מפלטו של העובד

הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.
אבל כשהטמפרטורה מגיעה ל-37 מעלות.
המזגן הוא מפלטו של העובד.

נשים יכולות לקיים חיי זוגיות עם גברים
רק בגלל יכולתן להתרכז בדברים קטנים.

על דמוקרטיה ודיור

דמוקרטיה

כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.

כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.

מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.

כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל  לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.

מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.

רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.

אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.

דיור

בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.

בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.

בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).

מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.

לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.

את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".

המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.

המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.

מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.

אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.

ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א'  כשכונה חקלאית.

לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11  משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.

אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.

לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.

המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.

בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.

במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.

אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.

עמית הרפז

מקורות:

The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)

http://pwt.econ.upenn.edu/php_site/pwt63/pwt63_form.php

דו"ח מבקר המדינה - http://80.70.129.40/docs/minhal.rtf

חוק ההסדרים באתר שלי יחימוביץ' - http://www.shelly.org.il/sites/default/files/73-87binuy.pdf
ובערוץ 1 -http://www.youtube.com/watch?v=0nSb8j3BkVI

מה תשתו?

אולי שמתם לב אם יש תחרות בין הבנקים? האם השתפר השירות ללקוח? ירדו העמלות?

אתם זוכרים איך פעם כשהתקשרתם לסניף הכרתם את מי שענה? מה דעתכם על מענה ממוחשב, מוסיקת רקע רגועה, מענה אנושי של טלפן/נית שעובד בחברת תיקשוב ובחיים לא פגשתם? אדם שיושב בחברת עשרות עובדים כמוהו ע"י שולחן + מסך, במבנה סגור עם חלל מאוחד, אורות ניאון מעליו. עונה על כול שאלה בכול נושא, בנק, משרד הרישוי, ביטוח לאומי, בתי המשפט, יודע כול...כול מה שכתוב על המסך.

שמתם לב לתחרות בין חברות הסלולר? אתם מצליחים להבין את החשבונית שלהם? אולי תספרו לי למה אני משלם "אחריות ותיקונים שנה שנייה" על אותו מכשיר, כבר ארבע שנים?

קרה לכם כשחיכיתם בתור באחת הסוכנויות שלהם, כי מכשיר התקשורת שלכם הפסיק לתקשר? נכון שהתגעגעתם לתור בקופת חולים? כמה פעמים הייתה לכם תקלה חוזרת?

ראיתם כמה ירד (עלה!) מחיר הסולר מאז שמחירו נקבע בשוק החופשי ולא בממשלה?

איך הוא יחסית למחיר הבנזין שנשאר בפיקוח ממשלתי (שכולם אומרים שהוא לא יעיל)?

אתם זוכרים את הרפורמה במשק הדלק? מה יותר נוח לכם, מתדלק ותיק שממלא את המיכל ומכיר את הלקוחות וכלי הרכב, או אינטרקום שבצידו השני צעיר/ה לפני טיול בחו"ל? כאלו שעומדים בתחנת דלק  שמתחזה לקיוסק?

אולי ראיתם בכמה ירד מחיר הבגדים מאז שהפסיקו לייצר אותם בישראל?

קרה לכם שחולצת אתא שיוצרה לפני 25 שנים נראית יותר חדשה מחולצה בת שנה?

כן אני יודע גם אני קונה בשוק או יד 2, אבל שמתם לב למחיר בגדים שמייצרים בסין עבור 15 ₪? כשמוכרים אותם בחנות מותג עבור-300 ₪, איך מחשבים את הרווח 2000% או 1900%?

