יום ראשון, 14 בדצמבר 2008

לעשות או לא לעשות

-->


זאת השאלה, ששואלים את עצמם אנשי הכלכלה העולמית מכל האסכולות.
הגישה שהביאה אותנו במלוא התנופה לתוך המשבר הזה גורסת: השוק החופשי יעיל יותר, יודע טוב יותר מכל מנגנון דמוקרטי, הוא מתנהל הכי טוב כשלא מתערבים.
חלק מתומכי הרעיון הזה נבהלו עכשיו ושינו חלקית את דעתם, הם רוצים תוכנית הצלה ומיליארדים לבנקים ולמערכת הפיננסית.
החלק האחר אומרים, מי שטעה שישלם את המחיר גם אם כולנו נפסיד ונשקע למשבר כלכלי כמו ב-1929.
גם אלו שהתנגדו תמיד לרעיון השוק החופשי משליטה דמוקרטית, חלוקים. חלקם אומרים צריך להציל את המערכת, וחלקם אומרים תנו לה לקרוס, אנשי המערכת הפיננסית סתם ניצלו את המדינה כדי לעשות מיליונים.
בישראל אומרים אנשי בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה בואו נפרוש רשת ביטחון להציל את החוסכים/פנסיונרים, אבל הם מתכוונים בעצם להציל את המגזר הפיננסי. אנשי האוצר אומרים למה שנציל אותם? אולי הם בכלל לא הפסידו נחכה ונראה.
ועדת הכספים של הכנסת, ההסתדרות והתעשיינים אומרים, צריך להציל את המגזר הפיננסי כי זה יציל חלק מכספי הפנסיה.
רק קולות בודדים מזכירים לנו שאם הבעיה היא כספי הפנסיה, אז אפשר בעלות קטנה מאוד להחזיר אותם למקום שהיו לפני "רפורמת" נתניהו, לפני שנזרקו לקזינו – בורסה.
מעניין לראות איך האנשים שייצרו את המשבר, מנסים לפתור אותו מבלי שהם מבינים מדוע הוא נוצר.
קודם כל: המשבר הזה נוצר משום שממשלות העולם ויתרו על ניהול הכלכלה, הם העדיפו לשבת בצד ולא לעשות.
הפתרון: החזרת הגה הכלכלה לידי הממשלה, כאן ומעבר לים, צריך לעשות.
כולנו מכירים את הטענות על השוק הפרטי היעיל והניהול הממשלתי הבירוקרטי והמסורבל. אנחנו זוכרים את המשל של נתניהו: משל האיש השמן (המגזר הממשלתי) על כתפי האיש הרזה (המגזר הפרטי). מסתבר שכשנותנים למגזר הפרטי לנהל את עניניו הוא מצליח להפוך זהב לדרעק. מסתבר שה"רזה" הזה כשהוא נופל צריך מנוף של טריליארד דולר כדי להרים אותו וזה מנוף ממשלתי (בלתי יעיל?). אז בלי קשר לכמות השומן אבל עם הרבה קשר לשלטון העם, השליטה צריכה להיות בידי נציגי הציבור. את נציגי הציבור אנחנו יודעים להחליף, את האוליגרכים לא.
חיינו כמה שנים בתקופה הזויה, תקופה שבה עלו המניות עשרות אחוזים בשנה משום שניתקו הקשרים בין ערכן למחירן. תקופה בה עלו מחירי הברזל והאורז, לא משום שעלתה הצריכה או ירד ההיצע. המחירים עלו בגלל הימורים בשווקים "חופשיים".
תקופה בה עלו מחירי הבתים משום שלבנק היה כדאי לתת הלוואות גדולות לרכישת בתים בכדי שהמחירים יעלו ואיתם יעלה מחיר נכסי הבנק, וחוזר חלילה.
זאת הייתה תקופה מדהימה של פרפטום מובילה כספי, כשגדולי המשק נהו אחרי שיטת הפירמידה, עכשיו בום זה נגמר.
עכשיו צריך לחזור לעשיה ציבורית, אם הבנקים לא מעבירים את הריבית הנמוכה של בנק ישראל לידי הציבור יש לנו בנקים ממשלתיים. בנק לאומי ובנק הדואר עדיין לא הופרטו הם יכולים להעביר אשראי זול. אנחנו יכולים להחליט שהבנקים האלו הם מוסדות ללא כוונת רווח ולהקטין את העמלות והעלויות, זה בסדר בנקים ללא כוונת רווח יש אפילו בארה"ב מולדת ה"שוק החופשי", הקפיטליזם, ה"כסף מדבר-והזבל הולך".
שמעתי מומחים שהסבירו כי על פי הפרמטרים הכלכליים המשק הישראלי במצב מצויין.
כמו חזאי שמספר על הגשם שאולי ירד ולא מוציא ראש מהחלון לראות את השמש.
המשק הישראלי במצב גרוע מאוד, החינוך, הבריאות, התעסוקה, התחבורה, התיירות, מספר העניים, פערי ההכנסה, איכות הסביבה, הצמיחה הכלכלית, כל הפרמטרים האלו לא הראו שום סימן חיובי ממשי מאז 1995.
במשרד האוצר גיבשו תוכנית להאצה כלכלית, אבל היא תוכנית בסגנון של לשפוך כסף ולא לנהל את השוק. אני מצטער חבר'ה אתם לא מעודכנים זה כבר לא אופנתי, עכשיו צריך לעשות כלכלה במשרד האוצר, לא לחכות לפרישה לשוק הפרטי כדי לעשות לביתכם.
האצה כלכלית עושים ע"י בנית כיתות בית ספר, מחלקות לחולים, משכורות גבוהות למורים.
צמיחה אמיתית נוצרת כשעושים רכבות תחתיות ומקצרים זמני נסיעה, כשמעלים מכסים על טקסטיל מצ'וקמק מסין כדי שאפשר יהיה ליצור איכות טובה בגליל.
רווחה ושיוויון נוצרים כשמסבסדים עובדים בחקלאות ומפקחים על השווקים, כשמורידים את המע"מ ומעלים מס על רווחי הון. איכות חיים היא תוצאה של שמירה על איכות הסביבה.
תיירות מגיעה מארצות הים כשלפלסתינאים יש פרנסה וחיים ותקוה, והם יודעים שיקבלו מדינה וחופש לא פחד אבטלה וכיבוש.
רווחה ושיגשוג מביאים שלום ושקט שמביאים עוד רווחה ושיגשוג, אלו דברים שלא באים מ"השוק החופשי", מתפילות מניסים, הם באים מתוך כוונה וכתוצעה של עשיה.
לכבוד חג החנוכה אני מציע שתסירו את צלמי השוק החופשי, הגלובלזיציה, והניאו ליברליות מההיכל. נס לא יקרה לנו פח שמן לא נמצא, להר נעלה לעמק נרד, מעינות ואורות נגלה בסלע נחצוב אפילו עד דם ונגיע לאור.
חג שמח
עמית הרפז

אין תגובות: