‏הצגת רשומות עם תוויות תקציב 2009. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תקציב 2009. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

העם דורש תקציב חברתי



התפרסם בעבודה שחורה

בקיץ דרשנו צדק חברתי, אבל עכשיו כבר סתיו ועם הענן הגיע מושב החורף של הכנסת וההזדמנות האחרונה לתקן את תקציב  שנת 2012, לכן עכשיו אנחנו דורשים את התקציב החברתי!

מה זה תקציב חברתי? זה תקציב שעושים כשמדינה מחליטה להיות אחראית לאזרחיה. זה מה שעושים כשרוצים להקל את הנטל. כשהמטרה היא רווחה ולא רווח. כשהיעילות היא לתת שירותים לכל אזרח לא סך כל העלות, כי מה שזול בסוף עולה לנו ביוקר.

מה מבקשים? רק דברים פשוטים, כאלו שיקלו את החיים ואת סוף החודש, כאלו שישפרו את מצב השירותים, כאלו שהמדינה תבצע בשבילנו ולא תשאיר אותנו לחזירי השוק (כפי שאפשר לראות בטבלה שלמטה).
תקציב חברתי זה לא קשה, זה לא מסובך וזה מאוד כלכלי אז הנה מתכון פשוט לתקציב כזה.

א' – זה חינוך, כי זה הבסיס לפיתוח חברה, וצריך תקציב לחינוך מזמן גמילה (כשגומרים לינוק) עד מכללה (או אוניברסיטה). צריך תקציב לבנות כיתות כי הן צפופות מידי ומעטות מידי, צריך תקציב לבתי ספר חדשים כי הם מעטים מידי כי התקציב לתלמיד בישראל הכי נמוך בארצות ה- OECD וגם יותר נמוך משהיה לפני שנים.

ב' – זה דיור, צריך תקציב לחיזוק כל המבנים שעלולים לקרוס ברעידת אדמה, באזורי ביקוש צריך להוסיף דירות. התכנון והבניה צריכים להתבצע על ידי המדינה. הפיתוי לבנות באופן לא בטיחותי גדול מידי, והמדינה תוכל למכור את הדירות הנוספות במחיר סביר ללא רווח קבלני. צריך לבנות אלפי דירות ציבוריות לחסרי יכולת בכדי לפתור את הבעיה, ולהתאים את כמות הדיור הציבורי בישראל לרמה המקובלת בארצות מפותחות.

ג'- זאת בריאות, צריך להכפיל את התקציב לבריאות. להגדיל את התקנים בבתי החולים (הצעת האוצר) כשחסרים אלפי רופאים, זה כמו לקנות כפפות לגידם. להלחם במתמחים זה כמו לירות לעצמך ברגל ולבכות שזה כואב. מי ילך להיות רופא אם הוא לא יכול להתפרנס? לחכות לנדבנים שיבנו בתי חולים זה כמו בימי החלוקה ה"טובים". אם האוצר מציע לנו להתפלל ולהתחנן במקום לעבוד, למה הוא מתלונן על חרדים?

ד' -  זה תחבורה, צריך להוסיף אוטובוסים ורכבות, צריך לסבסד את התחבורה הציבורית. היום שני אנשים במכונית פרטית מוציאים פחות מאשר אילו נסעו בתחבורה ציבורית, זה מצב לא שפוי. במקום להוציא מיליארדים על כבישים שיתפקקו מחרתיים עדיף להגדיל להוזיל ולשפר אוטובוסים ורכבות. כבישי ישראל צפופים פי שלוש מהולנד לא יעזרו המחלפים ולא דונמים של אספלט עקר. כאן צריכים פתרונות חכמים. ניסינו וראינו כמה זמן לוקח ליזמים לבנות רכבת "קלה" ראינו איך נכשלו בבניית רכבת תחתית. צריך להחזיר את המושכות לידי המדינה ולבנות רכבות תחתיות בכל כרך, ועיליות לפריפריה.

