כן אנחנו יכולים [1]

 

במשך 5 שנים נאבקו תושבי שפלת יהודה (איזור המשתרע בין העיר בית שמש לקיבוץ בית גוברין), ביזמה להפיק נפט באיזור. מי שלא מכיר שדות נפט מודרניים חושב לעצמו שאלי הם נאבקו מטעמי פינוק יתר, הרי מה איפת להם אם יוצא צינור מהאדמה ומוביל את הנוזל הזה בו כולנו משתמשים? האמת שונה, הפקת נפט בימינו הרבה יותר יעילה ולכן יוצאים משדה נפט מאות ולפעמים אלפי צינורות.

 

במקרה של שפלת יהודה המצב היה עוד יותר מסובך, כי אצלם היה נפט בפצלים, בכדי להפיק את הנפט התכוונה החברה האמריקאית שקיבלה זיכיון, לחמם את השכבה בה כלוא הנפט להפוך אותו לנוזל ואז לשאוב. את ההפקה עצמה עושים היום באמצעים שפעם היו מדע בדיוני, קודחים קצת לעומק ואחרי זה קודחים אופקית. לתוך הקידוח מכניסים תערובת של נוזלים (רעילים לאדם) בלחץ גבוה, הלחץ יוצר סדקים בסלע בו נמצא הנפט ודרך הסדקים הנפט זורם ונשאב לצינורות.

 

 

השיטה הזאת יוצרת לא פעם סדקים בסלע שמגיעים הרבה יותר רחוק מהכוונה המקורית של המתכננים. כשעושים את זה במדבריות ארה"ב או ערב הסעודית, נזילות מהקידוח לא מגיעות למי שתיה, ולא מסכנות תושבים, הן "רק" פוגעות בטבע. כשעושים קידוחים כאלו במקומות מיושבים קשה לא פעם להוכיח את הנזקים לתושבים, כי אלו נזקים שמתרחשים בעומק הרבה יותר גדול מהמחילות של החמאס. בישראל אין מרחבי אין סוף, ואין מספיק ארץ לניסויים, אולי לא יראו את הנזק אבל ירגישו אותו מהר מאוד, לכן יצאו תושבי החבל וחבריהם מכל הארץ למאבק. זה היה מאבק לא פשוט ראשית מדובר בחברה אמריקאית עשירה מאוד "ג'יני אנרג'י" חברה שיכולה בקלות להשקיע מיליוני דולרים במאבק.

החברה הזאת לא רק עשירה היא גם מקושרת, בישראל עומד בראשה אפי איתם תת-אלוף במילואים ושר התשתיות לשעבר, רליק שפיר הטייס שהפציץ את הכור בעירק ניהל את הפרוייקט בשפלת יהודה, מספר בעלי העניין המקושרים בחברה גדול מאוד.

לפני יותר מאלפיים שנים ניצב בעמק האלה שבלב שפלת יהודה, דוד מול גוליית, וכמו אז גם הפעם הצודק ניצח למרות שהיה חלש.

בשבוע שעבר נדון הפרויקט בפני הועדה המחוזית של אזור ירושלים, הועדה בה חברים נציגי ציבור ונציגי משרדי הממשלה החליטה ברוב של 13 נגד 1 שהפרויקט הוא סיכון שאסור לישראל לקחת. רק נציג משרד האנרגיה תמך בו, מתברר שלמרות הקשר החזק בין ההון לשלטון, הציבור יכול לנצח.

הניצחון הזה של כולנו, הושג למרות אינטרסים כלכליים כבדים של בכירים במערכת הפוליטית הישראלית, הוא הושג למרות שהוארד ג'ונאס מבעלי ג'יני הוא אחד התורמים הכי גדולים לרוה"מ נתניהו ולליכוד. הניצחון הזה הושג למרות שלשכת ראש הממשלה הפעילה לחצים ישירים על חברי הועדה.

