במסגרת כנס מחקרי
הגליל ה- 15 שהתקיים בתל חי בתאריכים
29/30-04-2013 היה מושב אחד מעניין במיוחד עבורנו, מי שגר כאן בגליל ופעיל בתחום
איכות הסביבה.
ראשונת הדוברים
הייתה פרופ' יעל דובובסקי מהטכניון, המחקר שהובילה בדק את שיעור חומרי ההדברה
אליהם נחשפים מי שגרים כאן. אמנם רק אחוזים מעטים מחומרים מחטיאים את מטרתם
ומתפזרים בסביבה אבל העובדה שהם מתפזרים באויר לאורך חודשי הקיץ בכל שנה משפיעה
עלינו
באופן מצטבר. הצוות של
פרופ' דובובסקי מצא כי חומרי ההדברה מגיעים אלינו במספר דרכים, ראשית טיפות ריסוס
שעפות באויר, שנית אדים שמתנדפים בימים שלאחר הריסוס, שלישית באבק שמקימה הרוח
ולבסוף במים אליהם נשטפים החומרים. חלק מהמים נושא עמו את החומרים האלו גם אל
הכנרת וממנה לכל המדינה.
אחריה דיברה דר'
ליאורה שאלתיאל-הרפז ממו"פ צפון ומכללת תל-חי. היא דיברה על מיזם חקלאות
ידידותית לסביבה שמתקיים בעמק החולה מאז 2006. בשנה ההיא החליטו שאול גרף ממשרד
החקלאות וליאורה כי יש למצוא דרך להקטין את השימוש בחומרי הדברה בעמק. הם החליטו
לגייס את החקלאים כמשתמשים וכתושבי העמק למשימה. בשלב ראשון התחילו להעביר לחקלאים
קורס מדעי בנושא לאורך חודשי החורף בהם יש מעט עבודה בחקלאות. בשלב שני ביקשו
לחקור את כל המערכת: חקלאים-גידולים-מזיקים-ריסוסים-תושבים. ובשלב שלישי לגייס
כוחות פוליטיים שיארגנו ויקדמו את הנושא. לצורך הפעלת המיזם פותח כלי אינטרנטי שמאפשר
איסוף מידע מכל העמק ושיתוף החקלאים, כך כל מגדל קיבל אינפורמציה על נוכחות מזיקים
מסוימים ועל הטיפול שקיבלו. אנשי הסביבה והפוליטיקאים התגייסו למשימה והתוצאות
הגיעו מהר ובאופן משכנע, כמות חומרי הריסוס באוויר ובמים ירדה משמעותית.
שלישית דיברה רינה
אשכנזי ממשרד החקלאות היא הסבירה את תהליך הרישוי והרישום של חומרי הדברה. נתנה
רשימה של חומרים שייצאו משימוש בשנים הבאות והסבירה כיצד מפקחים על הכנסה והוצאה
של ריסוסים מרשימת החומרים המותרים בישראל. היא הדגישה כי המשרד עובד על פי
סטנדרטים שמקובלים בעולם המפותח כמו השוק האירופי וארה"ב.
סיים את המושב
פרופ' יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק בירושלים. פרופ' פינקלשטיין מבצע מחקר
המשך למחקר שנעשה בעמק החולה לפני 30 שנים. במחקר מנסים לראות איך משפיעים חומרי
הריסוס על בני האדם. פרופ' פינקלשטיין סקר את כל הפרויקט אבל הסביר שבמסגרת הזמן הנתונה
יתמקד בנזקים שנגרמים לבני נוער וילדים. בכדי לעמוד על ההבדלים בין מי שנחשפו
לכמויות שונות של חומרי הדברה נבדקן שלושה קיבוצים, אחד שממוקם בתוך השדות, אחד
בשולי העמק ואחד באזור בו לא משתמשים בחומרי הדברה. נתגלו הבדלים משמעותיים בתפקוד
המוח של הילדים תוקשר ברור בין הקרבה לריסוסים לקשיי תפקוד.
לסיכום:
עכשיו אנחנו יודעים בוודאות כי חלק מהריסוסים (קטן ככל שיהיה) מגיע אל התושבים.
אנחנו יודעים גם כי רק בעוד כמה שנים נדע את מלוא הנזק, אבל יש מקום להאמין שעד אז
בעמק החולה תהיה חקלאות ידידותית לסביבה ולאדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה