"תפס את האוצר זרק אותו לים"*

פעם בשיעורי טבע וגיאוגרפיה למדנו שישראל ענייה באוצרות טבע, הסתכלנו בקנאה על רוסיה ואמריקה בעלות המחצבים.

קראנו על דרום אפריקה עם הרי זהב ונחושת ונהרות יהלומים, ובעיקר השתוקקנו לאוצרות הנפט הבלתי נדלים שיש בשכונה שלנו במזרח התיכון.

לא רצינו לגור באוהל של שייך סעודי אבל את המרצדס שחונה בחוץ... למה לא.

למדנו שכדי להיות מיליונר באיחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי, אדם צריך רק להיוולד.

אצלנו היה בזמן ההוא רק אוצר אחד "הון אנושי" וקצת אשלג מים המלח.

אוצר טבע זה ממש אוצר, צריך אותו, הוא נדיר, ומוכנים לקנות אותו במחיר גבוה בהרבה מעלות ההפקה שלו.

ההבדלים הגדולים בין תעשייה וחקלאות לבין הפקת אוצרות טבע היא הסיכון והרווח. אוצרות טבע צריך תמיד,

החיפוש וההפקה שלהם פשוטים וזולים בהרבה מהקמת מפעלי תעשייה והמצאת מוצרים.

על פי החוק אוצרות טבע שייכים לכל אזרחי המדינה והיא מחכירה את רק את זכות ההפקה.

אחר כך עזבתי את בית הספר והתחלתי ללמוד מהחיים, בבריטניה ונורבגיה גילו אז נפט בים הצפוני.

הבריטים למדו חלקית מהסעודים הם העלו את תמלוגי הנפט אבל רק עד 40%, הנורבגים היו יותר חכמים והחליטו על 85%.

הנורבגים גם החליטו שהכי כדאי לשמור את הכסף לעתיד, לפנסיה של כל הנורבגים, כך הבטיחו את עתידם.

השנים חלפו ומדינת ישראל החליטה להפריט את אוצרותיה, היא נתנה את מפעלי ים המלח ואוצרות הנגב לחברה לישראל.

אף אחד לא דיבר באותם ימים על תמלוגים היה יותר חשוב אז לקיים את מצוות דת ההפרטה מאשר לדאוג לציבור האזרחים.

שיעור התמלוגים מהרווח שמשלמת היום החברה לישראל עומד על 0.6%, כן פחות מאחוז אחד מהערך של אוצר טבע לאומי.

לפני כמה שנים עם גילוי הגז הצטרפנו סוף סוף למדינות בעלות אוצרות טבע משמעותיים.

אבל, שכחנו לבחור ממשלה בשבילנו, במקום זה בחרנו ממשלת משרתים לאוליגרכיה.

במקום שאוצרות הטבע של המדינה ישרתו את אזרחיה, במקום שיקטינו את מספר התלמידים בכיתות.

במקום שתוקם תשתית תחבורה ציבורית, במקום רכבות תחתיות, במקום מיטות לחולות במסדרונות.

במקום כל אלו יוכל יצחק תשובה ויוכלו שותפיו להחליף מטוס (שמעתי דאסו X7 מבוקש עכשיו)  או להוסיף אגף לטירה.

במופע אימים בכנסת ראינו את אנסטסיה (הפטריוטית) מיכאלי ואופיר (טוכעס לייקר) אקוניס מייצגים את מי שמשתלם להם כלכלית לייצג.

הם ייצגו את יצחק תשובה שהחל לצבור את הונו כחבר מועצה (אתם חושבים שגם לי יש עתיד כזה?(-: ),

חה"כ יוסי פלד זכר שתשובה שילם לו פעם משכורת ותמך בו מהאגפים כמו שלמד לפני שנים בבה"ד 1  (באותם ימים היה עדיין ציוני).

על חברי הכנסת שייצגו אותנו כמו דב חנין, שלי יחימוביץ' וכרמל שאמה צעקו הלוביסטים כאילו הם רוצים כאן רוסיה.

אם היו קוראים קצת עיתונים היו לומדים שכבר היום יש כאן רוסיה, בגלל שהפריטו הכל לכמה אוליגרכים ומשום שהאוליגרכים כאן וברוסיה לא משלמים תמלוגים.

למצלמה אמר תשובה ואמרו עובדיו שרק הודות להם זכינו בגז, כאילו לא אנחנו – משלמי המיסים שילמנו ומימנו את החיפושים.

