על דמוקרטיה ודיור

דמוקרטיה

כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.

כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.

מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.

כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל  לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.

מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.

רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.

אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.

דיור

בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.

בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.

בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).

מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.

לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.

את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".

המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.

המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.

מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.

אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.

ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א'  כשכונה חקלאית.

לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11  משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.

אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.

לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.

המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.

בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.

במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.

אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.

עמית הרפז

מקורות:

The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)

http://pwt.econ.upenn.edu/php_site/pwt63/pwt63_form.php

דו"ח מבקר המדינה - http://80.70.129.40/docs/minhal.rtf

חוק ההסדרים באתר שלי יחימוביץ' - http://www.shelly.org.il/sites/default/files/73-87binuy.pdf
ובערוץ 1 -http://www.youtube.com/watch?v=0nSb8j3BkVI

רוח המושבה

ראש פנה בשבילי היא לא רק שבילים , ועצים. אבנים ובתי אבן יפים מהמאה שעברה.

היא לא רק הוואדי המעיינות , עצי תאנה ועצי זית.

ראש פנה בשבילי היא בעיקר הרוח של ראש פנה.

אני רוצה להסביר לכם מה היא ראש פנה בשבילי ואעשה זאת בדוגמאות.

ראש פנה היא הפעם הראשונה שבאתי לכאן, נכנסתי לכתה ג' לא הכרתי אף אחד והרגשתי זר .

דובי מושקוביץ' ( שהיום נוהג מכונית פינוי אשפה ) ניגש ודיבר אתי ונתן לי להרגיש רצוי.

היא הליכה בקיץ הביתה בעליה , כי ראש פנה היא הרבה עליות, ונעמי ברנשטיין (ז"ל) קוראת לי לשתות משהו קר.

היא חזרה מהפגנה של שלום עכשיו, עם השלט מתחת לזרוע וגדעון רסקי מהרשימה של מולדת לכנסת עוצר ולוקח אותי טרמפ הביתה.

היא חברים של הורי, הם באו לראש פנה ובהתחלה פחדו לתת לילד שלהם שסובל מפיגור שכלי לצאת החוצה לבד. עד שהכירו את ראש פנה וידעו שהילדים לא יתעללו בו. כי פה זה לא כמו בכל המקומות שגרו בהם קודם.

ראש פנה היא גם אבי רוטנברג שעומד בבית העם ואומר שהוא מעדיף ש11 הדונמים שיש לו בתוכנית המתאר החדשה יישארו ירוקים ושראש פנה לא תגדל מהר מידי.

זה אברמל'ה גוטפריד שאומר אתם הולכים להפוך אותי למיליונר. ואני מתנגד לזה.

זה אכפתיות ודאגה לזולת, זאת אחריות חברתית ראש פנה היא לא "העיקר הכסף".

זה מכתב שנשלח אל : עמית הרפז ראש פנה . והוא מגיע כי הרווי מכיר את כולם.

זה לוליק שמגיע לסופר ואומר " מה זה למשוגע הכפר לא נותנים בלי תור ?" ונותנים לו, והוא עובר ראשון.

זה לחכות שעה בתור בבנק ,ולא לצעוק על המנהל , כי "לא נעים".

ראש פנה היא הרבה זרמים תת קרקעיים עדינים. צריך זמן ורגישות והקשבה בשביל לקלוט אותם. אבל הם שם ואתה יודע שהקהילה תדאג לך ולא תיתן לך לשקוע.

יש גם דברים לא טובים באופי הראש פנאי . אבל אחרי 32 שנה תרשו לי לומר , הם פחות דומיננטיים מהטוב שכאן. ואת זה אני רוצה לשמור .

ראש פנה היא תושבים חדשים שבאים ומתערים אל תוך הרוח הזאת.

אם הכמות תגדל על פי תוכניות המועצה האנשים לא יספיקו להתערות והאופי ישתנה.

ראש פנה היא אנשים שעוברים מבית לבית במושבה ואוספים תרומות. משום שאחד התושבים, הסתבך בצרות בהודו, וצריך כסף לעו"ד ולכרטיס טיסה הביתה . לראש פנה.

היא היום שקניתי את הגרוטאה הראשונה שלי. אופנוע A.S.B. משנת 1949 וישבתי על ידו מתלכלך בגריז מנסה לתקן . אבשלום שוורץ (ז"ל) עבר על ידי ואמר קניתי עכשיו סט כלים חדש זה במחסן אתה מוזמן.

היא שוליק שמאי שלימד אותי מכונאות, למרות שאני שמאלני, והראה לי איך מכוונים A.S.B. וסוף סוף האופנוע הניע.

היא אבו הורביץ שמציץ מחלון האוטו ואומר אתה צריך עזרה?

היא מעתוק נגר שעושה תיקון טיח אצל ההורים ולא מוכן לקבל תשלום.

היא השכן שמזמין אותך לקטוף רימונים מהעץ שלו.

היא בגדים משומשים שתולים מחוץ לפח כדי שמי שצריך ייקח.

היא המון מתן בסתר שצריך להיות שרלוק הולמס בשביל לגלות.

ראש פנה זה אביבה שמביאה סרטים לפי בקשה .

זה חגית במועצה שנותנת לך הרגשה נפלאה גם כשאתה צריך לשלם.

זה דוסי שמספרת לי כמה קל לגייס אנשים לשבת באוהל המחאה בצמת.

זה להציק לד"ר דובי אביאלי ב 1100 בלילה כי החתולה נעקצה על ידי עקרב והוא מטפל ולא מוכן לשמוע מכסף.

זה יחס סובלני לכל אדם שונה ככל שיהיה , וגם אחרי מותו אם שלח יד בנפשו לא יקברו אותו מחוץ לגדר.

זה איכרים , פריקים ,עולים מכל השנים, וחילוניים ודתיים.

אנשים מכל המוצאים , והדעות שחיים אחד עם השני בסובלנות , וכולם באים לבית העם כי אכפת להם עתיד המושבה . והם נותנים לכל מגוון הדעות להתבטא.

זאת ראש פנה בשבילי

אל תתנו לאף אחד לקחת אותה מאתנו.