שַנָה ושַנָה, שַנָה ושוֹנָה

תכלה שנה וקללותיה

תשע"ב נגמרת, לא נספור לה את כל קללותיה כי לא נעים, היא דווקא ניסתה זה אנחנו שפישלנו. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז נזכר רק בדברים שקרו בחודשיים האחרונים.

היה לנו:

• מחאת הקוטג', הוקמה ועדה שהמליצה לפתוח את השוק לייבוא, אבל הרי מחיר החלב ליצרנים/רפתנים לא עלה!? מה שעלה זה מחיר הסרסור מהרפת לצרכן. אבל הממשלה לא רצתה להפעיל פיקוח על המחירים, כי אצלנו תחרות זה הדבר הקדוש. אז המחאה הסתיימה בפשרה, מחיר הקוטג' ירד ומחירם של כל יתר מוצרי החלב עלה.
• הייתה לנו שביתת רופאים ארוכה, היא הסתיימה בתוספת תקנים ותוספת שכר. הוסיפו 1000 תקנים לאורך תשע שנים, למרות שחסרים 7000. אבל זה בסדר כי גם את התקנים שהוסיפו אי אפשר למלא, כי השכר (33.5 ₪ ברוטו לשעה אחרי התוספת) לא מספיק לפרנסת משפחה. תוספת השכר מסתכמת ב 30% לאורך תשע שנים, כלומר גם בשנת תשפ"א יצטרכו לעשות משמרות ולעבוד ברפואה פרטית בכדי לתת לילדים שלהם אפשרות להגיע לאוניברסיטה. המתמחים שניסו לערער על ההסכם גילו שבמדינת ישראל לא רק זכות השביתה נמצאת בספק אפילו הזכות להתפטר לא מובטחת.
• הכנסת קיבלה בהצבעה טרומית החלטה להפריט את שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אל יקל הדבר בעינכם זאת החלטה שאין לה תקדים עולמי, לא בארה"ב ולא בשום מדינה אחרת. מסתבר שהויכוח למי שייכים אוצרות הטבע כמו גז ומחצבי ים המלח עובר לתחום נוסף ורוב חברי הכנסת לא בצד של הציבור.
• השביתה במפעל חיפה כימיקלים נמשכת, המפעל הופרט לפני 25 שנים עבור 50 מיליון דולר ומרוויח כ- 140 מיליון דולר כל שנה. לפני חצי שנה פנו העובדים להנהלה בבקשה לצדק חברתי. יש במפעל עובדים שבאו לפני ההפרטה, יש שבאו אחרי ההפרטה וישנם עובדי קבלן.  למרות שמדובר במפעל רווחי מאוד שכר העובדים שבאו אחרי ההפרטה נמוך וחלקם לא מקבלים קביעות. העובדים הותיקים ביקשו לחתום על הסכם קיבוצי לפיו החדשים יתקבלו לקביעות ויקבע סולם שכר שיבטיח גם לחדשים עליה בשכר.
• מערכת החדשות של ערוץ 10 הוכיחה לנו שיש משהו יותר מסוכן מצנזורה של המדינה ושל פוליטיקאים, מדובר בצנזורה של בעלי הון. אם לא תקיים צו צנזורה פוליטית ידונו אותך להשעיה או פיטורין, אבל אם לא תשמע בקולו של טייקון זה יעלה לך כסף, הרבה כסף, מליונים.
• ישראל מתייבשת, ההפרטה של המים העלתה את המחיר שלהם פי 4 תוך 4 שנים מה שנקרה 4X4. גם בלי שערוריית קנס המים כולנו חושבים פעמים לפני שאנחנו משקים את הגינה. הגינות מתייבשות ועצים כמלים. מחקר שנערך באוסטרליה מצא שבאזורים בהם כרתו עצים יורד פחות גשם, הם ממליצים לטעת אצים וליער אזורים. אז מסתבר שאם נמשיך כך לא נציל את ישראל, רק נזרז את תהליך הייבוש.

מהפכת התודעה

קללות קללות, את שנת תשע"ב נזכור בעיקר בגלל התחלת המהפכה, מהפכה של תודעה.

"ישנה אמנות, או נכון יותר מיומנות, מיומנות התעופה. הסוד טמון ביכולת ללמוד להשליך את עצמך אל הקרקע ואז בדיוק כשאתה עומד לפגוע, להחטיא". - דאגלס אדאמס

{ מתוך הספר "החיים, היקום, וכל השאר" }

היסטוריה זה לא הצד החזק במאהל ראש פנה, אילו היו לומדים היסטוריה היו יודעים שבגליל אפשר לגייס מקסימום כמה מאות אנשים להפגנה.

אילו היו יודעים היסטוריה היו יודעים שדוסים מברסלב עד חב"ד לא יכולים לשבת לדבר ולהסכים עם חילוניים חובבי קניונים. הם לא היו חושבים שקומוניסטים יכולים לשבת עם מתנגדי ההתנתקות לדבר לשיר ולצחוק בכייף. אילו היו יודעים היסטוריה לא היו חושבים שיבואו להפגנות אנשים מצפת וטובה וחצור.

כן ככה זה שהתודעה משתנה, אנשים מתנהגים אחרת מהצפוי.

תהליך שינוי התודעה התחיל עם תחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, היו כלכלנים ואנשי מדעי החברה ששמו לב ששיטת הכלכלה המקובלת, הניאו-ליברלית, לא מצליחה לשחזר את הישגי הכלכלה המתוכננת (כלכלה סוציאל-דמוקרטית). ההבנה הזאת לא קיבלה ביטוי, כולם היו עסוקים בקריסת הגוש הסובייטי. החסידים השוטים של השיטה ראו בקריסת בריה"מ הוכחה ליתרון השוק החופשי. המשברים לא אחרו לבוא כי משברים הם דבר רגיל בשוק חופשי. ב- 2008 התחיל המשבר הגדול, המשבר שנמשך עד עכשיו, משבר שהוא מספיק גדול כדי לשכנע את בעלי המקצוע, אבל לא את עדת המאמינים. המהפכה בישראל פרושה שהציבור השיג את הממשלה, בחלונות הגבוהים עוד לא הבינו שצריך להחליף דיסקט אבל ברחוב זה כבר ברור. הציבור כבר יודע שצריך כאן צדק לא צדקה, רווחה לא רווח, שיתוף פעולה לא תחרות.

עכשיו כשאנחנו בשלב התודעה ההמוני, צריך לדעת שלא תם המאבק. אנחנו נצטרך עדיין להתמודד זאנגה זאנגה, על כל דלת, על כל משרד, על כל פינה. כי אנשי ההון שמנו והם חזקים ובועטים. יש היום בעולם אנשי עסקים יותר חזקים ממדינות הם והחברים המקומיים שלהם לא מוותרים בקלות.

תחל שנה וברכותיה

"להם ההון ולנו ההמון" לכן בשנה הבאה עלינו לטובה נמשיך בדרך אל צדק חברתי ובעזרת האנשים הנפלאים שישנם כאן, נהפוך את ישראל לאור לגויים וחברת מופת. גם אם לא נגמור בשנה אחת לא נורא, אנחנו צעירים חזקים ובעלי המון סבלנות, שנה טובה.

מה היה לנו

9 מעשר?

כשתש"ע רק התחילה היה באוויר, ריח של תחנת כוח ביער ביריה, עכשיו כבר ברור שהתוכנית בוטלה.

בכלל תחום הטיפול באשפה התקדם מאוד השנה, אביהוד הבין עד כמה זה חשוב ופועל לכיוון הנכון.

בחרנו מתכננת שמכינה תוכנית אב לנושא, יערה גיבורי הפרויקטורית מצליחה להוציא את המקסימום עם שכר מינימום. בית הספר התגייס ובמתנ"ס יסמין והצעירים מוכיחים כי זה נוער זה זהב.

יש היום יותר מודעות יותר מחזור ופחות לכלוך, גם לאורך הדרכים בגליל רואים שיפור את האשפה שאוספים לשקיות מפנים באותו יום.

באופן כללי הממשלה החדשה לא ממש מצטיינת אבל לאיכות הסביבה נבחר שר שהתחום חשוב לו ולא חושב שכל תפקידו זה מנוחה כמו השר הקודם. השר ארדן הצליח לעשות היסטוריה, הוא הצליח בהחלטת ממשלה לבטל תוכנית חוקית לבניה בחוף פלמ"חים.

מדובר כאן בשני תקדימים, אחד ביטול תוכנית בהחלטת ממשלה והשני החלטת ממשלה נבונה. רוב חופי ישראל סגורים לציבור, חלק בגלל מתקני תשתית, חלק מסיבות היסטוריות, חלק בשימוש המדינה והצבא, המיעוט שנשאר זקוק להגנה כפולה.

לפני הרבה שנים כשהיו פחות ישראלים ויותר חופים פתוחים חשבו שיהיה נכון לבנות בחוף פלמ"חים היום יודעים שלא וטוב שתיקנו.

כמו כל הממשלה והמדינה גם תחום איכות הסביבה סובל מהחובבנות והשתלטנות של משרד האוצר, אולי בשנה הבאה זה ישתפר.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה השנה לבטל את תוכנית ויסקונסין תוכנית שהכניסה למפעיליה מאות מיליוני ₪ על חשבון האנשים הכי עניים והכי חלשים.

ראש הממשלה והסדיסטים במשרד האוצר ראו כיצד הממון חומק מידי חבריהם כמו נסיכה מידי דרקון. שירות התעסוקה שקיבל טפיחה על השכם (הרבה יותר יעיל מהמפעילים הפרטיים של ויסקונסין) התנער מעפרו ויצא בכמה תוכניות הכשרה חדשות.

אני מאחל לנו שבשנה הקרובה נראה כיצד מחזירים את הקורסים להכשרה מקצועית ומראים שהמדינה באמת רוצה לעזור למובטלים ולא סתם להתעלל.

בת"א למרות החום הסוציומטיות והלחות (שהגיעה גם לכאן כמה חבל) הוכח שנית כי שולט ההיגיון. הוחלט לבטל את הרכבת הקלה, יש בזה שני פנים טובים.

א.      במקומות צפופים בערים כמו ת"א צריך רכבת תחתית, רכבת קלה תופסת מקום שקשה למצוא ומוסיפה רעש וסכנה.

ב.      החברה הפרטית שזכתה במכרז לבניית הרכבת גילתה שמרוויחים יותר מלא לבנות רכבת – פשוט אומרים למדינה תני כסף תני הקלות תני תני תני ...עד שבסוף המדינה משלמת את כל העלויות והזכיין מרוויח את כל הכסף (מה שיקרה עוד מעט עם בית החולים באשדוד). אז הפעם בניגוד למקרים קודמים מסתבר שלא כולם כל הזמן פריירים.

רכבת ישראל למרות הניהול הפוליטי והבלתי מוכשר מצליחה בינתיים בגדול, כל יום נוספים קילומטרים של מסילה מודרנית, כל יום נוסף ציוד, כל יום גדל מספר הנוסעים.

אפילו  שר התחבורה שלנו הצליח לעשות משהו נכון השנה. הוא הודיע כי מעכשיו יתוכננו מחלפים שמתאימים בגודלם למדינת ישראל, כלומר קטנים בהרבה מהקובל היום.

אם הוא יחליט בשנה הבאה כי מעכשיו רק אנשי מ.ע.צ יתכננו יקרה הדבר הכי טוב.

עליכם לדעת כי השיטה המקובלת היום בישראל היא להעביר תכנון למשרדים פרטיים תמורת אחוזים מגודל הפרויקט. ברור שהמשרדים רוצים להרוויח לכן הם מתכננים ב"גדול" והאחוזים גדלים בהתאם. אם התכנון והניהול יחזרו למ.ע.צ השיקולים יהיו שיקולים של יעילות תחבורתית מקצועית לא שיקולים של רווחיות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו אני מתרשם שבנות נבחרת הכדורסל הישראלית מוכיחות את עצמן. אני מניח שגם בשנה הקרובה ניווכח שזה ביטוי רגיל לעליונות הטבעית של נשים.

אני מאחל לכולם:

לצעירים ולמבוגרים

לנשים ולגברים

לכהים ולבהירים

לנכים בגופם ולנכאים ברוחם

למאמינים באלוהים ולמאמינים באדם

ואפילו לאלו שמאמינים רק בעגל ההוא מהזהב

שתהייה שנה לבנה של שלום

שתהייה שנה אדומה של חברה

שתהייה שנה ירוקה של סביבה
וכן גם לאיטלקים שזהו דגלם אני מאחל את כל זאת

ומוסיף שיפטרו מתבלול הברלוסקוני על עורם היפה

ואנחנו מהנתניהו שלא נותן והברק שלא מבריק

ונחיה כולנו בעולם ללא דופי

שנה טובה אמן

מפלטו של העובד

הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.
אבל כשהטמפרטורה מגיעה ל-37 מעלות.
המזגן הוא מפלטו של העובד.

נשים יכולות לקיים חיי זוגיות עם גברים
רק בגלל יכולתן להתרכז בדברים קטנים.

על דמוקרטיה ודיור

דמוקרטיה

כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.

כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.

מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.

כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל  לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.

מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.

רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.

אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.

דיור

בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.

בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.

בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).

מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.

לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.

את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".

המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.

המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.

מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.

אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.

ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א'  כשכונה חקלאית.

לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11  משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.

אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.

לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.

המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.

בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.

במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.

אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.

עמית הרפז

מקורות:

The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)

http://pwt.econ.upenn.edu/php_site/pwt63/pwt63_form.php

דו"ח מבקר המדינה - http://80.70.129.40/docs/minhal.rtf

חוק ההסדרים באתר שלי יחימוביץ' - http://www.shelly.org.il/sites/default/files/73-87binuy.pdf
ובערוץ 1 -http://www.youtube.com/watch?v=0nSb8j3BkVI

מה תשתו?

אולי שמתם לב אם יש תחרות בין הבנקים? האם השתפר השירות ללקוח? ירדו העמלות?

אתם זוכרים איך פעם כשהתקשרתם לסניף הכרתם את מי שענה? מה דעתכם על מענה ממוחשב, מוסיקת רקע רגועה, מענה אנושי של טלפן/נית שעובד בחברת תיקשוב ובחיים לא פגשתם? אדם שיושב בחברת עשרות עובדים כמוהו ע"י שולחן + מסך, במבנה סגור עם חלל מאוחד, אורות ניאון מעליו. עונה על כול שאלה בכול נושא, בנק, משרד הרישוי, ביטוח לאומי, בתי המשפט, יודע כול...כול מה שכתוב על המסך.

שמתם לב לתחרות בין חברות הסלולר? אתם מצליחים להבין את החשבונית שלהם? אולי תספרו לי למה אני משלם "אחריות ותיקונים שנה שנייה" על אותו מכשיר, כבר ארבע שנים?

קרה לכם כשחיכיתם בתור באחת הסוכנויות שלהם, כי מכשיר התקשורת שלכם הפסיק לתקשר? נכון שהתגעגעתם לתור בקופת חולים? כמה פעמים הייתה לכם תקלה חוזרת?

ראיתם כמה ירד (עלה!) מחיר הסולר מאז שמחירו נקבע בשוק החופשי ולא בממשלה?

איך הוא יחסית למחיר הבנזין שנשאר בפיקוח ממשלתי (שכולם אומרים שהוא לא יעיל)?

אתם זוכרים את הרפורמה במשק הדלק? מה יותר נוח לכם, מתדלק ותיק שממלא את המיכל ומכיר את הלקוחות וכלי הרכב, או אינטרקום שבצידו השני צעיר/ה לפני טיול בחו"ל? כאלו שעומדים בתחנת דלק  שמתחזה לקיוסק?

אולי ראיתם בכמה ירד מחיר הבגדים מאז שהפסיקו לייצר אותם בישראל?

קרה לכם שחולצת אתא שיוצרה לפני 25 שנים נראית יותר חדשה מחולצה בת שנה?

כן אני יודע גם אני קונה בשוק או יד 2, אבל שמתם לב למחיר בגדים שמייצרים בסין עבור 15 ₪? כשמוכרים אותם בחנות מותג עבור-300 ₪, איך מחשבים את הרווח 2000% או 1900%?

יש לכם קופת פנסיה? דמי הניהול, מה קרה להם מאז הרפורמה המפורסמת? אתם זוכרים איך איימו שהקופות הותיקות תקרוסנה, והממשלה תבוא להציל אותן? הקופות החדשות, אלו שמשלמים בהן הרבה יותר דמי ניהול והן מהמרות בבורסה. האם יוכלו לשלם פנסיה סבירה? או שהמדינה תשלם לפנסיונרים השלמה? מה יותר יקר, לפרנס פנסיונרים, או לפרנס מנהלי קופות (בשכר מנהלים) ופנסיונרים?

קראתם בעיתון או שמעתם ברדיו כמה מרוויחים בכירי המשק? כן, אלו שנוסעים לוועידות עסקים בקיסריה או שווצריה. אלו שמסבירים לנו איך ישפיע גידול של 100 ₪ לחודש בשכר המינימום.

אלו שמנתחים בידענות את עליית/ירידת המחירים בבורסה כאילו זה מדע מדויק ולא סתם רולטה.

אז אני שמח לבשר לכם שכול התופעות האלו מכונות "כשל שוק", זה מסביר הכול לא?

לפני 234 שנים נהגתה תיאוריה שאומרת: "אם ניתן לשוק לנהל את עצמו הוא יביא את היעילות לשיא, את המחירים למינימום ואת השירות למקסימום". כשהתיאוריה הזאת לא עובדת (רוב הזמן והמקרים), תתעלמו. אם נמאס לכם להתעלם או שאיזה נודניק כל הזמן שואל שאלות, קוראים לזה "כשל שוק".

בממשלת ישראל החליטו כבר לפני כמה שנים (1993) שגם מחיר המים שאנחנו שותים, צריך להיקבע בשוק. הם הסבירו שהממשלה לא יעילה בניהול משאבים, שיש הזנחה של תשתית. שהרשויות משתמשות בכסף לדברים אחרים, והשחיתות! מה איתה?