הם איימו שאם ילכו לא יבוא אף אחד אחר וישראל לא תוכל להשתמש בגז,

כאילו בתי הקברות לא מלאים באנשים חסרי תחליף וכאילו דלק נדל"ן הקימו את המדינה.

"מי ישלם עבור צינור גז לאירופה?" שאל יצחק תשובה.

הבנתם? הוא רוצה למכור את הגז שלנו לאירופה ושאנחנו נשלם עבור הצינור (שהוא תוקע..).

אבל האינטרס שלנו של הישראלים זה בכלל לא למכור את הגז לאירופה.

האינטרס שלנו הוא שהגז יישאר אצלנו וישמש אותנו גם כשעתודות הגז בעולם יקטנו והמחיר יעמיר.

זה נכון גם בנוגע לפוספטים שהחברה לישראל כורה בנגב, על פי כל התחזיות בעוד 40 שנים יהיה מחסור עולמי בפוספטים.

למה אנחנו צריכים למכור את אוצרות הטבע שלנו היום בזול ולקנות אותם מחר ביוקר? בגלל שזה כדאי לתשובה ולאחים עפר?

הארץ הזאת היא שלנו ואם לא נזכיר את זה לאוליגרכים הם ימכרו את כולה בשביל קצת כסף מהיר.

בכדי להצטרף לעצומה ולמאבק - http://www.israel-restart.com/
http://cafe.themarker.com/post/1846522/

*שיר הדייג

ביצוע: הגשש החיוור
מילים: יהודה אופן

לחן: אריה לבנון

גאווה ישראלית

גאווה
לאור הצלחתי בהבאת ילד לעולם נבחרתי פה אחד (של מנהלת בית הספר) ללוות טיול שנתי של כתה ו'.
במשרד החינוך גילו כבר לפני שנים שחלק מילדנו לא זכו לראות את ירושלים בירת הנצח שלנו ולכן שמנו לשם את פעמינו.
יצאנו מוקדם בבוקר יום ראשון ונסענו בפקק מס' 6 אל עירנו הקדושה.
ראשית צריך לומר שהילדים היו נפלאים מצחיקים ומעצבנים, רועשים ולפעמים מקשיבים.
הצוות מילא את כל תפקידיו על הצד הכי טוב ודליה המורה הנחושה הלכה לישון רק באשמורת שלישית.
אנחנו ההורים המלווים (זכרים בדרך כלל) הלכנו לישון בשקט נפש ולא הקדשנו דקת מחשבה לעתיד הריהוט של האכסנייה ולשלוות נפשם של אורחים אחרים, אורחים שבוודאי תכננו ללכת לישון לפני 02:00.

ישראליות
בירושלים ביקרנו בכל המקומות החשובים: הכנסת, הר הרצל, משכנות שאננים, בכותל ואפילו בנקבת השילוח בעיר דוד.
בכנסת גילינו מה זה עשבים שוטים, אלו רוב הצמחים ש"מגדלים" בגינות סביב לבנין.
בהר הרצל ראינו את קברות גדולי האומה מהרצל עד יצחק רבין וכל מנהיגנו ההיסטוריים. אבל החורשה מול הקבר הייתה מלאה אשפה, אולי לא חדשה אבל גם לא היסטורית.
גם כאן בהר הרצל היה הגינון מוזנח ומקסים הורה מלווה וגנן מוסמך לא התפעל בכלל.
בביקור בנקבת השילוח ראינו כיצד רשות ממלכתית, רשות הטבע והגנים, משתפת פעולה עם אירגון לאומני קיצוני שחי מתרומות מליונר קיצוני (עמותת אלע"ד ואירווין מושקוביץ'), ביצירת מיתוסים חדשים. להבדיל מגנים לאומיים אחרים כאן היו המדריכות לבושות בצניעות, אך לא בצניעות המקובלת בטהרן והמדריכים קיבלו פתור והיו לבושים רגיל. העמותה שמנהלת את החפירות עושה זאת תוך פגיעה בתושבים המקומיים והאבנים שהם זרקו באזור כפו עלינו חזרה בדרך עקיפה.
מובן ששיא הישראליות היה בכותל, השריד למתחם בית המקדש השני, כאן חילקו לחסרי כיסוי ראש, כיפה תוצרת סין.
האם ייצור לבוש מסורתי יהודי איננו יכול להתבצע בישראל? האם איננו יכולים לדאוג לגינון במקום הכי סמלי לריבונות שלנו? האם איננו יכולים לדאוג לניקיון סמל התקומה המתחדשת של העם היהודי? האם איננו יכולים לחפור ולנהל חפירות על חשבוננו מבלי לחזור לימי הקבצנות של הגולה? אני מקווה שאובמה צודק ואנחנו יכולים.

עדיין דבר טוב אחד אפשר לומר על יזמת משרד החינוך וטיולים לבירה, כך ילדנו לא יטפחו ציפיות חסרות ביסוס, על הארץ על אתריה ועל יושביה.

אל תתנו להם חכות

אם אתם רוצים מטריה,
אל תעמדו בגשם.
למרות שרוב העומדים בגשם
נושאים מטריה.
אם אתם רוצים מטריה, תקנו.


כן זאת המציאות, 
מה לעשות
מטריה לא עושה גשם
וחכות לא עושות דגים.




הבדל קטן אבל משמעותי


ההבדל בין קפיטליזם לחזיר
מחזיר אפשר לשבוע
מקפיטליזם רק לגווע.


תחרותיות


תחרותיות כמטרה 
היא רעיון
גברי,
שוביניסטי,
קפיטליסטי,
אינפנטילי.

שַנָה ושַנָה, שַנָה ושוֹנָה

תכלה שנה וקללותיה

תשע"ב נגמרת, לא נספור לה את כל קללותיה כי לא נעים, היא דווקא ניסתה זה אנחנו שפישלנו. אבל פטור בלא כלום אי אפשר אז נזכר רק בדברים שקרו בחודשיים האחרונים.

היה לנו:

• מחאת הקוטג', הוקמה ועדה שהמליצה לפתוח את השוק לייבוא, אבל הרי מחיר החלב ליצרנים/רפתנים לא עלה!? מה שעלה זה מחיר הסרסור מהרפת לצרכן. אבל הממשלה לא רצתה להפעיל פיקוח על המחירים, כי אצלנו תחרות זה הדבר הקדוש. אז המחאה הסתיימה בפשרה, מחיר הקוטג' ירד ומחירם של כל יתר מוצרי החלב עלה.
• הייתה לנו שביתת רופאים ארוכה, היא הסתיימה בתוספת תקנים ותוספת שכר. הוסיפו 1000 תקנים לאורך תשע שנים, למרות שחסרים 7000. אבל זה בסדר כי גם את התקנים שהוסיפו אי אפשר למלא, כי השכר (33.5 ₪ ברוטו לשעה אחרי התוספת) לא מספיק לפרנסת משפחה. תוספת השכר מסתכמת ב 30% לאורך תשע שנים, כלומר גם בשנת תשפ"א יצטרכו לעשות משמרות ולעבוד ברפואה פרטית בכדי לתת לילדים שלהם אפשרות להגיע לאוניברסיטה. המתמחים שניסו לערער על ההסכם גילו שבמדינת ישראל לא רק זכות השביתה נמצאת בספק אפילו הזכות להתפטר לא מובטחת.
• הכנסת קיבלה בהצבעה טרומית החלטה להפריט את שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אל יקל הדבר בעינכם זאת החלטה שאין לה תקדים עולמי, לא בארה"ב ולא בשום מדינה אחרת. מסתבר שהויכוח למי שייכים אוצרות הטבע כמו גז ומחצבי ים המלח עובר לתחום נוסף ורוב חברי הכנסת לא בצד של הציבור.
• השביתה במפעל חיפה כימיקלים נמשכת, המפעל הופרט לפני 25 שנים עבור 50 מיליון דולר ומרוויח כ- 140 מיליון דולר כל שנה. לפני חצי שנה פנו העובדים להנהלה בבקשה לצדק חברתי. יש במפעל עובדים שבאו לפני ההפרטה, יש שבאו אחרי ההפרטה וישנם עובדי קבלן.  למרות שמדובר במפעל רווחי מאוד שכר העובדים שבאו אחרי ההפרטה נמוך וחלקם לא מקבלים קביעות. העובדים הותיקים ביקשו לחתום על הסכם קיבוצי לפיו החדשים יתקבלו לקביעות ויקבע סולם שכר שיבטיח גם לחדשים עליה בשכר.
• מערכת החדשות של ערוץ 10 הוכיחה לנו שיש משהו יותר מסוכן מצנזורה של המדינה ושל פוליטיקאים, מדובר בצנזורה של בעלי הון. אם לא תקיים צו צנזורה פוליטית ידונו אותך להשעיה או פיטורין, אבל אם לא תשמע בקולו של טייקון זה יעלה לך כסף, הרבה כסף, מליונים.
• ישראל מתייבשת, ההפרטה של המים העלתה את המחיר שלהם פי 4 תוך 4 שנים מה שנקרה 4X4. גם בלי שערוריית קנס המים כולנו חושבים פעמים לפני שאנחנו משקים את הגינה. הגינות מתייבשות ועצים כמלים. מחקר שנערך באוסטרליה מצא שבאזורים בהם כרתו עצים יורד פחות גשם, הם ממליצים לטעת אצים וליער אזורים. אז מסתבר שאם נמשיך כך לא נציל את ישראל, רק נזרז את תהליך הייבוש.

מהפכת התודעה

קללות קללות, את שנת תשע"ב נזכור בעיקר בגלל התחלת המהפכה, מהפכה של תודעה.

"ישנה אמנות, או נכון יותר מיומנות, מיומנות התעופה. הסוד טמון ביכולת ללמוד להשליך את עצמך אל הקרקע ואז בדיוק כשאתה עומד לפגוע, להחטיא". - דאגלס אדאמס

{ מתוך הספר "החיים, היקום, וכל השאר" }

היסטוריה זה לא הצד החזק במאהל ראש פנה, אילו היו לומדים היסטוריה היו יודעים שבגליל אפשר לגייס מקסימום כמה מאות אנשים להפגנה.

אילו היו יודעים היסטוריה היו יודעים שדוסים מברסלב עד חב"ד לא יכולים לשבת לדבר ולהסכים עם חילוניים חובבי קניונים. הם לא היו חושבים שקומוניסטים יכולים לשבת עם מתנגדי ההתנתקות לדבר לשיר ולצחוק בכייף. אילו היו יודעים היסטוריה לא היו חושבים שיבואו להפגנות אנשים מצפת וטובה וחצור.

כן ככה זה שהתודעה משתנה, אנשים מתנהגים אחרת מהצפוי.

תהליך שינוי התודעה התחיל עם תחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, היו כלכלנים ואנשי מדעי החברה ששמו לב ששיטת הכלכלה המקובלת, הניאו-ליברלית, לא מצליחה לשחזר את הישגי הכלכלה המתוכננת (כלכלה סוציאל-דמוקרטית). ההבנה הזאת לא קיבלה ביטוי, כולם היו עסוקים בקריסת הגוש הסובייטי. החסידים השוטים של השיטה ראו בקריסת בריה"מ הוכחה ליתרון השוק החופשי. המשברים לא אחרו לבוא כי משברים הם דבר רגיל בשוק חופשי. ב- 2008 התחיל המשבר הגדול, המשבר שנמשך עד עכשיו, משבר שהוא מספיק גדול כדי לשכנע את בעלי המקצוע, אבל לא את עדת המאמינים. המהפכה בישראל פרושה שהציבור השיג את הממשלה, בחלונות הגבוהים עוד לא הבינו שצריך להחליף דיסקט אבל ברחוב זה כבר ברור. הציבור כבר יודע שצריך כאן צדק לא צדקה, רווחה לא רווח, שיתוף פעולה לא תחרות.

עכשיו כשאנחנו בשלב התודעה ההמוני, צריך לדעת שלא תם המאבק. אנחנו נצטרך עדיין להתמודד זאנגה זאנגה, על כל דלת, על כל משרד, על כל פינה. כי אנשי ההון שמנו והם חזקים ובועטים. יש היום בעולם אנשי עסקים יותר חזקים ממדינות הם והחברים המקומיים שלהם לא מוותרים בקלות.

תחל שנה וברכותיה

"להם ההון ולנו ההמון" לכן בשנה הבאה עלינו לטובה נמשיך בדרך אל צדק חברתי ובעזרת האנשים הנפלאים שישנם כאן, נהפוך את ישראל לאור לגויים וחברת מופת. גם אם לא נגמור בשנה אחת לא נורא, אנחנו צעירים חזקים ובעלי המון סבלנות, שנה טובה.

מה היה לנו

9 מעשר?

כשתש"ע רק התחילה היה באוויר, ריח של תחנת כוח ביער ביריה, עכשיו כבר ברור שהתוכנית בוטלה.