יש לכם קופת פנסיה? דמי הניהול, מה קרה להם מאז הרפורמה המפורסמת? אתם זוכרים איך איימו שהקופות הותיקות תקרוסנה, והממשלה תבוא להציל אותן? הקופות החדשות, אלו שמשלמים בהן הרבה יותר דמי ניהול והן מהמרות בבורסה. האם יוכלו לשלם פנסיה סבירה? או שהמדינה תשלם לפנסיונרים השלמה? מה יותר יקר, לפרנס פנסיונרים, או לפרנס מנהלי קופות (בשכר מנהלים) ופנסיונרים?

קראתם בעיתון או שמעתם ברדיו כמה מרוויחים בכירי המשק? כן, אלו שנוסעים לוועידות עסקים בקיסריה או שווצריה. אלו שמסבירים לנו איך ישפיע גידול של 100 ₪ לחודש בשכר המינימום.

אלו שמנתחים בידענות את עליית/ירידת המחירים בבורסה כאילו זה מדע מדויק ולא סתם רולטה.

אז אני שמח לבשר לכם שכול התופעות האלו מכונות "כשל שוק", זה מסביר הכול לא?

לפני 234 שנים נהגתה תיאוריה שאומרת: "אם ניתן לשוק לנהל את עצמו הוא יביא את היעילות לשיא, את המחירים למינימום ואת השירות למקסימום". כשהתיאוריה הזאת לא עובדת (רוב הזמן והמקרים), תתעלמו. אם נמאס לכם להתעלם או שאיזה נודניק כל הזמן שואל שאלות, קוראים לזה "כשל שוק".

בממשלת ישראל החליטו כבר לפני כמה שנים (1993) שגם מחיר המים שאנחנו שותים, צריך להיקבע בשוק. הם הסבירו שהממשלה לא יעילה בניהול משאבים, שיש הזנחה של תשתית. שהרשויות משתמשות בכסף לדברים אחרים, והשחיתות! מה איתה?

את המים מספקת ברוב המקרים חברה ממשלתית (מקורות) ורשויות מקומיות מזרימות אותם לצרכנים. אם רוצים שתהיה תחרות חופשית (החליטה הממשלה) צריך להפריט. למכור את מקורות, ולהוציא את הספקת המים מהרשויות. נכון שממשלת ישראל בדרך כלל לא מקיימת את החלטותיה אבל בסיפור הזה ישנם עקשני משרד האוצר והם לא מוותרים.

עשר שנים עברו עד שהוציאו את הספקת המים מידי הרשויות לתאגידים (בינתיים רק הרשות של ראש-פנה לא הפריטה את ההספקה). על חברת מקורות מפעילים את שיטת השחיקה, מוציאים יותר עבודה לקבלים חיצוניים, לא מאפשרים לה להשתתף בפרויקטים, שולחים אותה ללוות כסף מהבנקים. אבל, עדיין לא גמרו להפריט את המערכת וכבר הגיע ה"כשל שוק", שוב הוא דופק בדלת, עכשיו מסתבר: התאגידים לא כלכליים הם בהפסדים.

ביוב לא מטוהר, מים טובים נשפכים לחינם, עיכובים בהתפלה, מחסור מים ארצי, במקום תשובה לבעיה, יוצאים למסע הסברה. "ישראל מתייבשת!!!" מענישים בקנס מים, יוצרים פאניקה ציבורית. נכון אפשר היה להקים חברה ממשלתית לביוב, אפשר היה לתת למקורות ללכוד יותר מים, להקים מתקני התפלה במימון המדינה. רשות שלא מטפלת נכון במערכת המים אפשר למנות לה ועדה קרואה. אפשר היה לפתור את הבעיה כבר לפני שנים, אבל אילו פתרו את הבעיה לא היו יכולים לייצר פאניקה. ובלי פאניקה אין "שינויים מבניים" בחוק ההסדרים. ובלי שינויים מבניים אין הפרטה ואיפה יעבדו בעתיד המפריטים.

טוב כבר החליטו להפריט, כבר ביצעו חלק מההפרטה, אבל אף אחד לא רוצה לקנות.

אוליגרכים לא נוצרים ולא נולדים בעסקים מפסידים. בכדי שירצו לקנות את מערכות המים צריך מערכות רווחיות, מה עושים? מעלים מחירים.

החליטו חכמי האוצר לייקר את המים, ולהגיע תוך כמה שנים מ – 4 ₪ למ"ק, ל – 12 ₪ למ"ק.

תשאלו, איך קורה שחברות ממשלתיות ורשויות מקומיות מרוויחות במחיר 4 ₪ למ"ק, וחברות פרטיות "יעילות" לא? זה פשוט, החברה הפרטית רוצה להחזיר תוך 5 שנים, את ההלוואה שלקחה בשביל לקנות את החברה הממשלתית.

בשביל זה: צריך להרוויח כל שנה 25% מההשקעה? צריך. צריך לחלק שכר עתק למנהלים? צריך. צריך למכור לציבור מניות בבורסה? צריך. אז צריך חברה מרוויחה מאוד, נגיד, כמו בזק? בטח שצריך.

קמו נציגנו בכנסת ובראשם משה גפני מיהדות התורה ואמרו: "מים הם לא סחורה, זאת זכות אדם בסיסית לקבל מים. אם לרשות המים יש הפסדים. אם ישראל מתייבשת. אם צריך סוף סוף לתקן את המערכות, הכסף יבוא מתקציב המדינה. בשביל זה משלמים מיסים. כמו שבקריית שמונה לא משלמים ישירות לחיילים שעל הגבול כך גם מחיר ההשקעה בהפקת והספקת מים".

עכשיו נשאר לנו רק לראות אם הממשלה תצליח לייצר עוד "כשל שוק", בכדי להעשיר את העשירים,  או שהח"כים ואנחנו ננצח.

"הסוציאליזם" היווני ש"מחרב" את חלום הקפיטליזם האמריקאי

פורסם בעבודה שחורה

האם המשבר היווני יחשוף את פניו האמיתיים ואת המשברים המחזוריים של הקפיטליזם?

האם הוא יהיה האנטידוט למסוממי השוק החופשי? אותם שלא מבינים עד היום מה הכה בם בסוף 2008, אותם שחשבו שזה רק משבר סאב-פריים וזה עובר.

הפרשנים הכלכליים של הזרם המרכזי מטיפים כמובן לעוד הפרטה ועוד תחרות חופשית, עוד הקטנה של תקציב המדינה ועוד רפורמות מבניות.

הם אוהבים להלחם עם אש בעשן - לשפוך את כלכלת  השוק החופשי שמייצרת את תקופות השפל האלו (עמ' 27) על השוק הבוער ולהתפלל שאוטוסוגסטיה עובדת גם במקרו.

ככה זה עם מאמינים המציאות לעולם לא מפריעה להם.

ברור שהארלוזרובות והשטרסלרים לא מטרידים את עצמם בדבריו של נגיד בנק בריטניה: המדיניות הכלכלית של המפלגה שתעלה לשלטון תהיה בהכרח כל כך לא פופולרית שייקח שנים עד שהציבור ישכח ויסלח.

הנגיד הבריטי מדגים לנו את ההבדל בין חסיד לחסיד שוטה, חסיד רואה את המציאות וממשיך באמונתו המגוכחת, חסיד שוטה לא יודע שיש מציאות.

המשבר הזה של יוון הוא עוד משבר שטבוע בכלכלת שוק כמו שמש ביום קיץ ישראלי.

מה שמייחד אותו היא העובדה שהפעם הכה באחת ממדינות המועדון, המדינות שעד היום חלבו את כלכלת העולם, הפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה.

בימים ובשנים הקרובות נראה עוד משברים כאלו, הם יכו בכל מקום ולמרות האשליות של המאמינים השוטים גם ישראל תקבל את חלקה.

למשבר הזה ישנו פתרון קצר מועד ופתרון מערכתי, לטווח קצר יוון צריכה לבצע שמיטת חובות, להודיע לבעלי החוב שלה שיש להם בעיה.

ע"פ בדיקה שערכו כלכלני קרן המטבע העולמית לבעלי החוב יש זכרון קצר – 2 שנים, בחלוף התקופה הזאת תוכל יוון להחזיר דברים לקדמותם אם תרצה.

ההמלצה שלי היא לנצל את ההזדמנות וליישם פתרון מערכתי לטווח ארוך. אני מציע ליוונים לצאת מגוש האירו, להלאים את התשתיות שהופרטו בעשורים האחרונים (כולל המוסד לבקרה חשבונאית), ולצאת לדרך סוציאל דמוקרטית בעלת כלכלה שמנוהלת לטובת אזרחי המדינה.

את תזרים המזומנים הדרוש להתנעת התהליך אפשר להשיג ע"י הנפקת מלווה לאומי, אפשר להבטיח ליוונים שיקנו את המלווה הלבנת כספים (היוונים כמו הישראלים והשוויצרים אוהבים להעלים מס).

מלווה כזה יעניק לאזרחים ריבית סבירה ולא יביא את ממשלת יוון אל ריבית הנשך ששותפיה בקהילה האירופית דורשים ממנה.

אם מישהו מכם מזדהה עם דמעות התנין של גברת מרקל די אם נזכיר כי הבנקים הגרמנים משלמים ריבית של 1% ומלווים ליוונים בכ- 8%.

לסיכום נחזור לשאלת הכותרת, האם המשבר היווני והעובדה שהפעם נפלה טרף לשיני השוק מדינה אשכנזית, תגרום סוף סוף למנהיגי העולם להתעורר ולחזור לימים שכלכלה שימשה את רווחת האדם?

עמית הרפז

במדינה דמוקרטית

במדינה דמוקרטית זה חוקי שאנשים כמו ברק ונתניהו יחיו בסרט.
השאלה היא למה דווקא סרט אימה?

פרשה ארץ ישראלית

בתחילת שנות העשרים הקימו שני חלוצים (מרדכי סורדין וישראל קסל) חברה לייצור מלח בישראל המתחדשת (תעשיות מלח בע"מ). בכדי לעשות זאת קיבלו כסף מההסתדרות הציונית והברון רוטשילד, שרצו ליצור מקומות עבודה למתיישבי עתלית. חכרו ממשלת המנדט קרקע וקיבלו חוזה להספקת מלח לכל מוסדותיה.
הברון (ג'יימס)רוטשילד הוריש את חלקו בחברה למדינת ישראל בשנת 1957 והמדינה מיהרה למכור (להפריט) את החברה למשפחות ג'ינאו ודנקנר.
במשך השנים החברה הקימה מפעלים ליצור מלח באילת ובים המלח. בשנות הפריחה של המגזר היצרני (קום המדינה ועד 1985) התפתחה גם לכיוון תעשיית הכימיה.