 

לחברת ג'יני יש עוד פרוייקט, הפעם לא מדובר במקום מרוחק מאיתנו ולא בסכנות שקשה לראות, כי התוכנית שלהם עכשיו היא לקדוח ברמת הגולן, ואת הנזילות נראה מהר מאוד כי הן יזרמו לכנרת. הועדה המחוזית שלנו פחות מתוחכמת מהועדה הירושלמית יש לה גם פחות ניסיון בהולילנדים, היא נתנה לג'יני אישר לקידוחי ניסיון. ומה יקרה אם ג'יני תמצא נפט בגולן? האם ישאירו לתושבים שטחים ומים לחקלאות, האם ישאירו נוף? האם תהיה לנו כנרת לשתיה ובילוי?

 

אנחנו חיים היום לצערי במדינה שבה השלטון איננו מייצג את האינטרס הציבורי אבל אנחנו יכולים להיאבק ולנצח, אז בשנה הבאה עלינו לטובה אני מאחל לכולנו שנה טובה, שנה של עוד ניצחונות ציבוריים.

אם נאבק בתוכניות האלו ננצח בדיוק כפי שהצליחו בשפלת יהודה, ואתם מוזמנים ליצור קשר ולהצטרף במייל או בפייסבוק.

https://www.facebook.com/stopneft?fref=ts

stopneft@gmail.com

 

 

 

 

---

[1] סיסמת הבחירות של ברק אובמה

פחד

פורסם בעבודה שחורה

כאילו המצב הכללי שלנו לא מרגש אותנו מספיק, אוזנינו ועיננו מותקפות כל הזמן במסעות הפחדה. מסע ההפחדה האחרון נוגע לשלבקת חוגרת, מדובר במחלה וירלית שתוקפת בערך 0.3% מהאוכלוסיה מעל גיל 60 וניתנת לטיפול פשוט. ברור שאם חברת התרופות שמצאה חיסון למחלה, תמכור את החיסון למספר זעום של אנשים (29 אלף איש חולים בישראל) היא לא תרוויח הרבה ולכן פתחה במסע הפחדה. השאלה היא אם כך תצליח למכור את החיסון גם למי שלא צריך?

חברת תרופות אחרת פיתחה חיסון נגד וירוס הפפילומה, ומיד יצאה במסע הפחדה כי וירוס הפפילומה עלול לגרום לסרטן צוואר הרחם לכן כל אמא אחראית צריכה לחסן את בתה. במסע הפירסום הזה לא טרחו לספר לנו את העובדה שהסיכוי שהוירוס יגרום לסרטן אפסי (35 נשים יחלו בכל ישראל).

חיים הכט הוא איש מפחיד באופן טבעי וגם סיבה טובה מדוע תרמתי את הטלוויזיה שלנו למועדון הנוער. לחיים הכט יש פרסומת מפחידה, זה הולך בערך כך: 'אילו הרדאר של צנציפר לא היה מתריע!!!!! היה צריך לקלף אותי! מאחוריה של המשאית שנסעה לפני'. למרות שמספר תאונות הדרכים ירד בשנים האחרונות באופן דרמטי, גם כאן בלי קשר למציאות מתנהל עוד מסע הפחדה.

בתחום תאונות הדרכים דווקא ישנם גם מעשים הגיוניים, עמותת אור ירוק הזמינה מחקר שבדק את יעילותם של מסעות הפחדה בארץ ובעולם, התברר שהם לא יעילים. מסתבר שכאשר עושים מסעות הפחדה הציבור מגיב בכל מיני צורות ולא בדרך המתוכננת. ישנם למשל אנשים שההפחדה גורמת להם לרצות להסתכן. באחד המחקרים מצאו כי ההפחדה יצרה רגשות חרדה וגועל מצד אחד ומצד שני הפכה נהיגה מסוכנת ליותר פופולרית. כך נמצא גם במחקרים שנערכו בישראל, מסעות ההפחדה בנושא נהיגה בשכרות הפכו את ההתנהגות הזאת ליותר מקובלת.

לאחרונה ירדה ההפחדה בנושא מבקשי מקלט אבל אני זוכר איך אפילו ראש הממשלה לא התאפק והודיע כי כמה אלפי סודנים מהווים סכנה קיומית על מדינת ישראל, סכנה קיומית? לא פחות, אחרי הכל הם באו עם טנקים ומטוסים, או שהם כאלו חתיכים ובעלי תכונות בולטות אחרות, שכל בנות ישראל יעזבו את היהודים בעלי הבוטן ירחם השם. האיום הקיומי הזה נשכח מאז ופינה מקום לאיומים קיומיים אחרים. מסעות ההפחדה האלו היו חסרי תועלת מלבד בכמה מקרים, בהם טיפוסים מהקצוות הסהרוריים של החברה כמו מירי רגב זכו בכותרות בעיתון. לדעתי אילו מירי הייתה מאמצת ילד יתום ממשפחה אתיופית שמתה בדרך הייסורים לארץ המולדת, הייתה מקבלת את אותם כותרות בלי איומים והפחדות.

במשך שנים נהגה רשות השידור לערוך מסעות הפחדה בנושא אגרת הרדיו והטלוויזיה, האיום האולטימטיבי היה: "ייקחו לך את הטלוויזיה!!!!". אני לא יודע אם האיומים היו אז אפקטיביים, אבל העובדה שהיום הרשות מתחננת לקצת סימפטיה ציבורית כאשר הממשלה מנסה לחסל אותה, מעידה שהיא לא יצרה בציבור הבנה לחשיבותו של שידור ציבורי. בכל העולם המפותח יש שידור ציבורי, רק בניו-זילנד ובחצי בלגיה בוטלה האגרה. בארה"ב במקום אגרה השידור ממומן ע"י מסים ותרומות ולכן יש הטוענים כי הוא מוטה פוליטית. אם נבחן את הנושא באופן הגיוני כדאי לנו לשמור על שידור ציבורי ממומן אגרה. אם נבחן את זה באופן הגיוני גם לרשות השידור לא היה כדאי להפחיד אותנו, כי עכשיו כועסים עליה.

משהו יותר אקטואלי אם כי בוודאי לא מסע ההפחדה האחרון, "אנחנו פה באשקלון, נחת פה טיל, במקרה, רק במקרה, קרה פה נס והילדים שהראו לי הרסיסים ...... ". מי אמר? רב שעוסק בתורת הנסתר ומכירת קמעות? ראש עיריית זרנוגה תחתית? מירי רגב המפחידה הלאומית? לא, את זה אמר ראש ממשלת ישראל, המדינה הכי יציבה והכי חזקה באזור. הוא לא אמר את זה כחלק מקמפיין בחירות, גם לא משום שהוא בתחרות על תואר ההזוי התורן עם פייגלין, אולי הוא אמר את זה כי זה מה שלימדו אותו בקורס שיווק.

פעם בתחילת האינתיפאדה הראשונה ייסדה ישראל ביחד עם אחמד יאסין את החמאס, בכדי שהארגון ירסן את אש"פ בשטחים. התברר שהארגון באמת נאבק באש"פ אבל זה לא מועיל לישראל. כשממשלת אריאל שרון החליטה לעשות התנתקות חד צדדית היא העבירה את השליטה ברצועת עזה לידי החמאס. ההגיון היה שאם החמאס ישלוט בעזה ואש"פ בגדה אפשר יהיה לגרום להם למלחמה פנימית ובכך להחליש אותם. התכנית עבדה כמה שנים אבל לאחרונה החליטו חמאס ואש"פ להקים ממשלת פיוס לאומית. ממשלת ישראל לא שמחה לראות שהחמאס מתביית ומוכן להישלט ע"י אבו מאזן, להיפך. כך פתחה ממשלת ישראל במסע הפחדה נגד ממשלת הפיוס בארץ וגם בחו"ל, אני חושב שבמקרה הזה ההפחדה עבדה חלקית, רק חלק מהמדינות רואות במלחמת צוק איתן צעד בלתי לגיטימי.

