. כשממשלת אריאל שרון החליטה לעשות התנתקות חד צדדית היא העבירה את השליטה ברצועת עזה לידי החמאס. ההגיון היה שאם החמאס ישלוט בעזה ואש"פ בגדה אפשר יהיה לגרום להם למלחמה פנימית ובכך להחליש אותם. התכנית עבדה כמה שנים אבל לאחרונה החליטו חמאס ואש"פ להקים ממשלת פיוס לאומית. ממשלת ישראל לא שמחה לראות שהחמאס מתביית ומוכן להישלט ע"י אבו מאזן, להיפך. כך פתחה ממשלת ישראל במסע הפחדה נגד ממשלת הפיוס בארץ וגם בחו"ל, אני חושב שבמקרה הזה ההפחדה עבדה חלקית, רק חלק מהמדינות רואות במלחמת צוק איתן צעד בלתי לגיטימי.

אמנם לפני שמלחמת עזה 2014 התחילה ביצענו חיסול ברצועה, אבל לפחות תודעתית הכול התחיל להתגלגל יום אחרי זה עם סיפור החטיפה והרצח של שלושה צעירים. בממשלת ישראל ידעו שהם נרצחו כבר בבוקר אבל שיתפו את הציבור רק 18 ימים אחרי כן. אלו היו 18 ימים שבהם נבנתה בכוונה תחושה גדולה מאוד של מצוקה וחשש, הם נוצלו לפעילות של מאסר חקירה וחיפושים במאות מקומות בגדה המערבית. תחילת המלחמה הייתה חילופי אש עם תוספת מפחידה טילים ארוכי טווח. מהפחד של הטילים הצילו אותנו כיפת ברזל והעובדה שהשלטון פעל לטובת העורף להבדיל ממלחמת לבנון II. בינתיים בעזה הוחלט להיכנס למבצע קרקעי ו"נתגלו" המנהרות, למרות שהציבור היה עדיין חרד, האינסטינקט הפאבלובי פעל והמדינה הוכנסה לפחד חדש חרדת המנהרות.

אז מה עדיף? למי זה עדיף, למי שרוצה להמשיך את השליטה בשטחים? למי שרוצה לשכנע אותנו לצאת? מה עובד יותר טוב? מה משכנע? לא יודע. אני רק יודע שאחד מאבותיי אמר פעם ש"העיקר הוא לא לפחד כלל", אז אותי זה לא מפחיד.

 

 

על השרפה

לא אני לא חושב שאלי ישי, יובל שטיניץ, ובנימין נתניהו צריכים להתפטר, אומנם הם אשמים במחדל שירותי הכיבוי כמו שאמר מבקר המדינה, אבל פיטורין שלהם לא יתקנו את המצב.

אצלנו בישראל ולא רק אצלנו יש רצון להעניש את האשמים בלי לתקן את המחדלים, אני מעדיף תיקון מחדלים על פני עריפת ראשים. כפי שראינו במלחמת לבנון ה- II את התיקונים במערך הביטחון עשו לפני ש"מיצו את הדין" עם הפאשלונרים.

כבר כמה עשורים שאנחנו מבקשים הסקת מסקנות אישיות אחרי כל מחדל. ביקשנו אותן אחרי מלחמת יום כיפור (1973), קיבלנו מסקנות אישיות לדרג המבצע ופטור לדרג המדיני. אחרי מחדלי מלחמת לבנון הראשונה (1983) ביקשנו מסקנות אישיות גם לדרג המדיני, וכך קיבלנו את כישלונות האינתיפאדה הראשונה (1988). מאז אנחנו הולכים מועדת חקירה לדו"ח מבקר, מסיקים מסקנות אישיות מחליפים מנהיגים ומפקדים ולא מפסיקים לטעות. כתוצאה משיטת החקירות האישיות התפשטה תרבות כיסוי התחת, לא עושים צעד בלי ייעוץ עורך דיני, במקום להחליט הולכים לבתי המשפט. בעלי שררה מעדיפים להפריט, להעביר אחריות לשוק הפרטי או פשוט לא לעשות. מדינה שהייתה ידועה בחדשנות יצירתיות ופתרון בעיות מורכבות, הפכה למדינה שנכשלה אפילו בתפעול צופרי חרום בזמן מלחמה (2006).

אני מציע לדחות את ביצוע המסקנות כלפי הדרג הפוליטי לבחירות הבאות ואם אתם רוצים שינוי עכשיו,  פשוט כיתבו לשרים הנ"ל שיתקנו. נכון חלק מהציבור יכעס איך האשמים הגדולים יוצאים בלי עונש, אבל מטרתנו היא חברה/מדינה מתוקנת ולא הגדלת הצפיפות בבתי הסוהר.

לעשות או לא לעשות

-->

זאת השאלה, ששואלים את עצמם אנשי הכלכלה העולמית מכל האסכולות.

הגישה שהביאה אותנו במלוא התנופה לתוך המשבר הזה גורסת: השוק החופשי יעיל יותר, יודע טוב יותר מכל מנגנון דמוקרטי, הוא מתנהל הכי טוב כשלא מתערבים.