דור המייסדים של ישראל הוחלף וכך קרה גם בתעשיות מלח. עם תוכנית הייצוב של שנת 1985 הוחלפה מדיניות הממשלה, מתמיכה במגזר היצרני (חקלאות ותעשיה) לתמיכה במגזר הפיננסי. הדור החדש שירש את תעשיות מלח בזבז כמה שנים במלחמות ירושה וכשנגמרו אלו חיפש דרכים לעבור מהיצור לפיננסים.
ראשית מכרו מניות לציבור, מאז שירו האלמותי של שלום חנוך (משיח לא בא) יודעים כולם שכדאי להיות שותפים עם הציבור. כאשר החליטה המדינה להפריט את בנק הפועלים (1997) מיהרו להצטרף ל"רוכשים". בישראל כמו במדינות אחרות שיטת הרכישה של חברות ציבוריות פשוטה מאוד – לוקחים הלוואה רוכשים את החברה ומעבירים את החובות לחברה הנרכשת.
השיטה הזאת נקראת: "שיטת הברון מינכאוזן", כפי שהברון הוציא את עצמו מהבוץ ע"י משיכה בשערותיו שלו, כך אתה "קונה" חברה בכסף שלה.
לא כל אחד יכול לקבל הלוואה של מיליונים בכדי לרכוש חברה ששווה הרבה יותר, צריך קשרים וצריך ערבויות. קשרים היו ואת הערבויות השיגו ע"י "שיעבוד" ו"שדרוג ערך" הקרקע שנועדה לברכות ייבוש של מלח.
בסוף שנות החמישים כתב חיים חפר ללהקת בצל ירוק שיר "אדוני השופט" הייתה בו שורה: "אז מכרתי לו בית שלא היה שלי כי לא רציתי שיצא מפה עם יחס שלילי" – כאן שיעבדו קרקע של המדינה בכדי להשיג מימון, ככה זה, מתפתחים עם השנים.
תעשיות מלח שהביאה את בעליה לפסגה הנכספת, הפסגה המוזהבת של בעלי ההון בישראל, נמכרה לאישה הכי עשירה בישראל (שרי אריסון). הגברת אריסון קנתה את המניות מהציבור והפכה אותה לחברה פרטית בחזרה.


הפרשה הזאת ארוגה בתולדות מדינת ישראל, החלוציות הראשונית – הקמת המדינה – הקמת כלכלה וחברה ישראלית – פרוק החברה והכלכלה הישראלית – מכירת רכוש הציבור בעבור נזיד עדשים – מעבר מדמוקרטיה לקלפטוקרטיה.

הממשלה הנוכחית עסוקה מאז הרכבתה במספר "רפורמות" יסודיות, מטרת הרפורמות האמיתית אינה מקבלת פרסום. המטרה היא חיסול השחיתות בישראל.
אפשר כמובן לתת למשטרה ולפרקליטות לחקור ולהגיש כתבי אישום, אפשר לתת לבתי משפט לעבוד ולהעניש את המושחתים. אבל זאת דרך ארוכה ממושכת ויקרה, עדיף במקום כל זה לשנות את החוק. מה שהיום מוכר כשחיתות יהיה חוקי ובא גואל לישראל.
או כפי שקראו לזה אבותינו "להכשיר את השרץ".
ראשית באה התוכנית להפריט את קרקע המדינה, כדי שיוכלו האוליגרכים להשתמש בקרקע כרצונם, זאת כבר לא שחיתות.
ועכשיו מנסה הממשלה להעביר את: "תנו לסגור מרפסת", חוק התכנון החדש.
מי שמשתלט על קרקעות מדינה בזיל הזול לא מעוניין לקצור מלח/חיטה/תיירות/תעשיה, הוא מעוניין לקצור הרבה רווחים.
עם הפרטת הקרקעות והשינוי בחוק התכנון אנחנו צפויים לתקופה עם הרבה פחות שוחד ושחיתות, כי המעשים האלו יהיו חוקיים.
נאשמי פרשת הולילנד יסתכלו אני מניח מבעד לסורגים ויאמרו לעצמם איך לא חשבנו על זה קודם?

מקורות:
http://www.aepi.org.il/index2.php?id=108〈=HEB
http://www.blacklabor.org/?p=18484
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000531803&fid=829
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtSR.jhtml?itemNo=520196&objNo=58004&returnParam=Y
http://he.wikipedia.org



מ

לא שרתי לך ארצי*

ממחלף עין תות על שם נחל תות שעוצר בכוחותיו האחרונים את טפיש מס' 6, עד שכונת האורנים על שם האורנים שכרתו בתוך המחצבה הדרומית בראש-פינה.
ישראל בשנות ה-2000 היא ארץ ללא מתום, נופי קדם פצועים ושבורים מהצפון עד הדרום.
לפעמים בגלל קווי חשמל על עמודי ענק שחותכים הרים מהגליל ועד הר הנגב, מעמק יזרעאל עד מכתש רמון. לפעמים אלו מחצבות שנקראות בטעות שכונות, בכפר ורדים, כפר חנניה, ראש-פנה ועוד ועוד. וכדי לתת לה טעם לארצנו כמו תיבול של תבשיל, אנחנו מפזרים לה זבל בכל שביל.