ה' – זה מזון, מחירי תוצרת גבוהים הם לא חובה, הם תוצאה של חוסר פיקוח. אפשר לחכות שתגדל כאן תחרות ואפשר לחכות למשיח אבל בנתיים צריך לאכול אז תביאו מפקח. כי עובדה שחמאה בפיקוח עולה שליש פחות ולחם אחיד עולה שליש. פעם היה כאן ניהול המשק החקלאי וחקלאים עשירים, עכשיו יש לנו אזרחים עניים וחקלאים בלי עתיד. פער התיווך מהחקלאי לצרכן הוא פי 4, אם המדינה תנהג כמו התאגדות צרכנים ותסבסד את החקלאים נחסוך 4 ₪ על כל 1₪ סובסידיה.

ו' - זה תקשורת, אנחנו חיים בעידן המידע עכשיו תקשורת זה לא מותרות. תקשורת בישראל היא הכי יקרה בין המדינות המפותחות וגם הכי איטית. כולם עוסקים כל הזמן בקניה ומכירה של חברות תקשורת ובנתיים אין להם חשק לבנות כאן תשתית, אז ביקשו מחברת חשמל שתקים את מה שהשוק הפרטי לא רוצה לעשות- קווים אופטיים בפרישה ארצית. אחר כך יתנו לשודדי הסלולר וגזלני התקשורת הקווית להשתמש בתשתית שהמדינה מימנה בכדי להכניס לנו יד חמדנית לכיסים.  למה לא להקים חברת תקשורת ממלכתית שתתחרה ותוריד מחירים?

ז' – זה בנקים, אומרים שהמאפיה בניו-יורק לומדת כאן שיטות עושק חדשות כי הבנקים שלנו מאוד יצירתיים כשהם באים לקחת. זה לא מחוייב המציאות, הבנק עם הכי הרבה סניפים הוא בנק ממשלתי, בנק הדואר. אנחנו רוצים שהמדינה תאפשר לו לתת שירות בנקאי רגיל. לא צריך יועצי השקעות וגם לא הלוואות ומשכנתאות. רק חשבון עו"ש פשוט וחשבון חיסכון צמוד. חשבון בבנק שמטרתו שירות לא רווח, חשבון שיוכל כל אזרח להחזיק בלי עמלת שורה ואות. בנק פשוט, שבו השודד לא יושב מאחורי הדלפק.

ח' – זה הפגנה, אנחנו מוכרחים לשנות את המדיניות הכלכלית בארץ הזאת, כי לנו אין (ארץ) אחרת ובמדיניות הנוכחית הגיעו מים עד גועל נפש.



(1) הוצאות למשק בית באחוזים מתוך כלל ההוצאה והשינוי בעשור האחרון ב-₪ ע"פ סקרים של הלמ"ס


גידול בעשור האחרון (₪ לחודש)
20062007
2002
1998
1993
1980
1968
דיור
0%
23%
24%
23%
20%
21%
14%
אחזקת בית
27%+ בש"ח     
10%
-
9%
-
-
-
בריאות
42%+
5%
-
4%
-
-
-
חינוך תרבות ובידור
8%+
14%
-
14%
-
-
-
תחבורה ותקשורת
21%+
20%
20%
19%
16%
13%
9%
מוצרים ושירותים אחרים
14%+
5%
-
5%
-
-
-

(2) טבלת צמיחה ממוצעת לנפש  1951 - 2010


צמיחה ממוצעת 1951-1977- 4.6% לשנה
צמיחה ממוצעת 2000 – 2010 1.45% לשנה
 
מקורות תקציביים:
ביטול הפחתת המס על פי המלצות ו. טרכטנברג תוספת כ- 5 מיליארד ₪ לשנה,
שינוי מדיניות כלכלית מכלכלה חופשית לכלכלה מתוכננת תוספת של כ- 23 מיליארד ₪ לשנה.

ובא לציון גואל

יום רביעי, 20 במאי 2009

ממשיכים להרגיל את הסוס

-->

עברו הימים ששליחים סרבו להודיע הודעות קשות והימים שמשרד האוצר אמת ידבר עדיין לא הגיעו. לכן מי שרצה לעיין בתקציץ 2009-10 ובחוק ההסדרים, הלך לאתר של שלי יחימוביץ', שם ניתן לראות אותו ולהשתתף בבקרה שלו.
יש בו לא מעט בתקציב ועד שיעבור את ביקורת הכנסת יהיו בו עוד כמה מיליארדים, אבל אין בו שינוי, אין בו ברכה, אין בו הבנה מדוע אנחנו במשבר, אין בו דרך לצאת מהשבר.
אבל יש בו בשורה, בתקציב ובחוק ההסדרים ל-2009 2010, הוא מבשר שאיתו יהיה עוד יותר קשה.
קיצוצים
ממשלות ישראל נוהגות כבר שנים לקצץ בתקציב, אם יש שנת צמיחה הן מקצצות כי אפשר, אם יש מיתון הן אומרות אי אפשר. רם בלניקוב הממונה המתפטר על התקציבים, וקודמיו אומרים: "צריך לגלות אחריות תקציבית". נתניהו ופרשניו מספרים לנו איך הוא "הציל" את המשק בקיצוצים של 2003. השאלה היא מה קרה בארצות שלא קיצצו, כמו רוב מדינות המערב. האם מצבן טוב יותר? בין המדינות המפותחות בעולם ישראל נמצאת במקום ה-18 בצמיחה לנפש. בעשר השנים האחרונות צמחה הכלכלה של אירופה המערבית בממוצע ב- 6.8% לשנה, הכלכלה הישראלית צמחה רק ב- 4.3% (אם מודדים צמיחה לנפש מצבנו פחות טוב).
מדינות אירופה הגדילו את התקציב כשהכלכלה האטה והקטינו אותו בשיגשוג.
הן שינו את שיעורי המס בהתאם כי צריך לנהל כלכלה ולתת לאזרחים שירותים.
המשבר הנוכחי מגדיל את הפער ביננו לבין העולם המפותח לא רק ברמת ההכנסה, כי אם גם בדרכים לפתרון המשבר.
שם מגדילים את התקציב, מלאימים מוסדות ומפעלים, מאפשרים לפועלים "לפטר את הבוס" להשתלט על מפעלים ולנהל אותם כקואופרטיב. גם מעבר לים ישנם עדיין חולמים על קפיטליזם ושוק חופשי, אבל הרוב התעוררו.
ייצוג דמוקרטי
נתניהו מינה ליועצו המיוחד את איש העסקים אורי יוגב, האיש שכמנכ"ל בזק בינלאומי (1996) "שכח" לספר לציבור שתעריפים מוזלים מקבלים רק מנויים.
יוגב יוצא ובא מהשרות הציבורי לשוק הפרטי, כבר הרבה שנים. בשנת 2003 הוביל עבור נתניהו את תוכנית הקיצוצים המסיבית שייצרה בישראל כמה מאות אלפי עניים, חלק משותפיו לאותה תקופת זוהר נמצאים בחקירות משטרה/ נתבעים בבתי משפט (גם בזק נתבעת על התנהגותה בתקופתו). חלק אחר של ה"חבורה" הצליח למצוא תעסוקה אצל האוליגרכיה המקומית, זאת שקנתה בשיטת השקשוקה את רכוש הציבור. כן, אותו רכוש שהחבורה הזאת מכרה בדיל הכי זול.
יוגב הסביר שצריך להעלות את המע"מ, לא את המיסים לעשירים מאוד. על הטענה שהעליה במע"מ פוגעת בשכבות החלשות והגיע הזמן שאלו המרוויחים 100 אלף ש"ח ויותר לחודש ישתתפו בנטל, ענה: "אם היינו מטילים מסים על העשירים - הם היו בורחים מהארץ".