חלק מתומכי הרעיון הזה נבהלו עכשיו ושינו חלקית את דעתם, הם רוצים תוכנית הצלה ומיליארדים לבנקים ולמערכת הפיננסית.

החלק האחר אומרים, מי שטעה שישלם את המחיר גם אם כולנו נפסיד ונשקע למשבר כלכלי כמו ב-1929.

גם אלו שהתנגדו תמיד לרעיון השוק החופשי משליטה דמוקרטית, חלוקים. חלקם אומרים צריך להציל את המערכת, וחלקם אומרים תנו לה לקרוס, אנשי המערכת הפיננסית סתם ניצלו את המדינה כדי לעשות מיליונים.

בישראל אומרים אנשי בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה בואו נפרוש רשת ביטחון להציל את החוסכים/פנסיונרים, אבל הם מתכוונים בעצם להציל את המגזר הפיננסי. אנשי האוצר אומרים למה שנציל אותם? אולי הם בכלל לא הפסידו נחכה ונראה.

ועדת הכספים של הכנסת, ההסתדרות והתעשיינים אומרים, צריך להציל את המגזר הפיננסי כי זה יציל חלק מכספי הפנסיה.

רק קולות בודדים מזכירים לנו שאם הבעיה היא כספי הפנסיה, אז אפשר בעלות קטנה מאוד להחזיר אותם למקום שהיו לפני "רפורמת" נתניהו, לפני שנזרקו לקזינו – בורסה.

מעניין לראות איך האנשים שייצרו את המשבר, מנסים לפתור אותו מבלי שהם מבינים מדוע הוא נוצר.

קודם כל: המשבר הזה נוצר משום שממשלות העולם ויתרו על ניהול הכלכלה, הם העדיפו לשבת בצד ולא לעשות.

הפתרון: החזרת הגה הכלכלה לידי הממשלה, כאן ומעבר לים, צריך לעשות.

כולנו מכירים את הטענות על השוק הפרטי היעיל והניהול הממשלתי הבירוקרטי והמסורבל. אנחנו זוכרים את המשל של נתניהו: משל האיש השמן (המגזר הממשלתי) על כתפי האיש הרזה (המגזר הפרטי). מסתבר שכשנותנים למגזר הפרטי לנהל את עניניו הוא מצליח להפוך זהב לדרעק. מסתבר שה"רזה" הזה כשהוא נופל צריך מנוף של טריליארד דולר כדי להרים אותו וזה מנוף ממשלתי (בלתי יעיל?). אז בלי קשר לכמות השומן אבל עם הרבה קשר לשלטון העם, השליטה צריכה להיות בידי נציגי הציבור. את נציגי הציבור אנחנו יודעים להחליף, את האוליגרכים לא.

חיינו כמה שנים בתקופה הזויה, תקופה שבה עלו המניות עשרות אחוזים בשנה משום שניתקו הקשרים בין ערכן למחירן. תקופה בה עלו מחירי הברזל והאורז, לא משום שעלתה הצריכה או ירד ההיצע. המחירים עלו בגלל הימורים בשווקים "חופשיים".

תקופה בה עלו מחירי הבתים משום שלבנק היה כדאי לתת הלוואות גדולות לרכישת בתים בכדי שהמחירים יעלו ואיתם יעלה מחיר נכסי הבנק, וחוזר חלילה.

זאת הייתה תקופה מדהימה של פרפטום מובילה כספי, כשגדולי המשק נהו אחרי שיטת הפירמידה, עכשיו בום זה נגמר.

עכשיו צריך לחזור לעשיה ציבורית, אם הבנקים לא מעבירים את הריבית הנמוכה של בנק ישראל לידי הציבור יש לנו בנקים ממשלתיים. בנק לאומי ובנק הדואר עדיין לא הופרטו הם יכולים להעביר אשראי זול. אנחנו יכולים להחליט שהבנקים האלו הם מוסדות ללא כוונת רווח ולהקטין את העמלות והעלויות, זה בסדר בנקים ללא כוונת רווח יש אפילו בארה"ב מולדת ה"שוק החופשי", הקפיטליזם, ה"כסף מדבר-והזבל הולך".

שמעתי מומחים שהסבירו כי על פי הפרמטרים הכלכליים המשק הישראלי במצב מצויין.

כמו חזאי שמספר על הגשם שאולי ירד ולא מוציא ראש מהחלון לראות את השמש.

המשק הישראלי במצב גרוע מאוד, החינוך, הבריאות, התעסוקה, התחבורה, התיירות, מספר העניים, פערי ההכנסה, איכות הסביבה, הצמיחה הכלכלית, כל הפרמטרים האלו לא הראו שום סימן חיובי ממשי מאז 1995.

במשרד האוצר גיבשו תוכנית להאצה כלכלית, אבל היא תוכנית בסגנון של לשפוך כסף ולא לנהל את השוק. אני מצטער חבר'ה אתם לא מעודכנים זה כבר לא אופנתי, עכשיו צריך לעשות כלכלה במשרד האוצר, לא לחכות לפרישה לשוק הפרטי כדי לעשות לביתכם.