בכלל תחום הטיפול באשפה התקדם מאוד השנה, אביהוד הבין עד כמה זה חשוב ופועל לכיוון הנכון.

בחרנו מתכננת שמכינה תוכנית אב לנושא, יערה גיבורי הפרויקטורית מצליחה להוציא את המקסימום עם שכר מינימום. בית הספר התגייס ובמתנ"ס יסמין והצעירים מוכיחים כי זה נוער זה זהב.

יש היום יותר מודעות יותר מחזור ופחות לכלוך, גם לאורך הדרכים בגליל רואים שיפור את האשפה שאוספים לשקיות מפנים באותו יום.

באופן כללי הממשלה החדשה לא ממש מצטיינת אבל לאיכות הסביבה נבחר שר שהתחום חשוב לו ולא חושב שכל תפקידו זה מנוחה כמו השר הקודם. השר ארדן הצליח לעשות היסטוריה, הוא הצליח בהחלטת ממשלה לבטל תוכנית חוקית לבניה בחוף פלמ"חים.

מדובר כאן בשני תקדימים, אחד ביטול תוכנית בהחלטת ממשלה והשני החלטת ממשלה נבונה. רוב חופי ישראל סגורים לציבור, חלק בגלל מתקני תשתית, חלק מסיבות היסטוריות, חלק בשימוש המדינה והצבא, המיעוט שנשאר זקוק להגנה כפולה.

לפני הרבה שנים כשהיו פחות ישראלים ויותר חופים פתוחים חשבו שיהיה נכון לבנות בחוף פלמ"חים היום יודעים שלא וטוב שתיקנו.

כמו כל הממשלה והמדינה גם תחום איכות הסביבה סובל מהחובבנות והשתלטנות של משרד האוצר, אולי בשנה הבאה זה ישתפר.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה השנה לבטל את תוכנית ויסקונסין תוכנית שהכניסה למפעיליה מאות מיליוני ₪ על חשבון האנשים הכי עניים והכי חלשים.

ראש הממשלה והסדיסטים במשרד האוצר ראו כיצד הממון חומק מידי חבריהם כמו נסיכה מידי דרקון. שירות התעסוקה שקיבל טפיחה על השכם (הרבה יותר יעיל מהמפעילים הפרטיים של ויסקונסין) התנער מעפרו ויצא בכמה תוכניות הכשרה חדשות.

אני מאחל לנו שבשנה הקרובה נראה כיצד מחזירים את הקורסים להכשרה מקצועית ומראים שהמדינה באמת רוצה לעזור למובטלים ולא סתם להתעלל.

בת"א למרות החום הסוציומטיות והלחות (שהגיעה גם לכאן כמה חבל) הוכח שנית כי שולט ההיגיון. הוחלט לבטל את הרכבת הקלה, יש בזה שני פנים טובים.

א.      במקומות צפופים בערים כמו ת"א צריך רכבת תחתית, רכבת קלה תופסת מקום שקשה למצוא ומוסיפה רעש וסכנה.

ב.      החברה הפרטית שזכתה במכרז לבניית הרכבת גילתה שמרוויחים יותר מלא לבנות רכבת – פשוט אומרים למדינה תני כסף תני הקלות תני תני תני ...עד שבסוף המדינה משלמת את כל העלויות והזכיין מרוויח את כל הכסף (מה שיקרה עוד מעט עם בית החולים באשדוד). אז הפעם בניגוד למקרים קודמים מסתבר שלא כולם כל הזמן פריירים.

רכבת ישראל למרות הניהול הפוליטי והבלתי מוכשר מצליחה בינתיים בגדול, כל יום נוספים קילומטרים של מסילה מודרנית, כל יום נוסף ציוד, כל יום גדל מספר הנוסעים.

אפילו  שר התחבורה שלנו הצליח לעשות משהו נכון השנה. הוא הודיע כי מעכשיו יתוכננו מחלפים שמתאימים בגודלם למדינת ישראל, כלומר קטנים בהרבה מהקובל היום.

אם הוא יחליט בשנה הבאה כי מעכשיו רק אנשי מ.ע.צ יתכננו יקרה הדבר הכי טוב.