הרבה פעמים גורמי הנזק הם כבישים ומחלפים אדירי ממדים כאילו נועדו לשרת אוכלוסיה במרחביהן האין סופיים של סיביר או נברסקה - המתכננים שכחו כנראה להתעדכן עד כמה ישראל קטנה וצפופה. ובנו מחלפים בגודל מאות דונמים. אבל הם לא שכחו ל"שקם" את הנוף, יעני איפור על פני הגויה, הגויה שהייתה פעם ארץ נושמת. האם הכבישים האלו באים לפתור בעיית תחבורה? להגיע היום מראש-פינה לתל-אביב או קריית שמונה לוקח בדיוק אותו זמן כמו לפני שלושים שנים (עכשיו זה רק יותר מכוער). אז מה יכולה להיות הסיבה?



והחציבה? למה צריך לגור במחצבות? בעולם ישנן המון שכונות וערים שבנויות עם הטבע לא נגדו. אפילו אצלנו בארץ אפשר לראות תכנון הגיוני כמו בקריית טבעון.
יותר זול, יותר יפה, יותר נוח לתושבים. יותר פשוט וזול לטפל בתשתית, אלפי שנים בנו כך על מדרונות. אצלנו בשכונה הדרומית היה ואדי קטן שקוראים לו 'שרביק' למה מילאו אותו עפר? מה היה קורה אם היו עושים לאורכו טיילת ומעליו גשרון? או שאולי עדיף לסתום אותו ובמקום זה לטייל בקַניון ? אגב, איפה אנחנו הישראלים אוהבים יותר לטייל בטבע או ב-H&M?



צריך חשמל וקווי ביוב, צריך צינורות מים ותעלות ניקוז. אבל האם צריך שהם ייחצבו ויפגעו בכל סלע וגיא? נכון שהקנקן ניכר בתוכנו, אבל זה נפלא אם הוא גם יפה.
ישראל היא ארץ מאוד מיוחדת, היא נמצאת במפגש של ארבעה לאזורים גיאוגרפיים. יש בה הכול שלג ומדבר, ים והרים. בקע הכי עמוק וכמעט הכי חם בעולם ויש בה גם אזורים קרירים וגבוהים. ארץ עם מגוון קרקעות אדיר: בזלת גיר וחול, ואין סוף סוגים של צומח וחי, היא חלק מערש הציביליזציה האנושית, אז למה להרוס?

ילד רואים לו על הפנים מה אכל, בארצנו רואים מי הלך ולאן טייל. זה לא סימני דרך זה סתם לכלוך. לא, הנזל וגרטל או עמי ותמי לא סימנו כאן את דרכם חזרה. הם הלכו רק בכיוון אחד – בשביל קליפות החיתולים. לא צריך סבון הוא בילט-אין בנחל, ופלסטיק הוא צמח לארצות שחונות, הוא גדל בלי השקיה.



איך מאיפה ולמה באה ההתנהגות הזאת?
החיות שסביבנו נוהגות לסמן בעלות, הן לא עושות את זה עם אבני גבול גדרות וחומות.
הן מסמנות את זה בהשתנה או ערמת גללים.
כך זה כנראה גם אצלנו, זאת לא אהבת הארץ זאת הוכחת בעלות!

מותר הישראלי מחיית השדה:
שהחיות מחרבנות בהיקף הטריטוריה שלהן אצלן זאת הוכחת בעלות, ואנחנו? אנחנו מחרבנים את הטריטוריה שלנו.



"רק שביל פסעו רגלי..רק עץ נטעו ידי" – רחל "המשוררת" בלובשטיין