‏הצגת רשומות עם תוויות אדוה תמונת מצב חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אדוה תמונת מצב חברתית. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

העם דורש תקציב חברתי



התפרסם בעבודה שחורה

בקיץ דרשנו צדק חברתי, אבל עכשיו כבר סתיו ועם הענן הגיע מושב החורף של הכנסת וההזדמנות האחרונה לתקן את תקציב  שנת 2012, לכן עכשיו אנחנו דורשים את התקציב החברתי!

מה זה תקציב חברתי? זה תקציב שעושים כשמדינה מחליטה להיות אחראית לאזרחיה. זה מה שעושים כשרוצים להקל את הנטל. כשהמטרה היא רווחה ולא רווח. כשהיעילות היא לתת שירותים לכל אזרח לא סך כל העלות, כי מה שזול בסוף עולה לנו ביוקר.

מה מבקשים? רק דברים פשוטים, כאלו שיקלו את החיים ואת סוף החודש, כאלו שישפרו את מצב השירותים, כאלו שהמדינה תבצע בשבילנו ולא תשאיר אותנו לחזירי השוק (כפי שאפשר לראות בטבלה שלמטה).
תקציב חברתי זה לא קשה, זה לא מסובך וזה מאוד כלכלי אז הנה מתכון פשוט לתקציב כזה.

א' – זה חינוך, כי זה הבסיס לפיתוח חברה, וצריך תקציב לחינוך מזמן גמילה (כשגומרים לינוק) עד מכללה (או אוניברסיטה). צריך תקציב לבנות כיתות כי הן צפופות מידי ומעטות מידי, צריך תקציב לבתי ספר חדשים כי הם מעטים מידי כי התקציב לתלמיד בישראל הכי נמוך בארצות ה- OECD וגם יותר נמוך משהיה לפני שנים.

ב' – זה דיור, צריך תקציב לחיזוק כל המבנים שעלולים לקרוס ברעידת אדמה, באזורי ביקוש צריך להוסיף דירות. התכנון והבניה צריכים להתבצע על ידי המדינה. הפיתוי לבנות באופן לא בטיחותי גדול מידי, והמדינה תוכל למכור את הדירות הנוספות במחיר סביר ללא רווח קבלני. צריך לבנות אלפי דירות ציבוריות לחסרי יכולת בכדי לפתור את הבעיה, ולהתאים את כמות הדיור הציבורי בישראל לרמה המקובלת בארצות מפותחות.

ג'- זאת בריאות, צריך להכפיל את התקציב לבריאות. להגדיל את התקנים בבתי החולים (הצעת האוצר) כשחסרים אלפי רופאים, זה כמו לקנות כפפות לגידם. להלחם במתמחים זה כמו לירות לעצמך ברגל ולבכות שזה כואב. מי ילך להיות רופא אם הוא לא יכול להתפרנס? לחכות לנדבנים שיבנו בתי חולים זה כמו בימי החלוקה ה"טובים". אם האוצר מציע לנו להתפלל ולהתחנן במקום לעבוד, למה הוא מתלונן על חרדים?

ד' -  זה תחבורה, צריך להוסיף אוטובוסים ורכבות, צריך לסבסד את התחבורה הציבורית. היום שני אנשים במכונית פרטית מוציאים פחות מאשר אילו נסעו בתחבורה ציבורית, זה מצב לא שפוי. במקום להוציא מיליארדים על כבישים שיתפקקו מחרתיים עדיף להגדיל להוזיל ולשפר אוטובוסים ורכבות. כבישי ישראל צפופים פי שלוש מהולנד לא יעזרו המחלפים ולא דונמים של אספלט עקר. כאן צריכים פתרונות חכמים. ניסינו וראינו כמה זמן לוקח ליזמים לבנות רכבת "קלה" ראינו איך נכשלו בבניית רכבת תחתית. צריך להחזיר את המושכות לידי המדינה ולבנות רכבות תחתיות בכל כרך, ועיליות לפריפריה.

ה' – זה מזון, מחירי תוצרת גבוהים הם לא חובה, הם תוצאה של חוסר פיקוח. אפשר לחכות שתגדל כאן תחרות ואפשר לחכות למשיח אבל בנתיים צריך לאכול אז תביאו מפקח. כי עובדה שחמאה בפיקוח עולה שליש פחות ולחם אחיד עולה שליש. פעם היה כאן ניהול המשק החקלאי וחקלאים עשירים, עכשיו יש לנו אזרחים עניים וחקלאים בלי עתיד. פער התיווך מהחקלאי לצרכן הוא פי 4, אם המדינה תנהג כמו התאגדות צרכנים ותסבסד את החקלאים נחסוך 4 ₪ על כל 1₪ סובסידיה.