את המים מספקת ברוב המקרים חברה ממשלתית (מקורות) ורשויות מקומיות מזרימות אותם לצרכנים. אם רוצים שתהיה תחרות חופשית (החליטה הממשלה) צריך להפריט. למכור את מקורות, ולהוציא את הספקת המים מהרשויות. נכון שממשלת ישראל בדרך כלל לא מקיימת את החלטותיה אבל בסיפור הזה ישנם עקשני משרד האוצר והם לא מוותרים.

עשר שנים עברו עד שהוציאו את הספקת המים מידי הרשויות לתאגידים (בינתיים רק הרשות של ראש-פנה לא הפריטה את ההספקה). על חברת מקורות מפעילים את שיטת השחיקה, מוציאים יותר עבודה לקבלים חיצוניים, לא מאפשרים לה להשתתף בפרויקטים, שולחים אותה ללוות כסף מהבנקים. אבל, עדיין לא גמרו להפריט את המערכת וכבר הגיע ה"כשל שוק", שוב הוא דופק בדלת, עכשיו מסתבר: התאגידים לא כלכליים הם בהפסדים.

ביוב לא מטוהר, מים טובים נשפכים לחינם, עיכובים בהתפלה, מחסור מים ארצי, במקום תשובה לבעיה, יוצאים למסע הסברה. "ישראל מתייבשת!!!" מענישים בקנס מים, יוצרים פאניקה ציבורית. נכון אפשר היה להקים חברה ממשלתית לביוב, אפשר היה לתת למקורות ללכוד יותר מים, להקים מתקני התפלה במימון המדינה. רשות שלא מטפלת נכון במערכת המים אפשר למנות לה ועדה קרואה. אפשר היה לפתור את הבעיה כבר לפני שנים, אבל אילו פתרו את הבעיה לא היו יכולים לייצר פאניקה. ובלי פאניקה אין "שינויים מבניים" בחוק ההסדרים. ובלי שינויים מבניים אין הפרטה ואיפה יעבדו בעתיד המפריטים.

טוב כבר החליטו להפריט, כבר ביצעו חלק מההפרטה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות.

אוליגרכים לא נוצרים ולא נולדים בעסקים מפסידים. בכדי שירצו לקנות את מערכות המים צריך מערכות רווחיות, מה עושים? מעלים מחירים.

החליטו חכמי האוצר לייקר את המים, ולהגיע תוך כמה שנים מ – 4 ₪ למ"ק, ל – 12 ₪ למ"ק.

תשאלו, איך קורה שחברות ממשלתיות ורשויות מקומיות מרוויחות במחיר 4 ₪ למ"ק, וחברות פרטיות "יעילות" לא? זה פשוט, החברה הפרטית רוצה להחזיר תוך 5 שנים, את ההלוואה שלקחה בשביל לקנות את החברה הממשלתית.

בשביל זה: צריך להרוויח כל שנה 25% מההשקעה? צריך. צריך לחלק שכר עתק למנהלים? צריך. צריך למכור לציבור מניות בבורסה? צריך. אז צריך חברה מרוויחה מאוד, נגיד, כמו בזק? בטח שצריך.

קמו נציגנו בכנסת ובראשם משה גפני מיהדות התורה ואמרו: "מים הם לא סחורה, זאת זכות אדם בסיסית לקבל מים. אם לרשות המים יש הפסדים. אם ישראל מתייבשת. אם צריך סוף סוף לתקן את המערכות, הכסף יבוא מתקציב המדינה. בשביל זה משלמים מיסים. כמו שבקריית שמונה לא משלמים ישירות לחיילים שעל הגבול כך גם מחיר ההשקעה בהפקת והספקת מים".

עכשיו נשאר לנו רק לראות אם הממשלה תצליח לייצר עוד "כשל שוק", בכדי להעשיר את העשירים,  או שהח"כים ואנחנו ננצח.

"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי

פורסם בעבודה שחורה

האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים ואת המשברים המחזוריים של הקפיטליזם?

האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.

הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.

הם אוהבים להלחם עם אש בעשן - לשפוך את כלכלת  השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.

ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.

ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.

הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.

המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.

מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.

בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.

למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.

ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.

ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.

את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).

מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.

אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.

לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?

עמית הרפז

במדינה דמוקרטית

במדינה דמוקרטית זה חוקי שאנשים כמו ברק ונתניהו יחיו בסרט.
השאלה היא למה דווקא סרט אימה?