‏הצגת רשומות עם תוויות תאגידי מים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תאגידי מים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 בינואר 2011

מים = חיים






על סדר היום הציבורי עולה בימים אלו שאלת ההפרטה של הספקת המים, מהרשויות המקומיות לתאגידים עירוניים שבהמשך ימכרו ע"פ החוק לידים פרטיות.
השאלה עולה לא משום שזה צעד לא מוסרי אלא מפני שהתברר פעם נוספת, שהעברת נכסים ציבוריים בניהול נבחרי ציבור לתאגידים מכווני רווח בניהול אנשי מקצוע, מייקר את התוצאה.
כחסיד שיטת ההפרדה (בין נושאים שונים)  אני משאיר את החשבונאות לחשבונאים ועובר לדברים היותר חשובים.

הזכות למים הוגדרה כזכות אדם בסיסית וחיונית לחיים ע"י האו"ם, חלק מהמדינות גם הוסיפו אותה לספר החוקים שלהן. במעשיהם אלו הכריזו האו"ם והמדינות כי מים אינם סחורה.
בשנת 2001 חוקקה הכנסת חוק שמפריט את הספקת המים לאזרחים. המשמעות החברתית של ההפרטה הזאת כפולה, ראשית הסרת האחריות מהמדינה להבטחת זכות אדם בסיסית. שנית זאת הסרת האחריות של המדינה לחייו של האדם (כי מים חיוניים לחיים) וכאן מדובר בצעד יותר חריף אפילו מנטישת האחריות לחופש הדיבור.
יש לזכור כי הפרטה דומה שבוצעה באנגליה ווילס לפני 20 שנים הביאה לניתוק הרבה אלפי משפחות שלא עלה בידן לשלם את מחיר המים.

האם יש לגבות מחיר "ריאלי" למים? אחת מהזכויות של חברה דמוקרטית היא להחליט מה סדר העדיפויות שלה. חברה יכולה להחליט כי ברצונה לטפח גינון או הגיינה ציבורית, מזרקות ליופי או מרחצאות לשיפור קשרי קהילה. זכותה של חברה אנושית להחליט שמחיר המים ירד וישקף את הסדר הזה. היא יכולה להחליט על כל תעריף שהוא ובלבד שהדבר נקבע באופן דמוקרטי ע"י נציגים נבחרים ולא ע"י ועדה מקצועית. כאשר ועדה מקצועית שוקלת מה יהיה מחיר המים היא עושה זאת על פי פרמטרים חשבונאיים שאינם משקפים את סולם הערכים של החברה.

חברה דמוקרטית יכולה גם להחליט על שימושי מים שאין אפשרות לקבוע להם מחיר, כמו הזרמה אל הטבע. כפי שרשות הטבע והגנים, רשות המים והמועצה המקומית ראש-פינה החליטו, והיום משאירים את רוב מי המעיינות של ואדי ראש-פינה בטבע. היא יכולה לספק מים במחיר שונה לחקלאות, תעשייה, תיירות.
היא יכולה לספק מים בתעריפים מדורגים לפי סולם חברתי כלכלי בכדי להקטין פערים בחברה.
אין סיבה שמחיר המים ישקף את עלות ההפקה במקומות שונים. האם מישהו מציע להטיל את העלויות העודפות של מיגון שדרות וקריית שמונה נגד קסאמים וקטיושות על התושבים? מדוע להטיל על תושבים עלויות עודפות של מים, מה ההבדל המהותי בין חובת המדינה לספק ביטחון לחובתה לספק מים?