נו? ומה יקרה אם הם יברחו? לא אלמן ישראל, אני בטוח שיקומו במקומם גנבים חדשים.
אולי זה הבסיס לשיטה – משלמים לעניים מעט, גובים מהם הרבה מיסים, הם לא יכולים לברוח כי: אין להם כסף לכרטיסים.
את המשא והמתן בכללו, ניהלו אורי יוגב הנ"ל כנציג המדינה ועפר עיני כנציג האזרחים, איש עסקים ומנהיג עובדים.
האם מי שאיננו עובד מדינה צריך לייצג אותה? האם מי שלא נבחר לכנסת/ממשלה צריך לייצג את הציבור בדיוני תקציב? במדינות דמוקרטיות נוהגים אחרת.
מפריטים
חלק מההסכמות נוגעות בהפרטות נוספות, חברת חשמל, נמלי ים, מינהל מקרקעי ישראל -אדמות מדינה, דואר ישראל.
המאבק שאנחנו רואים בין נגיד בנק ישראל לשרי אריסון בעלת השליטה בבנק הפועלים, כמו גם התוצאות העיסקיות של בנק הפועלים. מראים שניהול פרטי איננו ערובה לאיכות, בנק לאומי הממשלתי מנוהל טוב יותר.
אם יפריטו את חברת חשמל מי יבצע פרוייקטים בעלי חשיבות לאומית? עשר שנים חיפשו חברה פרטית שתבצע תשתית להולכת גז טבעי, בסוף נתנו לחברת חשמל כי היא היחידה שיכולה לבצע.
בנק הדואר יכול בשליטה ממשלתית להיות תחרות אמיתית לבנקים המסחריים, כפי שנעשה בחלק ממדינות אירופה. הפרטת הדואר בחלק ממדינות העולם גרמו לעליה כל כך גדולה במחירים שיותר זול להכנס לרכב, ליסוע עם המכתב ולהביא אותו לתעודתו.
אנחנו שגרים בגליל ולא מהיום, זוכרים שבשנות ה-70 לקח למע"צ הממשלתית, פחות זמן לשדרג את הכביש לקריית שמונה מאשר היום לחברות פרטיות. אנחנו צעירים מכדי לזכור כי הבריטים סללו את הכביש בעבודת ידיים בלי טרקטורים ומשאיות ענק, בעשירית הזמן שלוקח היום לשפר אותו. מה בעניין הבטיחות בכביש הזה? הרי לא הכל כסף. האם לא היה עדיף להשאר עם מע"צ ממשלתית, ובלי התאונות הרבות שקורות עליו?
את מינהל מקרקעי ישראל כבר הפריטו באופן בלתי חוקי (ע"פ דו"ח מבקר המדינה) ב-1994 מסתבר שכישלון ההפרטה ההיא, לא לימד כלום את חבורת מפריטי ישראל.
לצערי התקציב וחוק ההסדרים אינם בשורה, הם רק עוד צעד באותה דרך נלוזה שהורסת את החברה והכלכלה הישראלית.
שתית וגם ייבשת
חבורת האוצר דאגה לשים לנו גם דובדבן על העוגה, קנס עשרים ש"ח לכל מ"ק מים. אחרי עשרות שנים שמשרד האוצר מסרב להשקיע בהתפלה, מחזור, טיהור, או אגירה הוא יקנוס אותנו אם נשקה את העצים שלנו.
הכשלון ההיסטורי, הכשלון לחזות את המשבר, הכשלון להבין את סיבותיו ודרכי ההתמודדות עמו. כל אלה לא עצרו את השתן שעלה לראשי אנשי האוצר והביא אותם ליזום את וידוא ההריגה של הכלכלה הישראלית - "תוכנית הגזרות" של האוצר. תוכנית שלא הייתה מביאה הבראה למשק הישראלי אלה את סופו. כמו סופו של הסוס שמת דקה אחרי שהתרגל לא לאכול.