אמנם לפני שמלחמת עזה 2014 התחילה ביצענו חיסול ברצועה, אבל לפחות תודעתית הכול התחיל להתגלגל יום אחרי זה עם סיפור החטיפה והרצח של שלושה צעירים. בממשלת ישראל ידעו שהם נרצחו כבר בבוקר אבל שיתפו את הציבור רק 18 ימים אחרי כן. אלו היו 18 ימים שבהם נבנתה בכוונה תחושה גדולה מאוד של מצוקה וחשש, הם נוצלו לפעילות של מאסר חקירה וחיפושים במאות מקומות בגדה המערבית. תחילת המלחמה הייתה חילופי אש עם תוספת מפחידה טילים ארוכי טווח. מהפחד של הטילים הצילו אותנו כיפת ברזל והעובדה שהשלטון פעל לטובת העורף להבדיל ממלחמת לבנון II. בינתיים בעזה הוחלט להיכנס למבצע קרקעי ו"נתגלו" המנהרות, למרות שהציבור היה עדיין חרד, האינסטינקט הפאבלובי פעל והמדינה הוכנסה לפחד חדש חרדת המנהרות.

אז מה עדיף? למי זה עדיף, למי שרוצה להמשיך את השליטה בשטחים? למי שרוצה לשכנע אותנו לצאת? מה עובד יותר טוב? מה משכנע? לא יודע. אני רק יודע שאחד מאבותיי אמר פעם ש"העיקר הוא לא לפחד כלל", אז אותי זה לא מפחיד.

 

 

האיש שגירש את הבריטים מהארץ

פורסם בעבודה שחורה

כשקלמנט אטלי נבחר בשנת 1945 לראשות ממשלת בריטניה עדיין לא הסתיימה מלחמת העולם השניה. כשהוא נבחר הייתה בריטניה האימפריה הגדולה בעולם וכנראה אפילו הגדולה בהיסטוריה. כשאטלי נבחר הייתה בריטניה מדינה מעמדית מסורתית בעלת כלכלת שוק תאגידית קפיטליסטית שנשלטה על ידי מספר קטן של בעלי הון. הם שלטו לא רק באיים הבריטיים הם ניהלו כלכלה גלובלית על כידוני החילים של האימפריה. בעלי הון שהגיעו למעמדם הודות לקשרים חברתיים ומשפחתיים והפערים ביניהם לבין הרוב היו מפלצתיים. כשהוא נבחר היו בידי העשירון העליון הבריטי 85.4% מכל העושר הבריטי, בידי האחוזון העליון 55%. קלמנט אטליי היה מנהיג בירוקרטי חסר כריזמה, הוא נמעך בין הימאים (הודים ששירתו בצי המלכותי) לאימפריאליסטים, בין הקומוניסטים לשמרנים, בין בעלי ההון לפרולטריון הבריטי.

הפרולטריון הבריטי שחזר הביתה מהמלחמה הכי נוראה בהיסטוריה ורצה זכויות ושוויון אחרי עמידתו ההרואית במלחמה. כשקלמנט אטליי נבחר ברוב מוחץ על פני ווינסטון צ'רצ'יל גיבור המלחמה הזאת, אמר צ'רצ'יל: "מונית ריקה נעצרה על יד דאונינג 10 ואטליי יצא ממנה". כשאטליי סיים את כהונתו אחרי 6 שנים, נשארו רק מספר זניח של קולוניות בריטיות בעולם. כשאטליי סיים היו בידי האחוזון העליון 45.9% מהעושר, ירידה של 16%, (ירידה שנמשכה עד בחירתה של מרגרט תאצ'ר בסוף שנות ה- 70) ובריטניה הפכה מדינת רווחה לדוגמא, מדינה שלקחה אחריות על האזרח שלה מהעריסה עד לקבר.

אטלי נבחר ב- 5 ביולי 1945 בזכות מצע סוציאליסטי שוויוני, עם דגש על תמיכה במסקנות ועדת בוורג'. בוורג' אמר שהנקודה הכי חשובה בדו"ח הועדה שלו היא "חיסול המחסור", כשלוקחים בחשבון כי מחסור הוא האבן הראשה של הכלכלה הקלאסית, מובן שמדובר כאן בלא פחות ממהפכה תפיסתית. בוורג' כלכלן, מהשורה הראשונה, שעמד בראש לונדון סקול אוף אקונומיקס, ליברל בהשקפותיו, תלש ממקומו את הבסיס לכלכלה המקובלת עד אותו רגע (ושאותה מלמדים לצערי עד היום), כלכלה שטענה שהערך של דברים נובע ממחסור.