האצה כלכלית עושים ע"י בנית כיתות בית ספר, מחלקות לחולים, משכורות גבוהות למורים.

צמיחה אמיתית נוצרת כשעושים רכבות תחתיות ומקצרים זמני נסיעה, כשמעלים מכסים על טקסטיל מצ'וקמק מסין כדי שאפשר יהיה ליצור איכות טובה בגליל.

רווחה ושיוויון נוצרים כשמסבסדים עובדים בחקלאות ומפקחים על השווקים, כשמורידים את המע"מ ומעלים מס על רווחי הון. איכות חיים היא תוצאה של שמירה על איכות הסביבה.

תיירות מגיעה מארצות הים כשלפלסתינאים יש פרנסה וחיים ותקוה, והם יודעים שיקבלו מדינה וחופש לא פחד אבטלה וכיבוש.

רווחה ושיגשוג מביאים שלום ושקט שמביאים עוד רווחה ושיגשוג, אלו דברים שלא באים מ"השוק החופשי", מתפילות מניסים, הם באים מתוך כוונה וכתוצעה של עשיה.

לכבוד חג החנוכה אני מציע שתסירו את צלמי השוק החופשי, הגלובלזיציה, והניאו ליברליות מההיכל. נס לא יקרה לנו פח שמן לא נמצא, להר נעלה לעמק נרד, מעינות ואורות נגלה בסלע נחצוב אפילו עד דם ונגיע לאור.

חג שמח

עמית הרפז

עלות יעילות ותועלת

יש שאומרים אנשים: "בעולם, מרוויחים הכי הרבה הטובים והמוכשרים".
בעשורים האחרונים התרכזו בענפי הפיננסים האנשים בעלי השכר הכי גבוה בעולם, והתאגידים עם הרווח הכי גדול בעולם.
האנשים הכי מוכשרים והתאגידים הכי עשירים, האם הם הצליחו, כלומר הרוויחו? האם היו "שווים את הכסף" שקיבלו?

בינואר 1973 התחילה המדיניות הכלכלית הנוכחית, אחד הטיעונים לטובתה היה: השוק הפרטי יודע לנהל, הממשלה יודעת רק לעשות בירוקרטיה.
ממשלות בכל העולם הפריטו נכסים והקטינו פיקוח, הממשל האמריקאי עשה את זה מהר.
ממשלות אחרות בחרו כל אחת את הקצב שלה, אבל כולן עשו את אותו הדבר – העבירו כוח ליידי השוק ה"חופשי".
בסוף 1973 היכה המשבר הראשון, התרופה הייתה עוד הפרטה ופחות פיקוח (קרי – פפפ), ב-1982 היכה המשבר השני (אשראי בנקאי בלי כיסוי) נתנו עוד פפפ. ב- 1986 המשבר השלישי (חסכונות הלוואות ואג"ח זבל), ב- 1989 עוד אחד (התמוטטות בנקאים וסוחרים בוול סטריט) התרופה - עוד פפפ.
ב- 1994 מוקמת קרן הגידור לונג טרם קפיטל, "עסק אויר" בליגה עליונה. בדירקטוריון של הקרן שני זוכי פרס נובל. הקרן מגלה משמעויות חדשות לכסף וירטואלי. ב- 1998 הקרן פושטת רגל. אחרי שמשלם המיסים האמריקאי מנסה להציל אותה עם 3.6 מיליארד דולר.
ב- 2000 התפוצצות בועת ההי-טק, כשכולם מנסים לקלוט מה קורה, נפילה בעולם האמיתי - מגדלי התאומים הופכים לתל אבק וזכרון.
הממשל האמריקאי מגיב בהיסטריה סוגר את נמלי התעופה ופותח את ברזי הכסף. ב-2004 נגיד הבנק הפדרלי עושה צעד נוסף לכיוון כלכלה וירטואלית, הוא תומך במשכנתאות שאי אפשר להחזיר.
ב- 2007 סנונית ראשונה בנק בר-סטרנס פושט רגל. וב-2008 אנחנו רואים את ההמשך.

המשבר הכלכלי הנוכחי מעלה סוגיות כמו: האם המדינה צריכה להציל את המהמרים מהשוק? האם שוק חופשי מתקיים/מועיל? קפיטליזם למי הוא טוב?, צריך רגולציה של משק המדינה? עיסקי אויר זה עסק לגיטימי? ועוד.
אני שואל שאלות יותר פשוטות*: האם אנשי המגזר הפיננסי שווים את הכסף שהם מרוויחים? האם הם יותר טובים מעובדי ממשלה עם שכר זעום?
מי שמן? מי רזה?
מי סוחב את מי?

*(תשובות יש לשלוח אל: בנימין נתניהו, ג'ורג' בוש, מרגרט תאצ'ר, רוג'ר דאגלס, תום פרידמן ונחמיה שטרסלר.)