יום חמישי, 16 באפריל 2009

תקציץ 2009

*פורסם לראשונה בעבודה שחורה


הקבוצות עדיין לא עלו לכר הדשא, עדיין לא הסתדרו זו מול זו.

הקהל (זה אנחנו) עדיין לא גילה מי? באיזה צד? והמשחק כבר הוכרע.

אני מדבר כמובן על הקרב על תקציב 2009.

משמעות הדחייה של התחלת תקציב 2009 ליולי, היא קיצוץ רוחבי עומקי ותלת שלבי.

אין לי כל דרך להעריך מה גודל הקיצוץ אבל אני אעלה כאן חלק מהנקודות.

נניח שהתקציב היה צריך לגדול ב- 4%, אזי דחיה בחצי שנה והמשך התנהלות ע"פ תקציב 2008 היא קיצוץ של 2%.

בתקציב ישנם סעיפים מתמשכים אלו נפגעים מעט מהעובדה שהם נשארים ברמת 2008 אבל מה קורה עם פרוייקטים שהסתיימו?

נניח כביש, כתת בית ספר, מחלקה בבית חולים, תחנת רכבת במקום הסעיף הזה היה צריך לבוא סעיף חדש באותו תחום,מה יקרה לסעיפים כאלו? נניח הרחבת/שיפוץ בית ספר, אם הסעיף התקבל בינואר יש זמן לתכנן/לפרסם מכרז לביצוע, כך בחופשת יולי אוגוסט אפשר לעשות. אבל אם רק ביולי אולי יאושר התקציב? או נאמר תיקצוב ניסוי לחיסכון בהשקיית גידולים בחקלאות, התקציב יאושר בסוף עונת הגידול כלומר הפסדנו שנה שלמה. ואם כבר מדברים על חופשת יולי אוגוסט, זאת גם הפגרה של הכנסת וחלק גדול ממשרדי הממשלה. אתם מתארים לעצמכם איך יתנהלו דיוני התקציב כאשר השרים הח"כים והפקידים בחופש?

ואם כבר אישרו את התקציב הרי צריך גם לתכנן (כמה חודשים או יותר) ולהוציא מכרז (חודש לפחות) ולהחליט מי זכה בו (שבועיים כולל חוו"ד משפטית) ואופס הלכה כל השנה.

אז מה עומק הקיצוץ של תקציב 2009? אתם מוזמנים לזרוק מספרים, את התשובה תצליח אולי לגלות איזה עבודה סמינריונית שתתבצע בעוד הרבה שנים.

העולם כולו עוסק בשאלה איך להתמודד עם המשבר, השוק חופשיסטים אומרים: תנו לאוליגרכים ליפול, אבל תעזרו למשק.

הסוציאליסטים אומרים: תחזירו לציבור את נכסיו- תלאימו. הדרך שלישיסטים אומרים: נציל גם את שוק הפיננסים וגם את התעסוקה.

וכולם אומרים נגדיל את התקציב כולם כולם בכל העולם חוץ מאשר בישראל, כאן הסכין ממשיכה לקצץ.

אין דיון על כמה או למה

אין דיון על מה נכון או מה טוב

אין דיון על יעיל או עתיד קרוב

רק לקצץ כי זה האינסטינקט

זה ההרגל כך לימדונו

רק לחתוך כי כך אנחנו רגילים.

וכך אמר פבלוב.

יום שלישי, 12 באוגוסט 2008

סיפורי תקציב 2009

לכבוד תקציב 2009 החלו שר האוצר, פקידי האוצר ובעיקר מנכ"ל האוצר להתראיין בכל כלי התקשורת ולמכור לנו אגדות על תקציב מאוזן וסדרי עדיפויות ותוכניות ממשלתיות. הכי מרגש לשמוע את ירום אריאב מספר במשפט אחד על תוכנית האוצר לצמצם פערים בחברה ועל קיצוץ בתקציבים לשכבות המקופחות. אני לא יודע אם הוא וחבריו מאמינים לסיפורים שלהם כמו ג'וחה*. אילו בדיות וסיפורי מעשיות היו כסף, ירום אריאב היה יכול לממן מכיסו הפרטי את כל תקציב המדינה ועוד היה נשאר לו משהו לחופשה בריבירה.

*ג'וחה חזר לכפר באחרי צהרים אחד ראה שכולם יושבים בצל העץ בככר אמר להם איך אתם יושבים כאן בנחת? הרי ע"י הבאר מחלקים תאנים בחינם. שמעו התושבים, קמו ממקומם ורצו לבאר, חשב ג'וחה אם כולם הלכו אולי באמת מחלקים שם תאנים בחינם ורץ לבאר.

http://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=25860

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3102607,00.html