בכל חיפוש אינטרנטי אחר אטליי נימצא את הציטוט של  ווינסטון צ'רצ'יל שהבאתי למעלה, כל מעבד תמלילים ימתח קו אדום מתחת לשם קלמנט  אטליי ויציע לתקן שגיאות כתיב. קלמנט הפשוט הדמוקרטי והצנוע הביס את צ'רצ'יל הכריזמטי המנהיג הדגול, בשעה של "סיטואציה מהפכנית", הוא היה יכול לפקשש את הרגע ההיסטורי כמו רבים לפניו ואחריו. הוא היה יכול לחשוב כמו מרקס שאת תורתו שינן, שצריך רק לתת להיסטוריה לעשות את שלה וזה יקרה לבד. אבל אטליי לא חיכה לאף אחד. מיד עם בחירתו הוא החל להגשים את מצע מפלגת הלייבור 1945.

הצעדים הראשונים היו הלאמה של נכסים וחברות, המדינה העבירה לידיה ולניהולה כל נכס בעל משמעות אסטרטגית, משום ש: "בני אדם יותר חשובים מרווחים". הבנק של אנגליה היה ראשון המולאמים בנק שהוקם 250 שנים לפני כן כבנק פרטי הפך להיות לאומי. אחריו הולאמה מערכת הטלפונים, בשנת 1947 הולאמו משאבי הפחם, ב - 48 הרכבות ובשנת 1949 תעשיות הפלדה והגז, לכל התעשיות והשירותים שהולאמו נבחרו מועצות ניהול דמוקרטיות. מטרת ההלאמה הייתה ראשית לדאוג לרווחת העובדים ושנית לנהל את המשאבים לטובת כלל האזרחים.

ההלאמה הכי פופולרית הייתה הלאמת מכרות הפחם, ראשית משום שכוח העבודה במכרות היה עצום, כמיליון איש, שנית משום שתנאי הבטיחות היו גרועים מאוד בכל שנה היו עשרות הרוגים ושלישית משום שבעלי המכרות הפרטיים לא הרוויחו מהם הרבה. הכי חשוב מבחינתנו כישראלים הייתה השליטה הממשלתית בתעשיית הנפט והגז, שליטה שאיפשרה לאטליי להעביר את מפעלי הנפט במזרח התיכון לידיים אמריקאיות לפני שהוציא מהאזור את הכוחות הבריטיים.

בריטניה עברה באותם ימים מהפכה אגררית מסויימת, אחוזות פיאודליות ויתר המשאבים הלאומיים עברו לרשות הציבור. הממשלה לא הפקיעה אדמות, אבל מיסי ירושה ומיסי רכוש גבוהים השאירו רק חלק קטן מהקרקע בידי האצולה. כל הצעדים האלו נעשו באופן דמוקרטי, האצולה קיבלה את הדין מתוך הבנה שההסדרים הפאודליים הישנים לא יכולים להתקיים בעידן המודרני, אבל לא הפסיקה להתלונן.

תעשיה ומשאבים היו רק חלק קטן מהמהפכה, החלק הגדול היה מערך שירותים אוניברסלי, ובעיקר מערך הרפואה הממלכתי שיועד לכסות כל טיפול כולל שיניים ומשקפיים.

הוקמה גם מערכת ביטוח לאומי שהבטיחה את הרווחה של כולם ללא תלות בשכר ועבודה, מלידה עד מוות.

השמרנים לא הביעו התנגדות של ממש לשינויים, המהפכה בחינוך שהבטיחה חינוך חובה חינם לכל, ביטוח לאומי שהבטיח כיסוי לכל מצב של בריאות ותעסוקה, ומדינת רווחה כולם היו גם חלק מהאג'נדה השמרנית, בכיר הכלכלנים של התקופה ג'.מ. קיינס, יוזם המהפכה בחינוך ריצ'ארד א. באטלר וביוורג' לא היו סוציאליסטים פר סה, הם רצו פשוט כלכלה תבונית ומודרנית כזאת שעובדת, הם מאסו ברעיונות השוק החופשי שהתבררו ככישלון.

