‏הצגת רשומות עם תוויות משבר כלכלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משבר כלכלי. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 במרץ 2009

צמיחה בת קיימא







למשבר הנוכחי ישנם שני פנים, אחד הוא הפן עליו כולם מדברים ומנסים לתקן והוא הפן הדימיוני.
כמה אלפי סוחרים הימרו ומכרו הימורים על יצירות דימיון כמו נגזרות פיננסיות, סחורות עתידיות, שערי מניות, ועוד ועוד. הפן השני הוא הפן האמיתי, הפן בו חברות ייצרניות פושטות רגל (אני לא מכליל בנקים וחברות פיננסיות בקטגוריה הזאת). הפן בו אנשים שיצרו דברים שאפשר לגעת בהם הופכים מובטלים. הפן בו אנשים שחסכו כדי לשלם משכנתא רואים איך הונם נעלם והבנק לוקח להם את הבית.
רוב התוכניות עם מאות מיליארדי הדולרים לא מצליחות להציל את המגזר הפיננסי.
יש בזה צדק פואטי משום שהמגזר הזה מקבל את מה שמגיע לו, ויש בזה ביזבוז כסף כי המגזר הזה לא יצליח לעבור את המשבר בלי להשתנות מהיסוד.
לגבי הפן האמיתי של כלכלה ואנשים צריך ראשית להסביר משהו על כסף, כמות הכסף, ומהירות המחזור.
עולם הכסף תלוי בכמות הכסף במחזור, כלומר כמה כסף עבר מיד ליד בפרק זמן (נהוג להשתמש בשנה) . אם אני מוכר ב-110 שקלים וקונה במאה שקלים, או מוכר ב210 שקלים וקונה ב 200 שקלים בשני המקרים הרווח שלי זהה, אבל במקרה השני היו במחזור פי שנים שקלים.
כאשר 100 שקלים עוברים ממני לבעל המכולת משם לבעלי תחנת הדלק משם לבעלי מסעדה מבעלי המסעדה למלצר ומהמלצר לכרטיס טיסה להודו, הכסף הסתובב 5 פעמים במחזור ולכן הוא נספר כ-500 שקלים. בזמן משבר אנחנו נוטים לחסוך, הכסף עובר פחות ידיים בשנה וכך יש במחזור פחות כסף.
אנחנו רוצים להגדיל את המחזור לכן אנחנו רוצים שהכסף יעבור יותר ידיים.
כאשר ממשלה מעבירה כסף למוסדות פיננסיים בכדי לנסות להציל אותם, המוסדות האלו חוששים להלוות את הכסף. הם חוששים מפני שהשוק לא יציב ומפני שהיחס בין שווי הנכסים שלהם לשווי ההלוואות לא מספיק (זה נקרה הלימות הון). במצב כזה במקום שמאה השקלים מהדוגמא הקודמת יסתובבו במחזור כמה עשרות פעמים בשנה, הם שוכבים בכספת הבנק וכמות הכסף במחזור (מהירות המחזור) יורדת.
במקום לנסות לתקן את המערכת הפיננסית אפשר להאיץ את מהירות המחזור ע"י מתן כסף לאזרחים/צרכנים בכדי שהם יקנו ויניעו את הכלכלה.
אפשר לעשות את זה בכמה דרכים עיקריות: הפחתת מיסים, הגדלת קצבאות, שיפור שירותי הממשלה (בריאות חינוך תחבורה וכו'). כאשר אנחנו מפחיתים מיסים יש לציבור יותר כסף אבל, א. זה הציבור המבוסס והוא יפנה יותר לחיסכון ופחות לצריכה. ב. הכסף עובר כך פחות ידיים כי הוא לא עובר את יידי הממשלה. כאשר מגדילים את הקצבאות מקבלים יותר צריכה אבל רק שתי ידים. כאשר הממשלה גובה מיסים ומחזירה אותם לאזרח בשיפור שירותיה, הכסף עובר הכי הרבה ידיים, ומהירות המחזור גדלה.
אבל המשבר הכלכלי הוא לא המשבר היחיד שפוקד אותנו, יחד עם העליה העולמית בצריכה יש פגיעה גדלה והולכת במשאבי הסביבה. פחות ברזל באדמה ויותר זיהום בנחלים, פחות נפט במאגרים ויותר זיהום אויר, פחות מים ראויים לשתיה ויותר רעש ומכוניות.
המשבר הכלכלי הזה הוא הזדמנות לשנות כיוון, הוא הזדמנות ליצור כלכלה בת קיימא.
בכדי להגדיל את הצריכה והצמיחה אין צורך לקנות ולהחליף יותר מכוניות או טלוויזיות. אפשר לבנות את מוצרי הצריכה כך שיעלו יותר ושיחזיקו יותר זמן. תיקונים של מוצרים מגדילים את מהירות מחזור הכסף אבל דורשים פחות משאבי סביבה. אפשר לחייב את היצרנים לתת אחריות של 10 שנים לכל מוצר, היצרנים יבנו מוצרים יותר אמינים ויתקנו את אלו שיתקלקלו. המוצרים יהיו יותר טובים ויותר יקרים ומחירם הגבוה יגדיל את מהירות המחזור.
הגדלת מחזור הכסף והקטנת מחזור הסחורות טוב לסביבה אבל לא מספיק, בכדי להציל אותה צריך גם להגביר למקסימום את המיחזור.
מיחזור הוא בעייתי משום שלא פעם יותר זול לזרוק מאשר למחזר, ומשום שחלק מהמוצרים קשים מאוד ויקרים מאוד למיחזור. בכדי לפתור את הבעיות האלו צריך להקים רשות ממשלתית למיחזור, הרשות הזאת תמצא ותמציא דרכים למחזר. כדי לממן את פעולת המחזור יוטל מס מיחזור על כל המוצרים הניתנים למחזור. רשות המיחזור בעזרת מכון התקנים תבדוק מוצרים ותקבע תקנים לייצור שניתן למיחזור ולפיהם את שיעור המס.
מס המיחזור יחליף בהדרגה את המע"מ, מע"מ הוא מס קל לגביה אך בלתי צודק, מס מיחזור גם קל לגביה וגם צודק.
כלכלה בת קיימא היא הנושא הכי חשוב שעומד לפנינו.
אם לא נדע לטפל בכלכלה יגדל מספר האנשים שחיים מתחת קו העוני.
אם לא נדע לשמור על הסביבה יגדל מספר האנשים מתחת פני האדמה.

יום ראשון, 14 בדצמבר 2008

לעשות או לא לעשות

-->


זאת השאלה, ששואלים את עצמם אנשי הכלכלה העולמית מכל האסכולות.
הגישה שהביאה אותנו במלוא התנופה לתוך המשבר הזה גורסת: השוק החופשי יעיל יותר, יודע טוב יותר מכל מנגנון דמוקרטי, הוא מתנהל הכי טוב כשלא מתערבים.
חלק מתומכי הרעיון הזה נבהלו עכשיו ושינו חלקית את דעתם, הם רוצים תוכנית הצלה ומיליארדים לבנקים ולמערכת הפיננסית.
החלק האחר אומרים, מי שטעה שישלם את המחיר גם אם כולנו נפסיד ונשקע למשבר כלכלי כמו ב-1929.
גם אלו שהתנגדו תמיד לרעיון השוק החופשי משליטה דמוקרטית, חלוקים. חלקם אומרים צריך להציל את המערכת, וחלקם אומרים תנו לה לקרוס, אנשי המערכת הפיננסית סתם ניצלו את המדינה כדי לעשות מיליונים.
בישראל אומרים אנשי בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה בואו נפרוש רשת ביטחון להציל את החוסכים/פנסיונרים, אבל הם מתכוונים בעצם להציל את המגזר הפיננסי. אנשי האוצר אומרים למה שנציל אותם? אולי הם בכלל לא הפסידו נחכה ונראה.
ועדת הכספים של הכנסת, ההסתדרות והתעשיינים אומרים, צריך להציל את המגזר הפיננסי כי זה יציל חלק מכספי הפנסיה.
רק קולות בודדים מזכירים לנו שאם הבעיה היא כספי הפנסיה, אז אפשר בעלות קטנה מאוד להחזיר אותם למקום שהיו לפני "רפורמת" נתניהו, לפני שנזרקו לקזינו – בורסה.
מעניין לראות איך האנשים שייצרו את המשבר, מנסים לפתור אותו מבלי שהם מבינים מדוע הוא נוצר.
קודם כל: המשבר הזה נוצר משום שממשלות העולם ויתרו על ניהול הכלכלה, הם העדיפו לשבת בצד ולא לעשות.
הפתרון: החזרת הגה הכלכלה לידי הממשלה, כאן ומעבר לים, צריך לעשות.
כולנו מכירים את הטענות על השוק הפרטי היעיל והניהול הממשלתי הבירוקרטי והמסורבל. אנחנו זוכרים את המשל של נתניהו: משל האיש השמן (המגזר הממשלתי) על כתפי האיש הרזה (המגזר הפרטי). מסתבר שכשנותנים למגזר הפרטי לנהל את עניניו הוא מצליח להפוך זהב לדרעק. מסתבר שה"רזה" הזה כשהוא נופל צריך מנוף של טריליארד דולר כדי להרים אותו וזה מנוף ממשלתי (בלתי יעיל?). אז בלי קשר לכמות השומן אבל עם הרבה קשר לשלטון העם, השליטה צריכה להיות בידי נציגי הציבור. את נציגי הציבור אנחנו יודעים להחליף, את האוליגרכים לא.
חיינו כמה שנים בתקופה הזויה, תקופה שבה עלו המניות עשרות אחוזים בשנה משום שניתקו הקשרים בין ערכן למחירן. תקופה בה עלו מחירי הברזל והאורז, לא משום שעלתה הצריכה או ירד ההיצע. המחירים עלו בגלל הימורים בשווקים "חופשיים".