עליכם לדעת כי השיטה המקובלת היום בישראל היא להעביר תכנון למשרדים פרטיים תמורת אחוזים מגודל הפרויקט. ברור שהמשרדים רוצים להרוויח לכן הם מתכננים ב"גדול" והאחוזים גדלים בהתאם. אם התכנון והניהול יחזרו למ.ע.צ השיקולים יהיו שיקולים של יעילות תחבורתית מקצועית לא שיקולים של רווחיות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו אני מתרשם שבנות נבחרת הכדורסל הישראלית מוכיחות את עצמן. אני מניח שגם בשנה הקרובה ניווכח שזה ביטוי רגיל לעליונות הטבעית של נשים.

אני מאחל לכולם:

לצעירים ולמבוגרים

לנשים ולגברים

לכהים ולבהירים

לנכים בגופם ולנכאים ברוחם

למאמינים באלוהים ולמאמינים באדם

ואפילו לאלו שמאמינים רק בעגל ההוא מהזהב

שתהייה שנה לבנה של שלום

שתהייה שנה אדומה של חברה

שתהייה שנה ירוקה של סביבה
וכן גם לאיטלקים שזהו דגלם אני מאחל את כל זאת

ומוסיף שיפטרו מתבלול הברלוסקוני על עורם היפה

ואנחנו מהנתניהו שלא נותן והברק שלא מבריק

ונחיה כולנו בעולם ללא דופי

שנה טובה אמן

מפלטו של העובד

הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל.
אבל כשהטמפרטורה מגיעה ל-37 מעלות.
המזגן הוא מפלטו של העובד.

נשים יכולות לקיים חיי זוגיות עם גברים
רק בגלל יכולתן להתרכז בדברים קטנים.

על דמוקרטיה ודיור

דמוקרטיה

כשהקיץ מגיע לשיאו וחום יולי אוגוסט מחליש את מערכות ההגנה שלנו, מגישים לנו אנשי משרד האוצר מהפילוסוף המגוחך בראשו ועד אחרון הלבלרים את פרי עמלם השנתי – חוק ההסדרים.

כבר דנו בחוק הזה בבית המשפט העליון ופסקו המומחים למדיניות ציבורית, כי זה חוק לא דמוקרטי, כי הוא מזיק לחברה וגם לכלכלה אבל משרד האוצר ממשיך בשלו מאז שנת 1985.

מעניין לראות כיצד השפיע החוק על כלכלת ישראל בזמן שעבר. בטבלה הבאה מוצגת ההתפתחות הכלכלית בשלוש מדינות מפותחות. ספרד שהייתה בשנת 1985 עם הכנסה לנפש דומה לשלנו, הולנד מדינה אירופית לא גדולה, וארה"ב אשר לא מעטים ביננו רוצים להיות דומים לה.

כפי שאנחנו רואים החוק איפשר להנהיג מדיניות כלכלית מסוימת אבל  לא שיפר את מצבנו הכלכלי. בעשר השנים הראשונות הצלחנו להישאר ברמת הכנסה של ספרד. אבל החל משנת 1997 ספרד מצמצמת פערים עם המדינות המפותחות ואנחנו מפגרים מאחור.

מהיכן נובעים ההבדלים? בארה"ב מסתבר לא ממש נוהגים על פי חוקי השוק החופשי והממשל לא מתבייש להגדיל את התקציב בכדי להשיג צמיחה כלכלית. בהולנד נהוגה מדיניות סוציאל –דמוקרטית, החברה ההולנדית חשובה לממשלה והיא משקיעה בה. גם הספרדים נחושים לתקן את הפיגור של שנות פרנקו והם משקיעים ומפתחים.

רק אצלנו יש דיקטטורה של הקפיטליזם הניאו-ליברלי והתוצאה: פערים מול העולם המפותח בחוץ, ופערים גדולים בין מיעוט עשיר לרוב עני בפנים.

אמנם רוב הישראלים רוצים בהקטנת פערים אבל הנציגים שלנו בממשלה שכחו כנראה שבדמוקרטיה צריך לעשות את רצון העם.

דיור

בחוק ההסדרים החדש 2011-12 מנסים אנשי האוצר לבטל את חוק הדיור הציבורי.

בין הטיעונים לביטול החוק יש פסוק אחד שהוא מרושע, ציני ושיקרי באופן קיצוני: " החוק… נחקק בשנת 1998 אולם כניסתו לתוקף נדחתה מעת לעת ע"י הכנסת". שכחו הכותבים כי הם כפו על הכנסת את דחיית החוק כל השנים האלו.