הקמת מערכת הבריאות הממלכתית בשנת 1948הייתה מלווה במאבק איתן מול הממסד הרפואי הפרטי, גם המחיר של רפואה ציבורית מקיפה לכל בעידן ההוא היה כבד וקשה ליישום. ב 1951 שר האוצר גייטסקל החליט להוציא ממערכת הבריאות הממלכתית (השירות הכי פופולרי בעולם עד היום) את הכיסוי לשיניים תותבות ומשקפיים, שינוי שגרם לזעזועים בממשלתו של אטליי וייתכן שהיה בין הסיבות לנפילתה.

להבדיל מצ'רצ'יל לאטליי לא היו סנטימנטים לאימפריה וליהלום שבכתרה - הודו. הוא ידע שימי האימפריה ספורים וחיפש דרכים לפרק אותה במחיר זול ככל האפשר. אחרי ההפסדים של הבריטים  ושל מעצמות אירופיות אחרות ליפנים במזרח הרחוק, העמים בקולוניות ידעו שהאירופים בדרך החוצה והשתדלו לעזור להם לצאת. אבל אטליי שגה כאשר הציב את הלורד מאונטבטן כמושל הודו, מאונטבטן היה איש יהיר וחסר הבנה חברתית. הדרך בה ניסה לפתור את הקונפליקט בין מוסלמים להינדים בתת היבשת לא מנעה את מרחץ הדמים בו נהרגו מליוני אנשים (עד היום לא יודעים כמה), איתם נהרג גם אבי האומה ההודית העצמאית מהטמה גנדי.

גם אצלנו במערב אסיה נעשו לא מעט טעויות, אחרי 30 שנות מנדט בארץ ישראל / פלשתין, בהן ניסה השלטון הבריטי חלוקה, פייסנות, מניפולציות ולבסוף כפייה ברוטלית, הרימו הספינות הבריטיות עוגן והשאירו את ישראל במלחמה כוללת.

מהבחינה הישראלית אטליי מנצח את כל לוחמי המחתרת הישראלים שניסו לגרש את הבריטים מישראל בשנות ה- 40. הוא מנצח אותם בקלילות עם ידיים קשורות מאחורי הגב ומקטרת תקועה בזווית הפה.  אטליי ידע שאם הוא רוצה לתקן את החברה הבריטית שסבלה לאורך שנים רבות מפערים כלכליים ומעמדיים, מעוני מחפיר ובורות. אם הוא רוצה לסיים את שלטון הדמים של האימפריה הכי גדולה בהיסטוריה. עליו לעשות צעד כפול, הקמת חברה סוציאליסטית ופירוק האימפריה. ללא השגת השינוי החברתי לא היה מקבל תמיכה בשינוי המדיני. אטליי אחד הפוליטיקאים הצנועים בהיסטוריה אמר כך על תפקידו: "האיכות העיקרית של ראש ממשלה היא היכולת לשבת בראש ממשלה ולדאוג שחבריה יפעלו. עליו להכריע כאשר חבריה לא מצליחים להחליט בין אפשרויות מדיניות. עליו להיות בעל יכולות תכלול ארכיטקטונית שמחברת את מבנה הממשלה. אין עליו להחליט לבד כי אם עליו לדאוג לכך שחברי הממשלה יגיעו להחלטה".

אטליי היה אמנם פוליטיקאי צנוע אבל בעל יכולת עצומה, והוא הצליח להוציא מיליוני בריטים לעצמאות  שינוי שלא הצליחו לעשות אחרים. עלינו הישראלים להודות לו כי הוא נתן גם לנו עצמאות "גירש" את הבריטים מהארץ והוכיח שאפשר לבנות חברה יותר צודקת, אני מקווה שנימצא אחד כזה אצלנו, חג עצמאות שמח.