תקופה בה עלו מחירי הבתים משום שלבנק היה כדאי לתת הלוואות גדולות לרכישת בתים בכדי שהמחירים יעלו ואיתם יעלה מחיר נכסי הבנק, וחוזר חלילה.
זאת הייתה תקופה מדהימה של פרפטום מובילה כספי, כשגדולי המשק נהו אחרי שיטת הפירמידה, עכשיו בום זה נגמר.
עכשיו צריך לחזור לעשיה ציבורית, אם הבנקים לא מעבירים את הריבית הנמוכה של בנק ישראל לידי הציבור יש לנו בנקים ממשלתיים. בנק לאומי ובנק הדואר עדיין לא הופרטו הם יכולים להעביר אשראי זול. אנחנו יכולים להחליט שהבנקים האלו הם מוסדות ללא כוונת רווח ולהקטין את העמלות והעלויות, זה בסדר בנקים ללא כוונת רווח יש אפילו בארה"ב מולדת ה"שוק החופשי", הקפיטליזם, ה"כסף מדבר-והזבל הולך".
שמעתי מומחים שהסבירו כי על פי הפרמטרים הכלכליים המשק הישראלי במצב מצויין.
כמו חזאי שמספר על הגשם שאולי ירד ולא מוציא ראש מהחלון לראות את השמש.
המשק הישראלי במצב גרוע מאוד, החינוך, הבריאות, התעסוקה, התחבורה, התיירות, מספר העניים, פערי ההכנסה, איכות הסביבה, הצמיחה הכלכלית, כל הפרמטרים האלו לא הראו שום סימן חיובי ממשי מאז 1995.
במשרד האוצר גיבשו תוכנית להאצה כלכלית, אבל היא תוכנית בסגנון של לשפוך כסף ולא לנהל את השוק. אני מצטער חבר'ה אתם לא מעודכנים זה כבר לא אופנתי, עכשיו צריך לעשות כלכלה במשרד האוצר, לא לחכות לפרישה לשוק הפרטי כדי לעשות לביתכם.
האצה כלכלית עושים ע"י בנית כיתות בית ספר, מחלקות לחולים, משכורות גבוהות למורים.
צמיחה אמיתית נוצרת כשעושים רכבות תחתיות ומקצרים זמני נסיעה, כשמעלים מכסים על טקסטיל מצ'וקמק מסין כדי שאפשר יהיה ליצור איכות טובה בגליל.
רווחה ושיוויון נוצרים כשמסבסדים עובדים בחקלאות ומפקחים על השווקים, כשמורידים את המע"מ ומעלים מס על רווחי הון. איכות חיים היא תוצאה של שמירה על איכות הסביבה.
תיירות מגיעה מארצות הים כשלפלסתינאים יש פרנסה וחיים ותקוה, והם יודעים שיקבלו מדינה וחופש לא פחד אבטלה וכיבוש.
רווחה ושיגשוג מביאים שלום ושקט שמביאים עוד רווחה ושיגשוג, אלו דברים שלא באים מ"השוק החופשי", מתפילות מניסים, הם באים מתוך כוונה וכתוצעה של עשיה.
לכבוד חג החנוכה אני מציע שתסירו את צלמי השוק החופשי, הגלובלזיציה, והניאו ליברליות מההיכל. נס לא יקרה לנו פח שמן לא נמצא, להר נעלה לעמק נרד, מעינות ואורות נגלה בסלע נחצוב אפילו עד דם ונגיע לאור.
חג שמח
עמית הרפז