בהמשך ההצעה הם מסבירים כי ההנחה במחיר הדירות לזכאים גורמת לכך שאין מספיק כסף בקופה בכדי לבנות דירות חדשות לדיור הציבורי. גם כאן שכחו הכותבים כי בקופה שוכבים כשני מיליארד ₪, התמורה לדירות שכבר נמכרו. אפשר לבנות בכסף הזה לא מעט דירות (אולי אפילו 11,000 דירות בגודל 60 מ"ר).

מסתבר שאנשי האוצר לא רק לא דמוקרטיים ולא כלכליים הם גם לא מצטיינים בזיכרון טוב.

לפני 50 שנים לא היה בישראל חוק ההסדרים, אף אחד גם לא חיכה שכוחות השוק החופשי יעשו את עבודת הממשלה. באותן שנים הגיעו לארץ מאות אלפי עולים והמדינה בנתה עבורם אלפי בתים. המדינה לא עשתה אז מיקור חוץ לקבלנים שייבאו קרוונים סוג בְּרַרַה ברווח טוב. חלק מהבתים שנבנו אז עדיין משמשים למגורי אנשים, להבדיל מהקרוונים ה"חדשים" שמשמשים היום בעיקר לעובש וחרקים.

את הבתים בנו גם עולים, כך התפרנסו וקיבלו דיור והכשרה מקצועית, יעני: "פתרון רב מערכתי".

המדינה של אותם ימים הייתה אחראית, לכן נבנו בתים לדיור ציבורי במחיר סביר.

המובטלים אז היו צועקים "לחם עבודה" והמדינה הצליחה לתת להם.

מובטלים שיצעקו כך היום ימצאו את עצמם צרודים יחד עם ההורים של גלעד שליט.

אבל לא רק המדינה של אותם ימים הייתה אחראית והגיונית, כך הייתה גם ראש-פנה.

ראש-פנה והמדינה בנו אז את שכונת הזיתים ושיכוני עמידר, וראש-פנה ואיכרי המושבה קידמו גם את הרחבה א'  כשכונה חקלאית.

לפי אותה מתכונת נבנו הרחבות ב' וג' ושכונת בנה ביתך, בזמן ההוא לא היה צריך להמציא את הביטוי "דיור בר השגה", זה היה דבר ברור. המצב הזה נמשך בראש-פנה עד שנות ה-90. בשנים האלו מגרש לבניה בבנה ביתך עלה כ- 11  משכורות (משכורת ממוצעת במשק), להבדיל ממגרש בשכונה הדרומית שעולה היום כ- 36 משכורות ( שכר ממוצע היום 8,235 ₪ : 300,000 ₪ מחיר מגרש). הרחבה ד' הייתה חריג יקר אבל היום אנחנו מתגעגעים אפילו למחירים המופרזים שהיו שם.

אני חושב שלא רק לבני ראש-פנה מגיע דיור במחיר נורמאלי, מה שקוראים היום בר-השגה.

לכל תושבי ישראל מגיע דיור כזה, ולא לא מדובר בהפשרת קרקעות והגדלת ההיצע כדי להוריד את המחיר. היצע וביקוש ועוד תיאוריות כלכליות עובדות רק על הנייר, במציאות צריך לעשות.

המדינה צריכה לבנות על חשבונה ובאמצעות חברת בניה ממשלתית, בתים להשכרה לדיור ציבורי ולמכירה לאנשים רגילים, לא רק רוטשילדים צריכים דיור.

בראש-פנה אפשר לעשות את זה יותר בקלות, צריך רק לחזור לשיטה בה בנו את בנה ביתך.

במקום לתת למנהל מקרקעי ישראל לתכנן משהו שנראה יותר מחצבה משכונה ועולה פי שלושה. במקום לתת לחברות ניהול של המינהל רווח אסטרונומי (ראה דו"ח מבקר המדינה), לבנות בכוחות עצמנו כפי שהיה מקובל כאן - ועד המתיישבים והמועצה.

אז לפני הבכי הבא יאללה לעבודה.

עמית הרפז

מקורות:

The Center for International Comparisons at the University of Pennsylvania (CICUP)

http://pwt.econ.upenn.edu/php_site/pwt63/pwt63_form.php

דו"ח מבקר המדינה - http://80.70.129.40/docs/minhal.rtf

חוק ההסדרים באתר שלי יחימוביץ' - http://www.shelly.org.il/sites/default/files/73-87binuy.pdf
ובערוץ 1 -http://www.youtube.com/watch?v=0nSb8j3BkVI