יש טענה בדבר ניהול כושל של מערכות מים ע"י רשויות מקומיות מסוימות. כאשר רשות מקומית נכשלת במילוי תפקידיה משרד הפנים משהה את הדמוקרטיה וממנה לה ועדה קרואה לזמן קצוב. אם רשות איננה מצליחה לספק מים באיכות טובה ובתחזוקה נאותה. ניתן להפעיל עליה את אותו כלי לתקופה מוגבלת ולאחר מכן להשיב את הדמוקרטיה.
אם מודדים את עלות הדמוקרטיה בכלים חשבונאיים מקובלים יוצא שהיא מערכת יקרה.
אבל כשמסתכלים על העולם בולטת העובדה שמדינות דמוקרטיות נמצאות בראש הסולם הכלכלי אז אולי זה לא מתמטי אבל זה בהחלט משתלם.
קריאה נוספת וקישורים:
עמית הרפז

יום ראשון, 20 ביוני 2010


מה תשתו?

אולי שמתם לב אם יש תחרות בין הבנקים? האם השתפר השירות ללקוח? ירדו העמלות?
אתם זוכרים איך פעם כשהתקשרתם לסניף הכרתם את מי שענה? מה דעתכם על מענה ממוחשב, מוסיקת רקע רגועה, מענה אנושי של טלפן/נית שעובד בחברת תיקשוב ובחיים לא פגשתם? אדם שיושב בחברת עשרות עובדים כמוהו ע"י שולחן + מסך, במבנה סגור עם חלל מאוחד, אורות ניאון מעליו. עונה על כול שאלה בכול נושא, בנק, משרד הרישוי, ביטוח לאומי, בתי המשפט, יודע כול...כול מה שכתוב על המסך.

שמתם לב לתחרות בין חברות הסלולר? אתם מצליחים להבין את החשבונית שלהם? אולי תספרו לי למה אני משלם "אחריות ותיקונים שנה שנייה" על אותו מכשיר, כבר ארבע שנים?
קרה לכם כשחיכיתם בתור באחת הסוכנויות שלהם, כי מכשיר התקשורת שלכם הפסיק לתקשר? נכון שהתגעגעתם לתור בקופת חולים? כמה פעמים הייתה לכם תקלה חוזרת?

ראיתם כמה ירד (עלה!) מחיר הסולר מאז שמחירו נקבע בשוק החופשי ולא בממשלה?
איך הוא יחסית למחיר הבנזין שנשאר בפיקוח ממשלתי (שכולם אומרים שהוא לא יעיל)?
אתם זוכרים את הרפורמה במשק הדלק? מה יותר נוח לכם, מתדלק ותיק שממלא את המיכל ומכיר את הלקוחות וכלי הרכב, או אינטרקום שבצידו השני צעיר/ה לפני טיול בחו"ל? כאלו שעומדים בתחנת דלק  שמתחזה לקיוסק?

אולי ראיתם בכמה ירד מחיר הבגדים מאז שהפסיקו לייצר אותם בישראל?
קרה לכם שחולצת אתא שיוצרה לפני 25 שנים נראית יותר חדשה מחולצה בת שנה?
כן אני יודע גם אני קונה בשוק או יד 2, אבל שמתם לב למחיר בגדים שמייצרים בסין עבור 15 ₪? כשמוכרים אותם בחנות מותג עבור-300 ₪, איך מחשבים את הרווח 2000% או 1900%?

יש לכם קופת פנסיה? דמי הניהול, מה קרה להם מאז הרפורמה המפורסמת? אתם זוכרים איך איימו שהקופות הותיקות תקרוסנה, והממשלה תבוא להציל אותן? הקופות החדשות, אלו שמשלמים בהן הרבה יותר דמי ניהול והן מהמרות בבורסה. האם יוכלו לשלם פנסיה סבירה? או שהמדינה תשלם לפנסיונרים השלמה? מה יותר יקר, לפרנס פנסיונרים, או לפרנס מנהלי קופות (בשכר מנהלים) ופנסיונרים?

קראתם בעיתון או שמעתם ברדיו כמה מרוויחים בכירי המשק? כן, אלו שנוסעים לוועידות עסקים בקיסריה או שווצריה. אלו שמסבירים לנו איך ישפיע גידול של 100 ₪ לחודש בשכר המינימום.
אלו שמנתחים בידענות את עליית/ירידת המחירים בבורסה כאילו זה מדע מדויק ולא סתם רולטה.

אז אני שמח לבשר לכם שכול התופעות האלו מכונות "כשל שוק", זה מסביר הכול לא?
לפני 234 שנים נהגתה תיאוריה שאומרת: "אם ניתן לשוק לנהל את עצמו הוא יביא את היעילות לשיא, את המחירים למינימום ואת השירות למקסימום". כשהתיאוריה הזאת לא עובדת (רוב הזמן והמקרים), תתעלמו. אם נמאס לכם להתעלם או שאיזה נודניק כל הזמן שואל שאלות, קוראים לזה "כשל שוק".

בממשלת ישראל החליטו כבר לפני כמה שנים (1993) שגם מחיר המים שאנחנו שותים, צריך להיקבע בשוק. הם הסבירו שהממשלה לא יעילה בניהול משאבים, שיש הזנחה של תשתית. שהרשויות משתמשות בכסף לדברים אחרים, והשחיתות! מה איתה?
את המים מספקת ברוב המקרים חברה ממשלתית (מקורות) ורשויות מקומיות מזרימות אותם לצרכנים. אם רוצים שתהיה תחרות חופשית (החליטה הממשלה) צריך להפריט. למכור את מקורות, ולהוציא את הספקת המים מהרשויות. נכון שממשלת ישראל בדרך כלל לא מקיימת את החלטותיה אבל בסיפור הזה ישנם עקשני משרד האוצר והם לא מוותרים.
עשר שנים עברו עד שהוציאו את הספקת המים מידי הרשויות לתאגידים (בינתיים רק הרשות של ראש-פנה לא הפריטה את ההספקה). על חברת מקורות מפעילים את שיטת השחיקה, מוציאים יותר עבודה לקבלים חיצוניים, לא מאפשרים לה להשתתף בפרויקטים, שולחים אותה ללוות כסף מהבנקים. אבל, עדיין לא גמרו להפריט את המערכת וכבר הגיע ה"כשל שוק", שוב הוא דופק בדלת, עכשיו מסתבר: התאגידים לא כלכליים הם בהפסדים.

ביוב לא מטוהר, מים טובים נשפכים לחינם, עיכובים בהתפלה, מחסור מים ארצי, במקום תשובה לבעיה, יוצאים למסע הסברה. "ישראל מתייבשת!!!" מענישים בקנס מים, יוצרים פאניקה ציבורית. נכון אפשר היה להקים חברה ממשלתית לביוב, אפשר היה לתת למקורות ללכוד יותר מים, להקים מתקני התפלה במימון המדינה. רשות שלא מטפלת נכון במערכת המים אפשר למנות לה ועדה קרואה. אפשר היה לפתור את הבעיה כבר לפני שנים, אבל אילו פתרו את הבעיה לא היו יכולים לייצר פאניקה. ובלי פאניקה אין "שינויים מבניים" בחוק ההסדרים. ובלי שינויים מבניים אין הפרטה ואיפה יעבדו בעתיד המפריטים.

טוב כבר החליטו להפריט, כבר ביצעו חלק מההפרטה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות.
אוליגרכים לא נוצרים ולא נולדים בעסקים מפסידים. בכדי שירצו לקנות את מערכות המים צריך מערכות רווחיות, מה עושים? מעלים מחירים.
החליטו חכמי האוצר לייקר את המים, ולהגיע תוך כמה שנים מ – 4 ₪ למ"ק, ל – 12 ₪ למ"ק.
תשאלו, איך קורה שחברות ממשלתיות ורשויות מקומיות מרוויחות במחיר 4 ₪ למ"ק, וחברות פרטיות "יעילות" לא? זה פשוט, החברה הפרטית רוצה להחזיר תוך 5 שנים, את ההלוואה שלקחה בשביל לקנות את החברה הממשלתית.
בשביל זה: צריך להרוויח כל שנה 25% מההשקעה? צריך. צריך לחלק שכר עתק למנהלים? צריך. צריך למכור לציבור מניות בבורסה? צריך. אז צריך חברה מרוויחה מאוד, נגיד, כמו בזק? בטח שצריך.

קמו נציגנו בכנסת ובראשם משה גפני מיהדות התורה ואמרו: "מים הם לא סחורה, זאת זכות אדם בסיסית לקבל מים. אם לרשות המים יש הפסדים. אם ישראל מתייבשת. אם צריך סוף סוף לתקן את המערכות, הכסף יבוא מתקציב המדינה. בשביל זה משלמים מיסים. כמו שבקריית שמונה לא משלמים ישירות לחיילים שעל הגבול כך גם מחיר ההשקעה בהפקת והספקת מים".
עכשיו נשאר לנו רק לראות אם הממשלה תצליח לייצר עוד "כשל שוק", בכדי להעשיר את העשירים,  או שהח"כים ואנחנו ננצח.






יום ראשון, 24 בפברואר 2008

על עסקים ודמוקרטיה

מה לומר לעובד ציבור שאומר לך: אירגון עיסקי ואירגון דמוקרטי פועלים אותו דבר?
האם לומר לו אירגון עיסקי עובד בשביל רווח ואירגון דמוקרטי עובד בשביל רוח? רוח האנשים שבחרו בו?
להסביר שבאירגון דמוקרטי חישובי רווח והפסד פיננסי תופסים מקום נמוך בסולם העדיפויות וזה לא כך באירגון עיסקי?
שדמוקרטיה באה לתת ביטוי לדעות של הרבה אנשים שונים בעלי אינטרסים שונים, גם אם הם מיעוט?
שאירגון עיסקי נוצר סביב מטרה משותפת (בדרך כלל רווח כספי) ואירגון דמוקרטי נוצר סביב צורך משותף, הצורך בביטוי דעות ואמונות החברים בו. שאירגון דמוקרטי כמו מדינה נוצר כדי לדאוג שהחברים בו יהנו מזכויות האדם (על פי הגדרת האו"מ). שרוב האירגונים העיסקיים נוצרו ע"י קבוצה מצומצמת של אנשים והם נמצאים בראש הפירמידה ורואים באירגון רכוש שניתן להורשה. או לספר על אירגונים דמוקרטיים שהוקמו ע"י קבוצות רבות משתתפים שדיברו על שיוויון זכויות וחובות.

או שאולי אני צריך לספר לו על חבר שביקש ממני לבוא אתו לבדוק פסנתר. אמרתי לו אני לא מבין בפסנתרים אז הוא אמר: אתה מבין בעץ!? ופסנתר עשוי מעץ!? אז אתה מבין בפסנתרים!
גם במנגנון דמוקרטי יש חישובי רווח והפסד כפי שבפסנתר יש עץ, אבל מומחה בעסקים מבין בדמוקרטיה כמו שאני מבין בפסנתרים.

אולי להסביר על יעילות? רשות מקומית צריכה לספק מים לתושביה, ככל שתספק מים באיכות יותר גבוהה, במינימום פחת, ליותר תושבים יעילותה עולה. תאגיד שמספק מים לתושבים יעילותו נמדדת בשורת הרווח במאזן, אז אם יקטין את היצע המים כדי להעלות את מחירם יעילותו תגבר.
מי יותר יעיל? תלוי איך מגדירים יעילות, אירגון דמוקרטי יותר יעיל אם השביע את רצון (צמא) התושבים במים איכותיים בכמות גדולה וללא פחת. אירגון עיסקי יותר יעיל אם הצליח לספק פחות מים לפחות אנשים בהוצאה קטנה יותר ובמחיר גבוהה יותר.