ו' - זה תקשורת, אנחנו חיים בעידן המידע עכשיו תקשורת זה לא מותרות. תקשורת בישראל היא הכי יקרה בין המדינות המפותחות וגם הכי איטית. כולם עוסקים כל הזמן בקניה ומכירה של חברות תקשורת ובנתיים אין להם חשק לבנות כאן תשתית, אז ביקשו מחברת חשמל שתקים את מה שהשוק הפרטי לא רוצה לעשות- קווים אופטיים בפרישה ארצית. אחר כך יתנו לשודדי הסלולר וגזלני התקשורת הקווית להשתמש בתשתית שהמדינה מימנה בכדי להכניס לנו יד חמדנית לכיסים.  למה לא להקים חברת תקשורת ממלכתית שתתחרה ותוריד מחירים?

ז' – זה בנקים, אומרים שהמאפיה בניו-יורק לומדת כאן שיטות עושק חדשות כי הבנקים שלנו מאוד יצירתיים כשהם באים לקחת. זה לא מחוייב המציאות, הבנק עם הכי הרבה סניפים הוא בנק ממשלתי, בנק הדואר. אנחנו רוצים שהמדינה תאפשר לו לתת שירות בנקאי רגיל. לא צריך יועצי השקעות וגם לא הלוואות ומשכנתאות. רק חשבון עו"ש פשוט וחשבון חיסכון צמוד. חשבון בבנק שמטרתו שירות לא רווח, חשבון שיוכל כל אזרח להחזיק בלי עמלת שורה ואות. בנק פשוט, שבו השודד לא יושב מאחורי הדלפק.

ח' – זה הפגנה, אנחנו מוכרחים לשנות את המדיניות הכלכלית בארץ הזאת, כי לנו אין (ארץ) אחרת ובמדיניות הנוכחית הגיעו מים עד גועל נפש.



(1) הוצאות למשק בית באחוזים מתוך כלל ההוצאה והשינוי בעשור האחרון ב-₪ ע"פ סקרים של הלמ"ס


גידול בעשור האחרון (₪ לחודש)
20062007
2002
1998
1993
1980
1968
דיור
0%
23%
24%
23%
20%
21%
14%
אחזקת בית
27%+ בש"ח     
10%
-
9%
-
-
-
בריאות
42%+
5%
-
4%
-
-
-
חינוך תרבות ובידור
8%+
14%
-
14%
-
-
-
תחבורה ותקשורת
21%+
20%
20%
19%
16%
13%
9%
מוצרים ושירותים אחרים
14%+
5%
-
5%
-
-
-

(2) טבלת צמיחה ממוצעת לנפש  1951 - 2010


צמיחה ממוצעת 1951-1977- 4.6% לשנה
צמיחה ממוצעת 2000 – 2010 1.45% לשנה
 
מקורות תקציביים:
ביטול הפחתת המס על פי המלצות ו. טרכטנברג תוספת כ- 5 מיליארד ₪ לשנה,
שינוי מדיניות כלכלית מכלכלה חופשית לכלכלה מתוכננת תוספת של כ- 23 מיליארד ₪ לשנה.

ובא לציון גואל

יום שבת, 16 בפברואר 2008

2007 – תמונה חברתית

פרשנות אישית כמובן

כמידי סוף שנה מפרסם מרכז אדוה* חוברת על מצב החברה בישראל בשנה שנגמרה.

מהחוברת עולים הדברים הבאים:

  1. המשך הצמיחה הכלכלית שהחלה ב-2003. ע"פ דו"ח בנק ישראל שני שלישים מהצמיחה הזאת מקורם בצמיחה העולמית ורגיעה יחסית בסכסוך הישראלי פלשתינאי. הצמיחה בישראל בעשורים האחרונים הביאה אותה לרשימת הארצות העשירות, אומנם התוצר לנפש הוא רק חצי מהמקובל באירופה אבל אנחנו במקום טוב בהשוואה עולמית. מ-1980 עד היום קצב הצמיחה ירד והוא נמוך מהקצב האירופי אבל עדיין גבוה מרוב מדינות העולם.
  2. לא כל המשק הישראלי צמח ב-5 השנים האחרונות, שיאני הצמיחה הם שירותים פיננסיים ועסקיים, אחריהם בפיגור קל היי-טק. תעשייה וטכנולוגיה מסורתית התכווצו במעט. חלוקת פירות הצמיחה מאופיינת ב"זוכה לוקח הכל" הזוכה במקרה שלנו הוא העשירון העליון. אלא שגם בעשירון העליון לא כולם נהנים את רוב פירות הצמיחה גרף לכיסו המאון העליון. מצבו של העשירון התשיעי הוטב במעט - 0.6% ומצב יתר העשירונים הורע (אם נדמה לכם שאתם פחות עשירים בסוף 2007 אתם צודקים).
  3. חלוקת הצמיחה לפי עדה ומין - ישראלים ממוצא אשכנזי ממשיכים לשפר את מצבם אם כי ישראלים ממוצא מזרחי מקטינים את הפער והיום הוא עומד על 36%, מצבם של ערבים ישראלים לא שופר בכלל והם משתרכים מאחור בהפרש של 69%. מצבן של בנות המין החכם השתפר במעט, ב 1990 הן הרוויחו 43% פחות מהגברים עכשיו הן מרוויחות 37% פחות.
  4. כפי שראינו בחלוקת הצמיחה לעשירונים את רוב הצמיחה גרפו לכיסם העשירים הגדולים, זה מתבטא היטב בנתונים הבאים – מנהלים בחברות בורסאיות (חברות ציבוריות) שהרוויחו לפני עשור פי 13 מהשכר הממוצע מרוויחים עכשיו פי 22 מהשכר הממוצע, לפני עשור הם הרוויחו פי 30 משכר המינימום ועתה פי 49 משכר המינימום. מעניין לבחון את הנתון הזה לאור העובדה ששכר המקבילים שלהם בשבדיה הוא פי 5 משכר המינימום השבדי(אחרי הכל מה השבדים האלה מבינים בכלכלה).
  5. גם המעסיקים הרוויחו בגדול בעשורים האחרונים (מאז 1985) מס חברות ממשיך לרדת, מס מעסיקים מבוטל והשתתפות המעסיק בתשלומי ביטוח לאומי ירדו ב-73.5%. ההשתתפות של המעסיק הישראלי בתנאים הסוציאליים של העובדים ירדו עד 15.7% מעלות השכר, בהשוואה ל 23.3% באירופה ו-22.5% בארה"ב. כשהחלו את ההפחתות בתשלומי המעסיקים נטען כי צעד כזה יגדיל את אחוז המועסקים במשק, זה לא קרה אחוז המועסקים במשק הישראלי הוא הנמוך בעולם המפותח, וזה לא בגלל תלמידי תורה.
  6. השיפור היחיד במצב העובדים העניים הוא הגידול במספרם, יותר אנשים מקבלים פחות משכר המינימום (32.7%) יותר אנשים מקבלים פחות מהשכר הממוצע (73.3%), פחות אנשים מרווים פי שתיים מהשכר הממוצע (8.9%). העניים בישראל הם זקנים (ולא רק ניצולי שואה) דתיים וערבים, 36.7% מהעניים הם שכירים שמשכורתם לא מספיקה לגמור את השבוע.
  7. במפת העוני הישראלית בולטת הפריפריה, 11 הישובים שסוגרים את רשימת ההבטלה הם יישובים בדואים בדרום, 19 הישובים הבאים מפוזרים על פני כל המפה וכולם ישובים ערבים, אחריהם מגיעות ערי הפיתוח. הישובים שכיכבו כסופגי טילים לפני שנה וחצי מככבים גם ברשימה הזאת. דווקא בשדרות "רק" 3.6% דורשי עבודה, אולי זה משום שדורשי העבודה של שדרות ברחו לקרית-מלאכי שם ישנם 9.4% דורשי עבודה.
  8. מפות החינוך והבריאות נראת כמו קופּי של מפת העוני, סה"כ הזכאים לבגרות צנח עד 45.9% ועל פי השוואה בין לאומית של השקעה לתלמיד לא נזכה לשיפור משמעותי בזמן הקרוב. בתחום הבריאות התפרסם מחקר שמראה כי תוחלת החיים בפריפריה קצרה בשנתיים מאשר במרכז. מאז ממשלת נתניהו הראשונה סל הבריאות מתעדכן באופן חלקי בלבד ולא ע"פ מדדים מקצועיים, העידכון החלקי הזה מביא אותנו לפיגור מצטבר של 44% שהם 10.5 מיליארד ש"ח. את שהמדינה מחסירה משלימים האזרחים מובן שהעשירים משלמים יותר ומקבלים יותר. כאשר מפריטים את הבריאות היא עולה יותר ואיכותה יורדת, כך יצא ש"חיסכון" של 10.5 מיליארד ש"ח, עלה לנו תוספת 16 מיליארד ש"ח בתשלומים לביטוחי בריאות תרופות ואגרות.
  9. נסיים בפנסיה, גם כאן גדלו ההבדלים בין פנסיונרים עניים לעשירים, הפער בהפרשות לפנסיה בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים התחתונים שהיה פי 18.5 ב 1998 עלה לפני שנה לפי 36 ועוד היד נתויה.

תמונת המצב החברתית שמצטיירת מהדו"ח של מרכז אדוה ממש לא מעודדת, אבל עכשיו יורד בחוץ גשם אמיתי ויש תקווה לכנרת, לעצים ולנו.


*מרכז אדוה – מרכז למידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל – www.adva.org.

תמונת מצב חברתית 2007 - http://adva.org/UserFiles/File/tmunatmazav2007final.pdf