על מציאות ופרשנות

פורסם בעבודה שחורה

"אי אפשר להתווכח עם העובדות" זה משפט שגור ולפעמים אפילו נכון, אבל לא פעם גם כשמסכימים על העובדות יש הבדל במשמעות שלהן, הבדל שנובע מנקודת ההשקפה בה אנחנו בוחרים. החברה האנושית עברה שינויים משמעותיים במאתיים השנים האחרונות, מריבוד חברתי כלכלי מובחן עם פערים קיצוניים בתחומים רבים, לשוויון הולך וגדל וחזרה לפערים גדלים והולכים. אתחיל בהשוואה לפני 200 שנים בגלל זמינות הנתונים והעובדה שהכלכלה המודרנית נולדה בתקופה הזאת. מדובר על תקופה בה ישנו אי שוויון עצום בחברה העולמית והוא מתגבר עם שינויי מגמה קטנים. התקופה בה נעצר התהליך הזה מתחילה בשנת 1929. אבל השינוי המשמעותי במגמה וגידול השוויון מתחיל רק בשנת 1945 ונמשך כ- 30 שנים עד שנות ה- 70. בתחילת שנות ה- 70 יש שינוי מגמה לכיוון הקטנת השוויון, מגמת אי השוויון מתחזקת בתחילת שנות ה- 80 ומאיצה מתחילת שנות ה- 90 ועד היום.

פרשנות תאורטית אחת למצב הזה מיוצגת לאחרונה על ידי פרופ' תומאס פיקטי [ורבים אחרים], היא מדברת על יתרונו האינהרנטי של הצבר ההון על פני העבודה. על פי טענה זאת, ההון תמיד נושא יותר רווח מאשר העבודה, לכן במציאות רגילה בעלי ההון "נידונו" להתעשרות מהירה יותר מאשר העובדים. התיאוריה הזאת מסבירה את העובדה שהכלכלה העולמית שינתה כיוון לאחר מלחמת העולם ה- II כתוצאה מהרס נרחב של הרכוש וההון. ההרס הזה הקטין את ההון והחליש את כוחם של בעלי ההון אבל משנות ה – 70 הצבר ההון חוזר לגדול עד שהוא מגיע למצב בו ההשפעה שלו על הכלכלה גדולה יותר מאשר כוחות אחרים. החל בשנות ה- 90 אנחנו רואים האצה משום שמהירות הצבר ההון עברה את מהירות הצמיחה הכלכלית.  

התאוריה השניה מיוצגת היטב ע"י פרופ' ג' ק גלברייט [ורבים אחרים] אומרת שהתופעה נובעת מהעובדה שבשנים 1945-1973 שלטה בעולם כלכלה מתוכננת ודמוקרטית. על פי התאוריה הזאת הביא המשבר הכלכלי של 1929 לשבירת כוחם של בעלי ההון ואיפשר השתלטות של הדמוקרטיה על הכלכלה. ההשתלטות הזאת התחילה בארה"ב ע"י יישום של כלכלה תבונית (ההפך מכלכלת שוק חופשי) בידי הממשל האמריקאי. ההשתלטות הזאת בוצעה ע"י פ.ד. רוזוולט על פי התאוריה הכלכלית של ג'.מ. קיינס. עם תום מלחמת העולם ה- II החליטו המנצחים ליישם את המדיניות הזאת על פני כל העולם. בעקבות מלחמת וייטנאם הציבור האמריקאי בחר להחליף את השלטון וריצ'רד ניקסון הנשיא הרפובליקאי שנבחר בשנת 1968 שינה את המדיניות הכלכלית בינואר 1973. השינוי הזה החזיר ליידי בעלי ההון את כוח שגדל בתחילה באיטיות וקיבל תאוצה עם פירוק בריה"מ בשנת 1989, עד למצב הנוכחי בו יש להם יותר כוח מאשר לממשלות הנבחרות ומכאן הקיטון בשוויון.

כפי שאנחנו רואים ישנן כאן שתי תיאוריות מתחום מדעי החברה שנשענות לפעמים על אותם נתונים ובכל זאת נותנות הסבר שונה לתופעה. בשני הצדדים נמצאים כלכלנים מהשורה הראשונה והם לא חוסכים מאמצים לביסוס התיאוריה שלהם אבל נכון להיום אף אחת מהתיאוריות לא התבססה כ"חוכמה מקובלת". לדעתי לא ניתן לקבוע באופן חסר פניות איזה הסבר נכון, אבל גם ברור שאין בכך צורך, כי גלברייט צודק.